אזרחית שהתבטאה נגד אורלי וילנאי וגיא מרוז בפייסבוק חויבה לפצותם בעשרות אלפי שקלים. בתביעה כבר ניתן בעבר פסק-דין בסך 150 אלף שקלים לחובת הנתבעת, נחמה ברקוביץ, אחרי שהאזרחית לא הגישה סיכומים מטעמה בזמן, אולם בהמשך פסק-דין זה בוטל וכעת ניתן פסק-דין חדש, ומנומק.
תביעה זו היא אחת מסדרה של חמש תביעות דיבה שהגישו העיתונאים וילנאי ומרוז בתחילת 2019 נגד אזרחים שכתבו על אודות המאבק המשפטי שניהלו בני הזוג עם אמו של הקטין שחי עמם במסגרת אומנה. את התביעות הגישו באמצעות עורכת-הדין יעל מנדלוביץ.
התביעה נגד ברקוביץ, על סך 150 אלף שקלים, הוגשה בגין שני פרסומים של הנתבעת בפייסבוק, שפורסמו על רקע תביעה שהגישו וילנאי ומרוז נגד עו"ד יוסי נקר (שגם ייצג את הנתבעת בהליך זה והפסיד לבני הזוג בהליך שישי, שהסתיים בשנה שעברה. על פסק-הדין הזה הוגש ערעור).
בפרסום הראשון כתבה ברקוביץ:
גיוש ואורלי מאד רצו ילד. על ילדיהם ויתרו והשאירו אצל בני הזוג הקודמים. אז הרווחה נתנה להם ילד שחור. גיוש ואורלי הכריזו שילחמו בהורים אם צריך על מנת שהילד ישאר ברשותם. ואז קם התותח יוסי נקר ומצא את האם. 'הילד שלנו' חזר למקומו הטבעי. לאימו הורתו. גיוש ואורלי 'הפסידו' את 'הילד שלנו' עכשיו הם מנסים להאשים את יוסי נקר בהוצאת דיבה על כך שפרסם את מה שהם בעצמם סיפרו לכל עם ישראל. היום בשעה עשר שופט אילן רונן. ויצמן 1 ת"א".
בפרסום השני כתבה ברקוביץ:
זוג הסלב יתייצב בבית המשפט?
ממתי הורי אומנה הם צד בהליך משפטי?????
כפי שציין Zernik Joseph הם משתינים בקשת על החוק".
השופט אילן רונן מבית-משפט השלום בת"א-יפו פסק כי בפרסום הראשון המשפט "על ילדיהם ויתרו והשאירו אצל בני הזוג הקודמים" הוא "כולו לעג וביזוי". בפרסום השני, הוסיף השופט רונן, המשפט "משתינים בקשת על החוק" מהווה אף הוא לשון הרע כלפי וילנאי ומרוז.
השופט רונן דחה את טענת הנתבעת כי מדובר בתביעת השתקה, וכן דחה את טענותיה בדבר ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע.
ברקוביץ טענה כי וילנאי ומרוז ביצעו Baby Shopping. לדבריה, "הוצע להם ילד אחד והם החליטו לאלץ את המערכת ליתן להם ילד אריתראי. ראו מחוברים פלוס". אך לפי השופט היא "לא הציגה ולו ראיה אחת לרפואה לביסוס כל אותן האשמות קשות ובוטות שהטיחה בתובעים. לא אלו הכוללות ביקורת על הליכי האומנה. וודאי לא כאלו המתייחסות לענייניהם האישיים של התובעים או להתנהלותם".
אחרי שדחה את טענת הנתבעת להגנת אמת דיברתי, דחה השופט גם את הטענה להגנת תום הלב. "הנתבעת הציגה את התובעים כמי שוויתרו על ילדיהם וכמי ששמים עצמם מעל לחוק", כתב בפסק-דינו. "די לעיין בתצהיר הנתבעת כדי להיווכח שאין בו ולו ניסיון להציג את הבסיס לביטויי גנאי אלו. הנתבעת לא הצביעה ולו על בדיקה ראשונית, אפילו שטחית, שעשתה טרם הטיחה בתובעים כאלו האשמות. בטרם הציגה אותם קבל עם ככאלו שויתרו על ילדיהם". לפי פסק-הדין, שני הפרסומים לא נעשו בתום לב.
לעומת זאת, השופט רונן דחה את טענת וילנאי ומרוז כי ברקוביץ פרסמה את אשר פרסמה תוך "כוונה לפגוע", וקבע כי אין מקום לחייבה לפרסם תיקון או הכחשה של הפרסומים. ברקוביץ' חויבה לפצות את וילנאי ומרוז ב-25 אלף שקלים, ולשלם להם גם הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקלים, סכום גבוה יחסית למקובל, שנובע לפי השופט מההיקף החריג של טענות הנתבעת בכתב ההגנה ובתצהיר שהגישה.
מבין חמש התביעות שהגישו וילנאי ומרוז בתחילת 2019 בגין פרסומים על הליכי האומנה, רק אחת עודנה מתנהלת. כל היתר הסתיימו בהחלטות לפצות את בני-הזוג.
18457-03-19