כמה דיווחים מוזרים מאוד הופיעו בשבוע האחרון בגלי צה"ל וב-ynet. הם סיפרו על מכת עקרבים יוצאת דופן באסואן שבמצרים. כלי התקשורת דיווחו על שלושה הרוגים ועל יותר מ-400 פצועים מעקיצות עקרבים, והסבירו שהעקרבים יצאו ממקומות המחיה הטבעיים שלהם כדי להימלט מהשטפונות שנגרמו בשל "גשמים עזים וברד". ואכן, בסרטונים שנפוצו מהאזור נראים רחובות שהפכו לנהרות ולערימות של ברד שלדברי תושבים לא נראו מזה שנים רבות.

אולם בכל הדיווחים בישראל לא נשאלה שאלה בסיסית: למה נגרמו גשמי הזעף האלה? למה דווקא עכשיו הוכתה מצרים במכת עקרבים?

במעקב אחרי הדיווחים בערבית, הסיבה עולה מיד: משבר האקלים. לדברי ראש מרכז שינויי האקלים במשרד החקלאות המצרי, מוחמד פהים, הסיבה להגעת העקרבים לבתי התושבים היא אכן הגשמים העזים שיורדים. תקופת הסתיו באזור מאופיינת בהתקררות הדרגתית וביובש, כלומר באופן אופייני לא יורדים גשמים כלל באסואן בחודש נובמבר. אך ברצף הגשמים הנוכחי ירדו בחודש זה לבדו 4.5 מ"מ, פי 3 מכמות הגשמים השנתית. הסיבה לגשמים העזים האלה, לדברי פהים, היא משבר האקלים שגרם לסופות חול, ברד וגשמים "חסרי תקדים".

ראש מרכז שינויי האקלים במשרד החקלאות המצרי הסביר כי העקרבים הגיעו לבתי התושבים בעקבות הגשמים העזים, שנגרמו מצדם ממשבר האקלים

אין פלא שהתקשורת המצרית ערה לזיקה הזאת. מצרים היא אחת המדינות שצפויות להיפגע באופן החריף ביותר ממשבר האקלים. באזור הדלתא ונהר הנילוס, שמהווים רק 5.5% משטח מצרים, מתגוררים לא פחות מ-95% מאזרחיה. אזור זה צפוי לסבול מהצפות חוזרות ואף קבועות בשל עליית מפלס הים התיכון, ואלה יפגעו בפרנסתם ובמקומות מגוריהם של עשרות מיליוני בני אדם. 95% ממי השתייה של המדינה מגיעים מהנילוס, שמקורותיו נמצאים מחוץ לגבולות מצרים וצפויים להיפגע בשל ירידת כמות הגשמים (לפי תוכנית הפיתוח של האו"ם). כל זאת במדינה שממילא רובה מדברית ותסבול מעלייה נוספת בטמפרטורות.

גשם בנובמבר הוא אירוע חריג. כמות המשקעים החודשית הממוצעת באסוואן שבמצרים (צילום מסך מאתר https://weather-and-climate.com)

משבר האקלים משמעו הקצנה של מזג האוויר. במקום אחד המשמעות היא גשמים עזים וחריגים המלווים בהצפות ענק, כמו שראינו השנה בסין ובגרמניה; ובמקום אחר המשמעות היא עלייה חריגה בטמפרטורות שמלווה בשריפות ובבצורות, כמו שראינו השנה במזרח ארה"ב וקנדה.

כאן בישראל התברכנו בטופוגרפיה מגוונת ובאקלים מגוון, מהמדבר שבדרום עד לחרמון המושלג שבצפון. אלא שמבחינה אקלימית המשמעות היא שאנחנו נתנסה בשתי נקודות הקיצון של משבר האקלים: גם בחום אימים וגם בהצפות מסוכנות.

הגיע הזמן שאירועי מזג אוויר חריגים יתחילו להדליק נורות אדומות לא רק במצרים, אלא בקרב עיתונאים ועיתונאיות בישראל - כי המצב רק צפוי להחמיר.

בהכנת המאמר סייעה מאיה סטאר