"מסחר מחדש" (Recommerce): מכירה מחדש של מוצרים על מנת שהקונים יעשו בהם שימוש חוזר, ימחזרו או ימכרו אותם שוב. המונח גם כולל בחובו השכרה של מוצרים, מילוי מחדש, תיקון, החזרה והפצה מחדש. מדובר בשוק צומח, חברות ומותגים רבים מציעים פריטים ממוחזרים ופלטפורמות מסחר קמות על מנת לענות על הצורך והדרישה.
מי צריך ומי דורש? בכתבה שהתפרסמה השבוע ב"גלובס" מסבירה הכתבת, גלית חתן, כי לצרכני דור ה-Z, ילידי שנות האלפיים, מודעות לנושאים של קיימות ומיחזור, ומכאן המשיכה ל"מסחר מחדש". אולם עבור שאר הלקוחות, מסבירים ב"גלובס", הסיבה היא כלכלית. בגלל משבר יוקר המחייה ועליות המחירים, אנשים "מחשבים מחדש את הרגלי הקנייה שלהם".
חתן נסמכת על שלושה סקרים שפורסמו בדצמבר, של "קרוס בורדר" (שנערך בקרב חברות גדולות באירופה), של ויזה באמצעות Opinium (שסקר את הציבור הרחב באירופה וספציפית באנגליה) וסקר OfferUp האמריקאי. אלא שעיון בהודעות לעיתונות של מזמיני הסקרים, מעלה תמונה שונה מזו שצוירה ב"גלובס".
"קרוס בורדר" מדגישים בפתח ההודעה לעיתונות כי שני גורמים עיקריים מניעים את שוק המסחר-מחדש: מחיר נמוך וקיימות. רק אחר כך מגיע הנתון שצוטט ב"גלובס", לפיו גם האינפלציה מהווה גורם משמעותי. למרות זאת, ב"גלובס" קבעו כי "לפי סקר שערכו בקרוס בורדר, הסיבה העיקרית להתחזקות המגמה היא כלכלית".
גם בהודעה לעיתונות של ויזה, נכתב כי השינוי בהרגלי הצריכה של משתתפי הסקר נובע הן מיוקר המחייה והן מהשלכות משבר האקלים. ההודעה מדגישה את חשיבות הנושא הסביבתי בהנעת שוק המסחר-מחדש, תחת הכותרת "מוטיבציית הצרכן - העלייה של היזם הסביבתי".
כותרות הכתבה ב"גלובס"
ב"גלובס" אכן מזכירים כמה נתונים סביבתיים, ומצטטים מהסקר של ויזה כי כ-90% מהמשתתפים - מבוגרים וצעירים - חשים שלשימוש מופחת באריזות יש השפעה חיובית על הסביבה והחברה, וכן כי 40% ממשתתפי הסקר זיהו את הנושא של צמצום פלסטיק, פסולת ואריזות כאחת מהסיבות העיקריות בהשתתפות בכלכלת המסחר-מחדש. אבל ההתייחסות ליתרונות הסביבתיים מוסגרה תחת הכותרת "ההזדמנות הכלכלית". המניעים הכלכליים הוצגו כדומיננטיים והמניעים הסביבתיים נדחקו לפינה.
ההודעה לעיתונות של ויזה עצמה מסכמת את הנושא אחרת לגמרי, בהדגישה כי "הצירוף של שיקולים סביבתיים ועלויות הם שמניעים את השימוש במסחר מחדש". מעניין לציין גם כי בויזה לא ציינו הפרדה לקבוצות גיל, ולא ברור על מה הסתמכו ב"גלובס" כשקבעו שבעיקר דור ה-Z מודע לערכים של קיימות.
כולי תקווה ש"גלובס" לא יחליט לחזור אחורה אלא ימשיך לפרסם כתבות איכותיות בנושאי סביבה. וחשוב יותר, ישכיל לקשר את הנושאים החשובים בהם כלל כתביו עוסקים מדי יום, עם העולם הפיזי, האקלים והטבע
בסקר השלישי שהוזכר ב"גלובס", של המרקטפלייס האמריקאי OfferUp, מצאו כי בני דור ה-Z ומילניאלס ענו כי הם מסתמכים על מסחר-מחדש כהכנסה עיקרית או שניונית, אך גם שם ההפרשים בין קבוצות הגילאים היו של אחוזים בודדים. בסקר האמריקאי שני מנועי המשיכה הראשונים למסחר-מחדש היו המרדף עבור עסקה טובה (51%) והכנסה פסיבית קלה (40%), אך גם כאן לא נעדר הגורם הסביבתי, שהיה השלישי במספר (21%): צמצום טביעת הרגל הפחמנית. ב"גלובס" לא ראו צורך להזכיר זאת.
מסחר-מחדש הוא דוגמה לכלכלה מעגלית, התנהלות כלכלית שיש לה חלק חשוב בהתמודדות עם מצב החירום האקלימי-אקולוגי שבו אנו נמצאים. שימוש היתר שלנו במשאבי הטבע מניע הן את משבר האקלים, שאת השלכותיו אנו כבר חווים על בשרנו, והן את משבר המגוון הביולוגי, במסגרתו מעל למיליון מינים נמצאים בסכנת הכחדה ומארג החיים העדין בין כל היצורים נהיה יותר ויותר פגיע.
שני המשברים התאומים נובעים מפעילות האדם. מכך שבכדור הארץ ישנם כבר למעלה משמונה מיליארד בני אדם, שחלק גדול מהם מתנהל לאורם של ערכים כצמיחה כלכלית אינסופית, מבלי להתחשב בעובדה הפשוטה והחותכת כי משאבי כדור הארץ הינם מוגבלים.
בדצמבר 2022 התקבלה על-ידי האו"ם החלטה על תכנית עולמית חדשה לשמירה על המגוון הביולוגי, בה ישנה בין השאר התייחסות לנושא של צריכה מקיימת. יעדי התוכנית הקשורים לצריכה, שקודמו בנחישות על ידי האיחוד האירופי, מדגישה בין השאר כי יש לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית באופן צודק, לצמצם משמעותית את צריכת היתר בזבוז המזון ואת ייצור הפסולת, ולהכיר בכך שכדור הארץ הוא לא רק משאב לניצול אלא גם ערך בפני עצמו.
אלונה בר-און, מו"ל "גלובס" (צילום: איתמר ב"ז)
ב"גלובס", העיסוק החשוב במסחר-מחדש החמיץ את כל זה. המילים משבר אקלים, מגוון ביולוגי או משאבי טבע לא הוזכרו בכתבה, שמיסגרה את הנושא כהזדמנות כלכלית ליזם הקמעונאי.
בתחילת ינואר אירח "גלובס" עשרות מבכירי המשק ואת שר האוצר הנכנס בצלאל סמוטריץ'. כתבה שסקרה את האירוע ציטטה את חזונה של אלונה בר-און, מו"ל "גלובס", לגבי העיתון, אותו היא רואה כ"כלי תקשורת עסקי, כלכלי, ממלכתי וציוני", שמטרתו "להפגיש את החלקים השונים של הכלכלה והחברה הישראלית". הנושא הסביבתי כלל לא מוזכר בדבריה.
עד לא מזמן, "גלובס" דווקא בלט בכך שהעמיד את משבר האקלים, קיימות וסביבה בקדמת הסיקור שלו. אבל הכתבה האחרונה במדור "אקלים וסביבה" של "גלובס" התפרסמה בתחילת דצמבר, והעזיבה של כתבת הסביבה שני אשכנזי הותירה חלל עצום שב"גלובס" עדיין לא מצאו לנכון למלא.
קיימות מושתת על כלכלה וחברה אבל גם על הצלע השלישית - הסביבה. כולי תקווה ש"גלובס" לא יחליט לחזור אחורה, לשנים טובות פחות, אלא ימשיך לפרסם כתבות איכותיות בנושאי סביבה. וחשוב לא פחות, ואולי אפילו יותר, ישכיל לקשר בצורה טובה יותר את הנושאים החשובים בהם כלל כתביו עוסקים מדי יום, עם העולם הפיזי, האקלים והטבע, בו הכלכלה מתנהלת ובו אנו חיים.