חודש בדיוק אחרי שהתנגדות הסנגורים במשפט המו"לים קטעה את עדותה של עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת לשעבר, חודשה היום (7.3) עדותה על קורותיה במשרד תחת המנכ"ל דאז ועד המדינה היום שלמה פילבר. אתמול דחו השופטים את התנגדות הסנגורים, שביקשו לערוך בירור בנוגע לחיפוש בטלפון הנייד של פילבר לפני המשך העדויות במשפט.

בעדותה הקודמת, לפני חודש, הספיקה נויפלד לציין כי כשפילבר החליף את המנכ"ל הקודם של משרד התקשורת, אבי ברגר, חל שינוי מיידי ביחס לאישור המיזוג בין חברת בזק לחברת yes. לפי כתב האישום, השינוי הזה בעמדת משרד התקשורת הוא חלק מהתמורה הרגולטורית שהעניק ראש הממשלה ושר התקשורת דאז בנימין נתניהו לשאול אלוביץ', הבעלים של בזק ו"וואלה". אישור המיזוג אִפשר לאלוביץ' לקבל באופן מיידי 680 מיליון שקל מבזק, סכום כסף שהוא היה זקוק לו כדי לשלם את חובות יורוקום, החברה הפרטית שבבעלותו, לבנקים (שהלוו לו אותו כדי להשתלט על בזק).

לאורך הדיון היום המשיכה נויפלד לתאר את השינוי שהביא עמו פילבר ביחס למדיניות של משרד התקשורת, אך לא פחות חשוב מכך לאופן שבו ביקש להוציא את המדיניות הזו אל הפועל.

על הבהילות לאישור מיזוג בזק-yes ניתן היה ללמוד מתכתובות שהציגה בפני נויפלד עו"ד ניצן וולקן מפרקליטות מיסוי וכלכלה. ב-17.6.2015, עשרה ימים בלבד לאחר שהממשלה אישרה את מינויו של פילבר למנכ"ל המשרד, כתב לנויפלד המשנה למנכ"ל המשרד, מימון שמילה, כי יש להכין את המסמך לאישור המיזוג בתוך שבוע ימים. פילבר הוסיף באותה הזדמנות בקשה משלו: "להתארגן עם המסמך הסופי (לחתימת רוה"מ) אם אפשר עוד מחר".

כמה ימים אחר-כך, ב-21.6, כתבה נויפלד לסגניתה במחלקה המשפטית כי הנוסחים צריכים להיות מוכנים עד ליום המחרת. "מומו [שלמה פילבר] מסר שרוה"מ רוצה לחתום ביום שלישי".

מימין: הפרקליטים ניצן וולקן, יהודית תירוש, ליאת בן-ארי ואמיר טבנקין עם הדוברת הילה קובו, 15.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד וולקן הציגה גם תכתובת שבה נויפלד לא היתה שותפה, מ-23.6.2015, היום שבו אישרה המועצה לשידורי כבלים ולוויין את השתלטות חברת בזק של אלוביץ' על yes. "הר הבית בידינו! אושר", בישרה מנכ"לית המועצה יפעת בן-חי שגב למנכ"ל פילבר. "יופי, עבודה טובה", השיב המנכ"ל, ובן-חי שגב הוסיפה: "בלי תנאים כמובן".

החשיבות של המשפט האחרון של בן-חי שגב נובעת מכך שלפי כתב האישום אלוביץ' חשש מהכנסת תנאים וסייגים לאישור המיזוג. תנאים מהותיים, כך לפי ההסכם בין יורוקום לבזק, יאפשרו לחברה הציבורית להתנגד למימוש העסקה – ומאות המיליונים לא יעברו מהחברה הציבורית שבשליטת אלוביץ' לחברה הפרטית שלו.

המיזוג אכן אושר בסופו של דבר ללא תנאים, אף שהגורמים המקצועיים במשרד התקשורת רצו להכניס סייג שנגע למהלך שביצעה בזק כמה חודשים קודם לכן, כשמימשה אופציות בחברת yes בלי אישור המשרד, כך שבמקום 49.8% מהמניות החזיקה ב-58.4% ממניות חברת הלוויין. במשרד התקשורת ראו בכך הפרה, אך במועד אישור המיזוג בין בזק ל-yes טרם סיימו את הבדיקה בעניין. בשל כך רצו במחלקה המשפטית של המשרד להכניס למסמך שאישר את המיזוג סעיף המבהיר כי אין באישור זה כדי להכשיר את המהלך הקודם, וכי צעדי האכיפה בעניינו יימשכו.

בטיוטת מסמך האישור אכן הוכנס סעיף שכזה, סעיף מספר 7 ("אין באישור זה בכדי למצות את הבדיקה ו/או לגרוע מכל סמכות הנתונה למשרד ו/או למועצה ביחס למימוש כתבי האופציה על-ידי בזק ו/או סיום הנאמנות ו/או בנוגע לעמידתה של yes בהוראות חוק התקשורת והתקנות שמכוחו, הוראות רשיונותיה ואישורים קודמים שניתנו לה על-ידי שר התקשורת או כל אדם אחר"), אולם במסמך הסופי הסעיף נעדר.

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, 15.5.2017 (צילום: מרים אלסטר)

ב-23.6.2015, יום אישור המיזוג במשרד התקשורת, עוד ניסתה נויפלד לשכנע בעמדתה. "בנוגע לאכיפה", כתבה למשנה למנכ"ל שמילה, "ההליך הרגיל והתקין הוא לעדכן את הגוף שמאשרים לו את העברת אמצעי השליטה כי ייתכן וההעברה גם תיבדק על-ידי הפיקוח. כך אנחנו נוהגים לעשות בכל אישור. האם עדכנת כך את המנכ"ל? [...] האם החלטתך היא כבר כעת כי אין בכוונתך לבדוק זאת?".

בסוף התכתובת מסר לה שמילה: "החלטת מנכ"ל – להסיר את סעיף 7, נא לבצע. לא החלטתי שלא לבדוק. אם יוחלט לבדוק, נבדוק".

בזמן אמת עו"ד נויפלד לא ידעה שהטיוטה עם סעיף הסייג הועברה ממשרד התקשורת, הרגולטור, אל חברת בזק, המפוקחת. לפי דברי עו"ד וולקן, יועצו של אלוביץ' בבזק, אלי קמיר, הבהיר בזמן אמת למשנה למנכ"ל משרד התקשורת שמילה כי הכנסת סעיף הסייג למסמך אישור המיזוג תטרפד את העסקה, וכי יש להסירו.

בסעיף 72 לכתב האישום נגד נתניהו ובני הזוג אלוביץ' נכתב כי "סוגיית השמטת הסעיף היתה מהותית ביותר לנאשם אלוביץ' ולגורמים נוספים בבזק שעסקו בנושא [...] והם הבהירו לפילבר, באמצעות קמיר, כי הם מתנגדים נחרצות להכללת סעיף זה באישור".

"מה ידעת על ההתנהלות של פילבר מול קמיר בנושא אישור ההעברה?", שאלה עו"ד וולקן את נויפלד, שהשיבה: "לא ידעתי". "קיבלת עדכונים לגבי הקשר של פילבר עם קמיר?", המשיכה עו"ד וולקן. "לא קיבלתי כלום", השיבה העדה.

"להוריד את הלהבות"

עו"ד נויפלד תיארה, בהמשך לעדותו של מנכ"ל המשרד לשעבר ברגר, כיצד בזק הערימה קשיים על קידום הרפורמה המכונה "השוק הסיטונאי". רפורמה זו נועדה להכניס תחרות, בין היתר בתשתית הטלפוניה במדינה, ומימושה היה משרת את הציבור הרחב, שהיה משלם פחות על שימוש בטלפון הקווי. מבחינת בני הזוג אלוביץ', המשמעות היתה פגיעה ברווחי העתק של בזק.

"בזק היתה פחות מעוניינת ברפורמה הזו", העידה נויפלד. "היא ניסתה להגיד שהיא לא התנגדה אבל בפועל היא הציבה קשיים ליישום הרפורמה. [...] ההתמודדות עם בזק היתה לא פשוטה. הם כתבו הרבה מכתבים, הגישו עתירות, התנגדו ליישום. לפעמים בישיבות זה הגיע לטונים לא נעימים. קיבלנו תחושה קשה".

הקשיים נעלמו עם החלפתו של ברגר בפילבר. לא בזק שינתה את גישתה כמובן, אלא משרד התקשורת. המנכ"ל החדש, שנבחר על-ידי השר החדש (וראש הממשלה) בנימין נתניהו, אמר לעובדי המשרד שהוא רוצה "לעבור לשיח ולהידברות" עם בזק, העידה נויפלד. לדבריה, הוא השתמש במונח "החלפת דיסקט". כשהוסיפה ואמרה נויפלד כי פילבר "ציפה לשינוי ביחסים בין המשרד לבזק" וכי הוא ביקש "להוריד את הלהבות" מול החברה נע בעל השליטה לשעבר אלוביץ', שנכח באולם, על מושבו.

שאול אלוביץ', נאשם מס' 2 במשפט המו"לים ולשעבר בעל השליטה בבזק וב"וואלה", בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 7.3.2022 (צילום: יונתן זינדל)

לפי נויפלד, עד בואו של פילבר למשרד התקשורת התפיסה של גורמי המקצוע, כולל המנכ"ל הקודם ברגר, היתה שבזק לא קידמה די הצורך את רפורמת השוק הסיטונאי ועל כן אין מקום לאשר לה את ביטול ההפרדה המבנית, כלומר לאפשר לה למזג לתוכה את חברות הבת בזק בינלאומי, פלאפון ו-yes. כשפילבר הגיע, גם זה השתנה.

עו"ד וולקן הציגה לנויפלד מכתב ששיגר פילבר למנכ"לית בזק סטלה הנדלר ב-30.6.2016 תחת הכותרת "הנדון: הפרדה מבנית בקבוצת בזק", ובו הוא מתייחס לאפשרות ביטול חובת ההפרדה המבנית. נויפלד העידה כי לא ידעה על העברת המכתב, ולא השתתפה בכל ישיבה שבה נידונה אפשרות העברתו.

כמה חודשים לאחר מכן, בספטמבר 2016, התוודעה נויפלד לראשונה לתוכנית של פילבר. "זה היה בסוף ספטמבר", העידה נויפלד. "פילבר קרא לי לחדר שלו והציג לי תיקון לרישיון של בזק שבעצם מחליף את ההפרדה המבנית. במקום חברות בנות הוא הופך את זה ל'חטיבות', למעשה כל החברות הבנות הופכות להיות חטיבות בבזק. המשמעות של זה היא ביטול ההפרדה המבנית. זו היתה הפעם הראשונה שראיתי את זה, ובשלב הזה הוא שאל אותי מה יקרה אם השר יחתום על זה".

השר הרלבנטי באותה תקופה היה צחי הנגבי, שרשמית לא החזיק בתיק התקשורת אך קיבל מידי נתניהו את הסמכויות להחליט בנוגע לחברות של שאול אלוביץ', בעקבות הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט למנוע מראש הממשלה לפעול בעניינן בשל ניגוד עניינים (זאת אחרי שנתניהו נאלץ להודות בקשרי החברות עם הזוג אלוביץ').

דנה נויפלד: "הרגשתי שזה נעשה מאחורי הגב שלי, בלי ידיעתי ובלי שזה קיבל ייעוץ משפטי רלבנטי"

"הוא [פילבר] שאל מה יקרה אם הוא [הנגבי] פשוט יחתום על זה, והוא ניסה להגיד שהוא יעשה את זה בלי להתייעץ איתי", העידה נויפלד. "אני אמרתי שאני לא מבינה את המשמעות של הדבר הזה. זה מאוד הפתיע אותי, קודם כל, שהוא מראה לי מסמך כזה. אמרתי לו שאני לא מבינה את המשמעות של המסמך. במקום חברת בת לכתוב 'חטיבה'. אחרי זה גם התחלתי לדבר איתו על עניין השימוע, האם אפשר לעשות את זה בלי לבצע שימוע, ואני אמרתי לו שאני לא חושבת שאפשר לעשות את זה בלי שימוע ושאני רוצה לחשוב על זה. הוא שאל אותי מה יקרה אם השר יחתום, ואמרתי שאם תהיה עתירה אני לא אוכל לעמוד מאחורי העמדה הזו, ובשלב הזה השיחה הסתיימה".

בתשובה לשאלות המשך של עו"ד וולקן העידה נויפלד כי פילבר אמר לה שאת המסמך שהציג בפניה הכין אריק רשף, שעבד קודם לכן בלשכה המשפטית של המשרד, תחתיה, ובהמשך, במקום לצאת לפנסיה במועד, הפך ליועץ של המנכ"ל פילבר.

"אני מאוד התרעמתי על התיקון הזה", העידה נויפלד, "כי אריק כבר לא היה חלק מהלשכה המשפטית, הוא לא עסק בנושא השוק הסיטונאי. הרגשתי שזה נעשה מאחורי הגב שלי, בלי ידיעתי ובלי שזה קיבל ייעוץ משפטי רלבנטי".

צחי הנגבי ובנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל)

לפי נויפלד, היא מודרה לחלוטין מהעבודה על המסמך. פילבר, הוסיפה, אמר לה כי מידר אותה כי חשב שהיא מנועה מלעסוק בכך. נויפלד אכן היתה מנועה מלעסוק בכמה תחומים במשרד בשל ניגוד עניינים שהתעורר לנוכח הזוגיות שלה עם עו"ד דוד תדמור, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, שבשלב זה עבד במגזר הפרטי וייצג בין היתר גורמים שמשרד התקשורת פיקח עליהם. עם זאת, בכל הקשור להפרדה המבנית בבזק לא היתה לנויפלד כל מניעות.

בשיחה שבה הציג לה פילבר את המסמך אמרה לו נויפלד שתחזור אליו עם עמדה מגובשת לגבי הצורך בשימוע. היא החליטה להתייעץ עם אבי ליכט, שכיהן אז כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי). "סיפרתי לו את הסיפור ואמרתי לו שהעמדה שלי היא שצריך שימוע, והוא אמר לי שהוא חושב שאני צודקת", אמרה. כשחזרה אל פילבר עם החלטה נחרצת על הצורך בשימוע הוא הגיב, לדבריה, בתקיפות יתרה.

"הוא קיים שיחה איתי בשישי בבוקר, שבה הוא ממש כעס שזו העמדה שלי, אני זוכרת את הביטוי, שאם צריך הוא 'ילך לי על הראש'"

"הוא קיים שיחה איתי בשישי בבוקר, שבה הוא ממש כעס שזו העמדה שלי, אני זוכרת את הביטוי, שאם צריך הוא 'ילך לי על הראש' ושילך ליועץ המשפטי לממשלה. אמרתי לו שאם היועמ"ש יסבור אחרת ממני – בסדר", העידה נויפלד, והוסיפה כי בשל העובדה שעוד קודם לכן דיברה עם המשנה ליועץ המשפטי ליכט ושמעה את עמדתו, היא לא חששה מכך. "זו לא היתה שיחה רגילה, הוא מאוד כעס עלי", הוסיפה נויפלד, "ולאחריה הוא ביקש שאני אפגש עם היועצים המשפטיים של בזק".

עו"ד וולקן הציגה לבית-המשפט תכתובת ווטסאפ מ-29.9.2016 בין פילבר לנויפלד, שבה מנכ"ל משרד התקשורת ניסה לשכנע אותה שאין צורך בשימוע שכן שימוע כזה כבר נערך כמה שנים קודם לכן במסגרת ועדת חייק. נויפלד התעקשה: "חשבתי רבות על השיחה אתמול וקראתי את מה ששלחת", כתבה לפילבר. "אני חושבת שיש צורך בשימוע ללא קשר לשאלה מה היה ב-2011–2012, נוכח חלוף הזמן ושינוי הנסיבות ובכלל כך נוכח האופן שבו נוסחה ההמלצה והתניית ביטול ההפרדה בהצלחת השוק הסיטונאי ונוכח הדרמטיות של המהלך".

פילבר השיב לה, בין היתר, כי נעלב מהערה שהטיחה בו פנים אל פנים. "ואגב הערה אישית", כתב לה, "ההערה שלך בשיחתנו הערב, 'אני מבינה שזה מה שבזק חושבים', ממש פגעה והמחישה לי שוב עד כמה אפילו את עם האינטגריטי שלך חושדת ורומזת שמישהו 'האכיל' אותי. הפוך, אחרי שיחתנו והערות על העבר הלכתי לבדוק בעצמי מה נכתב במסמכי הוועדה ונדהמתי לראות את הפער בין הדברים הכתובים במפורש, ולטעמי באופן שאינו משתמע לשתי פנים, לדרך שבה הציגו לי אגף כלכלה ולא פעם (וכנראה גם לך) את ההמלצות... ויצאתי בתחושה עד כמה מציגים לי מידע באופן מגמתי ולא מדויק. עד שאני לא עושה את העבודה בעצמי... מתסכל".

"אני מצטערת אם זה מה שהבנת ובטח אם נפגעת", השיבה לו נויפלד, "ממש לא זו היתה כוונתי. לא חשבתי על כך שמישהו 'האכיל' אותך, פשוט אמרת לי היום ששוחחת עם שרון [פליישר בן-יהודה, סמנכ"לית הרגולציה בבזק], אז חשבתי שזה בהמשך לשיחה".

בבית-המשפט העידה נויפלד כי כלל לא ידעה על הקשר שקיים בזמן אמת פילבר עם אנשי בזק, אך ציינה כי היתה לה "תחושה" שהוא חוזר על דברים ששמע מנציגי בזק.

אופן העבודה הרגיל והמקובל

כמה ימים אחר-כך, ב-7.10.2016, בצהרי יום שישי, שוב הפתיע פילבר את נויפלד. הפעם שלח לה במייל מסמך מפורט, בן עשרות עמודים, שנועד לשנות סדרי יסוד בהליך הפיקוח של משרד התקשורת על בזק. במקום להתנות את ביטול ההפרדה המבנית בקידום רפורמת השוק הסיטונאי, כפי שקבע ב-2012 השר כחלון בהמשך לשתי ועדות שבחנו את הסוגיה לעומקה (ועדת גרונאו וועדת חייק), פילבר הציע לבטל את ההפרדה המבנית תמורת התחייבות של בזק לקדם פריסת תשתית של סיבים אופטיים ברחבי המדינה.

לצד המסמך המלא כתב פילבר לנויפלד: "אודה אם תוכלי לעבור בעצמך בדגש על ההיבט התהליכי, וכן להעביר לאבי ליכט שביקש לראות ניירות. בבקשה שישתדל לתת פידבק עוד לפני הישיבה עם צחי [הנגבי] בראשון ב-11:30".

"את יועצת משפטית ותיקה במשרד התקשורת", אמרה עו"ד וולקן לנויפלד, "מההיכרות שלך עם העבודה במשרד, עד כמה גורמים מקצועיים אמורים להיות מעורבים במהלך של ביטול ההפרדה התאגידית או במסמך של שינוי מדיניות?".

"בדרך כלל מסמך כזה לא נכתב כך על-ידי המנכ"ל", השיבה נויפלד, "בטח לא מסמך של 20 עמודים. הוא בדרך כלל מוכן על-ידי גורמי המקצוע, במיוחד מסמך שהוא כל-כך מקצועי, על-ידי אגף כלכלה, אם יש התייחסות הנדסית על-ידי מהנדסים, וכמובן שהלשכה המשפטית עוברת ומעירה".

במסמך של פילבר אמנם נכתב כי הוא מסכם עבודה רבה של ישיבות והתייעצויות עם שלל גורמים, אך לדעת נויפלד אין בכך די. " זו בוודאי עבודה שצריך לעשות אבל זה לא תחליף לכך שמסמך כזה נכתב על-ידי גורמי המקצוע במשרד", אמרה.

"במה הם שונים?", שאלה עו"ד וולקן. "מה אמורה להיות המעורבות של גורמי המקצוע ומה משתקף כאן?".

"בדרך כלל, מסמך בסדר גודל כזה מתחיל מלמטה ואז עובר למנכ"ל בסוף, ולא הפוך. [...] אני מדברת על אופן העבודה הרגיל והמקובל. מתחילים מלמטה ולא מלמעלה. לא מגיעים מהמנכ"ל אלא מהגורמים המקצועיים".

בהיעדר התייעצות עם הגורמים המקצועיים, הוסיפה נויפלד, המסמך שהציג בפניה פילבר היה לקוי. "אחד הדברים שעושה יועץ משפטי זה אומר 'תנמקו'", הסבירה, "זה סיוע במובן המהותי, כי החלטה בסדר גודל כזה צריכה להיות מבוססת. איפה העובדות? תסבירו למה הנחתם שהדבר הזה יפתח את התחרות, כי זה לא מופיע במסמך. המסמך הזה לא מבוסס, הוא לא כולל את התשתית העובדתית שנדרשת לבסס את המסקנות. יש פה הרבה מלל אבל אין פה הסבר איך הגעת להמלצות האלה. אפילו אם זה מבוסס על מאה מפגשים, עדיין התשתית המקצועית לא קיימת".

בהמשך ציינה נויפלד כי "יש דו"ח מבקר מדינה של עשרות עמודים שמסביר למה התשתית המקצועית של המסמך הזה לא מבוססת". ואמנם, בדו"ח שהוציא מבקר המדינה יוסף שפירא בשנת 2017 התייחס המבקר לאופן שבו גיבש פילבר את המדיניות החדשה ומצא כי "נפלו פגמים יסודיים באופן גיבושה של מדיניות ההמשך".

"משרד התקשורת הסתמך על נתונים מהותיים שבזק מסרה לו בעל פה, בלי לדרוש תימוכין להם", נכתב בדו"ח המבקר

פילבר כתב למבקר כי טרם גיבש את המדיניות ערך "ימי עיון ואסטרטגיה". המבקר העיר כי אלה יכולים להיחשב ל"שלב ראשוני בלבד בעבודת המטה הנדרשת". בהמשך העיר כי במקרים כאלה יש צורך ב"קבלת התייחסות של גורמי מקצוע פנים-משרדיים". עוד העיר המבקר כי "קיומם של ימי עיון אלה כשלעצמם אינו בבחינת עבודת מטה ברף הנדרש שעליה יש לבסס מדיניות חדשה בעלת השפעות מהותיות על שוק התקשורת".

בדו"ח המבקר נכתב כי "הביקורת העלתה כי משרד התקשורת לא בדק" את אחת מ"הנחות היסוד" של מסמך המדיניות, וכי הנתונים שעליהם התבסס המשרד בנוגע לשיעור פריסת הסיבים של בזק לא חפפו את הנתונים שפרסמה החברה רק כמה חודשים קודם לכן.

"משרד התקשורת הסתמך על נתונים מהותיים שבזק מסרה לו בעל פה, בלי לדרוש תימוכין להם", נכתב בדו"ח המבקר. "משרד מבקר המדינה מעיר כי הסתמכות בלעדית של הרגולטור על נתונים ומידע שמסרה לו בעל פה בעלת אינטרס, בנושאים מהותיים ובעלי השלכות כלכליות משמעותיות, כמו בעניין הנדון, בלא ביצוע בדיקה עצמאית מטעמו בנושא או למצער בקשה לאסמכתאות לאישוש הטענה, עלולה להוביל לפגמים יסודיים בהליך קבלת ההחלטות, כפי שאכן אירע במקרה זה".

בסיום הפרק הזה בדו"ח נכתב כי משרד המבקר "מעיר בחומרה למשרד התקשורת כי הממצאים האמורים מעוררים ספק מהותי בדבר תקפותה המקצועית של טיוטת מדיניות ההמשך".

גם בזמן אמת הביעה נויפלד את התנגדותה, לא לעיקרי המדיניות החדשה אלא לאופן שבו דרש ממנה פילבר להתייחס אליה, בזמן קצר במיוחד.

"מומו שלום", כתבה לפילבר ביום שישי שבו קיבלה ממנו את הדו"ח יחד עם הבקשה להביע עמדה לגביו עד יום ראשון. "קראתי את המסמך, אכן הוא פורס את תפיסתך לגבי האצת ההשקעה בתשתיות. מבלי להיכנס לשאלת המדיניות של האצת ההשקעה בתשתיות באופן המפורט במסמך, זו התייחסותי הראשונית מבחינת הפרוצדורה: תהליך כתיבת המסמך בידך באופן עצמאי הוא יוצא דופן ביחס לתהליכים אחרים במשרד.

"על מסמך בסדר גודל כזה, בוודאי מבחינת חשיבותו, מקובל שעובד צוות המורכב מהגורמים הרלבנטיים במשרד. הוא עובר על המסמך, לומד את הנושא, ומעביר הערות לגופם של דברים. ספק אם הסמנכ"לים יכולים לתת התייחסות כזו בסופ"ש. בוודאי שאיני יכולה לתת הערות מועילות מבחינה מקצועית תוך ירידה לפרטים הרבים שיש במסמך באופן הנדרש למסמך כזה בלוז".

על המייל הזה, העידה נויפלד, לא קיבלה תשובה.

עדותה הראשית של היועצת המשפטית לשעבר במשרד התקשורת צפויה להימשך מחר.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.78MB)