הביקורת מימין ומשמאל לא מרתיעה את חבר הכנסת בועז ביסמוט, לשעבר העורך הראשי של "ישראל היום", שממשיך לקדם את הצעת החוק שלו שתחבל בעבודה העיתונאית ותקשה על פרסום תחקירים עיתונאיים. ביסמוט מעוניין לשנות את חוק הגנת הפרטיות כך שיאסור על פרסום הקלטה של אדם ללא הסכמתו.
זוהי הצעת החוק הראשונה של חבר הכנסת הטרי, עיתונאי לשעבר שבחר לפתוח את הקריירה הפרלמנטרית שלו דווקא במתקפה על העיתונות. עם פרסום ההצעה היא ספגה ביקורת קשה מעיתונאים. "הצעת חוק שנועדה לפגוע בעיקר בעיתונות שעוסקת בתחקירים", הגיב אורן אהרוני, ראש דסק התחקירים בתאגיד וחתן פרס אריה אבנרי. "בושה, לא להאמין שהאיש הזה היה עיתונאי", צייץ ברוך קרא, הכתב המשפטי הוותיק של חדשות 13 (לשעבר חדשות 10). גם אברהם בלוך, לשעבר כתב המשפט של ערוץ 14 וכיום באתר "סרוגים", כינה את הצעת החוק "מבישה". אפילו ב"ישראל היום", מקום עבודתו הקודם של ביסמוט, תהו: "פגיעה בעיתונות היא ערך ימני?".
גם ארגון העיתונאים והעיתונאיות התנגד בתוקף להצעת החוק וטען שהיא מגבילה את חופש העיתונות ופוגעת בציבור הרחב: "חלק מעבודתנו הוא פרסום הקלטות שלעיתים חושפות את מה שגורמים שונים מעדיפים שיישאר בחדרי חדרים - מעסקאות אפלות ומושחתות ועד עוולות שנעשות כלפי חלשים - ילדים, קשישים ואוכלוסיות מוחלשות אחרות. מסירת הזכות לאישור, או איסור ההקלטה, בידי המוקלט היא מתן פרס למושחתים ולמחוללי עוולות. העובדה כי זו היא הצעת החוק הראשונה שמגיש מי שהיה עיתונאי שנים רבות ועורך ראשי של עיתון רב תפוצה היא מדהימה ולא תאומן".
ועדת השרים לחקיקה תדון ביום ראשון הקרוב בהצעת החוק, הקובעת עונש מאסר של עד 5 שנים למפרסם הקלטה, ומאפשרת גם לתבוע אותו בתביעה אזרחית. היכולת להקליט שיחות, טוען ביסמוט, צריכה לשמש בעיקר "לשימור מידע לצרכים אישיים, ולא לשם פרסומה ברבים". בפועל, הצעת החוק תשמש להשתקה של קהילה ספציפית: מי שמפרסמים הקלטות ללא הסכמת המוקלט כחלק מעבודתם הם עיתונאים. מדובר בפרפקטיקה שגרתית שעומדת במרכז חשיפות עיתונאיות רבות, שלעיתים מזומנות מי שעומדים במרכזן הם נבחרי ציבור.
ביסמוט, שהיה מקורבו של נתניהו ושירת אותו כשהיה עיתונאי, כעורך "ישראל היום" ופאנליסט בחדשות 12, ממשיך לעשות זאת גם בכנסת, אליה נבחר בברכתו של נתניהו. ראש הממשלה כבר ניסה בעבר, ישירות או בעקיפין, להגביל את היכולת של עיתונאים להשתמש בהקלטות. ב-2018 היו אלה חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ודודי אמסלם שהציעו לאסור על הקלטת נבחרי ציבור ובני משפחותיהם. הצעת החוק כונתה בתקשורת "חוק יאיר נתניהו", שכן אז נחשפה ההקלטה של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, כשהוא מבלה עם חבריו ברכב שרד מאובטח המסיע אותם בין מועדוני חשפנות.
שנתיים קודם לכן, ב-2016, נתניהו ביקש להגיש בעצמו הצעת חוק שתאסור כליל הקלטת אדם ללא ידיעתו. מעט אחר כך נחשף כי באותו זמן הקלטת שיחות השוחד לכאורה של נתניהו עם מוזס כבר היו בידי המשטרה.
בתגובה לביקורת העזה, אמר ביסמוט: "למי שהיה ספק, חשוב לי להבהיר כי החוק אינו מכוון לעיתונאים, אינו מכליל עוולות ציבוריות שיש להן עניין ציבורי ואינו מכליל עוולות שחשוב שישמעו מתוקף זכות הציבור לדעת". קשה להבין למה בדיוק התכוון ביסמוט, משום שהסייגים שפירט אינם מופיעים בהצעת החוק שהגיש.
משפטנים שהתייחסו לנוסח הצעת החוק ציינו כי היא מנוסחת ברישול, וממילא אינה משנה את האיזונים הקבועים בחוק ביחס לפרסום, אולם כך או כך, להחמרה נוספת בחוק הגנת הפרטיות, גם אם משקלה הסגולי נמוך, עלול להיות אפקט מצנן על העבודה העיתונאית.