בתוך המשבר החוקתי והפוליטי הסוער וניסיונות הנשיא להגיע לפשרה פוליטית, נוצרה בתקשורת אתנחתא קלה לצורך אחד מנושאי הדיון ה"אהובים" בישראל – האם דמות ציבורית אשמה בזילות השואה. הפעם מדובר בשרת ההסברה גלית דיסטל-אטבריאן. בנאומה שלשום במליאת הכנסת אמרה השרה "שנים הזדעזעתי מזילות השואה, אני כבר לא מזדעזעת וזה המשפחות שלכם שנשרפו שם... לי אתם קוראים שרת התעמולה? כל יום גבלס פה וגבלס שם".
כשהואשמה בכך שהיא מכפישה את זכר קורבנות השואה לצרכים פוליטיים, הגיבה השרה דיסטל-אטבריאן ואמרה שמנסים להוציא את דבריה מהקשרם. אלא שכזכור, דיסטל-אטבריאן כבר הסבירה בראיון ל"הארץ" בפברואר 2019 שלגיטימי לכרות בריתות ציניות עם אנטישמים:
"הברית של נתניהו עם הימין הקיצוני בכל העולם היא מבורכת. זו ברית אסטרטגית. ובכלל, ג'ורג' סורוס המיליארדר מסוכן בעיני הרבה יותר מאורבן. אנחנו כיהודים צריכים לבחור היום בין שני סוגים של אנטישמיות - הגוד אולד אנטישמיות של ימין פשיסטי, שהוא באמת נגוע באנטישמיות אבל הוא מאוד פרו-ישראלי, לבין האנטישמיות החדשה הבועטת והתוססת, שיש לה אימפקט הרבה יותר חזק וכוח יותר גדול והיא זו שמכתיבה את הטון של העולם המערבי".
אם דיסטל-אטבריאן סבורה שאנטישמיות היא מטבע עובר לסוחר במידה וניתן להפיק ממנה תועלת, סביר שבעיניה גם זיכרון השואה הוא נשק לגיטימי במלחמת תעמולה. אבל לא כדאי לסכם בכך את הדיון בנאום של דיסטל-אטבריאן, משום שהוא עדות נוספת לנורמליזציה של השקר בפוליטיקה הישראלית.
השרה גלית דיסטל-אטבריאן משקרת בכנסת, 14.3.23 (צילום מסך)
אפילו האופן בו דיסטל-אטבריאן קידמה את הנאום שלה נראה שקרי על פניו: "הנאום הזה בא לי בהפתעה", צייצה השרה, "לא תכננתי לנאום היום, סתם החלפתי שר אחר במליאה וכשנקראתי לנאום במקומו לא היה לי מושג על מה אני הולכת לדבר. אבל אז, מול המיקרופון, זה פשוט פרץ ממני החוצה". בפועל, בתחתית הסרטון שהיא עצמה פרסמה, במשך כמעט 10 דקות בהן היא בקושי עצרה לנשום בין שקר לשקר, הודיע כי השרה הגיעה לשאת דברים בישיבת מליאה לציון היום הלאומי למדע.
השרה דיסטל-אטבריאן שיקרה כשאמרה שהתקשורת לא מדווחת על המשפט של ראש הממשלה נתניהו (היא כן מדווחת, בכל יום דיונים נוכחים באולם מספר עיתונאים). היא שיקרה כשאמרה שהסיבה לכך (כלומר לשקר הקודם שאמרה) היא להסתיר מהציבור שזה "לא המשפט של נתניהו – זה המשפט של הפרקליטות" (מביך בכלל לציין זאת, אבל משפט נתניהו הוא משפטו של נתניהו. ההערכות הרווחות הן שצפויה לו הרשעה לפחות בחלק מהאישומים, הערכה שאוחזים בה גם פרקליטיו, שניסו לסגור ללקוח שלהם עסקת טיעון).
השרה דיסטל-אטבריאן שיקרה כשאמרה שהמשפט של ראש הממשלה הוא "חתירה בלתי נלאית להפיכה משטרית" (נתניהו נחקר והואשם כמו אישי ציבור רבים לפניו, משמאל ומימין, כולל ראש ממשלה אחד. בראש המערכות שחקרו והאשימו אותו עמדו אנשים מהמחנה שלו, שהוא עצמו מינה, והוא זכה להקלות מפליגות לאורך הדרך, כולל גניזת מספר חקירות פליליות).
השרה גלית דיסטל-אטבריאן משקרת בכנסת, 14.3.23 (צילום מסך)
היא המשיכה ושיקרה כשאמרה שהצעות החוק המגוונות של הממשלה שנועדו באופן מפורש לבטל את עצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי (בליץ החקיקה של רוטמן), המשטרה (חקיקה של בן-גביר) והתקשורת (השר קרעי) הן "רפורמה לשחרור מדינת ישראל מדיכוי, מעריצות המיעוט, מעריצות משפטית, למען העם ולמען הדמוקרטיה".
היא שיקרה עוד ועוד, כהנה וכהנה, למעשה, יתכן שהפרט היחיד שהשרה לא שיקרה לגביו הוא כאשר הודתה שיש לה חמש אצבעות בכף היד. זאת כשהצהירה שבכף ידה יש יותר מאשר ארבעת השופטים ממוצא מזרחי שמונו לבית המשפט העליון. מזל שהשרה שיקרה גם בנוגע למספר השופטים ממוצא מזרחי, שעומד על שבעה, אחרת עוד הייתה נאלצת לשקר שיש לה שמונה אצבעות בכף יד אחת.
באופן פרוידיאני, אולי כמחווה יחידה ליום המדע הלאומי ולכך שמדע עוסק בעובדות ובניתוחן, השרה התלוננה שנמנע ממנה "להביא עובדות" מאחר שקיבלה "ציווי משפטי לא להוציא מילה על הרפורמה, כשרת הסברה, שבאה להסביר". עוד שקר – היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה (משרדה של דיסטל-אטבריאן הוא יחידה בתוך משרד ראש הממשלה) לא אמרה מעולם שהשרה דיסטל-אטבריאן לא יכולה להתבטא בנוגע ל"רפורמה", אלא שלפי החוק, שחוקקה הכנסת, אסור למשרד ממשלתי לממן תעמולה פוליטית.
דיסטל-אטבריאן מדפיסה ציוצים
כמובן, השרה דיסטל-אטבריאן אינה השרה המיותרת הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל וגם ממשלת נתניהו השישית לא המציאה את השיטה. אנקדוטה משעשעת אירעה כשבשנת 2006, אחרי שהוקם במיוחד בשביל אביגדור ליברמן "המשרד לנושאים אסטרטגיים", התקשה השר הטרי להשיב לשאלות המראיין ירון לונדון מה הוא ומשרדו עושים בדיוק. לאחר שלא הצליח לקבל מענה, התעצבן לונדון והטיח בליברמן את מילות השיר הפופולרי: "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?".
עדיין, המקרה של השרה דיסטל-אטבריאן הינו ייחודי. בעוד שאחרים בממשלת נתניהו השישית קיבלו תפקידי שרים מופרכים לאור חשיבותם לתחזוק יציבות הקואליציה והממשלה, לשרה דיסטל-אטבריאן אין חשיבות כלשהי בתוך הכנסת והממשלה אלא רק מחוץ לה. למעשה, היא החלה לקבל משכורת של שרה ותקציב עתק כגמול על התפקיד שמילאה במכונת הרעל, ההסתה והקונספירציות בשנים קודמות, לפני ששוריינה ברשימת הליכוד, כשרת הסברה לא רשמית של נתניהו. בכך נתניהו ומקורביו מאותתים ל"מתנדבים" נוספים במכונת הרעל שאולי יום אחד גם הם יצ'ופרו.
השרה גלית דיסטל-אטבריאן משקרת בכנסת, 14.3.23 (צילום מסך)
מאחר שהיתה סוכנת יעילה ומצטיינת במכונת הרעל, סביר להניח שדיסטל-אטבריאן יודעת עד כמה התפקיד והתקציב שקיבלה, בסך 100 מיליון שקל, הוא מופרך. כל מה שהיא צריכה לעשות לצורך "הסברה" הוא לצייץ בטוויטר, על מנת שסוכנים אחרים של המכונה, שעדיין לא תוגמלו בתפקיד ממשלתי, יצייצו דברים דומים מחשבונות הטוויטר שלהם. לצורך זה היא אינה צריכה משרד, רכב ונהג. למעשה, היא אינה צריכה לצאת מהמיטה.
ובוודאי שאין לה שום שימוש במאה מיליון שקל. לצורך קבלת "וי" כחול בטוויטר, המשמש סימן לכך שהפרופיל מאומת, יש צורך בתשלום של 29 שקל לחודש. מה תעשה השרה דיסטל-אטבריאן עם היתרה בסך 99,999,971 שקל? נראה שלנוכח בריחת ההייטקיסטים והמשקיעים הבינלאומיים מישראל על רקע ההפיכה המשטרית, ראש הממשלה נתניהו והשרה דיסטל-אטבריאן מציעים להחליף את ההיי-טק בלואו-טק.
השרה גלית דיסטל-אטבריאן משקרת בכנסת, 14.3.23 (צילום מסך)
במקום להסתפק בהפצת השקרים בטוויטר, השרה דיסטל-אטבריאן תרכוש מדפסת ותדפיס את ציוציה השקריים בברושורים. כך השרה עשתה בישיבת הממשלה ב-20 בפברואר, כאשר חילקה בישיבת סיעת הליכוד לשרים ולחברי הכנסת דפי מידע מודפסים על ה"רפורמה" והפצירה, ”תקראו את החומר. לקרוא לרפורמה לחיזוק הדמוקרטיה זה השם שאתם צריכים להגיד. זו רפורמה לחיזוק הדמוקרטיה ולא רפורמת יריב לוין”.
אולי זו הסיבה בגינה בוחש שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי בדואר ישראל ומנסה להביא לפיטוריו של היו"ר? יתכן שמדובר במהלך שנועד לטובת אזרחי ישראל, כדי שיוכלו לקבל בדואר ציוצים מודפסים של שרת ההסברה? בכל מקרה, צחוק בצד, אם ההפיכה המשטרית תושלם השרה דיסטל-אטבריאן לא תצטרך לעמוד לעולם בפני ביקורת כלשהי לגבי האופן בו תעשה שימוש בעשרות מיליוני השקלים שקיבלה לבזבוזים.
דיסטל-אטבריאן מסלפת את מרגרט אטווד
בחזרה לנאומה של השרה דיסטל-אטבריאן במליאת הכנסת: כזכור, השרה הטרייה התמרמרה על כך ש"לי אתם קוראים שרת התעמולה כל יום? כל יום גבלס פה וגבלס שם". אבל מה לעשות שבמדינות דמוקרטיות נהוג שיש שר חוץ שמסביר את עמדת המדינה כלפי חוץ, בפורומים בינלאומיים ובמדינות זרות, אך לא שר שכל תפקידו ליחצן את מדיניות הממשלה כלפי פנים. במדינה דמוקרטית הציבור אמור לקבל את המידע מתקשורת עצמאית ובאמצעות הקפדה של רשויות המדינה (המחוקקת, השופטת והמבצעת) על שקיפות.
לא צריך להרחיק עד לשר התעמולה הנאצי גבלס. בדיקטטורה בניקרגואה, בת זוגו של הנשיא הרודן דניאל אורטגה, רוסאריו מורילו, היא גם סגניתו והמסבירה הלאומית של הממשלה. בניסוחים המזכירים את אלה של השרה דיסטל-אטבריאן בנאומה בכנסת ובציוציה בטוויטר, בתגובה להפגנות הענק נגד המשטר הדיקטטורי בניקרגואה ולאחר שדווח על הרג שלושה מפגינים, ב-19 באפריל 2018, מוריו אמרה לתקשורת שהמפגינים הם קבוצות "קטנטנות" של אנשים עם "אינטרסים ואג'נדה פוליטית רעילה ומרוכזת בעצמה, מלאת שנאה" שמאיימת על "השלום והפיתוח" וכי הם "המציאו את הדיווחים על מקרי מוות באותו יום במסגרת אסטרטגיה אנטי-ממשלתית".
רוסאריו מורילו, סגנית נשיא ניקרגואה, אשתו והממונה על ההסברה הלאומית (צילום מסך)
מוריו הבטיחה ש"לא ניתן לאפשר לאנשים החולים והמושחתים האלה, מלאי שנאה, לזרוע הרס ולמנוע מכל המשפחות של ניקרגואה את השלום שיש לנו, תודה לאל" והאשימה את העיתונאים שתיעדו את ההפגנות ואלימות כוחות הביטחון כלפי המפגינים בכך ש"עוררו את האלימות תוך שהם, בדרך פחדנית ומתוכננת, הסתירו את זהותם מאחורי מצלמותיהם שהם מכוונים אותם לעבר אחרים".
או במילותיה של דיסטל-אטבריאן: "ההמון הזה יוצא לרחובות ורוצה להבעיר את המדינה הזו משום שהוא משוכנע לחלוטין שסופה מתקרב על ידי הדיקטטורים. לך תסביר עכשיו לכל 30 המנדטים האלה שהאור הוא חושך והחושך – אור; שמה שהם משוכנעים בו עד לקצות שערותיהם הוא שקר מוחלט, תעמולה בולשביקית".
השרה דיסטל-אטבריאן לעגה גם לנשים המשתתפות בהפגנות נגד מדיניות הממשלה, כשהן לבושות במדיהן של השפחות ברומן הדיסטופי "סיפורה של שפחה", כדי להביע את חששן שההפיכה המשטרית תביא לשלילת זכויותיהן: "נשים החליטו להתחפש לכיפה אדומה וללבוש שמלות אדומות ולהתעלל בספרה של מרגרט אטווד, כאתנחתא מזויפת לדיכוי מזויף בחיים המשעממים, כשהן עושות את התואר שאבא ואימא משלמים".
ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל)
לפני שהיתה שרה, דיסטל-אטבריאן היתה גם, בין השאר סופרת (גם אם הפרט הזכור ביותר מהקריירה הספרותית שלה הוא כנראה הפעם בה שיקרה כי זכתה בפרס ספיר), והיה אפשר לחשוב כי היא מכירה את ספרה של אטווד. הדרך בה היא בוחרת, למרות זאת, להתייחס לרומן המפורסם, מזכירה כיצד במאי 2022, כשלושה חודשים לאחר תחילת המלחמה הכוללת של רוסיה באוקראינה, דוברת של הקרמלין שללה את הטענה שהמציאות המתוארת בדיסטופיה "1984" של ג'ורג' אורוול דומה לשלטונו של פוטין בכל דרך שהיא. "בבית הספר, התרגלנו ללמוד שאורוול מתאר את זוועות הטוטליטריות", אמרה. "זה אחד מאותם זיופים עולמיים", במקום זאת, לטענתה, הרומן "מתאר כיצד הליברליזם יוביל את האנושות למבוי סתום".
מאות אלפי המפגינות והמפגינים בישראל נגד ההפיכה המשטרית, ועשרות אלפי המומחים והאקדמאים שחתמו על עצומות נגדה, מוכיחים מדי שבוע שגם אם יוקצו לשרה דיסטל-אטבריאן עשרות מיליארדי דולרים, היא לא תצליח לשכנעם ששקר הוא אמת וכי ממשלת נתניהו מקדמת רפורמה לחיזוק הדמוקרטיה ולא הפיכה לצורך חיזוק הדיקטטורה.
אפילו ברוסיה הציבור לא השתכנע. שם אמנם אנשים חוששים להביע את דעתם בפומבי, ומכונת הרעל של הקרמלין מלוווה גם בדיכוי קשה ואלים, מעצרים המוניים, קביעת עונש מאסר של עד 15 שנות מאסר על כל מי שמפיץ "מידע כוזב" על פלישתה לאוקראינה, ובריחה של רבבות פעילי אופוזיציה ואינטלקטואלים - אך אחד מהספרים הכי נרכשים ברוסיה בשנת 2022 היה "1984".