בשעות האחרונות דיווחו עמודי הטלגרם של הכתבים הפוליטיים על אירוע חגיגי: שר המשפטים הנכנס יריב לוין מכנס מסיבת עיתונאים רשמית כדי להכריז על הרפורמה במערכת המשפט. האג'נדה המשפטית של לוין ברורה למדי: שליטה של הממשלה במינוי השופטים והיועצים המשפטיים של המשרדים, ופסקת התגברות ברוב צר. העוקץ הוא לא בתוכן, אלא בתזמון.

ההודעה הבהולה היום איננה מכוונת לציבור היושב בבית. היא מיועדת ל-11 אנשים שישבו מחר בירושלים - שופטי בית המשפט העליון שידונו בהרכב מורחב במינוי של אריה דרעי לשר ובתיקון הפרסונלי לחוק יסוד הממשלה שאפשר זאת. לוין מעוניין להזיז מהדרך את מכשול בג"ץ, זה שעשוי להפתיע מחר בבוקר ולאותת כי בכוונתו לפסול את מינוי דרעי.

לוין זכור בעקבות ההתבטאות הבוטה שלו כנגד נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, לאחר שבג"ץ קבע שיו"ר הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין לא יכול למנוע את רצונם של רוב הח"כים לבחירה של יו"ר חדש במקומו. "אם הנשיאה חיות רוצה לשים עצמה מעל הכנסת, היא מוזמנת להגיע לבניין עם משמר בתי המשפט ולפתוח את ישיבת המליאה בעצמה. כך יהיה ברור שמדובר בהפיכה שלטונית של קומץ שופטים הבוחרים את עצמם בחדרי חדרים", אמר לוין במרץ 2020. מעין קדימון להפיכה השלטונית שהוא עצמו מתכנן.

יהיה זה נאיבי לחשוב שהערב נגלה משהו חדש ממשנתו האנטי דמוקרטית של יריב לוין, שנכנס לתפקידו רק בשבוע שעבר. העיתוי שבו בחר לכנס מסיבת עיתונאים, ערב הדיון בבג"ץ על מינוי דרעי לשר, הוא ה"ניוז". עיתוי בוטה, שנראה כאילו נועד להלך אימים על השופטים.

כעת עיני הציבור נשואות לכתבים הפוליטיים, מגישי החדשות והפרשנים באולפנים, שיתווכו את המאורע. עליהם להניח בפני הציבור את המורכבות של ההודעה הבהולה הזו. יהיה ראוי שיתייחסו לרפורמות של השר לוין ולהשלכותיהן על הדמוקרטיה בישראל ולא יתעצלו ויאמרו "רפורמות שנויות במחלוקת".

אסור שהדיווחים יפסחו על ההקשר, ערב הדיון בבג"ץ על מינוי דרעי, אות הקלון של הכנסת ה-25, שממחיש את כוחו העודף של השלטון, את חולשתה האיומה של הכנסת - ואת נחיצותו של בית משפט עליון שהוא חלק ממה שמגדיר מדינה כדמוקרטית.

מעניין באופן מיוחד מה יעשו במחלקת החדשות של כאן 11, השידור הציבורי שאינו נשלט על ידי בעלי אינטרסים. הכתבים והעורכות הרי מכירים היטב את שיטת ההפחדות: רק לפני כמה שבועות קיבלו מסר מתוחכם כאשר דווח על כוונת הליכוד לסגור עליהם את השאלטר. הם כבר יודעים שלא תמיד צריך לממש, מספיק לכנס מסיבת עיתונאים.