"המילים דו"צ ואמברגו הפכו במערכות חדשות לצמודות", כתבה לי עיתונאית לאחר הפרסום ב"עין השביעית" על הסירוב של דובר צה"ל להיענות לבקשת חופש מידע על האופן בו הוא מתנהל מול כלי התקשורת. עיתונאי שני היה חריף יותר: מדיניות התעדוף של דובר צה"ל מורגשת מאוד ופוגעת מאוד בתחושת הביטחון של תושבי הדרום. עיתונאי שלישי הדגיש כי שיקוליו של הדובר הצבאי אינם ביטחוניים אלא "יח"צ טהור", ואפילו עיתונאי רביעי, שהפנים את רוח המפקד של הדובר, הסביר שדובר צה"ל מתנהל "כמו כל יחצן על".
דווקא הקביעה הזו, שלא נאמרה דווקא בביקורתיות, מגלמת את הריקבון העמוק שפשה ביחידה הצבאית. בלב פעילותו של דובר צה"ל עמד תמיד מתח הרסני, בין החובה המקצועית לדברר את צה"ל ואת האינטרסים הביטחוניים של ישראל לבין הדחף האנושי לשרת את תדמיתו של הצבא וקציניו הבכירים. דוגמה מצמררת התפרסמה בשנה שעברה בספרו של רון בן-ישי, שתיאר כיצד בעת שהיה כתב צבאי, ערב מלחמת יום הכיפורים, מנע דובר צה"ל פרסום על נשק חדש, שובר שוויון, של המצרים, באמתלה של "שמירה על המוראל". תדמית הצבא לא נפגעה, אך חיילים רבים שילמו בחייהם.
אולם מאז צמחה היחידה, שהפכה למנגנון פקידותי מסועף, וצמח רובד נוסף של התנהלות נואלת החוטאת למטרתה המקורית והמקצועית של היחידה. במקום לשמש כזרוע הדוברות של צבא העם, האחראית על תיווך אמין ויעיל של מידע צבאי רלוונטי, דובר צה"ל הפך למשרד יחסי ציבור. גוף המנצל את עוצמתו הרבה, כמי שחולש על משאב המידע הציבורי בנושאי ביטחון, כדי לתמרן את התקשורת כרצונו.
בדובר צה"ל סבורים שאין ממש בטענות. בתגובה, שהנוסח המלא שלה מובא בסוף כתבה זו, טוענים כמובן, במילה אחת: להד"ם
שיקול הביטחון, השיקול היחיד שהיה צריך להנחות את היחידה, פינה את מקומו לשיקול התדמית. במקרים רבים לא מדובר אפילו בתדמיתו של צה"ל, אלא בתדמיתו של דובר צה"ל. תדמית של יחצ"ן כל יכול המשיג חשיפה מקסימלית. למה? פשוט כי הוא יכול.
בדובר צה"ל סבורים שאין ממש בטענות. בתגובה, שהנוסח המלא שלה מובא בסוף כתבה זו, טוענים כמובן, במילה אחת: להד"ם. מנחים אותנו שיקולים ביטחוניים, אנחנו לא מתעדפים ולא מפלים, אין לנו שום נגיעה לתוכן הפרסומים. אמנם, מבין השיטין עולה תמונה מורכבת יותר: לצד השיקולים הביטחוניים יש גם שיקולים אחרים, אמנם - הכל נעשה במקצועיות ו"בשקיפות מלאה". יש אמברגו ויש בלעדיות, אבל כך נהוג ובכל מקרה אנחנו שומרים על "מערכת איזונים הוגנת", וכן הלאה. כאמור, ניתן להתרשם מהתגובה המלאה בהמשך.
אבל גם אם מתחשבים בסייגים הרבים שבתגובת דובר צה"ל, ומוסיפים לה מעט מלח, אפילו מלח גס, תמונת המציאות העגולה והמלוקקת אינה מתיישבת בשום אופן עם החוייה של מי שעובדים בפועל עם דובר צה"ל. העיתונאים.
דופקים לך אמברגו הזוי
"האמברגו היא שיטת עבודה סטנדרטית עבור דובר צה"ל", אומר ראש דסק לשעבר באחד מאתרי החדשות הגדולים, "99% מהידיעות באמברגו אינן ביטחוניות ולא נושאות אופי של פגיעה בביטחון במדינה. במקרים רבים מדובר ביח"צ טהור. זכור לי מקרה אחד במיוחד בו כלי תקשורת ערבי פרסם פרטים סודיים. הצנזורה הצבאית מנעה ממני לפרסם את רוב מה שפורסם. שבועות בודדים לאחר מכן כל אותם פרטים הופיעו בפרק של אחת מתוכניות התחקירים המובילות - בבלעדיות".
בתגובה לסירוב של דובר צה"ל לבקשת חופש המידע של עמותת "הצלחה", הסבירה העמותה כי ההתנהלות של דובר צה"ל כמשרד יחצ פוגעת בעקרונות השוויון וההוגנות, פוגעת בתחרות ומנוגדת לאתיקה ולכללים המקצועיים. השימוש המסיבי בכלים של אמברגו ובלעדיות, ההעדפה של כלי תקשורת וכתבים מסויימים, משום שהם בעלי חשיפה גדולה יותר או משום שהם ביקורתיים פחות, פוגעת הן בתקשורת והן בצרכני התקשורת, ולכן בסופו של דבר מזיקה גם ללקוח - צה"ל.
לעיתים הפגיעה היא ישירה ומוחשית ממש. "דובר צה"ל מבצע פעמים רבות מדיניות של תעדוף", מספר אודי דוד בן-דוד, כתב רדיו-דרום, "מעלים לתדרוכים דווקא כתבים שלא מכירים את הדרום, גם אם הם לא כתבים צבאיים, כי הם מכלי תקשורת מרכזיים - ומסננים את הכתבים שמכירים את האיזור או שמעלים אותם לתדרוך שעה ויותר אחרי. מסיבות יחצניות, לא ביטחוניות. וזה קורה גם בעיתות מלחמה".
לוחמי חמאס נמלטים אל פתח מנהרה בתוך ישראל בסרטון של דובר צה"ל, מבצע "צוק איתן", 17.4.18
לדברי בן-דוד, המסקר את איזור הדרום כבר 13 שנה, "לא פעם ולא פעמיים דופקים לך איזה אמברגו הזוי, באירועים ביטחוניים שקורים בדרום. למשל - מנהרה שהתפוצצה. הם לא מרשים לאף אחד לפרסם עד שאחד הערוצים הגדולים יפרסם. תאר לעצמך שאתה גר באזור וניזון רק משמועות ברשתות החברתיות על מנהרה או מחבלים שחוסלו באזור ואין לך מושג מה קורה. התירוץ הוא שיקול ביטחוני לכאורה, אבל בפועל אנחנו רואים שפשוט מחכים שזה ישודר במהדורה בערוץ הטלוויזיה. והראייה: המועד בו המידע פתאום הותר לפרסום. בדיוק למהדורה".
המציאות העגומה שמתאר בן-דוד היא דוגמה מושלמת לאופן בו האינטרס היחצני - מקסימום חשיפה במינימום ביקורתיות - מחבל באינטרס המקצועי - שמירת הביטחון: "צריך להבין שלפעמים אנחנו כלי התקשורת היחיד שזמין לתושבים. גלעד שליט סיפר שכשהיה בשבי, הוא שמע רדיו דרום, לרשתות אחרות לא תמיד יש קליטה באיזור. ואם יש הפסקת חשמל ואי אפשר לקלוט דרך הממיר או האינטרנט, רדיו דרום נותר ערוץ התקשורת הנגיש היחיד לתושבי הדרום. אצלנו כל אזעקה בדרום משודרת, לא בתחנות הארציות, אז מקשיבים לנו כשיש מתיחות או מלחמה. ודווקא אותנו ממדרים.
"הסיבה היחידה להעדיף את התקשורת הארצית היא שיקול יחצני. אני לא מבקש בלעדיות, אבל היגיון. זו לא רק תחושה שלי"
"קורה הרבה פעמים שאנחנו מבקשים לראיין את אלוף פיקוד דרום, או קצין בכיר אחר, ונאמר לנו שהוא לא מתראיין, ואנחנו פותחים טלוויזיה ורואים אותו מתראיין באחד מערוצי הטלוויזיה הגדולים. לא פעם ולא פעמיים, גם בזמן מלחמה, אנחנו מקבלים את המידע רק אחרי שהוא עובר לכתבים הצבאיים. אבל למי יותר חשוב להעביר את המידע הזה? לא לתושבי הדרום, שמקשיבים לנו? הסיבה היחידה להעדיף את התקשורת הארצית היא שיקול יחצני. אני לא מבקש בלעדיות, אבל היגיון. זו לא רק תחושה שלי. אני משוחח עם קולגות וזו תחושה רווחת. עוד כתבים מהדרום דיברו איתי על זה מיד עם פרסום הכתבה ב'עין השביעית'".
בן-דוד מאוכזב גם מהיישום של מסקנות ועדת פורקצ'יה, שהיו אמורות להביא לפתיחת הגילדה של תא הכתבים הצבאיים. "זה לא קרה", הוא אומר לקונית. בדובר צה"ל קובעים שהטענה לא נכונה, ומפרטים את הצעדים שעשו על מנת לפתוח את התא לכתבים נוספים. מה שלא מצוין בתגובת הדובר (המובאת להלן) הוא שבשנים שעברו מאז אימוץ המסקנות נוספו לתא רק שני כתבים מכלי תקשורת שלא נכללו בו.
קחו את זה בבלעדי
"העברת ידיעה באמברגו היא פרקטיקה יומיומית", אומרת עורכת אחרת, שעבדה במשך שנים במספר מערכות מול אנשי הדובר, "ידיעות מכל סוג ומין - מטוס חדש נחשף, תרגיל גדול הסתיים, מבצע מורכב בעזה נחשף, תיעוד חדש של חיסול מחבלים". הפרקטיקה הזו, ואחרות הנלוות אליה, מכרסמות בעבודת המערכת ופוגעות בעבודה העיתונאית. בדיוק כמו שפועל יחצן מסחרי, המעוניין למקסם את הרווח של הלקוח - ולעזאזל המחיר שישלם הציבור. מה שנשכח כאן הוא שהלקוח האמיתי במקרה של דובר צה"ל, הוא ביטחון המדינה. הביטחון שלנו.
"הידיעה מועברת וכמעט לא עוברת עריכה", מספרת העורכת, "גם הכותרות משתנות מעט מאד. זה נובע גם משיקולי מהירות ותחרות מטורפת בין המערכות, אבל באופן כללי יש מעט מאד פקפוק במידע מצד העורכים והמנהלים. גם תדרוכים של מפקדים בכירים בצה"ל, שמתקיימים באמברגו לכל הכתבים הצבאיים הם דבר בשגרה, ואז יכול לקרות עוד משהו - הכתב מתקשר למערכת ואומר - קיבלתי את הציטוט הזה והזה, אמר את זה רק לי, קחו את זה בבלעדי. מעבודה בכמה מערכות חדשות אני יכולה גם לומר שיש כתבים שבדו"צ אוהבים לתת להם ידיעות, וכאלה שלא. למשל כתבת שנוקטת בקו ביקורתי כלפי צה"ל, לא תקבל".
ראש הדסק שצוטט קודם אומר כי אינו זוכר מקרים בהם בדובר צה"ל הכתיבו את הכותרות לאייטמים שיזמו, אך הוא כן זוכר ויכוחים. "ייאמר לזכותם שבמקרים הבודדים בהם עבדתי עם היחידה מיוזמתי, זכיתי לשיתוף פעולה מלא, ללא תנאים או התניות". בדובר צה"ל, יש לציין, מכחישים אפילו את התמונה הוורודה הזו. לדבריהם, דובר צה"ל בכלל "אינו עוסק" בתוכן התקשורתי שהוא יוזם. אמירה זו יכולה לשמש עדות ניצחת למידת המהימנות של דובר צה"ל באופן כללי.
עיתונאי אחר, ממערכת חדשות של אחד מאתרי האינטרנט, סבור שדובר צה"ל הפך דומיננטי כביכול משום שכלי התקשורת מאפשרים זאת: "המערכות מבקשות מדובר צה"ל גישה ליחידות או לבכירים מסוימים או לסיפורים אנושיים. הנתונים מראים שיש לציבור צימאון גדול לנושאים האלה, ללא קשר לשאלה מי יזם את האייטם". זו אבחנה נכונה, אפילו בנאלית, אך היא מדגישה את הכוח העצום שבידי הדובר, המחזיק ברשותו את המפתחות למאגר המידע הביטחוני המרכזי בישראל.
אותו עיתונאי מוצא גם חיוב בפעלתנות של הדובר: "דובר צה"ל והצנזורה לא רואים עין בעין - צה"ל יכול להנגיש פעילות או יכולת כלשהי כדי להרתיע למשל, ובצנזורה יסתייגו או שירצו לעקר את המידע. ללא הגישה שדובר צה"ל מאפשר, סיפורים רבים לא היו מסופרים והציבור היה הרבה פחות חשוף לדברים שנעשים בשמו או מכספיו. גם אם צה"ל דוחף אי אלו כתבות, זה לא מונע מחלקים אחרים במערכות לתחקר או לשים ספוט על נושאים אחרים".
"כמו במערכת יחסים עם כל יחצן על", הוא מסכם, "גם פה יש ריבים ומחלוקות ודיונים שונים על 'פיצויים' כאלו ואחרים".
אבל האם דובר צה"ל הוא דובר, האמון על קוד אתי ואמור להפעיל שיקולים מקצועיים ולשרת את הציבור הישראלי וביטחון המדינה, או יחצן שייעודו הוא להתבריין ככל יכולתו בשירות החשיפה ובשם התדמית? "הצלחה" ביקשה לקבל פרטים בנוגע לכתבות יזומות ע"י דובר צה"ל שהתפרסמו בתקשורת הישראלית והבינלאומית במהלך השנה החולפת, כולל הכותרות שהוצעו ע"י הדובר והכתבים להם ניתן המידע. דובר צה"ל סירב בטענה כי הדבר עלול לפגוע "בממשקי העבודה" מול המערכות השונות וכן באינטרסים העסקיים של כלי התקשורת. ואולי, כי הוא פוחד שנגלה את התשובה לשאלה שבראש הפסקה.
מקצועיים, שקופים, הוגנים, שיוויוניים
בדובר צה"ל מוסרים בתגובה: מערך דובר צה"ל הינו יחידה צבאית הפועלת כגוף ממלכתי האמון על העברת המידע אודות פעילות צה"ל לכלי התקשורת, תוך מתן מידע מהימן ורלוונטי.
זה שנים, חרט המערך על דגלו לפעול במקצועיות, הוגנות ובשוויוניות, וללא משוא פנים. מפקדי וחיילי מערך דו״ץ מקפידים על מימוש עקרונות אלו מדי לילה ויום.
מדיניות דובר צה"ל מבוססת בראש ובראשונה על שיקולים מבצעיים – ביטחוניים, ובהתאם לעניין גם שיקולים מקצועיים נוספים, ובהם זמינות והיתכנות מעשית. זאת, במטרה להציג את המידע הרלוונטי לציבור בשקיפות מלאה.
באשר לטענה כי דובר צה"ל מתעדף את תא הכתבים הצבאיים על פני כלי תקשורת אזוריים ומקומיים – הנושא אכן נידון בועדה בראשות השופטת בדימוס, אילה פרוקצ'יה, אשר מצאה שהקשר השוטף עם הכתבים המסקרים ענייני צבא, לרבות אלה שאינם חברי תא הכתבים הצבאיים, מתנהל בצורה תקינה וכי עצם קיומה של קבוצה קטנה של כתבים צבאיים מובהקים, המקיימת קשר מקצועי בעל "ערך מוסף" עם צה"ל, מתיישבת עם תכלית תפקידו של מערך דובר צה"ל. המערך משקיע בפיתוח ובמיצוי הרמה המקצועית הגבוהה של כתבי הסיקור והפרשנות הצבאיים, על בסיס יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים. נציין כי בדובר צה"ל פועל מדור ייעודי האמון על הקשר עם הכתבים הצבאיים ובמקביל אליו פועל מדור ייעודי האמון על הקשר עם העיתונות המקומית ותחנות הרדיו האזוריות.
דובר צה"ל רן כוכב (צילום: פלאש 90)
אירועים מבצעיים ופעילותו השוטפת של צה״ל, המהווים את נפח הפעילות העיקרי, מדובררים לכלל אמצעי התקשורת. במקרים מסוימים הנוגעים לכתבות או ראיונות, שאינם בעלי ערך חדשותי מבצעי-מיידי, קיימת פרקטיקות פעולה מקצועיות, המקובלות בקרב כלל דוברי הגופים הציבוריים והממשלתיים בישראל, של מתן קדימות או בלעדיות. דובר צה"ל מקפיד על כך שלגופי התקשורת השונים יוצעו או יינתנו כתבות דומות במהותן, גם אם לא זהות, ביחס לנושא הכתבה.
באשר לסוגיית מועד הפרסום, יובהר כי מדובר בפרטיקה שבאה לידי מימוש באחד משני תרחישים: האחד, קביעת מועד פרסום בשל צורך מבצעי או בטחוני. השני, קביעת מועד פרסום מוסכם על ידי הכתבים על מנת לאפשר סיקור מיטבי ומקיף, תוך אפשרות להעמקת הכתב בחומר המקצועי הרלוונטי, ולהכנת הכתבה בסטנדרט מקצועי מעמיק.
באשר לטענה כי דובר צה"ל מקיים העדפה בקשר בין הכתבים הצבאיים, מדובר בטענה שאינה נכונה. כמצופה מגוף ממלכתי, דובר צה"ל פועל באופן ממלכתי הכולל תדרוכים שוטפים לכלל הכתבים הצבאיים בתא, קיום ימי עיון, הפצת הודעות וכו'. נוסיף כי הכתבות הפרטניות לכתבים הצבאיים נעשות בהתאם לתחומי העניין והעיסוק של כל כתב ואינן מונעות מאפליה, אלא מבוצעות מטעמים ענייניים בלבד תוך שמירה על מערכת איזונים הוגנת. כמו כן, כתבי התא מגישים פניות ונענים לרוב בחיוב, ככל שהדבר מתאפשר בהיבטי ביטחון מידע, לו"ז והיענות הגורמים.
באשר לטענה כי דובר צה"ל עוסק בהכתבת כותרות ותוכן הכתבות, יובהר כי דובר צה"ל כגוף ממלכתי אמון על הפצת הודעות מהימנות לתקשורת ואינו עוסק באופן בו הן נכתבות ומוצגות בתקשורת לאחר פרסומן, ככל שהפרסום מדויק.
הטענה כי המלצות ועדת פרוקצ'יה לא מומשו בפועל אינה נכונה. לראייה, בשנת 2019, בתום הליך סדור ובהתאם להמלצות הוועדה, פורסם הרכב תא הכתבים הצבאיים אשר עומד בקריטריונים האישיים והמוסדיים. בנוסף, בהמשך להמלצת הוועדה, בחלוף שלוש שנים מן ההחלטות שהתקבלו, בחן דובר צה"ל לאחרונה (במהלך חודשים נובמבר-דצמבר 2021), במסגרת ועדה ייעודית, את הרכב התא בשנית, את בקשות כלל מערכות התקשורת אשר ביקשו לצרף כתבים לתא. לאחר בחינה יסודית, התקבלו החלטות בהתאם לתנאים האישיים והמוסדיים שקבעה הוועדה, אשר פורסמו לציבור, למערכות התקשורת ולכתבים עצמם. התהליך נוהל בהוגנות ושקיפות כנדרש. נוסיף כי כלי תקשורת או כתב אשר ביקש ויבקש להשיג על החלטת הוועדה בעניינו, יוכל לפנות לוועדת השגה ייעודית.