ב"מעריב" פורסם הבוקר סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של יהודים בלבד, על אף שבחן סוגיה שרלוונטית לכלל האוכלוסייה בישראל, יהודים ושאינם יהודים כאחד. בנוסף, כותרת הידיעה נוסחה באופן מטעה, כאילו ממצאי הסקר מאפיינים את כלל האוכלוסייה ולא את האוכלוסייה היהודית בלבד.

תחת הכותרת "סקר: 86% מההורים נערכים לפתיחת שנת הלימודים" דיווח משה כהן על סקר דעת קהל שנערך על ידי חברת דואר ישראל בשיתוף מכון המחקר שילוב I2R ובחן את כוונת ההורים לילדי בני 6-18 לרכוש מוצרים לקראת פתיחת שנת הלימודים הבאה.

הסקר בחן את שיעור ההורים שמתכוונים לרכוש מוצרים לקראת פתיחת שנת הלימודים, את מקום הקנייה המועדף ואת המוצרים הפופולריים. כל הסוגיות הללו רלוונטיות באותה מידה ליהודים ולערבים, אך הסקר התבסס על "מדגם מייצג של 305 גברים ונשים יהודים בגילי 30-60 שהם הורים לילדים בני 6-18", כך לפי הדיווח עצמו.

"מעריב", 9.8.2021

על אף שבגוף הידיעה הוזכר פעם אחת כי הסקר נערך בקרב יהודים בלבד, בכותרת ולאורך הדיווח הממצאים הוצגו כאילו הם מייצגים את "הציבור" או "ההורים" בישראל.

סקרי אפרטהייד, כלומר סקרים שמפלים קבוצת אוכלוסייה ללא הצדקה עניינית, אסורים לפי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות.

שתי ערכאות בבית-הדין לאתיקה של המועצה קבעו כי מדובר בנוהג פסול ובעל השלכות מסוכנות. "כללי האתיקה משמיעים בקול גדול שחופש העיתונות אינו החופש לפרסם דברים המדירים קבוצה מסוימת, ובפרט לא קהילה, עדה או מיעוט", פסק בית-הדין לאתיקה. "[...] כאשר הסקר רלבנטי לכלל הציבור, יש לערוך אותו בקרב כלל הציבור".

בית-הדין לאתיקה, על שתי ערכאותיו, הדגיש כי אין הבדל בין פרסום סקר מפלה שיזם העיתון לבין פרסום סקר מפלה שיזם גורם חיצוני. "העובדה שהסקר נערך על-ידי גורם אחר אינה פוטרת את העיתון מלהגיש לציבור שירות מקצועי, הוגן ואחראי, ולפעול בזהירות ראויה", קבע בית-הדין לאתיקה. "[...] פרסום חוזר ונשנה של סקרים שערכו צדדים שלישיים רק בקרב ציבור מסוים, עשוי לגרום להדרה של ציבורים אחרים. יש לדווח על סקרים שערכו צדדים שלישיים בקרב ציבור מסוים למרות שהיה עניין לערוך אותם בקרב כלל הציבור במקרים חריגים, שבהם יש עניין בפרסום, ותוך מסירת מלוא המידע לקוראים (ואף צירוף דברי ביקורת)".

גם ניסוח מטעה של הכותרת אסור על פי כללי האתיקה של מועצת העיתונות. "עובדת עריכת הסקר רק בקרב אוכלוסייה יהודית הינה עובדה מהותית אשר חייבת להיות מובאת לידיעת הקורא כבר בכותרת כדי למנוע הטעייה", קבע בית-הדין לאתיקה.

עורך "מעריב" גולן בר-יוסף טרם מסר בתגובה. במקרים דומים מסר בעבר: "אין תגובה".