יום העדות הראשון של דוד שרן, ראש לשכתו של בנימין נתניהו לשעבר, סימן את ההתנגשות של משפט המו"לים עם היקום הביביסטי. שרן, שהגדיר את עצמו כ"אדם הכי מקורב לראש הממשלה", עומד לדין באשמת לקיחת שוחד בפרשת הצוללות וכלי השיט. לפי כתב האישום שהוגש בפרשה ההיא, שרן קיבל כ-130 אלף שקל כדי לקדם אינטרסים עסקיים של מיקי גנור, נציג המספנה הגרמנית תיסנקרופ. ב-2019, מעט לפני העמדתו לדין, שרן רץ בפריימריז בליכוד וזכה לגיבוי פומבי מנתניהו אף שהמשטרה כבר המליצה להעמידו לדין.

במשפט המו"לים דוד שרן לא עומד לדין. הוא זומן לבית-המשפט כעד. בפרקליטות קיוו לחזק באמצעותו את הקייס נגד נתניהו והנאשמים שאול ואיריס אלוביץ'. אבל שרן סירב לשתף פעולה. אתמול (20.12) בבית-המשפט הוא נמנע מלאשר דברים שאמר לחוקרי המשטרה, טען שאינו זוכר סיטואציות והקשרים, וגם כפר בטוהר הכוונות של התביעה.

מיד אחרי שנציג הפרקליטות, עו"ד אמיר טבנקין, ביקש ממנו להציג את עצמו, שרן פצח במונולוג נרגש ותוקפני, לפרקים קונספירטיבי, נגד מערכת אכיפת החוק. "בפתח הדברים, חשוב שיידעו שאני עד מטעמכם – אבל אני תחת איום פה, בגלל הליך אחר שאתם מנהלים נגדי. אי-אפשר לנתק את הדבר הזה", אמר לנציג הפרקליטות. שרן הבהיר שהוא מדבר על "תיק 3000", פרשת הצוללות. "אני תחת החרב שלהם באותו תיק", אמר לשופטים.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, ראש ההרכב, שאלה אותו למה הוא מתכוון. שרן השיב שהוא מדבר על יחידת להב 433, שבה נחקר במסגרת פרשת הצוללות וגם העיד במסגרת שניים משלושת התיקים הפליליים של נתניהו, "תיק 4000" ו"תיק 1000". "אני תחת החרב של אותה יחידה, שכבר חמש וחצי שנים מתעללת בי ובמשפחתי, וגם כשבאתי ליחידה לתת עדות פתוחה – ברור שזה עמד ברקע כל הזמן. כל דקה הייתי בטוח שזה הופך לחקירה תחת אזהרה", אמר שרן.

הנאשם בנימין נתניהו מוסר הצהרה לתקשורת, בחודש שעבר (צילום: אוליבייה פיטוסי)

בשבוע שעבר, הוסיף שרן, הוא נקרא לפרקליטות לשיחת ריענון לקראת עלייתו לדוכן העדים. להפתעתו, אמר, האדם הראשון שפגש בבניין היה התובע הקודם שלו בתיק הצוללות. שרן ראה בכך מסר מאיים. "זה היה כדי שאזכור לאן הגעתי, ושאם לא אתיישר עם התזה במאת האחוזים – אז אני אשלם מחירים כבדים מאוד", טען. "הייתי מאוד מבסוט לפגוש אותו", הוסיף בסרקזם. "זה עשה לי צלקות".

האיומים, לדבריו, נמשכו עד לפני כמה דקות. "דקה לפני שנכנסתי לאולם הטרידו אותי", טען. "אחת העיתונאיות פה כמובן התחילה לתחקר אותי על 'תיק 3000', כדי שאני אזכור איפה אני".

מהחלק האחורי של האולם, היכן שיושבים תומכיו של נתניהו, החלו לעלות קריאות קצובות: "תגיד את השם! תגיד את השם!". שרן התעלם ולא נקב בשמה של העיתונאית, אור-לי ברלב, שהציגה לו שאלות על פרשת הצוללות במסדרון, לפני תחילת עדותו. מבחינת שרן, הפרקליטות היתה צריכה להגן עליו מפני המפגש הבלתי אמצעי עם נציגת העיתונות. "אני כולי נסער מהדבר הזה", טען בלהט.

לאחר מכן שב לתקוף את חוקריו. "היחידה הזאת דאגה לפטר אותי ממקום העבודה הקודם שלי", התלונן שרן. כשנחקר בפרשת הצוללות, הוא הועסק כמזכיר חברת קצא"א הממשלתית – גוף אנרגיה אפוף סודיות שהוקם כשותפות אסטרטגית בין ממשלת ישראל למשטר באיראן לפני המהפכה האסלאמית. גם כשהיה בגדר חשוד, והורחק מהתפקיד, שרן המשיך לקבל מקצא"א משכורת (בגובה מופחת, הדגיש) לאורך כארבע שנים. הסכום ששילשל לכיסו בלי לעבוד הוערך בעבר ביותר ממיליון שקל.

דוד שרן, אתמול בפתח יום עדותו הראשון במשפט המו"לים (צילום: אוליבייה פיטוסי)

לדברי שרן, בקצא"א דווקא היו מוכנים שימשיך לעבוד בחברה חרף החקירה הפלילית – אך נכנעו בלחץ משרד המשפטים. "דאגו לפטר אותי, ושאני לא אוכל לייצג את עצמי. היום אני מיוצג על-ידי הסנגוריה הציבורית", אמר. לאחר מכן הוסיף שרן שאמו, בגיל 85, "הובהלה ללהב 433" ונאלצה לבקש כסף מקרובי משפחה משום שחשבון הבנק שלה, שהוא היה רשום כאחד ממנהליו, הוקפא לבקשת החוקרים.

"גם את אשתי משום מה החליטו לשים במעצר בית, והגדילו לעשות שבכל פעם כשהייתי בהארכת מעצר הודיעו לי – כמובן, כדי לאיים עלי – ש'אם אתה מצפה לראות את אשתך לדקה וחצי כשאתה נכנס לבית-המשפט, אל תצפה לזה. היא בידיים שלנו'", המשיך. "אמרו שייקחו את הילדים שלנו, מהרווחה. וזה רק ההתחלה. אז להגיד שאני רגוע לקראת עדות כזאת, כשהתליין נמצא לידי ואני הולך אליו ומקבל תזכורת פעם אחר פעם, ופה בחוץ שואלים אותי בכוונה על 'תיק 3000', כדי להטריד אותי דקה לפני כן – אז אני יכול להגיד שאני ממש לא רגוע. אני מרגיש מאוים טוטאלית לקראת העדות פה בבית-המשפט".

"ועכשיו", פנה שרן לעו"ד טבנקין מהפרקליטות, "אם אתה רוצה להתחיל – אז הייתי מנהל לשכה וראש לשכתו של בנימין נתניהו".

כתב האישום מייחס לשרן מעורבות בניסיון של נתניהו, כראש ממשלה ושר תקשורת, לפעול לטובת קבוצת בזק של הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ' – וספציפית בקבלת אישור של מועצת הכבלים והלוויין למזג את חברת yes המפסידה עם חברת בזק המונופוליסטית והרווחית. המהלך אִפשר לאלוביצ'ים להזרים כמיליארד שקל מהכיס הציבורי שלהם (בזק) לכיס האישי (יורוקום, ששלטה ב-yes), ולכסות חובות עתק שהיו להם לבנקים.

לפי כתב האישום, במרץ 2015, במסגרת "יחסי התן וקח" שהתקיימו בין הנאשמים נתניהו ובני הזוג אלוביץ', נתניהו פנה לשרן, אמר לו שיש "בעיה" עם בזק, ושהמקור שלה הוא משרד התקשורת. "שרן, שידע על העיכוב באישור העסקה גם מגורמים בבזק, שפנו אליו בהנחיית הנאשם אלוביץ' ובהנחיית הנאשמת איריס אלוביץ', פנה יחד עם [איתן] צפריר ליו"ר המועצה, ובירר עמה כיצד ניתן לקדם את קבלת המלצת המועצה", נכתב בכתב האישום.

יושבת ראש המועצה דאז, ד"ר יפעת בן-חי שגב, השיבה להם שכדי שהיא תטפל בסוגיה עליה לקבל בקשה רשמית, חתומה בידי שר התקשורת, שאליו היא כפופה. שרן וצפריר העבירו את המסר לנתניהו, ובאפריל באותה שנה – אחרי הניצחון בבחירות – נתניהו הוציא את המכתב המבוקש, שמכונה במשפט המו"לים "מכתב ההתנעה".

"אני עד עוין? אני עד מאוים"

אחרי מונולוג הפתיחה של שרן, עו"ד טבנקין העיר שראוי להפריד בין התיק שבו הוא עומד לדין והתיק הזה, שאליו זומן כעד. שרן דחה את ההפרדה הזאת, והעדיף להתייחס למערכת אכיפת החוק כאל מקשה אחת. גם החוקרים שלו בתיקי נתניהו, טען העד, לא הפרידו בין שני ההליכים. "לא היה חוקר אחד שהסתכל עלי כבן אדם נקי, כמו שהייתי כל חיי עד אירוע 3000. כבן אדם שבא תמים", הלין שרן.

שרן סיפר שכשזומן למשרדי להב 433 כדי להיחקר בפעם הראשונה בתיקי נתניהו, נאמר לו לשמור על הזימון בסוד. רגע לפני שנכנס לבניין, אמר, נמסר לו שהחוקרים מתעכבים מעט, ושעליו לחכות בחוץ. "וכשאני נמצא מול הבניין מה אני רואה? את עדת התקשורת והצלמים, כדי שכל עם ישראל יידע שאני הייתי שם. זאת היתה החקירה הראשונה שלי, ככה התקבלתי, ככה ראו אותי".

בהמשך יצא שרן נגד התובעת הראשית ב"תיק 4000", עו"ד יהודית תירוש. הוא טען שנתקל ב"דיווח חי מבית-המשפט" שלפיו "הגברת תירוש טענה שזה לא נכון שאמי ואחותי זומנו לחקירה". שרן שלל את הקביעה הזאת בתוקף והאשים את תירוש בהטעיית בית-המשפט. "אתה יודע משהו?", אמר העד לעו"ד טבנקין, "למרות ששמעתי את זה מספר פעמים, אתה יודע מה הדבר הראשון שעשיתי?".

"שמעתי אותך מספר לתקשורת", השיב טבנקין.

"התקשרתי שוב לאמי ושוב לאחותי, ואמרתי: 'תגידי, יכול להיות שאני טועה ואחרי כל סיפורי הזוועה האלה אתן לא הייתן ביחידה הזאת?'. הן אמרו לי, 'תגיד לי, אתה רציני? היינו – ואתה יודע טוב שסגרו לאמך את חשבון הבנק'". אחרי הבירור הזה, אמר שרן, פנה לתקשורת כדי להשמיע את האמת שלו.

עו"ד אמיר טבנקין עם עורכות-הדין (מימין לשמאל) ניצן וולקן, יהודית תירוש וליאת בן-ארי, והדוברת הילה קובו. בית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד טבנקין אמר לשרן שהציטוט של תירוש הוצא מהקשרו – ושהיא התכוונה לומר שבתיק הנוכחי, התיק של נתניהו, אמו ואחותו לא נחקרו. "אתה עדיין חושב שזו הטעיה של בית-המשפט?", שאל טבנקין.

"אני עדיין חושב", השיב שרן. "לא הייתי בבית-המשפט. ניזונתי מהתקשורת, ובגלל זה הוצאתי את ההודעה הזאת".

עו"ד טבנקין פנה לשופטת פרידמן-פלדמן: "אני חושב שבשלב הזה, גברתי, אפשר לחקור את העד כעד עוין".

"אני עד עוין? אני עד מאוים", התפרץ שרן, ומיד התעורר בשורות האחוריות של האולם רעש עז – קולות צחוק ולעג שכוונו לנציגי הפרקליטות.

השופטת פרידמן-פלדמן, שבאולם בית-המשפט מתאפיינת במבע רגשי פושר, הרימה את קולה: "שנייה, שנייה! תקשיבו טוב, כי זה קרה גם אתמול. מי שיושב כאן לא יושב לא בהצגה ולא בתיאטרון. אתם לא בתיאטרון. אתם יושבים במשפט שדן בחיים של אנשים. אז תפסיקו עם הרעשים, תפסיקו עם הגיחוכים, תפסיקו עם הצחוקים ותתחילו להתנהג כמו בבית-משפט. מי שלא יעשה את זה ימצא את עצמו בחוץ ולא ייכנס לכאן יותר. זו אזהרה חד-פעמית, ובזה סיימנו עם זה. מי שלא יישב בשקט – יהיה בחוץ. גמרנו. בלי גיחוכים, בלי צחוקים ובלי תגובות".

לאחר מכן, כשפנתה שוב לעורכי-הדין, הודיעה השופטת שלעת עתה לא יוכרז שרן כעד עוין. הבקשה של הפרקליטות התמסמסה, בדיוק כפי שקרה עם בקשות דומות שהועלו במהלך חקירותיהם של יפעת בן-חי שגב ועד המדינה שלמה פילבר.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן (צילום: אתר הרשות השופטת)

שרן אמנם לא הוכרז כעד עוין, אבל הוא השיב בעוינות גלויה לשאלות האינפורמטיביות של נציג הפרקליטות. הוא התייחס בפקפוק לציטוטים של עצמו מתוך חדר החקירות, וטען שיש דברים שאמר לחוקרים ולא מופיעים בתיעוד החקירה. הוא ציין שבזמן אמת הוא בכלל לא הבין את המהלך הרגולטורי שבו כביכול נטל חלק. בזמן שהדרג המקצועי במשרד התקשורת דן במיזוג בזק-yes (ובמינוח המקצועי: "העברת אמצעי השליטה"), שרן בכלל השתמש במונח "ביטול ההפרדה המבנית" – מהלך אחר שמוזכר בכתב האישום בהקשר של בזק.

רצף השאלות היחיד שבו שרן שיתף פעולה היה זה שנגע לתפקיד שמילא בלשכת נתניהו. הוא סיפר שהגיע ללשכה בסוף 2014. בתחילה שימש מנהל הלשכה, ולאחר מכן קיבל קידום והפך לראש הלשכה. "התפקיד שלי היה לנקות את המרחב עבור ראש הממשלה", הסביר שרן. "לתקן בעיות, גם אם הוא לא אומר לי". החדר שלו, אמר שרן, נמצא בכניסה ללשכת נתניהו – ולפיכך הוא יכול היה לצפות על כל מי שמגיע ויוצא משם. הוא עצמו, ציין, נהג להיכנס ולצאת מהלשכה במהלך הפגישות והיה אחראי על קביעת סדר יומו של ראש הממשלה.

לפני כן, אמר, נתניהו הציע לו להיות מנכ"ל משרד התקשורת – אבל הוא ויתר על התפקיד משום שאינו בקי בתחום. היה לו גם קשר חברי עם אחד מבכירי קבוצת בזק של משפחת אלוביץ', עמיקם שורר. לדברי שרן, הקשר נוצר כשעבד במשרד האוצר, ב-2009 או ב-2010. בתחילת 2015, כשכבר עבד עם נתניהו, שרן הגיע לפגישה בבית של שורר ("לא אירוע נדיר, אבל זה לא קרה על בסיס חודשי"). לטענת שרן, הם קיימו שיחה כללית על שוק התקשורת, ואז שורר אמר לו שיש בעיה עם חברת בזק. "הוא דיבר על אישור כלשהו שתקוע במשרד התקשורת", העיד שרן, וציין שהאצבע המאשימה הופנתה ל"פקידוּת".

"זה הרתיח אותי", המשיך שרן, "כי יש פיקציה פקידותית במדינת ישראל, שהפקידים כביכול שומרים לא על ארון הקודש – אלא על המדינה. וכל נבחר ציבור חשוד כגנב, ולכן לא נותנים שירות מיידי, ועושים התניות".

שורר שלח את שרן לשוחח עם עו"ד נגה רובינשטיין, היועצת המשפטית לשעבר של משרד התקשורת, שעברה למגזר הפרטי. לדברי שרן, אחרי השיחה עם רובינשטיין הוא השתכנע שצריך לעזור לבזק. הצעד הבא שלו, לדבריו, היה לפנות לאיתן צפריר, ראש מטה נתניהו במשרד התקשורת, ולהתחיל לברר מה קורה שם.

איתן צפריר (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

כשעו"ד טבנקין שאל את שרן על המעורבות של נתניהו במהלכים שתיאר, שרן שב לתקוף את החוקרים. הוא טען שהטיחו בו שוב ושוב את אותן שאלות על הקשר של נתניהו למאורעות, כאילו ציפו שישנה את תשובתו. "אמרו לי שהיתה בינינו שיחה בנושא בזק, לי ולראש הממשלה – ואני אמרתי שלא זכורה לי שיחה כזאת", שִחזר. "הדבר היחיד שהיה זכור לי הוא שראש הממשלה, באחד המפגשים המשותפים שלנו עם צפריר, זרק הערה קטנה על זה ש'יש בעיה עם בזק'. אני אמרתי, 'אנחנו מטפלים בזה', ואז לאורך תקופה לא שמעתי את ראש הממשלה אומר משהו על הבעיה הזאת. [...] זאת היתה אמירת אגב, לא שיח ולא שיחה".

לדברי שרן, כשנתניהו רצה שמשימה כלשהי תבוצע, היו לו דרכים לוודא שזה יקרה. "ראש הממשלה, כשהוא רוצה משהו, הוא מאוד-מאוד אנרגטי ולא מחכה יומיים. כבר אחרי כמה שעות הוא ישאל מה קורה עם זה". ובמקרה הזה, לדבריו, זה לא קרה – והוא הסיק שהבעיות של בזק לא היו בעדיפות עליונה מבחינת נתניהו.

בהמשך, כשנשאל על סתירות שנמצאו בין התיאור שלו בבית-המשפט לתיאור שמסר בחדר החקירות, שרן השיב בביטול: "הייתי במקום קצת יותר קשה מכאן, משרדי להב. בחקירה אחרת ['תיק 3000'] אמרו לי שאני עוד יכול להציל את עורי, 'רק תביא כל דבר על נתניהו, ונדע להסתדר איתך'". במקרה הזה, לדבריו, הוא פשוט לא זכר מספיק פרטים. "זה אירוע שולי בחיי לשכה, זה לא כזה משמעותי", אמר. "אז הוא זרק חצי מילה ימינה או שמאלה. אחרי שנים, אין לי דרך לדעת".

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ' בבית-המשפט, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

ובכל זאת, שרן אישר שאחרי הפגישה עם נתניהו הוא וצפריר קיימו פגישה עם יפעת בן-חי שגב, יושבת ראש מועצת הכבלים והלוויין, אחד הגופים שבלי אישורם לא ניתן היה לקדם את מיזוג בזק-yes. מעדויות שנשמעו במשפט עלה שבאותה תקופה הדרג המקצועי במשרד התקשורת התייחס בזלזול לצפריר, נציגו של נתניהו במשרד. לטענת שרן, הפגישה עם בן-חי שגב נועדה להעלות את קרנו של צפריר – אבל מבחינה רשמית היה צריך למצוא לה תוכן אחר. לכן, לטענתו, הוחלט להעלות בה את עניין בזק. מדוע, מכל הנושאים שבעולם, נבחר דווקא הנושא של בזק? "סתם", סיכם שרן.

שרן נפגש אחר-כך שוב עם בן-חי שגב, הפעם בלי צפריר, במשרד ראש הממשלה. לדבריו, הוא שאל אותה מה לעשות אם נתניהו ישאל אותו שוב "מה עושים עם הבעיה של בזק", והיא אמרה שכדי שהמועצה תאשר את המיזוג עליה לקבל פנייה רשמית מנתניהו. בתום הפגישה ההיא חזר שרן לנתניהו. "אמרתי לו: 'האישור שתקוע של בזק? אם תרצה לקדם אותו, צריך לפנות למועצה'".

"ואיך הוא הגיב?", תהה עו"ד טבנקין.

"באותה שנייה? לא שמעתי לא צהלות, ולא שמחה ולא עצב. הוא הבין את זה", השיב שרן.

"מכתב ההתנעה", הפנייה הרשמית שעליה דיברה יו"רית מועצת הכבלים והלוויין, יצא רק באפריל 2015, אחרי נצחונו של נתניהו בבחירות הכלליות. "נתניהו היה בטוח במאת האחוזים שאנחנו מפסידים את הבחירות האלה, ועל כן אנחנו לא נעשה מהלכים שיכפו מציאות על הממשלה הבאה", אמר שרן. "זאת אחת הסיבות שאני התנגדתי נחרצות לסגירת ערוץ 10 ערב הבחירות. חשבתי שזה לא נכון לעשות את זה ערב בחירות".

לאחר ההסבר הזה שיגר שרן עקיצה אל ממשלת בנט-לפיד: "באופן כללי, לעשות פעולות שמשפיעות על השלטון ערב בחירות – זה לא נכון. אתה לא עושה את זה, או לפחות אז חשבנו ככה. בשנים האחרונות אני רואה שזה קצת השתנה".

"באתי כאחד הצופים"

מוקדם יותר, לפני ששרן עלה להעיד, הסתיימה חקירתה של ד"ר יפעת בן-חי שגב. בניגוד לימי העדות הקודמים שלה, שבהם הגיעה לאולם מלווה בבני משפחתה, הפעם באה בליווי עורך-דין שהחזיק בידיו חבילה עבה של מסמכים. הוא לא פנה אל השופטים ולא ישב עם עורכי-הדין של התביעה וההגנה, רק ליווה אותה באופן צמוד במסדרונות והסתודד איתה בפעמים הרבות שבהן התבקשה לצאת מהאולם כדי שהצדדים יוכלו לדון בהתנגדויות בלי נוכחותה. לאחר מכן שב איתה לאולם. כשנשאל על-ידי "העין השביעית", עורך-הדין מסר ששמו הוא אפרים דמרי.

שמו של דמרי כבר עלה במשפט המו"לים. זה קרה ב-2021, במסגרת הדיון בצד השני של "תיק 4000": הרתימה של אתר החדשות "וואלה", שהיה בבעלות משפחת אלוביץ', למטרות האישיות של משפחת נתניהו. חוץ מלקדם את קמפיין הבחירות של נתניהו ולפרסם ידיעות מחניפות על רעייתו שרה, השימוש ב"וואלה" כלל גם פרסום של מידע מכפיש על גורמים שסומנו כיריבים של משפחת נתניהו. אחד הבולטים מבין היריבים הללו היה מני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון הרשמי, שאחראי לחשיפת חלק מההתנהלות הגרוטסקית של בני המשפחה.

העדה יפעת בן-חי שגב ועו"ד אפרים דמרי, אתמול מחוץ לאולם משפט המו"לים (צילום: אוליבייה פיטוסי)

עו"ד דמרי, שליווה את העדה בן-חי שגב, קשור לקמפיין נגד נפתלי. הקשר הזה מתועד במסרונים ששלח עד המדינה ניר חפץ בתקופה שבה דיברר את משפחת נתניהו. "עו"ד אפי דמרי מייצג אדם שהגיש תלונה נגד מני נפתלי במשטרת עפולה. צלצל אליו", כתב חפץ בפברואר 2015 למנכ"ל "וואלה" דאז אילן ישועה. מיד לאחר מכן עִדכן חפץ שהמידע בנושא הועבר לעמרי נחמיאס, שהיה אז הכתב הפוליטי של "וואלה".

על הכתבה שפורסמה לבסוף הוחתמו הכתבים גלי גינת ויוסי אלי. אפרים דמרי הוצג בה כעורך-דינו של אדם שלטענתו הבחין במני נפתלי מוציא ארגזים עם מוצרי מזון וניקיון ממכוניתו ומכניס אותם לבית של גיסיו בעפולה. עו"ד דמרי, בשמו, האשים את נפתלי בגניבה. זהותו של "עד הראייה" טרם נחשפה בנקודת הזמן ההיא.

אחרי שפנו למשטרה התברר שהטענות על גניבה אינן מבוססות. "עד הראייה", שבהמשך נחשף כפושט רגל בשם אברהם גבאי, התייצב כדי למסור עדות על מה שכביכול ראה – אבל עד מהרה נחקר באזהרה בגין מסירת תצהיר כוזב. בתוכנית התחקירים "המקור" נטען שבמשטרה הגיעו למסקנה שגבאי "מופעל על-ידי גורמים אינטרסנטיים". כשהכתב, ברוך קרא, ניסה לדובב אותו, גבאי השיב באיום: "שמע יא חתיכת מזדיין בתחת", אמר גבאי בטלפון, "מה אתה רוצה, שאני אבוא אליך לתל-אביב?". התלונה שהגיש נגד מני נפתלי נסגרה.

אפרים דמרי, עורך-הדין של מגיש תלונת השווא נגד מני נפתלי, בראש הכתבה שפורסמה ב"וואלה" (צילום מסך)

עו"ד דמרי עשוי להיות מוכר גם למי שעוקבים אחר סיקור משפט המו"לים בערוץ 14 (ערוץ 20 לשעבר). רק השבוע הוא התארח שם בשידור וחזר על קונספירציית תפירת התיקים. "הרבה מאוד דברים מתגלים על שיטות החקירה של משטרת ישראל, של להב", אמר באולפן, "הרבה מאוד דברים אישיים, סודיים, מתגלים, איך מתנהלת הפרקליטות כשהיא רוצה לערוף ראש של מישהו, כשהיא רוצה ליצור תיק למישהו, לאו דווקא אם זה ראש הממשלה. לכל אזרח ששומע או רואה אותנו דבר כזה יכול לקרות, אם זה ימין ואם זה שמאל, זה לא משנה. ברגע ששמים מטרה מסוימת, להרשיע מישהו או לתפור לו תיק – רבותי זה קורה יום-יום. כמה שזה יישמע כאילו אנחנו באיזה רפובליקת בננות – אבל לא".

מה הקשר של הקונספירציה הביביסטית לעדה בן-חי שגב, שהצהירה יותר מפעם אחת שהיא מגיעה מהמחנה הפוליטי ההפוך? ומה בדיוק תפקידו של עו"ד דמרי במשפט? מדוע ליווה את העדה באופן כה צמוד? "באתי כאחד הצופים", מסר בשיחה עם "העין השביעית", וסירב להרחיב.

בשם הציבור, למען הציבור

בתחילת השבוע התלוננה בן-חי שגב שהחוקרים נמנעו כמעט לגמרי מלדבר איתה על מה שכינתה "מהות". עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של נתניהו ב"תיק 4000", נתן לה הזדמנות להגיד בבית-המשפט את מה שכביכול לא אִפשרו לה בחדר החקירות. בדומה לפילבר, גם יו"רית מועצת הכבלים והלוויין לשעבר ניסתה לתאר את המהלך שקידמה – מיזוג בזק-yes – כחלק מתפיסת עולם מקצועית סדורה שנועדה להיטיב עם הציבור.

"בעשור האחרון, שוק התקשורת בעולם כולו וגם במדינת ישראל עובר תהליכים של קונסולידציות, של איגוד בין שירותי תשתית, שירותי אינטרנט וטלוויזיה", אמרה בן-חי שגב. "אנחנו ראינו את הכיוון, וסברנו שבתהליכים האלה יש כדי להיטיב עם ציבור הלקוחות. מדוע? אל"ף, כי יש כאן פוטנציאל להוזלת מחירים. שתיים, מפני שזה גם פרקטית מקל על הלקוח כאשר הוא מקבל חשבונית אחת.

הנאשם שאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, מאי 2022 (צילום: יונתן זינדל)

"זה לא היה המצב לגבי בזק ו-yes, שעליהם היתה הוראת פריקוּת, בניגוד ל-Hot", המשיכה. "אבל עדיין, חשבנו שיש פה צעד אחד לקראת זה. ברמה העקרונית, המועצה בראשותי קידשה את הנושא של הפקות מקור ושל פיתוח יצירה ישראלית. אפשר לראות את זה בהרבה מאבקים שניהלנו בתחום, כולל בכנסת וכולל בממשלה. התפיסה שלנו היתה שהחברות המקומיות מאוימות, נמצאות תחת איום שילך ויגבר מצד ענקיות המדיה בעולם – פייסבוק, אמזון, נטפליקס וכן הלאה. וגם היינו ערים לעובדה ששוק השידורים המקומי עומד בפני שינוי דרמטי".

על רקע זה, טענה בן-חי שגב, המועצה ניסתה להבטיח את "האיתנות הפיננסית" של חברות התקשורת. "היינו ערים לזה ש-yes היא בעלת איתנות פיננסית נמוכה כחברה, מכיוון שהיא משרתת חוב ודירוג האשראי שלה הוא נמוך. המהלך הזה היה בו כדי לשרת את yes, את חברת שידורי הטלוויזיה. זה מה שעמד לנגד עיניה של המועצה, ברמה האסטרטגית". לדבריה, היא וחברי המועצה קיוו שבעקבות המיזוג ניתן יהיה להוזיל את מחירי חבילות הערוצים של yes, ובכך לסייע לציבור.

עו"ד נוית נגב, הסנגורית של הנאשם נוני מוזס (צילום: יונתן זינדל)

בן-חי שגב אמרה שהיא לא האמינה בגישה שבה אחזו בכירי משרד התקשורת, שלפיה יש לכפות על בזק לשתף פעולה עם רפורמת השוק הסיטונאי כתנאי להענקת הטבות. "אני באופן אישי סברתי אז, ואני סבורה גם היום, שחברות התקשורת הן לא אויבות של מדינת ישראל, ואין שום צורך לנהוג בהן ככה ולייחס להן עוינות כללית כזו או אחרת. אני סברתי ואני עדיין סוברת, וזאת גם התפיסה שלי כרגולטורית, שהדרך להישגים שמשרתים את האינטרס הציבורי עוברת בשיתוף פעולה".

בהמשך הדיון, אחרי שעו"ד בן-צור פינה את מקומו, עלתה לחקור את העדה עו"ד נוית נגב, שמייצגת את ארנון (נוני) מוזס, שנאשם בהצעת שוחד לנתניהו ב"תיק 2000". יפעת בן-חי שגב אינה קשורה ל"תיק 2000". אין לה נגיעה כלשהי לעסקה שנדונה בין הצדדים: נתניהו יפעל להחלשת החינמון "ישראל היום", המתחרה העיקרי של מוזס ו"ידיעות אחרונות" – ומוזס, בתמורה, "יסובב את הספינה" ויגייס את קבוצת התקשורת שלו לשירותו של ראש הממשלה.

עו"ד נגב, הסנגורית של מוזס, ניסתה לחלץ מבן-חי שגב אמירות עקרוניות שיציגו את המסכת המושחתת של "תיק 2000" באור חדש, סלחני. הסנגורית פתחה במוטיב שהעדה כבר הזכירה קודם: הקשר בין האיתנות הפיננסית של כלי תקשורת ליכולת שלו לשרת את הציבור. בן-חי שגב שיתפה פעולה, אך הקפידה להבהיר שהיא מדברת על התקשורת המשודרת – שכפופה לרגולציה מטעם המדינה – ולא על העיתונות הכתובה, שמשוחררת מפיקוח.

לדברי בן-חי שגב, בתרחיש שבו כלי תקשורת שמחזיק ברישיון לשידורי חדשות ממשיך לפעול למרות שאינו רווחי, נשאלת השאלה לשם מה הוא עושה את זה – והאם הפעלתו נועדה בעצם לקידום עסקיו של הבעלים. "לכן חשוב מאוד שכלי תקשורת יהיה רווחי, שלא יפעל למטרות שאינן מטרות רווח", אמרה. בהמשך חידדה: "לא רווחיות עודפת, רווחיות שמעניקה לו איתנות פיננסית כך שלא יהיה מאוים על-ידי כוחות זרים".

בדיון לא הוזכר שמו של "ישראל היום", החינמון שהוקם למען נתניהו ב-2007 ושימש כשופר שלו במשך למעלה מעשור שבו הפסיד, לפי הערכות, למעלה ממיליארד שקל. גם שמו של העיתון של מוזס, "ידיעות אחרונות", לא הוזכר.

"האיתנות הפיננסית" של כלי התקשורת, אמרה בן-חי שגב, היא אינטרס ציבורי. גם כדי למנוע שימוש לרעה בכלי התקשורת, אבל גם כדי לטפח פלורליזם. עו"ד נגב ניסתה לגרום לעדה לחדד את המסר הזה, ושאלה אותה אם יש בישראל "חשש להיווצרות של מונופול דעות". בן-חי שגב אישרה מיד: "הלוואי שהיה רק חשש, זה כבר מתממש".

עו"ד יהודית תירוש, אתמול באולם משפט המו"לים (צילום: יונתן זינדל)

החקירה החוזרת, שאותה הובילה עו"ד יהודית תירוש מהפרקליטות, היתה קצרה ונקטעה שוב ושוב על-ידי ההגנה. בשלב מסוים, תירוש ביקשה מבן-חי שגב להתייחס לתלונות שהשמיעה על "איומים" ו"הכפשות" שמלווים את עדותה, והציגה לה ציוץ של הבלוגר הביביסט אלי ציפורי, שבו התייחס לסתירות שצצו בעדותו של שלמה פילבר.

חשבון טוויטר ששמו "יפעת בן חי-שגב, דוק. תקשורת" (כך במקור) פִרסם בפברואר 2022 תגובה בת שלוש מילים מתחת לביקורת של ציפורי: "ועדת חקירה ממלכתית!!!". ביום שבת האחרון, חצי שנה אחרי פרסום הציוצים, ציפורי פִרסם צילום מסך של התגובה וכינה אותה "פרומו מיוחד".

איך בן-חי שגב מסבירה את זה? "זו לא אני", מיהרה להשיב, וציינה שיש לה חשבון טוויטר אחר, שכמעט אינו בשימוש. "יש לי נוכחות פסיבית, אני כמעט לא מגיבה. אני רק עוקבת". ציפורי, שישב בשולחנות העיתונאים, הגיב במשיכת כתפיים.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.54MB)