משפט המו"לים: מנכ"ל משרד התקשורת פילבר פעל יד ביד עם מנכ"לית בזק מאחורי גבם של עובדי המשרד

חקירתה הראשית של דנה נויפלד, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת, הושלמה אתמול (8.3) באולם בית-המשפט המחוזי בירושלים. מרבית החקירה הוקדשה להמשך תיאור האופן שבו מנכ"ל משרד התקשורת דאז ועד המדינה היום שלמה (מומו) פילבר פעל ישירות מול בזק, מאחורי גבה של היועצת המשפטית של המשרד, והעביר מסמכים פנימיים לנציגי החברה שעליה אמור היה לפקח.

לפי כתב האישום, היחס המיטיב של פילבר ומשרד התקשורת לבזק הוא חלק מהתמורה הרגולטורית שהעניק ראש הממשלה ושר התקשורת דאז בנימין נתניהו לשאול אלוביץ', הבעלים של בזק ו"וואלה".

ביום עדותה הקודם תיארה נויפלד שיחה קשה שניהלה עם פילבר בשלהי ספטמבר 2016. פילבר הפתיע אותה כשהציג לה מסמך לתיקון רישיון בזק שמבטל דה-פקטו את ההפרדה המבנית בקבוצת התקשורת, מהלך בעל משמעויות כספיות גדולות לאלוביץ', המשחרר את בזק מחובות רגולטוריות להן היתה כפופה.

פילבר שאל את נויפלד באותה שיחה מה יקרה אם יגיש את המסמך לחתימת השר. השר הרלבנטי באותה תקופה היה צחי הנגבי, שרשמית לא החזיק בתיק התקשורת אך נתניהו נאלץ להעביר לו את הסמכויות להחליט בנוגע לחברות שבשליטתו של שאול אלוביץ', בעקבות הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט למנוע מראש הממשלה, זאת אחרי שנתניהו נאלץ להודות בקשרי החברות עם הזוג אלוביץ'. נויפלד השיבה לו, לפי עדותה, כי עליה לשקול זאת ובהמשך הבהירה כי אין מקום לחתום על ביטול ההפרדה המבנית ללא שמקיימים שימוע.

עורכות הדין יהודית תירוש (מימין) וניצן וולקן, מגיעות לביהמ"ש המחוזי בירושלים, ביום הראשון לעדותו של עד המדינה ניר חפץ במשפט המו"לים, 22.11.21 (צילום: אורן בן-חקון)

אתמול הציגה עו"ד ניצן וולקן מפרקליטות מיסוי וכלכלה הודעת מייל ששלחה סטלה הנדלר, אז מנכ"לית בזק, אל מנכ"ל משרד התקשורת פילבר. המכתב נשלח יום לפני שפילבר הפתיע את נויפלד עם תוכניתו לביטול ההפרדה המבנית. כותרת המייל קראה "הפרדה מבנית טיוטת מדיניות" ובגוף המכתב כתבה הנדלר לפילבר "היי, מצ"ב הטיוטה בהתאם לתיקונים שסיכמנו בעקוב אחרי השינויים, שרון [פליישר, סמנכ"לית רגולציה בבזק] שולחת גם לעדי [קאהן-גונן, יועצת המנכ"ל פילבר]".

במילים אחרות, מנכ"לית בזק היתה חשופה לכוונת משרד התקשורת לפעול לתיקון הרישיון לפני היועצת המשפטית של המשרד. למכתב של הנדלר אל פילבר צורף מסמך שנשא את הכותרת "הנדון: הפרדה מבנית בקבוצת 'בזק'". בראש המסמך נכתב: "לערוך כמכתב של המנכ"ל לשר הנגבי". נויפלד לא נשאלה בביהמ"ש על פשר ההערה הזו בראש המסמך.

היועצת המשפטית במשרד התקשורת לשעבר העידה כי לא ידעה דבר על הממשק בין מנכ"ל המשרד פילבר ועוזרתו קאהן לבין מנכ"לית בזק הנדלר והסמנכ"לית פליישר. מהמשך הראיות שהוצגו עלה כי פילבר לא רק פעל מאחורי גבה של היועצת המשפטית שלו, אלא גם היה להוט לקדם מהר ככל האפשר את שינוי הרגולציה לטובת בזק.

סטלה הנדלר בבית-משפט השלום בראשון-לציון, 18.2.18 (צילום: פלאש 90)

למחרת הפגישה הקשה בין נויפלד לפילבר, ביום שישי ה-30.9.16, כתב לה מנכ"ל משרד התקשורת הודעה בווטסאפ: "ביקשתי מסטלה להתארגן עם היועמשים הרלוונטיים שלה לפגישה איתנו ביום ראשון ב-12:00. תתארגני טנטטיבית ונסגור סופית במוצש. תודה". נויפלד השיבה "בסדר גמור" והמנכ"ל כתב לה "תודה ושבת שלום. קיבלתי את עצתך" תוך שהוא מוסיף אימוג'י קורץ עם לשון בחוץ.

אם לא די בכך שהמנכ"ל פנה ביום שישי בבוקר בבקשה מהיועצת המשפטית של המשרד להיפגש ביום ראשון בבוקר עם נציגי בזק על מסמך שמשנה באופן מהותי את הרגולציה על תאגיד הענק ואשר לו נחשפה רק יום קודם לכן, אותו יום ראשון שבו נועדה להתקיים הפגישה לא היה יום חול אלא ערב ראש השנה.

"בדרך כלל מתקיימות ישיבות במועד הזה?", שאלה עו"ד וולקן את נויפלד, שהשיבה בשלילה. בתשובה לשאלת המשך אמרה נויפלד כי אינה זוכרת את הנימוק שמסר לה פילבר לדחיפות הרבה לקיום הפגישה.

כך או אחרת, הפגישה שנועדה להתקיים מול היועצים המשפטיים של בזק התקיימה בפועל מול המנכ"לית הנדלר וסמנכ"לית הרגולציה פליישר. בפגישה, שנערכה במשרד התקשורת, טענו הנדלר ופליישר כי אין כל צורך בשימוע טרם תיקון הרישיון וביטול ההפרדה המבנית. פילבר, לעומת זאת, הבהיר כי "ככל הנראה תהיה יציאה לשימוע, אך מצומצם וממוקד בשלב זה בהפרדה התאגידית", כך לפי פרוטוקול הישיבה הרשמי.

בעל השליטה לשעבר בבזק וב"וואלה" שאול אלוביץ', בביהמ"ש המחוזי בירושלים, 8.3.22 (צילום: יונתן זינדל)

נויפלד העידה כי מדברי המנכ"ל בפגישה הבינה שעמדתה, בדבר נחיצות השימוע, התקבלה. אך במקביל המשיך פילבר לשמור על קשר ישיר מול הבכירות בבזק מאחורי גבה של היועמ"שית שלו, והן דחפו אותו להימנע משימוע.

שתי עובדות מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת, יעל מלם-יפה ואיה בן-פורת, עברו על הצעת תיקון הרישיון של בזק שפילבר הציג בהפתעה לנויפלד, וסימנו שלל הערות, מחיקות, תוספות ותיקונים. ב-6.10.16 העביר מנכ"ל המשרד פילבר אל מנכ"לית בזק הנדלר את המסמך הפנימי, כולל כל המחיקות והתיקונים. הנדלר העבירה אותו לנאשם מספר 2 במשפט המו"לים, בעל השליטה בבזק באותה תקופה שאול אלוביץ' וזה העבירו לבנו, אור אלוביץ', שהיה דירקטור בחברה.

"באיזו מידה אם בכלל מדובר בהערות שהן פנימיות? מי אמור להיות חשוף להן?", שאלה עו"ד וולקן את נויפלד. "ההערות האלה נועדו למומו", השיבה היועמ"שית לשעבר, "יש פה מגוון של הערות, שאלות, והמסמך הזה מיועד אליו". "מה, אם בכלל, ידעת לגבי העברת המסמך הזה לבזק או למי מהאנשים?", שאלה עו"ד וולקן. "לא ידעתי", השיבה נויפלד.

חלק מהתכתובות בין מנכ"ל משרד התקשורת פילבר למנכ"לית בזק הנדלר כללו רמזים לכך ששני הצדדים מודעים כי התקשורת ביניהם חריגה. ב-9.10.2016 העביר פילבר להנדלר טיוטת מסמך הנוגע לבזק שנשא את הכותרת "שוק סיטונאי - ביטול הפרדה מבנית והאצת תשתיות". רק יומיים קודם לכן הפיץ פילבר את המסמך בקרב בכירי משרד התקשורת וכעת הוציא אותו החוצה, אל הגוף המפוקח שלו אינטרס עצום במדיניות המפורטת במסמך. אל המייל ששיגר עם המסמך להנדלר הוסיף פילבר: "לעיניך בלבד".

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, 15.5.2017 (צילום: מרים אלסטר)

על פי הראיות שהציגה הפרקליטות במשפט, הנדלר לא מילאה את מבוקשו של פילבר והעבירה את אותו המייל אל בעל השליטה בבזק באותה תקופה, שאול אלוביץ', מקורבו של נתניהו.

"לכתוב 'לעינייך בלבד' זה לא התנהלות רגילה", העידה נויפלד. "אני לא מבינה למה צריך לכתוב 'לעינייך בלבד' במכתב ממנכ"ל משרד התקשורת למנכ"לית בזק, כשאני קיבלתי וכלל הסמנכ"לים במשרד קיבלנו את המסמך יומיים קודם".

ב-13.10.16 התקיימה ישיבה בעניין תיקון רישיון בזק במשרדו של השר הנגבי. בסיכום הדיון נכתב מפי המנכ"ל פילבר "דנה סברה שנדרש שימוע והשר הנגבי קיבל את עמדתה". בישיבה השתתפו, בין היתר, גם נציגי בזק, כדי להציג את עמדתם. אחרי שסיימו יצאו החוצה ואנשי המשרד המשיכו לדון בסוגיה. אולם לאחר הישיבה העביר פילבר לבזק את הפרוטוקול המלא שלה, כולל החלקים שבהם לא נכחו אנשי בזק. נויפלד העידה כי המפוקח אינו אמור להיות חשוף לדיוני המפקח בעניינו, וכי לא ידעה שהמנכ"ל העביר את פרוטוקול הדיון המלא לאנשי בזק.

התקשורת הישירה בין פילבר לבזק המשיכה, וב-20.12 שלחה סמנכ"לית הרגולציה בבזק פליישר מייל אל המנכ"לית הנדלר עם השורה "הבטחתי שרק אני רואה, אמור להיות מתוקן". למייל צורף מסמך על כוונת משרד התקשורת לפעול לביטול ההפרדה המבנית.

צילום מסך מתוך פרסומת של חברת בזק, 2011

המסמך הזה נשלח רשמית ממשרד התקשורת לבזק רק למחרת, ב-21.12.2016 , ונשא את הכותרת "ביטול חובת ההפרדה המבנית בקבוצת בזק". נויפלד העידה כי רק בשעת לילה של ה-22.12 נשלח אליה המסמך וכי היא קראה אותו לראשונה רק ב-23.12 בבוקר, אחרי שקיבלה טלפונים מעיתונאים וגורמים מאגף התקציבים במשרד האוצר שהביעו תמיהה על תוכנו. התמיהה, העידה, נבעה מכך שבניגוד לכל מה שסוכם מראש, גם בינה לבין פילבר ישירות וגם בישיבה בהשתתפות השר הנגבי, מהמסמך עלה כי במשרד התקשורת הוחלט לפעול לביטול ההפרדה בקבוצת בזק ללא עריכת שימוע.

"זה תואם את מה שבזק רצתה", העידה נויפלד על תוכן הודעת משרד התקשורת. "היא רצתה את זה כמה שיותר מהר. אם אין פה שימוע זה מה שבזק למעשה רצתה". בעקבות המכתב שקיבלה מפילבר חתמה בזק ב-25.12.16 על הסכם מיזוג בין בזק ל-yes ודירקטוריון בזק אישר את המהלך.

לפי עדות נויפלד, אחרי שקראה את המכתב מיהרה להתקשר לפילבר. "המכתב לא עולה בקנה אחד עם מה שדובר עד כה", הסבירה לבית-המשפט. "רציתי לשמוע מה קרה. שאלתי אותו והוא ניסה להסביר לי שזה לא סותר. אני כבר לא זוכרת את המילים אבל הוא ניסה להסביר שאין כוונה שלא לקיים שימוע".

בעקבות השיחה, ועל רקע התרעומת גם מצד משרד האוצר שהופתע מהמהלך, למחרת היום יצאה הודעת דוברות ממשרד התקשורת שהבהירה כי ביטול ההפרדה אכן ייעשה בכפוף לשימוע.

בדו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא שפורסם בשנת 2017 התייחס המבקר לשליחת המכתב מפילבר לבזק. המבקר כתב כי בדק את האירוע והגיע למסקנה לפיה "הבדיקות המשפטיות הנדרשות לא מוצו לפני שנשלח מכתב המנכ"ל לבזק". מבקר המדינה הוסיף והעיר כי "ראוי היה למצותן לפני משלוח המכתב לבזק".

דו"ח המבקר תמך בעדות שמסרה השבוע נויפלד וקבע כי "הביקורת העלתה כי מנכ"ל המשרד לא עדכן את הלשכה המשפטית ואת אגף הכלכלה בדבר כוונתו לשלוח את המכתב לבזק בנוסח זה, והם למדו על כך רק לאחר משלוח המכתב (שעל עיתוי משלוחו לא ידעו מראש). בכך נמנעה מהם האפשרות להבהיר לשר ולמנכ"ל את עמדתם בנוגע למשלוח המכתב לפני שמוצתה העבודה המקצועית הנדרשת".

הערר של נתניהו

עם סיום חקירתה הראשית של נויפלד במהלכים הקשורים לתיק 4000, ביקש עו"ד אלון גילדין מפרקליטות מיסוי וכלכלה לחקור אותה בחקירה ראשית על אירועים הקשורים לתיקים 1000 ו-2000.

עו"ד עמית חדד, סנגורו של ראש הממשלה נתניהו, התנגד וטען כי לעדותה במשטרה אין כל רלוונטיות לאישומים בתיקים 1000 ו-2000. טענה דומה העלה כשבפרקליטות רצו לחקור את מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר על אירועים הקשורים לערוץ 10. אולם בניגוד למקרה ברגר, אז קיבלו השופטים את עמדת עו"ד חדד, במקרה של נויפלד קיבלו את עמדת גילדין, ואפשרו לו לחקור את יועמ"שית משרד התקשורת לשעבר.

ארנון מוזס לבנימין נתניהו: "תביא מישהו שיכתוב מחר בבוקר מאמרים, נו תביא. כבר מחר בבוקר, בלי קשר לכלום, לפני החוק, לפני הכל. מנסה להראות לך רצון טוב. תביא" (צילום מסך מתוך שידורי חדשות ערוץ 2)

גילדין הסביר כי העדות של נויפלד רלוונטית בין היתר לסעיף 26 באישום השני נגד נתניהו, הוא האישום בפרשה המכונה "תיק 2000", שבה מעורב גם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס. בפרשה זו מואשמים נתניהו ומוזס בעסקת תן-קח מושחתת במסגרתה מוזס יגייס את קבוצת התקשורת שלו לטובת נתניהו ומשפחתו ואילו ראש הממשלה יפעל בתמורה לקידום הצעת החוק שכונתה "חוק ישראל היום" ונועדה לפגוע במתחרה הכלכלי המרכזי של מוזס.

לפי כתב האישום, ב-1.11.2014, יום לפני שהצעת "חוק ישראל היום" עלתה להצבעה בוועדת השרים לחקיקה, שוחחו נתניהו ומוזס לגבי האפשרות שראש הממשלה יעניק חופש הצבעה לשרים בוועדה כך שההצעה תאושר ותקודם. חופש ההצבעה אכן ניתן וההצעה אכן אושרה. נתניהו, הדגיש גילדין בפני בית-המשפט, בחר שלא להגיש ערר על החלטה זו. מה שמלמד על כוונה לפעול בהתאם להתאם להצעת השוחד לכאורה של מוזס.

נויפלד אמנם לא קשורה להצעת החוק להגבלת התפוצה של "ישראל היום", אולם היא כן היתה מעורבת בהצעת חוק אחרת, להקדמת פיצול קשת ורשת לשני ערוצים נפרדים. בהזדמנות זו פעל נתניהו אחרת. הצעת חוק זו אושרה בוועדת השרים לחקיקה בהפרש של שבוע מהצעת "חוק ישראל היום", אלא שבמקרה זה נתניהו בחר כן להגיש ערר. נויפלד תיארה זאת בעדותה והסבירה: "המשמעות לפי תקנון הממשלה היא שאם מוגש ערר צריך להפסיק את הקידום של הצעת החוק עד אשר דנים בנושא מחדש".

הסניגורים מתפרעים

לאורך שני ימי החקירה הראשית של נויפלד בתיק 4000, שבמקור נועדה לארוך בין חצי יום חקירה ליום חקירה אחד לכל היותר, הרבו הסנגורים, ובראשם עו"ד ז'ק חן, סניגורם של בני-הזוג אלוביץ', להתנגד, להעיר ולמחות בפני בית-המשפט.

עו"ד חן התנגד לא רק לנוסח חלק מהשאלות של עו"ד וולקן מהפרקליטות אלא גם לנסיונותיה להציג חומרים שונים לעדה וכן הרבה להעיר הערות על קווי החקירה שבהם נקטה ואף על תשובות העדה.

מימין: שאול אלוביץ' וסנגורו עו"ד ז'ק חן, לפני פתיחת יום הדיונים במשפט המו"לים, 7.3.2022 (צילום אורן פרסיקו)

הרכב השופטים, ברשות השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, קיבל חלק מההתנגדויות אך לעתים גם התרה בסנגורים לשמור על הכללים ולהקפיד להתנגד רק לנוסח השאלות, אם וכאשר הם חושבים שיש בהן פגם, ולשמור את כל היתר לחקירה הנגדית. "אין מקום להערות כאלו", אמרה פרידמן-פלדמן באחת ההזדמנויות. "תשמור את זה לחקירה הנגדית", או "אנחנו מנסים להתקדם עם העדות. אם לא נבין משהו נשאל", בהזדמנויות אחרת.

ההתראות הללו, שחזרו על עצמן שוב ושוב, לא הועילו והסנגורים המשיכו להתפרץ לשאלות הפרקליטות וכן להעיר הערות באמצע מתן התשובות מפי העדה.

באחת מהפסקות הדיון, כשמרבית הנוכחים יצאו מהאולם, תפסה עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), את סנגורו של נתניהו עו"ד עמית חדד לשיחה ונזפה בו על התנהלות ההגנה.

"אנשים שהיו כאן אורחים לרגע נדהמו מהתנהלות הסנגורים", אמרה, "כל השיח הזה שכאילו אנחנו מסתירים ראיות, לא ראיתי דבר כזה. למה צריך כל הזמן להטיח בנו האשמות כמו 'זה בושה!' 'זה נורא!', ואז אומרים לעדה 'זה לא טוב להיות מגויסת מדי'. אם זה לא איום מרומז אני לא יודעת מה זה. היתה כאן התנהלות מוגזמת שלא ראיתי בשום דיון אחר".

תמונת המצב השתנתה כאשר עו"ד אלון גילדין חקר את העדה על אירועים הקשורים לשני האישומים האחרים. ברגע שעו"ד חדד ניסה להתפרץ לדבריו או לדברי העדה, עו"ד גילדין עצר זאת, בחביבות אך בנחישות, ונראה היה כי שינוי הגישה השפיע גם על השופטים, שהפכו אף הם תקיפים. כתוצאה מכך, חקירתה של נויפלד בידי גילדין התאפיינה בשאלות שנשאלו עד תומן ובתשובות שניתנו ללא קטיעתן.

67104-01-20