בשנת 2014, כשראש הממשלה בנימין נתניהו פנה לשר התקשורת גלעד ארדן ושאל אותו האם הוא נותן לאנשי בזק את יומם ושומע את טענותיהם ביחס לרפורמה שביקש לקדם, השר ארדן ראה בנתניהו עוד אחד משליחיו של שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק באותה תקופה, כך העיד היום (15.5) ארדן במשפט המו"לים.

ארדן לא ידע בזמן אמת האם נתניהו פעל בשמו של אלוביץ'. למעשה, כמו הציבור הכללי בישראל גם הוא לא ידע אז כלל כי נתניהו, כיום נאשם מספר 1 בהליך, נמצא בקשרי חברות עם אלוביץ', כיום נאשם מספר 2. בכל זאת, זיהה בפנייתו את טביעת האצבע של איל המדיה.

לאורך עדותו היום הציג לראווה השר לשעבר ארדן כמה מהכישורים ששכלל בתפקידו הנוכחי - שגריר ישראל באו"ם. כמעט לכל תשובה עקרונית הוסיף הסתייגות דיפלומטית, שנועדה להקהות את דבריו. ובכל זאת ניתן היה לצייר מבעד לדיפלומטיה תמונת מציאות ברורה, שבמרכזה מאבק עיקש שלו כשר להעביר רפורמה לתועלת הציבור, שיישומה ייפגע בשורת הרווחים של בזק, רפורמה שהתעכבה וסורסה אחרי שנתניהו לקח מידיו את תיק התקשורת.

כזכור, נתניהו נאשם ב"תיק 4000" בעסקת שוחד עם אלוביץ': הטייקון ואשתו איריס רתמו את אתר "וואלה" שבשליטתם לשירות האינטרסים של נתניהו ואילו נתניהו סיפק לחברת בזק שבשליטתם הטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים.

בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', הנאשמים בשוחד ב"תיק 4000", עם עורך דינם ז'ק חן (משמאל), ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 16.6.21 (צילום: יונתן זינדל)

בעדותו הראשית תיאר ארדן את מסע השדלנות שניהלה בזק נגד המהלכים שביקש לקדם במשרד ובראש ובראשונה נגד הרפורמה שכונתה "רפורמת השוק הסיטונאי", אשר חלק מרכזי בה אילץ את מונופול התקשורת בזק לפתוח את התשתית שלו לשימוש החברות המתחרות.

"היו טענות שזה ימוטט את בזק כיוון שהתעריפים שהומלצו הם תעריפים נמוכים מדי", נזכר ארדן בטענות של אנשי בזק, "היו טענות שזה לא יאפשר לבזק להשקיע בתשתיות התקשורת של מדינת ישראל לעתיד, קרי סיבים אופטיים".

כשעו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, שאלה אם ראה בבזק מי ש"מערימה קשיים" על יישום הרפורמה השיב ארדן: "בזק התנגדה ולשם כך הפעילה את מה שהיתה יכולה להפעיל, אבל המינוח 'מערימה קשיים' הוא סובייקטיבי, לראייה שלהם הם נלחמים על מה שהם חושבים שנכון או לא נכון". ארדן המשיך ואמר כי הוא מעדיף את ההגדרה "סחבת", ושוב הדגיש כי גם זאת ניתן "לראות מכמה כיוונים".

בין היתר הזכיר ארדן בעדותו את אלי עזור, בעל שליטה בכלי תקשורת בפני עצמו, כאחד השליחים הללו, וכן את השדלן ישראל יהושע. בחקירתו ברשות ני"ע אמר בנוסף: "רוני מאנה אפילו" והוסיף ש"הוא [אלוביץ'] מייבב לכולם"

אלוביץ' עצמו פנה אל ארדן בכמה הזדמנויות, העיד השר לשעבר, כולל פגישות אישיות, כולל פעם אחת בביתו של השר דאז, כדי לשדלו שלא לקדם את הרפורמה. "כמו שהגיוני ומצופה בעיני מבעל חברה שהרגולטור מקדם עכשיו משהו שהוא מאוד משמעותי לחברה שלו", הוסיף ארדן.

מלבד אלוביץ' אישית, הגיעו אל ארדן גם שליחים מטעמו של בעל השליטה בבזק. "היו אליי מספר פניות ממספר אנשים שמכירים אותי, ושאלו אותי, שאלו...", העיד ארדן, "דיברו איתי על אותו סוג של טענה שאני לא נותן לבזק להשמיע את טענותיה או לא שומע את טענותיה".

כשהתבקש להגדיר את סוג האנשים שפנו אליו עם הטענות הללו אמר השר לשעבר: "אנשים שמכירים גם אותי וגם את שאול".

בין היתר הזכיר ארדן בעדותו את אלי עזור, בעל שליטה בכלי תקשורת בפני עצמו, כאחד השליחים הללו, וכן את השדלן ישראל יהושע. בחקירתו ברשות ני"ע אמר בנוסף: "רוני מאנה אפילו" והוסיף ש"הוא [אלוביץ'] מייבב לכולם".

האנשים הללו, שב ואישר ארדן לשאלות עו"ד תירוש, אינם אנשי מקצוע מתחום התקשורת אלא אנשים שמכירים הן אותו והן את אלוביץ'. בתגובה לטענותיהם השיב אז השר כי אלוביץ' "מתבלבל בין לשמוע לבין לקבל". במילים אחרות, ארדן שמע גם שמע אך לא השתכנע מהטענות.

אלי עזור (צילום: מרים אלסטר)

"סיפרת על גורמים שדיברו איתך, עד כמה אם בכלל דיבר איתך מר נתניהו בנושא?", שאלה עו"ד תירוש.

"ראש הממשלה דיבר איתי פעם אחת על הנושא הזה, אה.. והוא.. שאל אותי רק אם אני בעצם שומע את אה.. אם אני בכלל שומע את הטענות של חברת בזק. [...] לא התרשמתי שהוא הכיר את הפרטים ואני לא נכנסתי איתו גם לפרטים. רק אמרתי לו, כמו שאמרתי בעוד הזדמנויות, שוודאי שאני שומע את הטענות ושמאפשרים להם להשמיע את טענותיהם במשרד. [...] זו היתה שיחה מאוד מאוד קצרה".

"זו פנייה חריגה של מר נתניהו בעניין או שזה מקובל?", התעניין השופט בר-עם.

"אני לא ראיתי בזה פנייה חריגה", השיב ארדן לשמחתם של הסנגורים, "כי היו לי הרבה רפורמות בעבר עוד מהיותי שר להגנת הסביבה וגם במשרד התקשורת, שראש הממשלה התערב ברפורמות האלה וגם לחלק מהן התנגד. אז לא ראיתי בזה פנייה חריגה".

"סיפרת לפני כן על גורמים אחרים", הזכירה עו"ד תירוש. "עד כמה אם בכלל השיחה הזו היתה דומה לשיחות שפנו אליך הגורמים האחרים?".

"איך הסברת לעצמך בזמן אמת את הפנייה הזו של מר נתניהו?", שאלה עו"ד תירוש. "חשבתי ששאול ואנשי בזק מסתובבים ובוכים, מה שנקרא, לכולם", השיב ארדן

"אה, למיטב זכרוני היא היתה דומה במובן מסוים", השיב ארדן.

"באיזה מובן?", התעניינה התובעת.

"של סוג הטענה שאנחנו לא שומעים, לא מאפשרים לבזק לפרוש את כל טענותיה, לא 'נותנים לה את יומה' בז'רגון המקובל כאן", אמר השר לשעבר.

"איך הסברת לעצמך בזמן אמת את הפנייה הזו של מר נתניהו?", שאלה עו"ד תירוש.

"חשבתי ששאול ואנשי בזק מסתובבים ובוכים, מה שנקרא, לכולם", השיב ארדן.

מנוף על בזק

סוגיה נוספת שעלתה בעדות הראשית של ארדן נגעה לאישור עסקת בזק-yes, עסקה שאישורה הזרים מאות מיליוני שקלים לכיסו הפרטי של אלוביץ' בתקופה שבה החברה הפרטית שלו היתה בחובות ונזקקה נואשות להזרמת כספים. ארדן, כשר תקשורת, החליט לכרוך את אישור העסקה בנכונות של בזק לקדם את יישום רפורמת השוק הסיטונאי.

שלל אנשי המקצוע ממשרד התקשורת שהעידו עד כה במשפט המו"לים נמנעו מלהצהיר מפורשות על השימוש באישור עסקת בזק-yes כמקל המונף מעל לבזק כדי שתפסיק במאמצי הסיכול של רפורמת השוק הסיטונאי. הסנגורים אף ניסו להציג את הכריכה הזו כדבר מה פסול, כמעט מעשה סחיטה עברייני.

ארדן: "העמדה שלי היתה לכרוך ולהשתמש בזה כמנוף על בזק כדי שהיא תפסיק לבצע את הסחבת שאני התרשמתי שהיא מבצעת כדי שהרפורמה תיושם"

ארדן, לעומת זאת, העיד על כך ללא כחל וסרק. לדבריו, עמדתו היתה שלא לאשר את עסקת בזק-yes "עד שהשוק הסיטונאי, שהרפורמה, לא תתחיל להתיישם בהיקף שהמשרד יקבע".

בהמשך הצהיר מעל דוכן העדים: "העמדה שלי היתה לכרוך ולהשתמש בזה כמנוף על בזק כדי שהיא תפסיק לבצע את הסחבת שאני התרשמתי שהיא מבצעת כדי שהרפורמה תיושם".

"למה אתה חשבת שנכון לקשור בין השוק הסיטונאי לבין עסקת בזק-yes?", שאלה עו"ד תירוש.

"כיוון שרציתי לקדם את הרפורמה", השיב ארדן. "בזק, להבנתי, הערימה קשיים על יישום הרפורמה וברגע שבזק צריכה אותי לאישור מסוים, החלטתי להשתמש בזה כמנוף על בזק כדי שהיא תעשה פחות קשיים ביישום התחרות".

בתשובה לשאלה נוספת העיד ארדן כי אנשי בזק "לא אהבו" את עמדתו לגבי כריכה בין אישור העיסקה לקידום עסקת בזק-yes, אולם מעולם לא נטען בפניו כי ישנו ממד בלתי-חוקי בכריכת השניים.

אחרי שנתניהו נטל לעצמו את תיק התקשורת ומינה למנכ"ל המשרד את מקורבו שלמה פילבר, עסקת בזק-yes היתה הנושא הראשון שקידם המנכ"ל החדש.

"ההוא בירושלים החליט"

לקראת סוף שנת 2014, אחרי פרישתו הפתאומית של גדעון סער מהפוליטיקה, קיבל ארדן הצעה מנתניהו להתמנות במקומו של סער לשר הפנים. ארדן, ששאף להשלים כמה רפורמות במשרד התקשורת, ביקש להחזיק בשני התפקידים במקביל אולם נתניהו סירב. בסופו של דבר קיבל ארדן שבועיים נוספים בלבד במשרד התקשורת, שבהם חתם על תקנות התעריפים של רפורמת השוק הסיטונאי, חלק מרכזי בהתנעת הרפורמה.

בעדותו ברשות ני"ע טען ארדן כי חשב שישנו קשר בין חוסר ההסכמה של ראש הממשלה נתניהו לאפשר לו להמשיך כשר תקשורת במקביל לכהונה כשר הפנים, לבין עבודת השדלנות של אלוביץ'.

רה"מ לשעבר בנימין נתניהו, ובעל השליטה לשעבר בבזק שאול אלוביץ' (צילומים: מארק ישראל סלם ופלאש 90)

"התבטאתי על בסיס תחושה שנבנתה אצלי, לא משהו שידעתי ממישהו", הדגיש היום ארדן בעדותו. אותה תחושה, הוסיף, נוצרה על סמך "אמירות ששמעתי מאנשים. אני לא זוכר אפילו בוודאות ממי. יכול להיות שמשאול, יכול להיות מאנשים אחרים ששנינו מכירים, אבל לא משהו שאני יודע".

"עד כמה מר שאול אלוביץ' התבטא בפניך על הקשר, על יכולת השפעה שלו, על ראש הממשלה?", שאלה התובעת תירוש.

"מצד אחד הוא לא דיבר למיטב זיכרוני על ההשפעה שלו", השיב ארדן, "אבל הוא היה זורק אמירות כמו 'ההוא בירושלים החליט' או דברים כאלה".

בהמשך ביקש ארדן להבהיר את דבריו. "כשר שמקדם רפורמות, כל רפורמה, בין אם היא מול חברות גדולות מזהמות, בעלי הון, תאגידים, הרבה פעמים נתקלתי - וגם במקרה הזה של שאול נתקלתי - שגם הוא וגם אנשים שקשורים אליו אומרים כל מיני דברים שאמורים לגרום לך לחשוב, להרגיש, שהוא, יש לו קשר, השפעה, שכדאי להיות איתו ביחסים טובים ולא לנהל נגדו מלחמות דווקא, אבל אני לא מתרשם מהדברים האלה", העיד.

"גם במקרה הזה היו אמירות כאלה מטעם שאול", המשיך ארדן בעדותו, "אני לא זוכר ממה נבנה לי הרושם הזה. הוא גם אמר אמירות כאלה ויכול להיות שהיו גם אחרים ששאלו אם אני שומע אותו וגם זרקו תוך כדי אמירות שנועדו לי לתת את התחושה הזו".

"אל תרוץ מהר מדי"

עם תום החקירה הראשית של ארדן החל בא-כוחו של ראש הממשלה נתניהו, עו"ד בעז בן-צור, בחקירה הנגדית. במרכזה עמדה הטענה כי בפועל פעל ארדן נגד האינטרסים של בזק, וכי נתניהו לא מנע ממנו זאת ואפילו סייע לו בכך.

כבר בתחילת כהונתו כשר תקשורת, הדגיש עו"ד בן-צור, אישרה הממשלה החלטה המעגנת את סמכויותיו של השר ליישם את רפורמת השוק הסיטונאי. ראש הממשלה נתניהו יכול היה בקלות שלא להעלות את ההצעה בממשלה, ובכך לעקר מראש את האפשרות של ארדן לקדם את המדיניות, אך הוא לא עשה זאת, טען סניגורו של נתניהו.

מימין: עו"ד יהודית תירוש מהפרקליטות, כרמל בן-צור ובעז בן-צור מצוות ההגנה של הנאשם נתניהו, 15.5.2023 (צילום: אורן פרסיקו)

בהמשך יכול היה ראש הממשלה נתניהו להוציא מחוק ההסדרים תיקון חקיקה שקידם את הרפורמה, אך לא עשה זאת. לא זו אף זו, נתניהו בחר בהמשך הדרך להיפגש עם בכירים בחברה שהשקיעה במיזם IBC, מיזם שנועד להתחרות בבזק. כשנתניהו כן שוחח עם ארדן על בזק, הדגיש סנגורו עו"ד בן-צור, הוא לא דרש ממנו לעצור את הרפורמה ואף לא רמז לכך אלא רק שאל האם השר מעניק לאלוביץ' אוזן קשבת. ובסיומה של הקדנציה של ארדן, הוסיף הסנגור, נתניהו יכול היה לא לאפשר לו את אותם שבועיים נוספים במשרד להם נזקק לחתימה על תקנות התעריפים.

מבחינת עו"ד בן-צור יש בכך עדות לכך שנתניהו לא פעל למען אלוביץ'. עם זאת, עו"ד בן-צור לא הזכיר כמובן כי נתניהו היה צריך לפעול בזהירות רבה בכל הקשור לאינטרסים של אלוביץ' לאור יחסי החברות ביניהם, עליהם נאלץ להצהיר בהמשך. זאת ועוד, מחומר הראיות שכבר הוצג במשפט מתברר כי נתניהו התייחס לאלוביץ' כפי שהתייחס לגורמים רבים אחרים – הוא העדיף אותם חלשים ותלויים בו כדי שיוכל לקבל מהם את מבוקשו.

עדי המדינה שלמה פילבר (מימין) וניר חפץ (צילומים: יונתן זינדל ואבשלום ששוני)

כך, לדוגמה, העיד עד המדינה שלמה פילבר, שכאמור הפך למנכ"ל משרד התקשורת אחרי שנתניהו לקח לעצמו את התיק ושינה מן הקצה אל הקצה את היחס במשרד לבזק בכלל ולרפורמת השוק הסיטונאי בפרט. לפי עדותו של פילבר, באחת הפגישות שקיים באותה תקופה עם עד המדינה הנוסף בתיק, ניר חפץ (אז דובר משפחת נתניהו), התרה בו האחרון לבל יספק לבזק את כל רצונותיה כיוון שעלולות להתקיים בקרוב בחירות לכנסת. "אל תרוץ מהר מדי, אנחנו צריכים אותם לבחירות שיהיה לנו", שחזר פילבר את דברי חפץ, "כאילו אם במקרה תשביע את רצונו על כל הדברים שהוא צריך אז מחר בבוקר אולי הוא לא יעמוד לרשותנו בבחירות".

השקפת העולם של ארדן

בחקירתו הנגדית הרחיב ארדן, לבקשת עו"ד בן-צור, לגבי האופן שבו תפס את הפניות של אלוביץ' ושלוחיו. "זה חובתם כלפי בעלי המניות שלהם", אמר ארדן על ניסיונותיהם של בכירי בזק לשנות את מה שתפסו כהחלטה שתפגע בחברה.

עו"ד בן-צור הזכיר לארדן כי בחקירתו התייחס לפניות אנשי בזק כאל התנהלות שגרתית. "דרך אגב", אמר לחוקרים, "הוא [אלוביץ'; א"פ] לא האדם היחיד שעושה את זה. יכולים להיות גם בעלי עיתונים או ערוצים שנורא כעסו על רגולציה וניסו לרמוז לי שהם היו אצלו [אצל נתניהו; א"פ], יהיו אצלו וישפיעו. לאו דווקא בתחום התקשורת. גם כשהייתי שר להגנת הסביבה והלכתי על הראש, כן, במירכאות כפולות, של דייוויד פדרמן או בזן וכולי וכולי, אז היה את אותם אמירות ורמזים וזה בסדר".

שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן לפני עדותו במשפט המו"לים, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 15.5.23 (צילום: אורן פרסיקו)

ארדן אישר כי זו עמדתו והוסיף והרחיב. "אני רוצה להסביר את השקפת העולם שלי", אמר. "זה לא משנה אם הבעלים הוא בעלים של מפעל לזיקוק נפט או ערוץ טלוויזיה או עיתון. אם אני כרגולטור או כשר או כמחוקק עומד לעשות צעד שלטענתו או תחושתו, נכונה או שלא נכונה [הוא צעד שלילי], אני מקבל את זה שזה מאוד לגיטימי, אפילו חובתו, לנסות להיאבק על העסק שבבעלותו, בין אם קוראים לזה חדשות 12, חדשות 22, 'ידיעות אחרונות' או בזן.

"והתופעה הזו שאנשים כאלה יכולים בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות מקורבים שלהם או אנשים שעובדים אצלם לשלוח לך רמזים ישירים או עקיפים שהם יפנו להתלונן עליך או לנצל את קרבתם וחברתם על זה שאתה הולך למוטט פה עסק, זו תופעה שחוויתי אותה הרבה מאוד פעמים ואני גם מתעלם ממנה ופועל לפי מה שאני חושב לנכון".

עו"ד בן-צור לא הקשה, וארדן לא התייחס לעובדה כי תלותו של פוליטיקאי בטייקון המחזיק כלי תקשורת היא גדולה מזו שבטייקון המחזיק מפעל לזיקוק נפט. כמובן שסניגורו של נתניהו לא התייחס גם לטענה שבבסיס כתב האישום, לפיה בניגוד לאמירות שגרתיות של מפוקחים המנסים להשפיע על רגולציה, במקרה של אלוביץ' עמדה מאחוריהן עסקת שוחד.

מחר תימשך, וככל הנראה גם תסתיים, חקירתו של ארדן.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.58MB)