יום חקירתו התשיעי של עד המדינה ניר חפץ, החמישי במסגרת החקירה הנגדית שעורך לו עו"ד בעז בן-צור, היה מעין שידור חוזר של כמה מימי החקירה שהעביר עו"ד בן-צור את עד התביעה המרכזי הקודם במשפט, מנכ"ל "וואלה" אילן ישועה.

עו"ד בן-צור, סנגורו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, נאשם מספר 1 במשפט המו"לים, הציג אתמול (8.12) בפני דוברו לשעבר של ראש הממשלה עוד ועוד דוגמאות לכתבות שפורסמו באתר "וואלה" סביב בחירות 2015, ממש כפי שהציג לפני כחצי שנה לעד ישועה. על פי כתב האישום, בתקופה זו הגיע לשיא השירות שסיפק לנתניהו בעל השליטה ב"וואלה", נאשם מספר 2 שאול אלוביץ'.

כמו ישועה, גם חפץ, בחקירתו הראשית, העיד כי האתר שבשליטת אלוביץ' סיפק לראש הממשלה נתניהו שירות שלא יסולא בפז (אם כי בהמשך סייג והדגיש כי אלוביץ' והמנכ"ל ישועה נרתמו למען נתניהו אך לא כן חברי מערכת האתר). הכתבות שהציג עו"ד בן-צור באולם בית-המשפט ציירו לעומת זאת תמונה חד-צדדית, של אתר המשרת את יריביו הפוליטיים של נתניהו ופועל כל העת כדי לפגוע במעמדו של מי שכיהן אז כראש ממשלה.

ובכל זאת היו כמה הבדלים משמעותיים בין החקירה של ישועה על ידי עו"ד בן-צור לחקירה של חפץ, ובין התשובות שסיפקו שני עדי התביעה המרכזיים. בעוד עו"ד בן-צור התעמת עם ישועה וניהל מולו קרב מוחות, ניסה לערער אותו ללא הרף, להבליט את הסתירות בגרסאותיו ולשוות לעדותו חוסר אמינות, מול חפץ הפגין הסנגור גישה הפוכה. נכון לעכשיו, עו"ד בן-צור כמעט ולא התעמת עם עד המדינה, וגם כשחפץ לא סיפק את מבוקשו בלע את התשובה שקיבל והמשיך הלאה, לשאלה הבאה.

הסיבה לכך טמונה ככל הנראה ברגעים הרבים שבהם התשובות של חפץ סיפקו גם סיפקו את ההגנה. בעוד שבחקירת ישועה התפלמס המנכ"ל לשעבר עם עו"ד בן-צור על משמעות המסגור של הסיקור הפוליטי ב"וואלה" באותה תקופה, ונמנע פעמים רבות מלהסכים כי הכתבות שהוצגו בפניו אכן שירתו את יריבי נתניהו ופעלו נגד קמפיין הבחירות של ראש הממשלה דאז, חפץ תיאר את אתר "וואלה" כאתר "עוין" שחברי המערכת שלו עשו ככל יכולתם כדי להכשיל את הקמפיין שחפץ עצמו הוביל כדוברו של נתניהו.

כשנשאל כיצד למיטב זיכרונו סוקר המחנה-הציוני ב"וואלה" בבחירות 2015 השיב חפץ: "יחסית באהדה, בצורה טובה, לא פחות מאשר אנחנו, לדעתי יותר טוב". על כותרת שיחסה ליו"ר האופוזיציה דאז יצחק הרצוג מעורבות במאמצים לשחרור ג'ונתן פולארד אמר עד המדינה כי זו "ידיעה מטעם. ידיעה בשביל לעזור למועמד, בגלל שהוא לחץ". על אייטם שדיווח על הכרזת האיחוד בין הרצוג ולבני אמר חפץ "כל הכתבה הזו, בשפה הגרפית, הכותרות ומה שהיא משדרת, זה ממש שהאתר יוצא מגדרו כדי לעזור להם". את הידיעה שהופיעה תחת הכותרת "הכירו את המועמדים החדשים של מפלגת העבודה" הגדיר חפץ "תעמולת בחירות".

ומנגד, על תמונה לא מחמיאה של נתניהו ששובצה בידיעה ב"וואלה" אמר חפץ שהיא "גרועה", והוסיף, "כשאנחנו רואים את התמונה הזו, בעינינו זו תמונת זדון". על ידיעה שנשאה את הכותרת "בלי דגל לרוץ איתו: נתניהו ממולכד, ומוטרד מבנט המתחזק" אמר עד המדינה: "זו כותרת בול פגיעה".

"תניח לרגע שמר ישועה ומר אלוביץ' נסעו לאנטרקטיקה, האתר הזה יעבוד בכל הכוח נגד נתניהו. בלי לראות בעיניים". אמירה זו של חפץ, כך ניתן היה להתרשם, סיפקה את ספסלי הסנגוריה. אולם יש בה כדי להועיל לתזת התביעה

"ה-DNA של 'וואלה' עוין את נתניהו", אמר חפץ לעו"ד בן-צור, ובהמשך הוסיף: "אני ידעתי שכנקודת מוצא זה אתר עוין, אתר שרוצה להפיל אותו מהשלטון".

בתשובה לבקשת השופט משה בר-עם להסביר את המושג "ה-DNA של 'וואלה'", השיב עד המדינה: "בחלק גדול של כלי התקשורת האנשים בסוף שעושים את הידיעות הם כולם באים מאותו מעמד סוציו-אקונומי. כולם היו יכולים לשבת בשדרות רוטשילד, כולם באים מתפיסת עולם סוציאליסטית, שמאל רך, שמאל קיצוני, נדיר למצוא שם אנשים מהימין או מהמחנה הלאומי. [...] תניח לרגע שמר ישועה ומר אלוביץ' נסעו לאנטרקטיקה, האתר הזה יעבוד בכל הכוח נגד נתניהו. בלי לראות בעיניים".

התשובה הזו, כך ניתן היה להתרשם, סיפקה את ספסלי הסנגוריה. אולם יש בה כדי להועיל לתזת התביעה.

בדיקת "העין השביעית", שהתבססה על מאגר דפי בית של אתר "וואלה" המתעד במרווחים של 15 דקות את השינויים באתר, ואשר פילחה את כל הכותרות הראשיות באתר בחודשים שהובילו לבחירות 2015, העלתה כי מתוך 177 כותרות ראשיות 79 היו ניטרליות כלפי נתניהו, 57 חיוביות ו-41 שליליות. במילים אחרות, האתר היה מאוזן יחסית, עם נטייה קלה לטובת ראש הממשלה דאז.

בהנחה שחפץ הגדיר נכונה את החומר האנושי שהרכיב את מערכת "וואלה" באותה תקופה, הרי שהתוצאה המאוזנת, עם נטייה ליחס חיובי כלפי נתניהו, היא עדות דוממת ללחץ הבלתי פוסק של אלוביץ' וישועה, שבעצמם נחשפו ללחץ בלתי פוסק מצד משפחת נתניהו ושליחיה. לפי התיאור של חפץ עצמו, הרי שללא הדרישות וההנחתות, אתר "וואלה" בבחירות 2015 היה מעניק לנתניהו את אותו היחס השלילי בתכלית שהעניק לו אז אתר ynet.

העובדה שאחד משני האתרים הגדולים בישראל פעל בניגוד ל-DNA שלו, נמנע מ"לעבוד בכל הכוח נגד נתניהו" ואף היה בסופו של דבר מעט חיובי כלפיו, יכולה להסביר מדוע עם פרסום תוצאות מדגמי הבחירות, ב-17.3.2015, כתב אור אלוביץ', בנו של שאול אלוביץ', בקבוצת הווטסאפ "יועצים וואלה", שבה היו שותפים בין היתר גם אביו ואילן ישועה, את המשפט: "הצלת את ביבי".

ישירות, מיידית ובעצבים

יום החקירה של חפץ החל בכלל בציטוט מתוך חקירתו במשטרה. ב-5.3.2018 שאל את חפץ החוקר ניר שוורץ האם נתניהו היה פונה גם לבעלי כלי תקשורת אחרים בדרישות דומות לאלו שפנה באמצעותו לאלוביץ'. "חד משמעית כן, כולם", השיב חפץ. "בתקופת בחירות אין דין ואין דיין, ואם הוא באותו רגע רוצה שיתקנו משהו הוא מרים טלפון ישירות ומיידית ובעצבים גם לגדולים שביריביו. כגון נוני מוזס, עמוס שוקן, אהמ... בעלי קשת ורשת, לא אבי ניר [מנכ"ל קשת דאז, א"פ] ואבי צבי [מנכ"ל קשת דאז, א"פ], משפחת ורטהיים [בעלי קשת, א"פ]".

המטרה בהקדמה זו לחקירה הנגדית אתמול היתה להניח את התשתית לקראת הצגת הפניות של חפץ אל אלוביץ'. אם בתקופת בחירות דוברו של ראש הממשלה וראש הממשלה בעצמו ממילא פונים לכל הבעלים של כלי התקשורת בדרישות סיקור, הרי שאין כל חריגות בפנייתם גם לאלוביץ'.

אולם הפניות של חפץ לאלוביץ', שמתועדות בחומר הראיות שהוגש לבית-המשפט, אינן מוגבלות לדרישה לתיקון פרסום שלילי, כפי שתיאר חפץ בחקירתו במשטרה. רבות מהן הודעות לעיתונות, "סטנדרטיות", "גנריות" ו"בנאליות", אם להשתמש רק בשלושה מהתארים שמצמיד להם דרך קבע עו"ד בן-צור. האם חפץ שיגר את אותן ההודעות לעיתונות מטעם נתניהו לנוני מוזס, אלי עזור, עמוס שוקן ודודי ורטהיים? עו"ד בן-צור לא שאל, וחפץ לא השיב. הדעת נותנת שהתשובה שלילית. אלוביץ', כפי שתיאר עד המדינה בחקירתו הראשית, היה מקרה מיוחד.

הטקסט הזה מדהים אותי

מלבד כותרות שליליות על נתניהו, וחיוביות ליריביו, עו"ד בן-צור הציג לעד חפץ גם התכתבויות בין המנכ"ל דאז ישועה לבין היריב הפוליטי העיקרי של נתניהו בבחירות 2015, נשיא המדינה כיום יצחק הרצוג.

ב-11.12.2014 בעקבות האיחוד של הרצוג עם ציפי לבני כתב לו ישועה: "ברכות על המהלך! מתפלל עבור עם ישראל והמפעל הציוני שתבחר".

חפץ, שהעיד במשטרה כי ישועה מעולם לא "עבר לו טוב בגרון", והוסיף בבית-המשפט כי הוא עשה עליו רושם של אדם "לא אמין", הזדעזע מהתכתובת הזו. "זה דבר חמור מה שעשה אילן ישועה, ואסביר לך למה – כי הוא דה פקטו לא רק מנכ"ל אלא עורך העל של 'וואלה'. תאר לעצמך שעורך 'ידיעות אחרונות' היה שולח כזה מסר. זה דבר חמור. אני, אם הייתי יודע, היינו משתוללים".

כחודש לאחר אותו מסר, ב-16.1.2015, שלח ישועה להרצוג מילים חמות עוד יותר. "הי ברכות על הסקרים! מחזיק לך אצבעות", כתב מנכ"ל "וואלה" ליו"ר המחנה-הציוני. "מה עם בטחוניסט. חשוב במיוחד לאור הרשימה. אל תהסס להיעזר בי ולסמס בכל שעה. מצידי 10 פעמים ביום. החברה בסדר איתך? אתה הולך לעשות היסטוריה ובמיקום הזה ובנסיבות האלו תציל את עם ישראל פשוטו כמשמעו. ותהיה ההרצוג הגדול מכולם...".

חפץ, שפעל בתקופתו כעיתונאי בשירות ארנון (נוני) מוזס לסירוס מוסף הדגל של "ידיעות אחרונות" וטיהורו מתחקירי הון-שלטון; חפץ, שרתם בתקופתו כעורך הראשי של "מעריב" את העיתון לשירות האינטרסים המסחריים של בעל השליטה דאז נוחי דנקנר - שוב הביע תדהמה.

"ברבות השנים האשימו אותי שאני מקורב להוא ולזה, אבל אף פעם בחיים לא סימסתי או שלחתי הודעה לפוליטיקאי שאפילו מתקרבת לזה", אמר מעל דוכן העדים. "הטקסט הזה פשוט מדהים. מדהים. אותי. אילן ישועה הוא דה פקטו עורך העל, הוא לא יושב על הטקסטים אבל הוא מכתיב את הקו המערכתי של 'וואלה' באותה תקופה, וכן – הטקסט הזה מטלטל לגמרי".

אחרי שנחשף להתכתבות הזו הפך חפץ נחרץ אף יותר ביחס לאתר "וואלה" וקבע כי "האתר הזה ברוב תקופת הבחירות ניסה לדחוף את המחנה הציוני".

צר לעו"ד בן-צור

הרכב השופטים במשפט המו"לים הבחין כבר בתחילת הדיון כי עו"ד בן-צור מתכנן לחקור את עד המדינה על עשרות ידיעות מאתר "וואלה", שרובן כבר הוצגו לבית-המשפט בחקירה הנגדית של העד ישועה.

"אנחנו עוברים שוב על אותם מסמכים שראינו?", תהתה ראשת ההרכב השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, "אותו קו של סיקור שלילי. מה יבוא בסוף?". השופטת הציעה לעו"ד בן-צור לאפשר לעד לעיין בקלסר שהוגש ממילא, המלא דוגמאות לסיקור באתר, "אחרת נשב פה עוד כמה ימים רק בשביל לעבור על זה שוב".

"צר לי, אבל זה נכון", השיב סנגורו של ראש הממשלה, "התביעה בודדה מספר פריטים ושאלה שאלות, אני חייב לפרק את זה למרכיבים כי בלי מרכיבים לא נוכל לראות את התמונה המלאה. זה מייגע משהו אבל זה חיוני הרבה יותר כי תמונת העולם שצוירה בקווים גסים וכותרות גנריות על ידי העד בחקירה הראשית שלו היא לא תמונת העולם האמיתית".

השופטת פרידמן-פלדמן הבהירה כי אינה באה בטענות על חקירת חפץ ביחס לכתבות שקשורות לפניות שלו אל ישועה, אלא על הצגת עשרות כתבות אחרות שהופיעו ב"וואלה" באותה תקופה ואשר אין לו כל קשר אליהן.

"אני חייב לפרק ולהתייחס למתת", הבהיר עו"ד בן-צור. "אני שואלת על הדרך, לא על המטרה", אמר השופטת פרידמן-פלדמן. "הדרך זה פשוט לעמת אותו", השיב עו"ד בן-צור. "אז אדוני ימשיך", אמרה השופטת.

בהמשך הצטרף גם השופט משה בר-עם ותהה האם יש צורך בחקירת חפץ על ידיעות שאינו זוכר וממילא לא יזם. "אדוני מציג את האתר, האתר מדבר בעד עצמו", אמר השופט בר-עם.

הערה זו של השופט נקלטה היטב אצל עו"ד בן-צור, שציטט אותה פעם אחר פעם בבהמשך חקירתו. "הצגתי לך את הכותרות מיום לאחר הבחירות, שמדברות בעד עצמן", אמר בהזדמנות אחת. "המאמר מדבר בעד עצמו", אמר באחרת ובשלישית הדגיש: "הטקסט דובר בעד עצמו". אבל את מהות ההערה של השופט בר-עם לא הפנים סנגורו של ראש הממשלה, והוא התעקש וגם הצליח לחקור את חפץ על עוד ועוד כתבות פוליטיות שהופיעו ב"וואלה" בתקופת בחירות 2015.

בעוד ההגנה חרשה לעומק את ארכיון "וואלה" כדי לחלץ ממנו מסד נתונים המציג את האתר כעוין לנתניהו, התביעה לא ביצעה עבודה דומה, ודאי לא לפני כתב האישום, וכעת היא מוגבלת ביכולתה לאתגר את קו ההגנה של הנאשמים

"זה הכל שאלה ראייתית, מה שיעמוד על השולחן בסוף", העירה בשלב מסוים השופטת פרידמן-פלדמן על הכתבות שהציג עו"ד בן-צור לחפץ. מבחינה הזו, התביעה יכולה לחוש בבעיה. כדי לבסס את תזת המתת בפרשה המכונה "תיק 4000", כלומר כדי לבסס את הקביעה כי אתר "וואלה" בשליחות בעל השליטה שאול אלוביץ' שירת את ראש הממשלה, התמקדה הפרקליטות בהודעות שהועברו לאלוביץ' וישועה מנתניהו ונציגיו ואשר נשמרו במכשיר הטלפון של המנכ"ל לשעבר.

לבקשת ההגנה, ולאחר שבית-המשפט הורה לה, תרגמה התביעה את האמירות הכלליות שבכתב האישום לנספח המונה 315 "אירועי סיקור" שבהן הדרישות הללו הפכו לפרסומים. אך הנספח הוכן בחופזה, לא כלל בדיקות השוואתיות מול אתרים אחרים, ואף נפלו בו אי-דיוקים. ובעוד ההגנה חרשה לעומק את ארכיון "וואלה" כדי לחלץ ממנו מסד נתונים המציג את האתר כעוין לנתניהו, התביעה לא ביצעה עבודה דומה, ודאי לא לפני כתב האישום, וכעת היא מוגבלת ביכולתה לאתגר את קו ההגנה הזה של הנאשמים.

חפץ נעלב

עו"ד בן-צור הדגיש אתמול בפני חפץ כי בחומר החקירה קיימת עדות רק לשתיים או שלוש פניות שלו לאתר "וואלה" בשמונת חודשיו הראשונים בתפקיד דובר משפחת נתניהו.

גם הפניות הללו, טען, היו רגילות לחלוטין, כגון הודעה לעיתונות על גיוסו הצפוי של אבנר נתניהו. על תפיסת עולמו העיתונאית של עד המדינה ניר חפץ ניתן היה ללמוד מתגובתו לפנייה זו, כשתיאר את הסיפור על גיוס בנו של ראש הממשלה כ"אייטם שהוא מאסט לכל כלי תקשורת".

לאחר שהוכרזו בחירות 2015 פנה חפץ לאלוביץ' לראשונה, כך לפי חומר הראיות שנשאב ממכשיר הטלפון של אילן ישועה (שהרי אלוביץ', בעצת חפץ, השמיד את מכשיר הטלפון שלו כדי למנוע את איתור ההודעות שבו), ב-7.1.15, כחודשיים לפני פתיחת הקלפיות.

"החברה שלכם קיבלו הבוקר הצעה לראיון עם ראש הממשלה וזה מה שהעלו. זה מיותר", כתב חפץ לאלוביץ', וצירף צילום מסך ובו נראית בדיחה ששובצה בתת-המדור הסאטירי "פילרים", של מדור הברנז'ה של "וואלה".

"אחרי הראיון המלטף, מסיבת העיתונאים המפרגנת והכתבה המחמיאה, נשקלת הכנסת ניר חפץ לתורנות הגשה בחדשות הלילה", נכתב שם, וזאת בהמשך לראיון שהעניק נתניהו יום קודם לכן לחדשות 2.

"זה נבזי ברמות מטורפות", אמר חפץ בבית-המשפט כשראה את הבדיחה על חשבונו. "ממתי 'וואלה' מעביר ביקורת על חדשות 12? ממתי זבוב מעביר ביקורת על פיל?".

חפץ הסביר כי ההלצה חרתה לו במיוחד משום שהראיון היה, מבחינתו, "כישלון טוטלי", ובוודאי שלא מלטף.

"בנימין נתניהו לא רוצה להתראיין ואני משכנע אותו כן להתראיין", שיחזר חפץ את נסיבות הראיון בחדשות 2 באותו המועד, "[...] אני זה שממש משכנע אותו בכל הכוח, והראיון הזה לא מצליח ואני חוטף, ומיד אחרי זה יש תקופה שהוא לא מתראיין".

עד המדינה סיפר כי כמו לפני כל ראיון דומה, גם במקרה זה התנהל משא ומתן מול חדשות 2. "הוא דורש שזה יהיה אחד על אחד ולא שניים על אחד, ולכן הפשרה היא שהשני הוא עמית סגל, אדם שיש לו יחסי אמון עם בנימין נתניהו, הוא לא מרתיע אותו, הוא מקובל עליו. נתניהו אצל יונית לוי ממש לא אוהב להתראיין. הדבר השני במשא ומתן הוא האם עורכים בכלל את הראיון או שעושים אותו לייב טו טייפ, והסיכום הוא שעורכים מקסימום 10%. אתם רוצים 20 דקות ראיון? תורידו רק 2 דקות. והסיכום השלישי, שזה צריך להיות טאבו בתקופת הבחירות, לא מתפרצים לו לדברים אלא נותנים לו להשלים את המשפט והוא מבטיח שלא ירחיב בנאומים".

חפץ העיד כי בחדשות 2 עמדו בתנאים, אבל "לגמרי לא עשו לנו הנחות ועובדה שהראיון יצא לא טוב. הוא התפוצץ עלי אחרי הראיון הזה, כי הוא אמר משהו שלא היה מוצלח".

בהמשך היום שבו חפץ התלונן אצל אלוביץ' על הבדיחה במדור הברנז'ה, שלח בעל השליטה באתר למנכ"ל ישועה את ההודעה הבאה: "קיבלתי בקשה מיוחדת האם אפשר לתת בולטות באתר וואלה לפניית ראש הממשלה לציבור להציע לו מועמדים לשיריון ברשימה. תוכלו לסייע?".

ישועה בושש מלהשיב ואלוביץ' שיגר הודעה נוספת: "אילן?". "טופל כולל מול ניר", השיב לו המנכ"ל.

עו"ד בן-צור כמובן לא הציג את התכתובת הזו בפני בית-המשפט, אך כן התייחס לתוצאת הבקשה. "איפה זה פורסם בוואלה?", שאל והציג לחפץ תצלום מסך מדף הבית של האתר באותו היום. "ננסה לאתר", אמר הסנגור, ואחרי כמה שניות הראה כי הכותרת על פניית נתניהו הופיעה בתחתית תיבת החדשות שבדף הבית.

למעשה, האייטם עלה לראשונה בכותרת השנייה, הבולטת, שבתיבת החדשות שבדף הבית, ורק אחרי חצי שעה ירד לתחתית המדור. אך עו"ד בן-צור לא יכול היה לדעת זאת, שכן אין לו גישה למאגר דפי הבית של אתר "וואלה" השמור במחשבי "העין השביעית". עם זאת, הוא כן יכול היה לדעת על סמך ארכיוני אינטרנט הנגישים לכל גולש שההפנייה לידיעה שנתניהו ביקש לפרסם שרדה זמן רב בדף הבית, גם אם לא במקום הבולט ביותר. למעשה, הידיעה עלתה לעמוד הבית בשעה 13:00 ונותרה שם במשך תשע שעות רצופות, עד השעה עשר בלילה.

לעתים, לאורך יום החקירות, תמונת המציאות שהציג עו"ד בן-צור לחפץ היתה חלקית עוד יותר, שלא לומר מטעה.

כך, לדוגמה, שאל עו"ד בן-צור על ידיעה שהוקדשה לדו"ח העוני האלטרנטיבי ונשאה את הכותרת "אחד מכל שלושה ילדים הוא עני, והליכוד נטש את כולם". הכתבה ליקטה אוסף תגובות של מפלגות על ממצאי הדו"ח החמור.

"זו כתבה נבזית", אמר חפץ. "אתה רואה את מפלגת העובדה, מרצ, איציק שמולי, טוחנים מכל כיוון את התגובות הפוליטיות, כאשר בעצם היה צריך להיות העובדות שידברו בעד עצמם. והכתבה הזו עושה את כל האיזונים בצורה נבזית".

אלא שהכתבה הזו לא היתה הכתבה הראשונה שפורסמה באתר "וואלה" בנושא הדו"ח. למעשה, כבר המילים הראשונות בכתבה הן קישור לכתבה קודמת, ובו דיווח אינפורמטיבי על ממצאי דו"ח העוני, בדיוק כפי שדרש העד. עו"ד בן-צור לא הפנה את תשומת לבו לכך.

"אתה זוכר שהיה ביקור של נתניהו בפריז?", שאל בהמשך הסנגור את חפץ. "בוודאי", השיב עד המדינה, "היה ביקור מאוד חשוב". "בוא נראה איך 'וואלה' סיקרו את הביקור בפריז", הציע עו"ד בן-צור והציג לחפץ ידיעה אחת בלבד, שנשאה את הכותרת "התקשורת בצרפת לגלגה על 'הרגע המדהים' של נתניהו. צפו".

הידיעה הזו אכן פורסמה, אולם הסיקור של ביקור נתניהו בפריז כלל גם אחרות. חלקן היו ידיעות שליליות, כמו "נדחף או אורח? 'בפריז שיבצו את נתניהו ואבו מאזן יחד'", אבל חלקן היו חיוביות כגון "3.7 מיליון בצעדות הזיכרון לנרצחי מתקפת הטרור בצרפת" "נתניהו ליהודי פריז: 'הגיע הזמן להילחם בטרור יחד'" ו"נתניהו במרכול בפריז: 'להילחם בטרור, גם כשהוא מופנה כלפי יהודים'".

חשוב מכך, כשהידיעה על הלגלוג כלפי נתניהו שובצה בדף הבית, מעליה שובצה הידיעה המרכזית על נאומו של נתניהו.

חלק נכבד מחקירתו אתמול הקדיש עו"ד בן-צור לסיקור הנאום שנשא נתניהו בקונגרס האמריקאי.

ב-22.1.2015 פורסמה ב"וואלה" ידיעה, על סמך דיווח ב"בלומברג", תחת הכותרת "בניגוד לעמדת נתניהו: המוסד מזהיר את וושינגטון מסנקציות על איראן". "אתה יודע שהידיעה עלתה באתר ב-7:46 והיא עדיין כותרת ראשית גם בשעה 11:31 כלומר היא מחזיקה מספר שעות", אמר עו"ד בן-צור לחפץ.

"אני לא זוכר", השיב עד המדינה, "אבל ידיעה מהסוג הזה, ברגע שהיא מגיעה לידיעתו [של נתניהו; א"פ] הוא עוצר הכל ומתעסק בה. לא משנה אם זה 'וואלה' או לא. אני מזכיר לך שהוא גם המפקד של המוסד. מיד הוא מרים טלפון לראש המוסד ושואל אותו מה זה. גם ידיעה כזו, בהנחה שהופיעה לראשונה ב'וואלה', זה עם פוטנציאל להתפוצץ ואז צריך לעצור את זה מיד. קופצים כמו משוגעים".

"ואנחנו רואים שזה נמצא שעות באתר", הוסיף עו"ד בן-צור. "מה משמעות?".

"שמישהו החליט לא לשנות את הכותרת הראשית", השיב חפץ.

אך למעשה, ובניגוד למה שהציג סנגורו של ראש הממשלה, הידיעה על עמדת המוסד לא היתה הכותרת הראשית באתר "וואלה" בשעה 11:30 ביום ה-22.1.2015. היא היתה הכותרת הראשית באתר רק בין 08:15 ל-9:00 בלבד. פחות משעה.

עו"ד אמיר טבנקין, נציג הפרקליטות, מיעט להתנגד במהלך החקירה, אך מדי פעם קם והתלונן על הצגה מטעה של הדברים. כך, לדוגמה, קרה כשעו"ד בן-צור הציג לעד ידיעה תחת הכותרת "מבוכה בליכוד: פרסמו מפת ישראל עם גבולות 67' - והסירו אותה".

סנגורו של ראש הממשלה הפנה את תשומת לבו של חפץ לכך שבתחתית הידיעה נכתב: "מוקדם יותר הערב פרסם עיתון 'הארץ' סקר שלפיו הליכוד מתחזק וזוכה ל-25 מנדטים. זאת, לעומת 22 מנדטים שקיבלה המפלגה בסקר הקודם, שנערך בתחילת ינואר. המחנה הציוני, מנגד, נותר במקומו עם 23 מנדטים – ללא שינוי".

"כשהיה סקר לא טוב לכאורה זו היתה כותרת ראשית", הזכיר עו"ד בן-צור, "עכשיו בוא נראה איפה נכנס הסקר שבו הליכוד מתחזק בשלושה מנדטים? בשוליים של הכתבה של מבוכה בליכוד. נכון?". "נכון", השיב חפץ. "תאשר לי שזו דרך לקבור ניוז במקום הכי נגטיבי של 'תחת מבוכה בליכוד'. "אפשר לראות את זה ככה", השיב חפץ. "בוא נגיד שבשיטה הזו שבה העלו את הסקר הזה, הבליעו אותו באופן שקשה להגיע למידע הזה".

אולם באותה הפיסקה על הסקר שנכללה בידיעה על ה"מבוכה בליכוד" נכלל קישור. לו עו"ד בן-צור היה לוחץ עליו הוא היה מגיע לידיעה שהוקדשה כולה לממצאים ("סקר: הליכוד מתחזק ל-25 מנדטים, המחנה הציוני עם 23").

"איך חברי יכול לומר לעד שהסקר של 'הארץ' פורסם באמצע אייטם אחר כשיש לך אייטם שלם על הסקר הזה באותו יום", זעק עו"ד טבנקין. "אי אפשר להציג אותו ככה ולבקש ממנו ספקולציה על משהו שהוא לא נכון".

"זה לא עלה בהומפייג'", נסוג עו"ד בן-צור.

"אז חבריי יודעים שיש אייטם כזה!", הדגיש עו"ד טבנקין.

"אייטם שלם? איפה?", תהה עו"ד בן-צור.

"הנה", אמר עו"ד טבנקין והציג אותו.

"אני אמשיך", אמר עו"ד בן-צור.

"לא", עצר אותו עו"ד טבנקין, "שבית משפט יחליט".

"אין בעיה", סינן עו"ד בן-צור והחל לדבר בשצף קצף: "אני אשאל על כל פרסום ופרסום שהיה באתר הזה!".

"איך זה תשובה למה שהוא אמר?", תהתה השופטת פרידמן-פלדמן.

בהמשך התרצה עו"ד בן-צור ושאל את חפץ: "אם זה לא מופיע בהומפייג', מה המשמעות?". אחרי שעד המדינה הסביר בידענות על חשיבות שיבוץ ידיעה בדף בית של כלי תקשורת מקוון העיר עו"ד טבנקין: "אני רק אומר שזה גם היה בהומפייג'".

"אנחנו מתקדמים", חרצה השופטת פרידמן-פלדמן, ולעו"ד בן-צור העירה: "בפעם הבאה, אם יש עוד משהו, אם הוא רק חלק, צריך להגיד שהוא חלק".

להורדת הקובץ (PDF, 1.77MB)

67104-01-20