באתר "הארץ" פורסם אתמול דיווח על סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של יהודים בלבד, על אף שבחן סוגיה שרלוונטית לכלל האוכלוסייה בישראל, יהודים ושאינם יהודים כאחד. בעקבות פניית "העין השביעית" הוסר הדיווח.

תחת הכותרת "סקר: רוב הציבור היהודי מאמין שיש להגביר את הפיקוח על יצוא סייבר התקפי" דיווחו עודד ירון ועומר בן-יעקב על ממצאי סקר דעת קהל שבחן את עמדות הציבור היהודי כלפי השימוש והייצוא של טכנולוגיית סייבר התקפי דוגמת תוכנת "פגסוס" של חברת NSO.

השאלות בסקר, שנערך עבור אמנסטי אינטרנשיונל בידי ד"ר חגי אלקיים-שלם באמצעות מכון ipanel, נגעו למידת המוסריות של מכירת טכנולוגיות סייבר התקפי למשטרים המפרים זכויות אדם וכן לרגולציה שעל המדינה להטיל על תעשיית הסייבר. השאלות הללו רלוונטיות לכל החברה בישראל, אך הסקר בוצע כאמור בקרב מדגם מייצג של יהודים בלבד.

סקרי אפרטהייד, כלומר סקרים שמפלים קבוצת אוכלוסייה ללא הצדקה עניינית, אסורים לפי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות.

בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות קבע כי "ההחלטה לערוך סקר רק בקרב קבוצה מסוימת צריכה לבוא מטעמים ענייניים ומקצועיים מצד עורך הסקר ומצד העיתונאי". לגבי מקרה כמו זה, שבו את הסקר ערך גורם חיצוני, קבע בית-הדין לאתיקה של המועצה כי "יש לדווח על סקרים שערכו צדדים שלישיים בקרב ציבור מסוים למרות שהיה עניין לערוך אותם בקרב כלל הציבור במקרים חריגים, שבהם יש עניין בפרסום, ותוך מסירת מלוא המידע לקוראים (ואף צירוף דברי ביקורת)".

ב"הארץ" אכן ממעטים לפרסם סקרים מדירים, וגם במקרה הנוכחי הבליטו בכותרת ולאורך הידיעה כי הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של החברה היהודית בלבד. עם זאת, בידיעה לא נמצאו דברי הסבר או ביקורת על ההחלטה של אמנסטי להדיר מהסקר את החברה הערבית.

בתגובה לפניית "העין השביעית" מסר עורך "הארץ" אלוף בן: "יירד מהאתר. תקלה חמורה". ואכן, בתוך דקות מפניית "העין השביעית" הוסר הדיווח מאתר "הארץ" ומי שיגלוש כעת אל הכתובת יגיע לעמוד שגיאה.

מאמנסטי נמסר בתגובה: "מאמנסטי אינטרנשיונל ישראל נמסר: סקרי 'אפרטהייד' רחוקים מרחק שנות אור מעמדותינו ומעשייתנו במשך עשרות שנים. ביקשנו מד"ר חגי אלקיים לבחון עבורנו 3 שאלות בנושא הסייבר ההתקפי במסגרת סקר אומניבוס רחב מבלי שידענו שמדובר במדגם של ציבור כזה או אחר. משהתקבלו התוצאות, סברנו שבכל זאת יש טעם ענייני להתמקד בעמדות הציבור היהודי והבהרנו מלכתחילה ובריש גלי את הבחירה. טעינו בכך שלא סיפקנו את הרציונל העומד מאחורי בחירה זו.

"אם כן, הרציונל הוא ענייני ורחוק מאפלייה: ככלל, הציבור היהודי בישראל נוטה לתת אמון כמעט עיוור במערכת הביטחון, ולכן חשוב לבחון האם במקרה זה הוא מגלה ביקורתיות כלפיה, ונכון ציבורית לתת במה לממצא כזה. מנגד, הציבור הפלסטיני בישראל מראש נוטה, מסיבות מובנות, לעמדה חשדנית וביקורתית ביחס למערכת הביטחון, ולכן אין ממצא מפתיע בעמדות ביקורתיות שלו. הדבר דומה לסקר שבוחן עמדות של גברים בלבד ביחס להטרדה ותקיפה מינית - זו לא הדרת נשים מהטעם הענייני שייזום הטרדות מיניות ותרבות האונס באים לידי ביטוי באופן מסויים ובולט יותר בקרב גברים. התמקדות מסוג זה היא עניין נהוג ורווח במדע סקרי העמדות.

"עם זאת, לאור האקלים הגזעני בציבוריות הישראלית והמגמה של סקרי 'אפרטהייד' שאכן מדירים ערבים כ'לא שייכים לציבוריות הישראלית' ומציגים את ממצאי הסקרים כעמדות כלל הציבור, אנו מסכימים ושותפים לעמדה שיש לגלות זהירות יתרה בסקרים מעין אלה".