משבר האקלים הוא לא אג'נדה, הוא עובדה מדעית. לכן, כשעוסקים באקלים אבל מתעלמים במופגן מהמשבר או מנסים לעמעם אותו, מדובר באג'נדה. ולשירות המטאורולוגי הישראלי, כך נראה, יש אג'נדה בנוגע למשבר האקלים.
בשירות המטאורולוגי מכירים כמובן בקיומו של המשבר, אבל לא כאן ועכשיו. אולי בעוד 20, 30 שנה, כשהאתגר הקיומי הגדול ביותר שעמד בפני המין האנושי יפתיע אותנו, כלומר את אנשי השירות, באופן בלתי ניתן לוויכוח או התחכמות. כשיהיה מאוחר מדי, כמובן. עד אז, אפשר לבלבל אותנו עם גרפים, מספרים וטבלאות, לדבר על מזג אוויר קיצוני אבל לא חריג, העיקר לא לגעת בתפוח האדמה ההולך ומתלהט.
זו לא סתם אג'נדה. נראה שמדובר ממש בפיצול אישיות. אחרת איך אפשר להסביר את הפער בין הניתוח החודשי של מזג האוויר שמפרסם השירות (ההשוואה של טמפרטורות ממוצעות, טמפרטורות קיצון וכמות ופיזור המשקעים) שלא מתייחס לשינויי האקלים ואפילו מנסה להוכיח שאין כאלה ממש - לבין התחזיות שמפרסם אותו שירות ממש בנוגע לשינויי האקלים שצפויים להשפיע עלינו בעתיד. איך, בשם אילי הגשם, אפשר להסביר את העובדה שבשירות המטאורולוגי מתעקשים שלא לחבר בין הנקודות?
הדו"ח יודע להרחיק עד לכמות הגשמים ב-1941 ו-1943, אבל לא טורח לחבר בין העלייה בטמפרטורה ובכמות הימים החמים לבין הירידה בכמות המשקעים, כלומר - שינויי האקלים, או - הס מלהזכיר - "משבר האקלים".
בסקירה האקלימית לחודש נובמבר 2021, שפרסם השירות המטאורולוגי זה עתה, בולט הדיסוננס הזה. "נובמבר היה חם מהממוצע במידה ניכרת בעיקר בשעות היום והוא אחד מחודשי נובמבר החמים מתחילת המדידות", נפתח הדו"ח אבל ממהר לסייג: "עם זאת הוא לא שבר שיאים והיו עוד שלושה מקרים בעבר בהם נובמבר היה חם יותר", וכמעט להתנצל: "יש לציין כי בתקופה האחרונה יש מספר ניכר של חודשי נובמבר חמים והדבר תואם את מגמת ההתחממות מאז שנות ה-80".
אז נקודתי או מגמתי? הרי מה שבאמת חשוב זה לא נובמבר פה או נובמבר שם, לא אירוע נקודתי כזה או אחר, אלא מה שקורה נובמבר אחרי נובמבר, וכאן המגמה ברורה, אז מדוע להתפתל?
אותה צרימה בולטת גם בסקירת המשקעים בנובמבר, שהוא כידוע "נוטה לתנודתיות גדולה" והשנה כמויות ה(אין) גשם ש(לא) ירדו בו "לא היו חריגות", וגם במקומות בהם היה "מיעוט גשמים בולט", הרי שב-80 השנים האחרונות היו 15 שנים עם כמויות גשמים דומות. ובכלל, דומה שבשירות המטארולוגי, במקום לנתח את תוצאות העבר כדי לחזות את העתיד, עוסקים בהיסטוריה.
הדו"ח יודע להרחיק עד לכמות הגשמים ב-1941 ו-1943, אבל לא טורח לחבר בין העלייה בטמפרטורה ובכמות הימים החמים לבין הירידה בכמות המשקעים, כלומר - שינויי האקלים, או - הס מלהזכיר - "משבר האקלים".
למעשה, בתוך תריסר העמודים ו-1,300 המילים אין התייחסות אחת להתחממות הגלובלית, לשינויי האקלים או למשבר האקלים. אלו מסתתרים מאחורי מסך של מספרים. אבל אם מחליטים לעסוק בסטטיסטיקות ובהשוואות, איך אפשר לדבר על ממוצע בלי לדבר על פיזור? האם השוואה של ממוצע ושל ימי שיא מספיקה? אולי היו בעבר שבוע אחד מאוד חם, או יום יומיים קיצוניים שמשפיעים על הממוצע, ואילו עכשיו היו יותר ימים חמים ברצף? ואיך אפשר להפריד חודש אחד מכלל החודשים?
גם בידיעה ב"הארץ" על סקירת נובמבר, מנהל השירות המטאורולוגי ניר סתיו ממשיך לזגזג ולא לומר בפה מלא ובאופן ברור מה קורה כאן: "העלייה במספר הימים החמים בחודשי נובמבר מתכתבת כמובן עם מגמת ההתחממות ההדרגתית שאנחנו מכירים בעשורים האחרונים, ועם התחזיות האקלימיות". העלייה "מתכתבת" עם "התחזיות". מה הן התחזיות? סתיו לא מפרט. פיצול אישיות או לא?
משבר האקלים הוא לא אג'נדה, הוא עובדה מדעית. אבל לשירות המטארולוגי הישראלי, כך נראה, יש אג'נדה. כשעוסקים בענייני אקלים ומתעלמים או מעלימים את משבר האקלים, וכשלא מתייחסים בפרשנות של הנתונים למשבר הגדול ביותר שחווה האנושות כיום, זו לא סתם אג'נדה, אלא אג'נדה שלילית ממש. הגיע הזמן שבשירות המטאורולוגי יפסיקו לגמגם ולעמעם ויתחילו לקיים.
עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)