למעלה מ-80 עיתונאים ועיתונאיות מ-17 כלי תקשורת שונים ברחבי העולם לקחו חלק ב"פרויקט פגסוס". הפרויקט, שיזמו אמנסטי אינטרנשיונל וקולקטיב התקשורת Forbidden Stories, חשף טענות לפגיעה הנרחבת של חברת הריגול הפרטי NSO בקורבנות ברחבי העולם. תוכנת הריגול "פגסוס", עלה מהפרויקט, שימשה למעקב חודרני אחרי עיתונאים, פעילים ופוליטיקאים, במטרה להשתיק, לסכל ולנטרל.

הפרסומים עוררו הדים רבים בעולם כולו ודובר החברה עודד הרשקוביץ, סגן דובר צה"ל לשעבר, מיהר להתייצב לראיון בגלי צה"ל. כבכל ראיון של דוברות NSO, גם הפעם הרשקוביץ נוקט בגישה הקבועה - הכחשה גורפת, האשמת הקורבן ומי שמנסים לגונן עליו והפרחת הספין לפיו חברת הריגול והסייבר היא הקורבן האמיתי, הנרדף על ידי פעילי זכויות אדם נוראיים. לא מפתיע, ועם זאת מצליח לקומם כל פעם מחדש.

"בכל 11 שנות קיומה של NSO, לא הוצגה בדל של ראיה לשימוש לא ראוי בתוכנה שלנו", הצהיר הרשקוביץ. האמנם? בשנים האחרונות התפרסמו עשרות, אם לא מאות, טענות לשימוש לרעה בתוכנה של NSO על ידי משטרים שונים ורבים - בהודו, מקסיקו, אזרבייג'ן, איחוד האמירויות, מרוקו ועוד.

הטענות נחקרו על ידי Citizen Lab - מכון מחקר של אוניברסיטת טורנטו, ואמנסטי אינטרנשיונל טק - מחלקה של ארגון זכויות האדם הוותיק המתמחה בסייבר ודיגיטל ובמאבק נגד הפרות זכויות אדם באמצעים אלו. החוקרים והחוקרות פרסמו את שיטות המחקר שלהם והציגו ראיות וממצאים פורנזיים ונוספים. אבל כנראה שהרשקוביץ לא ידע. הוא לא ידע!

לוגו חברת NSO

בעצם, הוא קצת ידע. למרות ההצהרה הבומבסטית שלו, הרשקוביץ סיפר בראיון שב-NSO כן התקבלו תלונות על שימוש לא ראוי בתוכנה שלה. הוא התגאה בכך שהתלונות נבדקו על ידי החברה ואומתו, והיא הגיבה בסגירת המערכת לאותם לקוחות. אז בחורינו המצוינים מודים שבעצם כן נעשה שימוש לא ראוי בתוכנה שלהם. מי היה מאמין. אבל לפני שנצליח לשים לב לסתירה המקוממת, הרשקוביץ ממהר לזרוק לאוויר תלונה נוספת. לא מדברים איתנו אלא עלינו, הוא קבל. במקום לפרסם תחקירים, תפנו אלינו ונטפל.

ובכן, קצת מוזר שצריך לכתוב זאת בפירוש, אבל לא במקרה תלונות על תוכנת הריגול של חברת NSO לא הועברו באופן ישיר לבדיקה פנימית של חברת NSO. ראשית, מי שהטלפון שלהם נפרץ והושתלה עליו תוכנת ריגול, בדרך כלל לא מודעים לכך. הרי זו כל המטרה של תוכנת ריגול, לא? ממילא, עיתונאי, פעיל זכויות אדם, דיפלומט, איש אופוזיציה או מתנגד משטר, שהטלפון שלו נחדר ע"י NSO, לא יכול לפנות לחברה כדי להתלונן. שנית, האם מי שכבר גילה שהממשלה שלו מרגלת אחריו, יפנה לחברה הפרטית שעובדת עם אותה ממשלה ומרוויחה מכך מיליונים?

אנשים מותקפים ומפוחדים אלו פונים לארגוני זכויות אדם כדי שיתמכו בהם ויגנו עליהם, ולא למי שהמציא ומכר את הנשק שמכוון אליהם. ומדוע ארגוני זכויות האדם לא פונים ישירות לחברת הריגול הפרטי כדי להתלונן על כך שהתוכנה שלה משמשת לריגול? ובכן, נדמה שהתשובה נמצאת בגוף השאלה, לא?

תפקידם של ארגוני זכויות אדם, עורכי דין, נבחרי ציבור ועיתונאים הוא להגן על אזרחים חפים מפשע מפני רדיפה והתעללות. הם חוקרים את התלונות והמקרים שהם נחשפים אליהם, כל אחד בדרכו, מאמתים אותם ורק אז פונים לכלל הגורמים המעורבים - NSO, משרד הביטחון הישראלי, האו"ם וכל גוף פיקוח ובקרה, במטרה לחשוף את המחדלים הללו ולמנוע את הישנותם.

למה ציפיתם כשמכרתם תוכנת ריגול לרודן?

הרשקוביץ' סיפר עוד בראיון שבכל החוזים שכורתת NSO עם לקוחותיה מוסבר כי אם תתקבל תלונה על שימוש לא ראוי בתוכנת הריגול, השירות ש-NSO מספקת יופסק. מספיק להעיף מבט ברשימת הלקוחות המפוקפקת של החברה כדי להבין שמדובר בכסת"ח. ניתן להניח שמשטרים מפרי זכויות אדם סדרתיים הנוהגים לעקוב ולרגל אחר אזרחיהם לא יהססו לעשות שימוש "פסול" בתוכנה.

במדינות כמו הונגריה, אזרבייג'אן, מקסיקו ואיחוד האמירויות, למשל, ריגול, הרתעה, דיכוי ולעיתים אף העלמת אזרחים ואזרחיות הם התנהלות שגרתית של השלטונות. אז מה בדיוק חשבתם שהם מתכוונים לעשות עם תוכנת ריגול? מבחינת המשטרים הללו חופש ביטוי והתאגדות והתנגדות למשטר הם מעשי טרור פנימיים ויש לטפל בהם בהתאם. האם הגיוני לחתום חוזה עם לקוח כזה?

וישנה עוד סיבה לכך שארגוני חברה אזרחית ופעילי זכויות אדם לא באים לשבת אתכם ישירות, מאחורי דלתיים סגורות, ולטפל בעניין "כמו שצריך"? כי בניגוד לחברת NSO ולמשרד הביטחון הישראלי, אנחנו מאמינים בשקיפות, בחובת הציבור לדעת, בשיח ציבורי פתוח ופומבי על התופעה המחרידה והמסוכנת הזו. גם כך מדובר בתחום מושתק וחסוי ששקיפות היא ממנו והלאה.

ארגוני זכויות אדם לא מעוניינים לפעול תחת מסך חשאיות וסודיות. להיפך, שקיפות אחת מהמטרות של המאבק להידוק הפיקוח על היצוא הביטחוני. בניגוד לכל מדינות העולם המערבי, רק ישראל מסרבת לפרסם את שמות הלקוחות של היצוא הביטחוני הישראלי ולדווח באופן גלוי ושוטף על מכירות הנשק והסייבר. NSO ודומותיה הן אמנם חברות פרטיות, אך הן מקבלות את אישור היצוא שלהן ממשרד הביטחון הישראלי, משרד ממשלתי ובראשו שר שהוא נבחר ציבור.

בני גנץ, שר הביטחון הנוכחי, הגיב לפרסומים על NSO וציין כי ישראל משתפת פעולה עם מערכות בינלאומיות לבקרה על הייצוא. גנץ שכח לציין שישראל מפגרת ברמת הפיקוח והחקיקה שלה גם אחרי ארה"ב (בעשור) וגם אחרי אירופה (בשני עשורים). כשהכל חסוי, לא ניתן לקיים שיח ציבורי. זכותו של הציבור הישראלי לדעת מה נעשה בשמו.

חן אגרי היא קמפיינרית ב"זזים קהילה פועלת"