קרן מרציאנו, העורכת הכלכלית של חדשות 12 וכתבת בכירה בחברה, הנחתה כנס של גוף לובי מסחרי גדול. בחברת החדשות סירבו לומר אם מרציאנו קיבלה תשלום עבור ההנחיה, או מה היה גובה התשלום. בחדשות 12 סירבו גם להגיב לשאלה האם עיתונאים בחברת החדשות מורשים לקבל כסף ממושאי הסיקור שלהם.

מרציאנו הנחתה אתמול (7.7) את הוועידה השנתית של איגוד החברות הציבוריות, וריאיינה בסופו את סגן השר אביר קארה. ההיגיון המקצועי והשכל הישר אומרים שעיתונאי לא אמור לעבוד בשיתוף עם מושאי הסיקור שלו, ובוודאי שלא לקבל מהם כסף.

לא רק ההיגיון והשכל הישר, גם האתיקה העיתונאית נרמסה. לפי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, המשמש אבן בוחן חשובה בפסיקה, "עיתונאים ואמצעי תקשורת לא יעמידו עצמם במצב שבו קיים חשש ממשי לניגוד עניינים מהותי בין חובותיהם כעיתונאים לבין כל אינטרס אחר" (סעיף 15 א'), ו"עיתונאים לא יעסקו בכל עיסוק, זמני או מתמשך, תמורת תשלום או בחינם, העלול לעורר חשש או מראית עין לניגוד עניינים, ובמיוחד בפרסום, בשיווק וביחסי-ציבור" (סעיף 15 ג').

ייתכן כי התנהלותה של מרציאנו עומדת גם בניגוד לרישיון שמכוחו פועל ערוץ קשת 12. הערוץ התחייב לא לעסוק בפעילות נוספת על זו שבגינה קיבל את הרשיון, אלא באישור מפורש של מועצת הרשות השנייה. על פניו, ייתכן שהתנהלותה של מרציאנו עוברת גם על חוק הרשות השנייה (אם כי סוגיה זו מעולם לא הוסדרה כיאות). מרציאנו, יש לציין, אינה דוגמה יוצאת דופן בחדשות 12; עיתונאים בכירים נוספים בחברה נוהגים "להשלים הכנסה", שגם כך היא כנראה הגבוהה ביותר בתחום.

עיתונאי העובד בשיתוף עם מושאי סיקורו פועל אפוא באופן פסול על פניו, לפי ההיגיון המקצועי והשכל הישר, ובנוסף גם עובר לכאורה על תקנון האתיקה העיתונאית, על רשיון השידור של ערוץ 12 ועל חוק הרשות השנייה. אך המקרה של מרציאנו ואיגוד החברות הציבוריות חמור במיוחד. מרציאנו היא העיתונאית הכלכלית הבכירה בגוף החדשות הפופולרי בישראל, ואילו איגוד החברות הציבוריות הוא גוף לובי אימתני החובק את החברות הגדולות בארץ ופועל באופן מובהק לקידום האינטרסים שלהן, על חשבון האינטרס הציבורי.

באיגוד שותפות החברות הגדולות במשק, שלהן אינטרסים מסועפים המשפיעים על כל אזרח ואזרחית במדינה, חברות בעלות רגישות גדולה ומיוחדת לרגולציה, שמצדה מושפעת באופן ישיר ועקבי מהסיקור התקשורתי. כך למשל חברים באיגוד בנק הפועלים ובנק לאומי, דואופול השולט באופן ריכוזי על שוק הבנקאות בישראל, ונתון במאבק מתמיד נגד שבירת הריכוזיות בתחום.

חברה אחרת באיגוד היא בזן (בתי-זיקוק לנפט) של עידן עופר, החברה המזהמת בישראל, הנמצאת במרכזו של ויכוח ציבורי נוקב מזה שנים. כמו כן חברות בארגון חברות הגז הטבעי, הגובות מחיר מונופוליסטי מאזרחי ישראל דרך חברת החשמל ונתונות במאבק מתמיד לשליטה ברגולציה עליהן. לצדן חברות באיגוד גם חברות ביטוח, המנהלות גם הן מאבקים דומים, ועוד ועוד.

במתח המתמיד שבין האינטרס הציבורי הרחב לאינטרס הצר של תאגיד מסחרי כזה או אחר, העיתונות אמורה להיות שחקן מובהק השומר על האינטרס הציבורי, כזה שנאבק כדי שהזירה הפוליטית, הקובעת את הרגולציה, לא תקפח אותו. איגוד החברות הציבוריות, כמו גופי לובי מסחרי אחרים, פועל באופן מובהק באופן ההפוך. בלשונו של האיגוד עצמו, הוא "מייצג את האינטרסים של החברות הציבוריות והמגזר העסקי מול משרדי הממשלה, ועדות הכנסת, רשות ני”ע והבורסה, ונלחם בעודף רגולציה על שוק ההון הישראלי".

כך, למשל, איגוד החברות הציבוריות היה שותף במאבק לשינוי חוק התובענות הייצוגיות, אחד הכלים החשובים בשמירה על האינטרס הציבורי, כך שיקשה על הציבור להשתמש בו, נאבק למען הקלות מס ועוד כיוצא בזה. האיגוד מצהיר גם על כוונתו לפעול בזירה התקשורתית ולהביא ל"שינוי השיח הציבורי האנטי-עסקי בכנסת ובתקשורת".

גוף כזה אמור להיות ממוקם הרחק מצדו השני של המתרס עבור כל עיתונאי כלכלי העובד למען הציבור, ובטח ובטח לא להיות שותף או מעסיק של עיתונאי. קרן מרציאנו, עיתונאית כלכלית בכירה, בחרה אחרת. בחדשות 12, כך נראה, לא מוטרדים.