"אם אין לנו תרבות – אין טעם לחיינו", אומרת רבקה מיכאלי כבר בתחילת השיחה עמה על תוכנית קרעי-נתניהו לחיסול השידור הציבורי בישראל. "אני חושבת שהשידור הציבורי הוכיח את עצמו מאוד עד כה. על רשות השידור השתלטו פוליטיקאים מימין ומשמאל, והיא איכשהו נחלצה מכך והצליחו להקים שידור ציבורי מפואר ואיכותי, שחולש כיום על כל-כך הרבה תחומים. התאגיד מצוין", היא מוסיפה.

התוכנית של שר התקשורת שלמה קרעי מהליכוד היא להשתלט על תקציבי ההפקה של תאגיד השידור הישראלי, בסך מאות מיליוני שקלים, כדי שהשלטון יוכל לחלק אותם בעצמו לכלי תקשורת מסחריים על פי בחירתו. את התוכנית הזו עוטף ד"ר קרעי בז'רגון ליברטיאני ודיבורים על "שוק חופשי" ו"פתיחת השוק". לדעת מיכאלי, הגישה הזו לא תיעצר בשידור הציבורי.

"מהרגע שינתקו אותנו מהשידור הציבורי, ושספקי התרבות של אזרחי ישראל יהפכו להיות הערוצים המסחריים בלבד, זה ימשיך ויפגע בכל המוסדות הציבוריים – אם השידור הציבורי ייפגע, גם בתי החולים הציבוריים ייסגרו - שלב אחרי שלב, כמו כדור שלג קפיטליסטי-חזירי", היא מזהירה. "ההשקפה שאין צורך במוסדות ציבוריים תביא לכך שלא יהיו מוסדות ציבוריים בישראל, למעט אלו המיועדים לשרת את הציבור הדתי".

מיכאלי היא אחת מנשות התרבות המוכרות בישראל, שחקנית, זמרת ומגישה שמאחוריה אינספור סרטים, תוכניות והפקות וכמעט כל פרס אפשרי. "מדינת ישראל הופכת לדיקטטורה במסווה של דמוקרטיה", היא קובעת, "לצערי, היא מצליחה להשניא בצדק את ישראל בעולם וזה משמש כדלק לאנטישמיות. אני אומרת את זה מתוך אהבה לעם שלנו: אנחנו גורמים לאסון שאין לו תקדים - אובדן התרבות וצעידה לעבר מדינת הלכה. לא נצטרך לצאת למלחמה עם. איראן כבר תהיה פה".

פרופ' משה קופל, יו"ר פורום קהלת (משמאל) והמנכ"ל מאיר רובין (מימין), בטקס קבלת פרס מוסקוביץ', 4.6.19 (צילום: גרשון אלינסון)

"באחרונה נחשפתי לפורום קהלת, עליו נטען שעומד מאחורי כמה מהצעות החקיקה השנויות במחלוקת", היא מוסיפה ומזכירה את אמירתו של המולטי-מיליארדר האמריקאי ג'פרי יאס, התומך במכון המחקר הישראלי קהלת, לפיה אין עניים באמריקה, שצוטטה לאחרונה בחדשות 12 ("באמריקה לכולם יש את מה שהם צריכים. אף אחד לא רעב, לאף אחד לא קר"): "לתפישה כזו אנחנו הולכים".

בהקשר לבליץ החקיקה המתוכנן של ממשלת נתניהו, נגד מערכת המשפט והתקשורת, אומרת מיכאלי "אלו חוקים שנראה שנוסחו ושוקדים עליהם במשך זמן רב בקהלת, ועכשיו הם נחשפים. הפוליטיקאים מקבלים ניסוח מדויק של החוקים - והם הולכים אחרי מה שהם מקבלים. הדבר היחיד שיכול לעצור את זה הוא כוח חיצוני".

יש גם ברירה אחרת, היא מסכמת: "התרחיש האחר הוא שחלק מבוחרי 64 חברי הכנסת של הקואליציה יתעוררו ויבינו מה באמת קורה פה, ואיך שומטים לכולנו את השטיח מתחת לרגליים".