מדינת ישראל תלויה בגז הפוסילי שהתגלה לחופי הארץ. זו המדיניות המכוונת של ממשלות ישראל, בעיקר של ראש הממשלה לשעבר נתניהו ושר האנרגיה הקודם שטייניץ, אך גם "ממשלת השינוי" המשיכה באותו רומן סוער עם חברות הגז. החברות מרוויחות הון עתק מהסידור הזה, בכך אין ספק, אך האם גם אנחנו מרוויחים?
מדובר, כמובן, בשאלה מורכבת. כי מעבר לייצור החשמל ישנו גם הרווח הכספי הישיר המתקבל כתוצאה ממכירת הגז, בצורה של מיסים ותמלוגים. אך ישנן גם השפעות והשלכות אחרות. דלקים פוסיליים, שהגז נמנה עליהם, הם מוצרים מזיקים, שהפקתם ושריפתם משחררת לאוויר מזהמים הגורמים לתחלואה ולתמותה, וגזי חממה, הגורמים למשבר אקלים עולמי ומסוכן.
ביומיים האחרונים פרסמו משרדי האנרגיה והגנת הסביבה שני דו"חות הנוגעים במשק הגז הטבעי בישראל, ובהם נחשף עוד מעט מהערפל שאפף את שתי השאלות הללו: כמה כסף מכניס הגז, וכמה הוא עולה לנו.
המסמך הראשון, "דו"ח הכנסות מנהל אוצרות טבע", מפרט את אחת הטובות המרכזיות שמשק הגז מספק לאזרחי ישראל, לצד אספקת האנרגיה והחשמל כמובן, כלומר את התמלוגים והמיסים שחברות הגז משלמות למדינה. המסמך השני, "דו"ח מרשם הפליטות לסביבה" (מפל"ס), מתאר ומכמת את אחת ההשפעות הרעות, דהיינו את הפליטות של מזהמי אוויר מתחנות הכוח הגזיות ואת המחיר הסביבתי והבריאותי של הפקת חשמל מגז טבעי.
כשמעמידים את שני הדו"חות זה כנגד זה, מתבררת שוב תמונה קצת יותר מורכבת, מדויקת ויש לומר גם יותר מדאיגה, ממה ששני המשרדים וחברות הגז ושלוחיהן מכרו לנו עד כה.
שרת האנרגיה קארין אלהרר (צילום: אוליבייה פיטוסי)
בצד הרווחים, משרד האנרגיה והעומדת בראשו, השרה קארין אלהרר, מתגאים בגידול של 50% בהכנסות המדינה מתמלוגי הגז בחציון הראשון של 2022, העומדים על כ-824 מיליון שקל. "סך ההכנסות מתמלוגים ממאגרי הגז הטבעי שגבייתם מבוצעת על ידי משרד האנרגיה עלו על סך 9.8 מיליארד שקל משנת 2004 עד 30 ביוני 2022", מוסר הדו"ח, "כאשר עיקר ההכנסות מתמלוגים התקבלו החל משנת 2013 עם תחילת הזרמת הגז ממאגר תמר".
ישראל פישר מ"דה מרקר" מסתכל על הנתונים ומצנן את ההתלהבות. "ישראל מתמכרת לכסף מהיר - על חשבון עתיד האזרחים", כותב פישר, ומפרט: "העלייה בהכנסות המדינה מתמלוגים לא נובעת רק מכך שהפקת הגז הואצה, אלא גם מעליית מחירי הגז בעולם, והעדפת היצוא. במחצית הראשונה של השנה יוצאו למצרים ולירדן 44% מהגז שהופק בישראל. במקרה של מאגר לווייתן (הגדול בישראל) 68% מהגז הועבר ליצוא".
פישר גם מזכיר לכולנו, ובצדק, ש"זה סכום אדיר לעומת השנים הקודמות, אבל עלוב בהתייחס להבטחות ל'מאות מיליארדי שקלים' שפיזר ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו", ומזהיר כי "בגלל העדפת היצוא, יש שעות שבהן קיים חשש למחסור נקודתי בגז טבעי ללקוחות ישראלים. נתונים רשמיים של משרד האנרגיה מצביעים שבעוד 15–18 שנה ייתכן שישראל תצטרך להתחיל לייבא גז". וייצוא, כזכור, לא רק פוגע בביטחון האנרגטי שלנו, המשמעות שלו היא גם תרומה מוגברת של ישראל למשבר האקלים.
ועוד מספר שכדאי לזכור כשמדברים על כמה אנחנו מרוויחים מהגז, מספר ששם דברים בפרופורציות: ניו-מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים), דיווחה על הכנסות נטו (בניכוי תמלוגים למדינה) של 460 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2022. כלומר כ-1.5מיליארד שקל.
כמה זה באמת עולה לנו
אבל זה אינו החשבון היחיד שצריך לעשות, כי מול הרווח צריך להעמיד גם את ההפסד, כלומר את העלות החיצונית השלילית הנגרמת בשל פליטות מזהמי אוויר, שגורמים לתחלואה ולתמותה, ופליטות גזי חממה שאחראים למשבר האקלים.
אי אפשר לסכם רק בשקלים את המחיר של אדם חולה. בוודאי שאי אפשר לסכם בכסף את הרס האטמוספירה המסכן את עתיד קיומה של האנושות על כדור הארץ. אי אפשר רק, אבל אפשר גם. ולתחלואה ולתמותה שנגרמת בגלל השימוש במוצר של חברות הגז, יש גם מחיר בשקלים, המתבטא בעלות החיצונית של השימוש בהם לייצור חשמל. עלות חיצונית שלילית מוגדרת כעלות הכרוכה ביצור או צריכה של מוצר שמובילים להרעה בתנאי היצור של מוצר אחר או ברמת החיים של צרכן אחר.
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל)
מבט בדו"ח המפל"ס החדש מציג תמונה שהופכת את כל המספרים על פיהם. רשימת "עשרים המפעלים בעלות החיצונית הגדולה ביותר של פליטת מזהמים לאוויר" המופיעה בדו"ח, מורכבת בעיקר מתחנות כוח, וביניהן כל התחנות הגדולות המונעות בגז.
החשבון פשוט: העלות החיצונית של פליטות מזהמים לאוויר, על ידי מאות מפעלים בישראל בשנת 2021, עומדת על כ-12.5 מיליארד שקל, ומתוכם 7.7 מיליארד שקל מפליטת גזי חממה. העלות החיצונית מהשימוש בגז טבעי במשק עומדת רק בשנת 2021 על כ-10 מיליארד שקל. כן, כ-75% מסך העלויות החיצוניות הכוללות, וכמו כל הרווח שגבתה המדינה מחברות הגז מאז 2004, או אם תרצו - פי 12 מהרווח בחציון הראשון של 2022.
וזה עוד לא הכל, כי המשרד להגנת הסביבה מתייחס בדו"ח המפל"ס לראשונה גם לשתי סוגיות בוערות סביב משק הגז הטבעי, סוגיות שעמדו פעם אחר פעם בלב ההטעיות והשקרים של חברות הגז ושל משרד האנרגיה, אותם הפרכנו פה שוב ושוב: כמה גזי חממה נפלטים כתוצאה מהשימוש בגז וכמה מזהמים מסוכנים.
לגבי ההשוואה בין זיהום אוויר מתחנות פחמיות ומתחנות גזיות מציין המשרד להגנת הסביבה: "תחנות הכוח הפחמיות פולטות יותר תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, חלקיקים ומזהמים נוספים מתחנות הכוח הגזיות, ואילו בתרכובות אורגניות נדיפות וחומרים מוכרים או חשודים כמסרטנים המגמה הפוכה - הפליטה מתחנות הכוח השורפות גז גבוהה יותר".
תחנת הכוח הפחמית בחדרה (צילום: גיל יערי)
בהשוואה שמוצגת בדו"ח בין תחנות פחמיות עם סולקנים, שסופחים ומסלקים את חלק ממזהמי האוויר, לבין תחנות גזיות בתצורות הפעלה שונות, למשל תחנות פיקריות המשמשות כמענה לגיבוי המערכת בשיאי ביקוש (פיקים), הפליטות לקוט"ש של חלקיקים נשימים ושל תחמוצות חנקן גבוה יותר באלו הגזיות.
דרך אגב, בהקשר זה חשוב לשים לב אל תחנת הכוח אשכול, באשדוד, שעומדת בימים אלה במרכז ויכוח בין משרדי האנרגיה והגנת הסביבה, כשברקע עיריית אשדוד והתושבים. התחנה הגזית הישנה היא מהמזהמות בין תחנות הכוח הגזיות, ולכן הפעלתה הוגבלה. אך לאחרונה, עם עליית מחיר החשמל בשל עליית מחיר הפחם, ביקשו במשרד האנרגיה להגביר את פעילותה, והמשרד להגנת הסביבה התיר כרגע רק 2,000 שעות מתוך 10,000 מבוקשות.
תחנה זו עומדת כעת למכירה על-ידי חברת החשמל ולקראת הגשת בקשה חדשה להיתר פליטה לאוויר, ועלינו לקוות שחלק מתנאי המכירה יהיו שידרוג שלה בשל העליות החיצוניות הגבוהות והסכנות שהפעלתה משיתה על תושבי אשדוד והסביבה.
תחנת הכוח באשדוד (צילום: עמוס מירון, רשיון CC BY-SA 3.0)
ומה עם גזי חממה? שריפת גז היא בוודאי עדיפה על פני שריפת פחם ונפט, מבחינת תרומה למשבר האקלים. אלא שהגז הפוסילי הוא בעצמו גז חממה, עוצמתי פי כמה מהפחמן הדו-חמצני הנפלט משריפת פחם ונפט, והתרומה של הגז הפוסילי למשבר האקלים היא גם כשמפיקים אותו מהאדמה ומניעים אותו לתחנת הכוח.
בנוגע לנושא הזה, פליטות המתאן בשרשרת האספקה של משק הגז הטבעי, ציין המשרד להגנת הסביבה שהוא "מכין עבודה בנושא אומדן פליטות מתאן משרשרת ההפקה והאספקה של גז מחצבים בישראל, ומתכנן לפרסם אותה בשבועות הקרובים. לכן, בשלב זה, הדו"ח אינו מציג את פילוח מקורות פליטת המתאן בישראל, שכן יש לקחת בחשבון גם את נתוני שרשרת ההולכה וההפקה של גז המחצבים".
אי אפשר שלא לקרוא בין השורות שהפליטות אינן אפסיות כפי שפרסמו עד כה חברות הגז ודבררו במשרד האנרגיה וגם במשרד להגנת הסביבה. מעניין יהיה לראות מה יעלה מחקר דומה בנוגע לפליטות שמבצע במקביל מינהל אוצרות הטבע של משרד האנרגיה.
שיעור בשקיפות ואמינות
ביצועי משק הגז הטבעי בישראל, על התועלת והעלות שלהם, צריכים ללמד את כולנו שיעור גדול בכלכלה ובהגנת הסביבה, ובעיקר בשקיפות ואמינות. משרדי הממשלה וחברות הגז צריכות להתמלא בענווה, ולהבין שייבים לפעול בלי טריקים ובלי שטיקים.
מפתה לחשוב מה היה קורה אם היינו מסבים רק 10% נוספים מייצור החשמל בישראל מגז טבעי לאנרגיות מתחדשות, ואנחנו הרי צריכים ויכולים הרבה יותר. כפי שזה נראה, היינו חוסכים בשנה אחת סכום ששווה לכל ההכנסות מהתמלוגים והמיסים מהגז באותה השנה. ומדובר, כמובן, ברווח כפול. רווח שכפי שכתבנו, לא באמת ניתן לכמת בכסף.
עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)