אתמול במהדורת חדשות 12 העיסוק במחאה נגד ההפיכה המשפטית החל עמוק לתוך המהדורה, בדקה ה-25. זכות הדיבור ניתנה לעמית סגל. הקריינית יונית לוי העבירה את זכות הדיבור לפרשן הפוליטי שברשותו "מסרים מעניינים" שמקורם הרחק מעבר לים, היישר מבירת ארה"ב.

סגל פתח בצמצום בליץ החקיקה המורכב והמחאה חסרת התקדים נגדו, למשוואה פשוטה עם שני מרכיבים: במחאה בארץ "מתמקדים מטבע הדברים בוועדה לבחירת שופטים", אבל משום שבארה"ב "שופטים שם נבחרים על ידי הפוליטיקאים", המחאה של השלטון בארה"ב היא על פסקת ההתגברות. הכיתוב שניצב לאורך הנאום שנשא סגל היה "מסרים מוושינגטון: הקושי העיקרי - פסקת ההתגברות".

אם סגל נחשף למערכת המסרים החשאית בין הממשל הישראלי והאמריקאי, סביר להניח שהיה זה באמצעות הצד המקבל, בירושלים ולא בוושינגטון. איזו תועלת יש לנתניהו מכך שסגל יפרסם ש"בוושינגטון" מוכנים לשתף פעולה עם שינוי המשטר בישראל תמורת הסרה של סעיף אחד בחקיקה? ובכן, בדיוק התועלת הזו. כפי שסגל עצמו מציין, זה בדיוק מה שאומרים בפורום קהלת, אדריכלי הרפורמה המשפטית. לפי משה קופל, יו"ר הפורום, פסקת ההתגברות היא ה"עז" המרכזית שהוכנסה לבליץ החקיקה.

יו"ר פורום קהלת משה קופל (צילום: הדס פרוש)

יו"ר פורום קהלת משה קופל (צילום: הדס פרוש)

מדוע קופל ונתניהו מוכנים לוותר על פסקת ההתגברות? משום שאין להם צורך בה. החקיקה נגד מערכת המשפט כל כך מגוונת והרמטית, שאין שום צורך בפסקת התגברות כדי לנטרל את הביקורת השיפוטית על הממשלה. זהו לב ההטעייה של סגל. הוא מציג את החקיקה כאילו היא כוללת רק התערבות פוליטית בבחירת השופטים וחקיקה של פסקת התגברות. במציאות, החקיקה כוללת גם הצבת רף בלתי עביר כמעט לפסילת חוקים, ביטול חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואיסור פסילת חוקי יסוד ועוד. ובכלל, כשם שההשתלטות הפוליטית המתוכננת על מינוי השופטים היא בכל הערכאות, כך גם חיסול הביקורת השיפוטית כלל וכלל אינה מצטמצמת לפסילת חוקים, אירוע נדיר ממילא. בליץ החקיקה כולל הרי גם את ביטול עילת הסבירות וביטול מוסד היועצים המשפטיים.

הספין הוא הספין העמית-סגלי המוכר: התייחסות לפן אחד מתוך מכלול, באופן שמעוות ומסלף את המציאות. ההבדל הוא לא רק שהפעם הספין לא נותר ברשתות החברתיות ושודר במהדורה, אלא שסגל גייס לצורך כך גם את יוקרתו כעיתונאי והצהיר על "מסרים מוושינגטון" שבאורח פלא תואמים בדיוק את האסטרטגיה של קהלת לפירוק המחאה, ובאופן נוח - אנונימיים לגמרי. האם מסרים כאלה אכן "הועברו בשבועות האחרונים" מוושינגטון לירושלים? מי יודע. אולי למשה קופל יש משפחה בוושינגטון.