רגע לפני שהסתיים אתמול (18.1) יום הדיונים במשפט המו"לים ביקשה עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), להודיע הודעה לשופטים. לרגע קל, על רקע הידיעות בדבר משא-ומתן מתקדם על עסקת טיעון בין ראש הממשלה לשעבר והנאשם מספר 1 בנימין נתניהו לבין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, נזקפו אוזני כל הנוכחים באולם. רגע אחרי כן התברר שעו"ד תירוש מבקשת לבטל את הדיון שאמור היה להתקיים למחרת משום שפרקליטים רבים ביחידתה נמצאים בבידוד בשל מגפת הקורונה.

"חשבתי שהולכת להיות הודעה אחרת", התלוצץ השופט משה בר-עם. עו"ד בעז בן-צור, תמיד שש להתבדח, הרים את הכפפה. "מה קרה כבודו?", שאל בהיתממות. "לא יודע, לא מכיר", השיב באותו מטבע השופט בר-עם.

מעבר לחילופי הדברים הללו לא חדרה אתמול עסקת הטיעון הנרקמת בין הנאשמים נתניהו ומוזס לבין היועמ"ש מנדלבליט אל הדיון, והוא נמשך כרגיל, למעט תחושה עמומה של חוסר טעם. לאורך כל יום הדיונים נמשכה החקירה הנגדית של יניב פלג, החוקר הזוטר ביחידת להב 433, שסייע בחקירת עד המדינה ניר חפץ. פלג, שפרש מאז מהמשטרה, היה מי שפלט מול חפץ, כשנשאר לבד עמו בחדר החקירות, כמה מההתבטאויות הבעייתיות ביותר מבחינת התביעה. מחלקן ניתן להבין כי ניסה באופן פסול לגרום לחפץ להחליף את עורך-דינו, ירון קוסטליץ, בפרקליט אחר, שיאות לנהל מטעמו משא-ומתן על הסכם עד מדינה.

יניב פלג התעקש שלא ניסה כלל לשכנע את ניר חפץ להחליף את עורך-דינו. לדבריו, כל רצונו היה לגרום לחשוד למסור גרסה לגבי המסכת הנחקרת

פלג התעקש שלא ניסה כלל לשכנע את חפץ להחליף את עורך-דינו. לדבריו, כל רצונו היה לגרום לחפץ למסור גרסה, כל גרסה שהיא, במקום להתבצר בעמדתו המקורית ולהפנות את החוקרים פעם אחר פעם לחקירתו הראשונה ברשות ניירות ערך. אולם אל מול הציטוטים שהוקראו וקטעי הווידיאו שהוקרנו גרסתו של פלג נשמעה תלושה, כמעט מעוררת רחמים.

עו"ד בן-צור, שניהל את החקירה הנגדית, חבט בו (מילולית) פעם אחר פעם, אך את המכות הכבדות באמת חטף העד מהשופטים, שהביעו אי-אמון בולט בגרסתו. אחרי שהוקרן קטע מהחקירה שבו פלג אומר לחפץ ש"יש כאן מסדרון שלם של אנשים שכרגע דנים באינטרסים שלהם" ומעודד אותו לחשוב על האינטרס שלו, הסביר פלג כי האינטרס שלו בשלב הזה היה פשוט לתת גרסה.

"לא היתה כוונה אז ולא היתה תוכנית שהוא יחתום על הסכם עד מדינה", הצהיר פלג. "באנו אליו באסטרטגיה של 'אנשים עולים על הרכבת ואתה תפספס את התחנה', זה טקסט בסיסי של חוקרים. [...] אני יכול לשתף אותך שטרם הפרוץ (כלומר לפני שהחקירה הפכה גלויה; א"פ), כשהיו תדרוכים, [ראש צוות החקירה יואב] תלם אמר לי שאנחנו קיבלנו את ניר חפץ, ואמר שהוא לא מאמין שנוכל לעשות משהו איתו אבל 'שיהיה לכם בהצלחה'".

השופט בר-עם פנה אל פלג ואמר: "אני מנסה להבין, כשאדוני אומר על אחרים שעולים לרכבת, רכבת זה מתן גרסה? מה זה עולים לרכבת? המונחים מצטרפים למשהו...".

"אך ורק לגבי גרסה", השיב פלג. השופט בר-עם ניסה שנית, ותהה: "לעלות על רכבת זה לתת גרסה?". "כן", התעקש פלג, "כי חשודים אחרים הזכירו את השם שלו והוא לא נתן כלום. דיבר לא לעניין". השופט בר-עם ניסה בשלישית: "עולים לרכבת זה לתת גרסה?". "בהחלט", השיב פלג. "זה להגן על עצמו".

שופטי משפט המו"לים ונתניהו, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם (צילום: עמית שאבי)

שופטי משפט המו"לים ונתניהו, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם (צילום: עמית שאבי)

"כשאומרים לחשוד 'יש חשיבות להיות ראשון'", הצטרף עו"ד בן-צור מחדש לחקירה, "לתת גרסה ראשון זה קלף? או, חביבי, יש פה עדי מדינה. מה אתה מפרש? עד מדינה או גרסה?".

"גרסה", השיב פלג. "כי עד מדינה זה אירוע נדיר". הפעם הצטרפה לחקירה ראשת ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן. "למה חשוב שיהיה ראשון?", תהתה. "חפץ לא שיתף פעולה בכלל", ניסה פלג להתחמק, אך פרידמן-פלדמן התעקשה: "למה חשוב שיהיה ראשון?". "אני הבנתי שזה אך ורק גרסה", השיב פלג. "אני לא הבנתי [שזו] איזושהי מניפולציה או משהו כזה כדי לגרום לו לחשוב בכיוון של עדות מדינה".

"יש יתרון בלהיות ראשון במתן גרסה?", תהה השופט בר-עם. "יותר מזה", הוסיפה השופטת פרידמן-פלדמן, "הוא כבר לא ראשון במתן גרסה, כבר מדברים עליו, אז ראשון למה?".

"אני לא זוכר בדיוק מתי נאמר מה", השיב פלג, "אבל השם שלו הוזכר. ברגע שיש חשוד עם ראיות נגדו ואיכונים וזה לא הוצג לו, הוא יכול לספר סיפורים אבל יש לזה משמעות. ואני זוכר שהסברתי לו את המשמעות של עדות כבושה בבית-משפט. יש לזה משמעות. לא הבנתי סוג של אסטרטגיה אחרת".

"'נגע בך עם מסור' נשמע קצת מפחיד"

בחלק מיום החקירה שהתנהל בדלתיים סגורות, שכן נגע לתרגיל החקירה הקשור למקורבת לחפץ אשר על קשריו עמה הוטל צו איסור פרסום, התייחס פלג גם לנסיבות הפיכתו של חפץ לעד מדינה. עם פתיחת הדלתות חזר עו"ד בן-צור על דברים שאמר פלג בדלתיים הסגורות ושאינם חוסים תחת איסור הפרסום.

"ראית קצינים מתחבקים כשניר חפץ חתם על הסכם עד מדינה", אמר עו"ד בן-צור לפרוטוקול הדיון הגלוי. "לא זוכר אם כשחתם", השיב פלג, "אבל כשהיה ברור שלשם זה הולך, אני זוכר שראיתי את אחד מסגני הניצבים שם את ידו על [מפקד היאל"כ] אלי אסייג והיה נראה שהם שמחים".

"אמרת גם שהיתה פריצת דרך כשעורך-הדין הוחלף", אמר עו"ד בן-צור, ופלג אישר. "מפה זה היה כמו גל שמשתנה. החליפו דיסקט".

עד המדינה ניר חפץ בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 13.12.2021 (צילום: יונתן זינדל)

עד המדינה ניר חפץ בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 13.12.2021 (צילום: יונתן זינדל)

על רקע זה שלף עו"ד בן-צור ציטוט מחקירה אחרת של חפץ, שבה רו"ח ליאור שפיץ, חוקר מרשות ניירות ערך, אמר לו כך: "ל'להיות הראשון' הזה גם משמעות שתדע, הרבה משמעות. הוא דיבר איתך על עדות כבושה. אתה הבנת מה הוא אומר?".

עו"ד בן-צור שוב תהה האם המשמעות כאן אינה שיהיה עד המדינה הראשון. "לא דיברתי איתו על עד מדינה", התעקש פלג. "הכוונה בראשוניות זה שיש ראיות נגדו וברגע שיסביר וישתף פעולה... בדרך כלל מהניסיון שלי בית-משפט לוקח בחשבון שיתוף פעולה".

"מר פלג", קטעה אותו השופטת פרידמן-פלדמן, "זה לגבי גרסה כבושה, אבל מה המשמעות של ראשוניות?". "להסביר את הראיות שהיו שם", השיב פלג. "מה הראשוניות?", שאלה שוב השופטת, "ראשוניות, הראשון. ראשון לְמה?". "להסביר את הראיות, את השיבוש", אמר פלג, והשופטת פרידמן-פלדמן הניעה את ראשה בשלילה, כמו מתייאשת מלנסות לחלץ מהעד תשובה עניינית.

בהמשך החקירה הגיע עו"ד בן-צור לציטוט בעייתי עוד יותר, והסבר מופרך עוד יותר של פלג. באחת החקירות דימה חפץ את עורך-הדין שלו לרופא ואמר שעליו לסמוך עליו כפי שאדם חולה סומך על רופא שמטפל בו.

"ניר", אמר פלג לחפץ בחקירה, "אבל מה שכן, קח בחשבון, כנראה אתה משווה את העורך-דין שלך למנתח, או רופא... אם אותו מנתח או רופא יכול לגרום למותך, או שאתה באיזשהו שלב מבין כי הרופא, האבחנה שלו לא נכונה, אולי צריך להחליף רופא, וזה קורה. בדיוק כמו שהוא יכול להציל אותך, כך הוא גם יכול להרוג אותך. אני מכיר את העורך-דין שלך, אבל אם הוא רופא אז [...] לפעמים יוצאים מהניתוח, אתה יודע, עם עוד איזשהו משהו שנגרם, עוד איזה תקלה שקרתה, עוד איזה, אתה יודע, יש כל-כך הרבה תביעות בעולם הזה... שיישב לך ככה בראש שלפעמים אולי הרופא, אותו רופא שאנחנו נעזרים בו, אולי הוא לא טוב בשבילנו".

ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו מסתודד עם עורכי-דינו בעז בן-צור ועמית חדד, בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 16.11.2021 (צילום: אורן פרסיקו)

ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו מסתודד עם עורכי-דינו בעז בן-צור ועמית חדד, בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 16.11.2021 (צילום: אורן פרסיקו)

בחקירתו הראשית טען פלג כי התכוון להגיד לחפץ שהוא יכול לדבר גם איתו, שהרופא החלופי שהציע לו היה הוא עצמו. גם בחקירתו הנגדית דבק פלג בגרסה זו. "מיהו הרופא?", שאל עו"ד בן-צור. "שאני התכוונתי אליו? אני. מצד אחד העורך-דין שלו, מצד שני זה אני", השיב פלג. "הגרסה שלך משונה, תמוהה", העיר עו"ד בן-צור. "יש לי רק אחת. אני יודע בדיוק למה התכוונתי", השיב פלג. "להחליף את האסטרטגיה שלו, 'אתה יכול לנסות לדבר איתי במקום לשמור על זכות השתיקה'".

"אבל תקשיב", ניסה עו"ד בן-צור לדבר עם פלג בהיגיון, "אומר לך אדון ניר חפץ, 'הרופא זה עורך-הדין שלי', ואתה אומר לו 'תחליף את הרופא', ואחרי זה 'אולי הרופא לא טוב'. מי זה הרופא הלא טוב?". "העורך דין שלו", השיב פלג. "ולכן צריך להחליף את עורך-הדין הלא טוב", המשיך עו"ד בן-צור. "לא", השיב פלג. "מה לא?", שאל עו"ד בן-צור. "ממש לא. לא התכוונתי לעורך-דין, התכוונתי אלי".

עו"ד בעז בן-צור הציג בפני יניב פלג קטע מדברים שאמר חוקר אחר, בשם מיקו גנדי, שהשתמש גם הוא בדימוי הרופא. "אני קצת מתפלא", אמר פלג על עמיתו, "אלה דברים חמורים"

פלג פנה לשופטים והסביר כי בשלב זה עדיין לא הוצגו בפני חפץ הראיות שנאספו נגדו, ועל כן העריך שהוא בבעיה אם ימשיך לשמור על זכות השתיקה. השופטים התעקשו להבין למה התכוון בדבריו על החלפת הרופא.

"מה זה אומר לדבר איתך?", שאלה השופטת פרידמן-פלדמן, "שבמקום להתייעץ עם עורך-דין, מה לעשות בחקירה, הוא יתייעץ איתך?". "חלילה", השיב פלג, "למסור גרסה". "להחליף את עורך-הדין בך?", ניסתה שוב השופטת. "הכוונה היתה שידבר איתי, שהאסטרטגיה...". "מה המשמעות ב'להחליף'?", שאלה השופטת. "שידבר איתי בתור החוקר", ענה פלג, "שייתן גרסה. לא היתה שום כוונה מצדי להגיד לו 'תחליף את העורך-דין באחר שעובד טוב יותר עם המשטרה'. שיתפתי את אשתי בזה לפני יומיים, והיא אמרה לי: 'שמע, זה לא נשמע טוב'. אוקיי, אז כנראה לא השתמשתי במלים הנכונות, אבל אם פוליגרף היה קביל בבית-משפט, אני עומד על כך שזו היתה כוונתי".

עו"ד בן-צור הציג בפני פלג קטע מדברים שאמר חוקר אחר, בשם מיקו גנדי, שהשתמש גם הוא בדימוי הרופא ואמר לחפץ כך: "כל מה שרציתי להגיד לך עם הדוגמה של הרופא זה נניח והרדימו אותך ועכשיו אתה, לא ניתחו אותך בסוף,
מאיזושהי סיבה שלא תהיה, בסדר? והרופא, לא שאתה מתעורר ואף אחד לא
נגע בך, אתה רואה שהרופא התכוון לפתוח אותך לא עם סקלפל כמו שהוא אמור לפתוח אותך אלא לפתוח אותך עם מסור חשמלי, בסדר? אז אתה אומר: 'תשמע, בוא הנה, מזל שהוא לא נגע בי הרופא הסתום הזה, איזה מפגר. בסדר? [...] למדת עם הרופא הזה לא להתעסק. אתה מבין למה אני מתכוון? במשחק של ההקבלה?".

"אני קצת מתפלא", אמר פלג כשהוקראו בפניו הציטוטים של החוקר גנדי. "למה?", שאל עו"ד בן-צור. "כי אלה דברים חמורים", השיב פלג. "למה?", שב ושאל עו"ד בן-צור, אך פלג לא המשיך והסביר כי גנדי ניסה לשדל את חפץ להחליף עורך-דין, אלא הסתפק באמירה כי "להגיד 'נגע בך עם מסור' נשמע קצת מפחיד".

"אתה לא רוצה לאבד את המשפחה שלך"

לא רק הגרסה של פלג לדבריו בעניין החלפת הייצוג של חפץ נשמעה קלושה, גם גרסתו כי מעולם לא עשה שימוש בחייו הפרטיים של חפץ כאמצעי לחץ.

אמנם ממש כמו יום קודם לכן, בחקירה הראשית, העד נשמע משכנע כשהסביר את כוונתו במשפט "צנעת הפרט שלך תרד בבית-השימוש של ההיסטוריה". אך הפעם, בניגוד למה שעשה בחקירת ניר שוורץ, הקרין עו"ד בן-צור את כל הקטע מהחקירה, כולל החלק שנותן למשפט הזה את ההקשר המקורי: החוקרים אינם מתעניינים בחייו הפרטיים של חפץ, וככל שיראו בחומרי המדיה שלו מידע אישי יתעלמו ממנו. פלג עמד על כך שזו היתה כוונתו, והתיעוד מימי חקירת חפץ גיבה זאת.

אולם התבטאויות אחרות שלו העלו סימני שאלה. כשהזהיר פלג את חפץ מפני "פצצה" שתיפול בקרוב על עולמו ותחריב אותו, הוסיף והזהיר: "אני אומר לך שההשלכה פה מעבר לפלילים וכלא וכל המשתמע מכך, והתקשורת שחוגגת מאחורי הגב שלך כרגע, התא המשפחתי שלך נמצא כרגע בסכנה בעקבות אותה פצצה שאמרתי לך שתגיע בזמן הקרוב מאוד".

ניר חפץ מובא להארכת מעצרו, 22.2.2018 (צילום: פלאש 90)

ניר חפץ מובא לדיון בהארכת מעצרו, 22.2.2018 (צילום: פלאש 90)

"כשאתה אומר 'מעבר לפלילים וכלא'", אמר לו עו"ד בן-צור, "כל בר-דעת אמור להבין שזה העניין האישי. זה רק שם. הילדים לא ירצו להיות איתו בקשר בגלל העניין האישי". פלג הכחיש, וטען כי בסך הכל הזהיר את חפץ כי הפללה, הרשעה וכלא עשויים להשפיע על יחסיו עם בני משפחתו, שכן היתה זו משפחה נורמטיבית.

השופט בר-עם הביע תמיהה. "אדוני אומר כך לכל נחקר? על המשפחה", שאל השופט. "בווריאציות שונות", השיב פלג. "לצורך העניין, בחקירה אחרת, שלא קשורה לחשוד, נתפס רכב מאוד יקר ואמרתי לו שהרכב יכול להילקח ממנו". "אני שואל על התא המשפחתי, על הילדים", התעקש השופט בר-עם. "אתה אומר 'פצצה תיפול עליך'. זה לא עושה שכל. לא עושה שכל. אדוני אומר 'מעבר לכלא'. לא יודע".

"קיבלתי את הביקורת מבית-המשפט המכובד, ואני אלמד מהפידבק הזה", הגיב פלג, "אבל זו תשובתי. אך ורק בכך עסקתי".

פלג התקשה עוד יותר לשכנע בהמשך, כשעו"ד בן-צור הקרין קטע שבו החוקר לשעבר אמר לחפץ: "מיליון אחוז שאתה לא רוצה לאבד את המשפחה שלך [...] זה באמת עלול לקרות בעקבות התוצאות של החקירה הזאת [...] גם אם זה יהיה ברמה של הגשת כתב האישום, בסופו של דבר החומרים עוברים אליך ואל עורך-דינך לעיון והם יוצאים החוצה, והם ידעו אותם בסוף, אני אומר לך. ואלו דברים לא פשוטים ולא קלים לעיכול ושיהיו להם השלכות, בכנות".

"אני רוצה להבין", אמר עו"ד בן-צור לפלג, "מה שאתה אומר לנו זה שבעצם העניין זה הראיות שיציגו לו, 'וואלה' והטלפונים. זה נראה לי הסבר תמוה, החומרים שיצאו החוצה זה החומרים האישיים שבשלהם יתפרק התא המשפחתי שלו".

"התשובה היא לא", התעקש פלג. "אני דיברתי פה על כתב אישום ועל חומרים שיועברו". "איזה חומרים?", שאל עו"ד בן-צור. "הראיות, כל מה שהתרחש בחדר החקירה".

"האם זה שווה לך את כל האורדיל הזה"

חלק אחר בחקירה נגע למצבו הרפואי של חפץ. בימים הראשונים לחקירה מיחושיו החמירו ככל שלא קיבל טיפול בפצעים שנגרמו מעקיצות פשפשים בתא המעצר. באחד מימי החקירה חפץ נחקר בעודו מתגרד ללא הרף, אך התעקש פעם אחר פעם לא להשיב לשאלות החוקרים אלא להפנותם ל"תשובה מספר אחת", כלומר לתשובה הראשונה שנתן באותו היום, ובה הפנה אותם לחקירתו ברשות ניירות ערך.

בשלב מסוים פנה פלג אל חפץ ואמר: "תשובה 1 שווה לך את כל הגירודים האלה והבלגן הזה והסבל הזה והחוסר שינה הזה?". חפץ השיב ש"זה מגרד בטירוף", ופלג שב ושאל: "תשובה מספר 1 שווה לך את כל הסבל הזה?".

"איזו משוואה אתה מייצר?", תהה עו"ד בן-צור. "אתה אומר לו האם הקו שלך, כלומר בחירה בזכותך החוקית שלא להשיב, שווה לך את הסבל את הגירודים, את הבלגן, את חוסר השינה. למה המשוואה הזו?". "אני שואל אותו שאלה פתוחה", השיב פלג. "לא", חרץ עו"ד בן-צור. "אתה לא שואל אותו שאלה פתוחה. זו הצעה סגורה במובן זה שאתה אומר לו: 'אתה שותק, אבל האם זה שווה לך את כל האורדיל הזה'".

"סימן שאלה", הפנה פלג לסימן שהופיע בסוף המשפט שלו בתמליל החקירה. "אני שואל אותו שאלה". בהמשך הוסיף: "מר חפץ חשוד בעבירות פליליות ונמצא במצב הזה בגלל החשד הזה. הוא לא מספק גרסה, הוא לא עונה לשאלות. זה הכל".

"השאלה היא מה הקשר בין הסבל הזה לתשובה מספר אחת", התערב השופט עודד שחם. "אדוני עשה קשר בין השניים. אם לא ייתן את תשובה מספר אחת אז מה, יתנו לו לנשום? יטפלו במצבו הרפואי? זה לכאורה מה שמשתמע".

"אני מקבל את הביקורת", השיב פלג. "זה לא ביקורת בכלל", הבהיר השופט שחם. "זו אובזרבציה על יסוד דברים שאדוני אמר. זו הבנה סבירה של הדברים".

"אם היה עונה, מה יקרה?", החרתה החזיקה אחריו השופטת פרידמן-פלדמן. "השאלה היתה פתוחה", התעקש פלג, "לא הבטחתי לו כלום". "לא הבטחת לו במפורש שום דבר", הסכים השופט שחם, "אבל יצרת איזשהו קישור בין שני דברים". "אני מקבל את הפידבק של בית-המשפט המכובד", השיב פלג, "אבל הוא היה חשוד בפלילים, לא נתן גרסה, ויש לזה משמעות".

המשפט אמור להתחדש בשבוע הבא עם חקירתו של בועז סטמבלר, דוברו לשעבר של נתניהו כשכיהן כראש ממשלה.

67104-01-20

משפט המו"לים