הפרומו של "עובדה" השבוע היה מאוד ברור. הוא פותח בלשון נקבה גוף שלישי: "היא אמרה במשך שנים שאישה לא חייבת להיות אמא כדי להיות אשה". הוא ממשיך עם נושא מאוד מובהק של הסיפור המרכזי וגם הפעם "היא" מוזכרת בו: "היא אמרה גם שהיא עצמה לא רוצה ללדת ילדים". ואז מגיעה ההבטחה, אותה הבטחה שאי אפשר לפספס: "עכשיו הם פותחים את הדלת לבן שני, כדי לספר את הסיפור שלא סופר עד עכשיו". מסך שחור. כותרת לבנה ו... נאדה.

כתב "עובדה" בן שני, המוכר לרוב כעיתונאי מנוסה ומקצועי, בחר הפעם למשוך את אפו של הקהל בטיזר על פניית הפרסה של השרה מרב מיכאלי בנושא תהליך הפונדקאות, שהיה נר לרגליה. ביום חמישי האחרון הפכה השרה מרב מיכאלי, ציר הסיפור המרכזי של "עובדה" ושני, מפרומו בגוף שלישי נסתרת, לרק נסתרת.

בחמישי בערב עומדים על הקווים בשורה הראשונה הצופות והצופים של "עובדה" ומחכים בשקיקה למוצא פיה של מיכאלי. בשורה השנייה יושבים הטוקבקיסטים, הפמיניסטיות ואלה שאוהבים סיפור עם סוף טוב, ומחכים לדעת האם היום הם ירגמו אותה באבנים או יפזרו עליה חבילות שי של שילב.

המסך עולה. ראשונים לעלות הם שחקני המשנה, ליאור שליין ואורי התינוק הפוטוגני. לאחר סיפור לידה דרמתי שמפזר לנו לעיניים אבק של מציצנות, אנחנו מביטים בדלת הבית ומחכים לשחקנית הראשית, אבל היא מבוששת לבוא. הצופים המאוכזבים יבינו לבסוף שגיבורת התוכנית גם לא תופיע, ותשאיר את הבימה לבן זוגה לחיים.

מילא שלא היה פה תחקיר או הצלבת עובדות כיאה לפורמט התוכנית "עובדה עם אילנה דיין", אבל להותיר את הצופה עם שליין, השלוחה הלא רישמית של השרה מיכאלי שהגיע כך נראה עם אג'נדה משלו, מותיר את הצופה עם תחושה של מניפולציה טלוויזיונית. לחברת הכנסת מיכאלי הרי אין בעיה לתת טסטמוניאל אותנטי כשזה מתאים לאג'נדה. אבל אז נשאלת השאלה: מה האג'נדה? לשם מה התכנסנו ומה עושה פה שליין עם סיפורי: "נאסר עליי עד סוף השנה להביע את דעתי בטלוויזיה, אבל הפראיירים לא כיסו את כל האפשרויות".

צוות "עובדה" מאבד נקודות עם טעם לוואי של אכזבה וספין טלוויזיוני כפול. פעם אחת כשהבטיחו לצופה את מרב אבל נתנו לנו את "שליין – המיטב". ובפעם השנייה, כשמר שליין בכבודו ובעצמו בוחר לחדד ולהנגיש לנו כמו פיל פצוע בחנות חרסינה ש"קבלו אותו", הוא חוזר לאור הזרקורים. אם כבר מגיעים אל פתחה של התוכנית "עובדה" ומעקמים את שעריה, אז לפחות שיתנו לכוכבת הפרומו לאמר את דברה. בכל זאת, אחת שיודעת להתנסח.