בשולי משפט המו"לים התייחס בשבוע שעבר עד המדינה ניר חפץ לפרשה תקשורתית מביכה, שרודפת את ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו כבר שנים ארוכות: הטענה שאמר בראיון ל"ידיעות אחרונות" כי בילדותו ראה במו עיניו חיילים בריטיים בארץ-ישראל.
מבקריו של נתניהו, שנולד אחרי תום שלטון המנדט הבריטי בארץ-ישראל, משתמשים דרך קבע באנקדוטה הזו כדי ללעוג לנוהג של ראש הממשלה לשעבר לשקר בפומבי, ומזכירים אותה לצד פליטות אחרות שיצאו מפיו על כך שרחבעם זאבי כיהן כשר בממשלתו או שלפולארד ניתנה אזרחות ישראלית במהלך כהונתו כראש ממשלה.
בעוד שאת ההתבטאויות על זאבי ופולארד קל לבדוק ולהפריך, במקרה של ההתבטאות על החיילים הבריטיים המצב מורכב יותר. נתניהו טען כי צוטט באופן שגוי ולצדו עמדה העובדה כי כמה שבועות לאחר פרסום הראיון הכירה מערכת "ידיעות אחרונות" בטעות שביצעה כביכול והבהירה כי נתניהו אכן לא דיבר על חיילים בריטיים. אלא שעדות חפץ, עורך "7 ימים" בתקופה שבה פורסם הראיון עם נתניהו, שומטת את הקרקע תחת ההבהרה הזו.
זכרונות אלטרנטיביים
ההתבטאות על החיילים הבריטיים התפרסמה בשלהי שנת 2006, בראיון שערך עם נתניהו העיתונאי גדי בלום. למעשה, גם בראיון עצמו לא הופיע צמד המילים מפיו. בראיון צוטט נתניהו כמי שאמר: "פעם אחת הלכתי ברחוב עם אמא שלי וראיתי חיילים מתאמנים, אתה יודע, מעל גדר תיל, וזה מאוד הטריד אותי". בהמשך נתניהו צוטט כאומר: "השוטרים הבריטים ומחסומי הטנקים שלהם נראו לי ענקיים", ובתשובה לשאלת בלום, "את הבריטים הלכת לראות עם יוני?", הוא צוטט כמשיב: "לא, בכלל לא. הלכתי כאן המון עם אמא שלי".
חפץ, שהעיד בבית-המשפט המחוזי בירושלים כי הוא זה שדחף לקיום הראיון ואף ערך אותו אישית, הוא שאחראי להלחמת "חיילים מתאמנים" עם ה"בריטים" ליצירת הביטוי שהשתרש בתודעה. באחד הלידים ששובצו בראיון נכתב: "חיילים בריטים התאמנו מעל גדר תיל, וזה מאוד הטריד אותי".
נתניהו מצוטט כמי שזוכר חיילים בריטים. "ידיעות אחרונות", 13.10.2006
כבר למחרת תהה העיתונאי דוד שליט כיצד איש במערכת "ידיעות אחרונות" לא שם לב שנתניהו לא היה יכול לראות חיילים בריטים מתאמנים ליד ביתו משום שנולד לאחר תום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל.
שלושה שבועות לאחר פרסום הראיון עם בלום נחתם מדור המכתבים ב"7 ימים" במכתב מאת אופיר אקוניס, אז יועץ התקשורת של נתניהו. "לצערנו נפלה טעות סופר מצד העיתון בכיתוב הציטוט המדויק של דברי מר בנימין נתניהו", כתב אקוניס. "נתניהו לא אמר שכילד ראה חיילים בריטים מתאמנים ליד ביתו, אלא חיילים שהתאמנו במתקן צבאי שהשאירו מאחוריהם הבריטים לאחר שעזבו את הארץ. מדובר כמובן בחיילי צה"ל שהתאמנו במחנה אלנבי שהוקם על-ידי הבריטים והופעל על-ידי צה"ל בימי ילדותו של מר נתניהו".
למכתב לוותה "הערת המערכת" שאישרה את תוכנו: "מבדיקה חוזרת של תמליל הראיון עולה כי בנימין נתניהו אכן דיבר על 'חיילים שהתאמנו במתקנים בריטיים' – ולא אמר 'חיילים בריטים' או 'שוטרים בריטים'".
הערה לגבי ציטוט נתניהו כמי שזוכר חיילים בריטים. "ידיעות אחרונות", 03.11.2006
לפי העדות הטרייה של חפץ במשפט המו"לים, גם התיקון שפירסם לא היה נכון. הבדיקה החוזרת של הקלטת הראיון לא באמת איפשרה לקבוע האם נתניהו דיבר על חיילים בריטיים או לא.
"אני הולך ומאזין לראיון הזה", אמר חפץ במענה לשאלות שהציג לו סנגורו של נתניהו עו"ד עמית חדד, "הכתב מקליט בקלטות סלילים קטנות, ואני מקשיב לזה שוב ושוב ושוב, ואי-אפשר להגיע למסקנה מאחר והוא פתח מאוד את המשפט. גם הפרשנות שאומרת שהוא אמר את זה היא סבירה, וגם שהוא לא התכוון לזה היא סבירה. כשאתה מקשיב לזה שוב ושוב אתה לא מצליח להגיע למסקנה אם הוא כן אמר את זה או לא, אם התכוון לזה או לא, משום שזה משפט מאוד ארוך ומסובך בלי פסיקים ונקודות".
"אם יש ספק", הוסיף חפץ, "אני כעורך צריך לקחת על זה אחריות ולזכות לצורך הענין את בנימין נתניהו מהטענות הציבוריות האלה שמגיעות אליו. במקרה הכתב כבר היה בארה"ב, הייתי צריך להגיע להקלטות ולשמוע אותן, לעשות את זה כעורך. וארנון מוזס, שכמה פעמים התקשר אליי, כי הלחצים היו על העיתון, רצה לדעת פשוט את האמת. ואני מתקשה לספק".
בהמשך יום החקירה נדרשה לאירוע גם הסנגורית של ארנון (נוני) מוזס, עו"ד איריס ניב-סבאג, ואז הסביר חפץ את המניע שלו לפרסום תיקון למרות שלא הצליח לבדוק אם הוא באמת נצרך.
"היתה דרישה של בנימין נתניהו שיהיה תיקון", העיד חפץ. "לא היתה לו הקלטה, רק לנו היתה הקלטה של הראיון, וכמובן שכל יריביו לעגו לו והעיתון היה באמצע וארנון מוזס כבעלים רצה לשים סוף למחול השדים הזה. כמובן שהוא העדיף שהבדיקה תעלה שהעיתון דייק. ואני הייתי בין הפטיש לסדן, כי האזנתי המון פעמים לקלטת ולא הצלחתי להגיע למסקנה אם הוא אמר את זה או לא. זה אי אפשר להגיע, הוא עשה שם סלט. [...] בגלל שהיה לי ספק רב החלטתי לקחת את האחריות על זה, כי לא היתה לי הוכחה אחרת, אבל זה בכלל לא בטוח שהטעות היא שלנו. בכלל לא בטוח".
הקלטת המקורית עם הראיון, ציין חפץ בחקירתו, הוחרמה על-ידי המשטרה יחד עם כל שאר הארכיון העיתונאי שלו לפני ארבע שנים, וטרם הושבה לו למרות בקשות חוזרות ונשנות.