ב- 22 ביוני 1977 הופיע ראש הממשלה היוצא, יצחק רבין, על מרקעי הטלוויזיה לצדו של ראש הממשלה הנכנס, מנחם בגין, כשהוא מבשר לציבור: "שמחתי לקבל את פניו של מר בגין ולהתחיל לתאם עמו את סדרי העברת הממשל".
זה היה מעמד מכונן: לראשונה מאז קום המדינה התחולל מהפך שאילץ את תנועת העבודה לוותר על החזקתה ארוכת השנים בשלטון. היתה חשיבות חינוכית וסמלית לאופן שבו היא תעביר את המושכות למפלגת היריבה – הליכוד. רבין עשה זאת באופן הראוי.
היו בתוך תנועתו שהתקשו להשלים עם התבוסה (יצחק בן אהרון: "אם זו הכרעת העם אינני מוכן לקבל אותה") אבל רבין נהג באופן ממלכתי: הוא קיים מספר פגישות עם בגין עוד בטרם הושבעה ממשלתו כדי להבטיח העברה מסודרת של השלטון והנחה ברוח זו את שריו ואת הפקידות הבכירה.
בכך קבע רבין דפוס התנהלות לשנים הבאות: לאחר הבחירות לכנסת ה-11 (יולי 84') קמה ממשלת האחדות הלאומית שבראשה שמעון פרס, העברת השלטון מידי יצחק שמיר נעשתה ללא זעזועים וכך גם ביצוע הסכם הרוטציה שהחזיר את שמיר ללשכת ראש הממשלה. אמנם עוזריו של מנהיג הליכוד התלוננו שהמחשבים בלשכת ראש הממשלה רוקנו מתכניהם ושאנשי פרס השאירו אחריהם "אדמה חרוכה", אך אברהם טמיר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה בעת כהונת פרס, הכין תיק העברה מסודר לצוות של שמיר.
רה"מ היוצא יצחק שמיר עם רה"מ הנכנס יצחק רבין, בטקס החלפת התפקידים במשרד רה"מ בירושלים, 14.7.1992 (צילום: זיו קורן, לע"מ)
ביוני 1992, לאחר הבחירות לכנסת ה-13, החליף יצחק רבין את שמיר על כס ראש הממשלה. שמיר מנע משר השיכון, אריאל שרון, לקבוע עובדות בינוי באזור ירושלים כדי לא לכבול את ידיה של הממשלה החדשה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי בן אהרון, הכין תיק מיוחד להעברת שלטון מסודרת. הגישה הממלכתית הזו לא מנעה ניסיונות מצד שרים ופוליטיקאים בליכוד לבצע מחטפים למינויים פוליטיים בכירים בחודש האחרון לכהונת ממשלת שמיר.
ארבע שנים לאחר מכן, במאי 1996, נערכו לראשונה בישראל בחירות ישירות לראשות הממשלה במקביל לבחירות לכנסת. למרבה ההפתעה (לאחר רצח רבין) גבר בנימין נתניהו על שמעון פרס. כאשר התבררו תוצאות הבחירות נפגשו השניים ופרס עדכן את נתניהו בענייני המדינה. עם זאת, שיתוף הפעולה בין הצוותים של שני המנהיגים היה חלקי בלבד: חלק מאנשי פרס הסתלקו מהמשרדים לפני בואם של אנשי נתניהו.
המהפך השלטוני הבא התחולל במאי 1999: בבחירות לכנסת ה-15 ניצח אהוד ברק את נתניהו. מנהיג הליכוד קיבל את התבוסה בהכנעה: בסגנון המקובל בארצות הברית נשא נתניהו "נאום ויתור" (concession speech) שבו הכריז על פרישה מהנהגת הליכוד. משה ארנס, שהיה שר הביטחון שלו, נמנע מלקבל החלטות ביטחוניות שיש להן השלכות על עמדת הממשלה הבאה (בין השאר, הוא דחה המלצה של המטכ"ל להגיב על ירי קטיושות מלבנון).
רה"מ הנכנס אהוד ברק משיק כוסית לחיים עם רה"מ היוצא בנימין נתניהו, טקס חילופי ראש ממשלה במשרד ראש הממשלה בירושלים. ביניהם, משמאל, נאווה ברק ושרה נתניהו, 7.7.1999 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
העברת השלטון נעשתה בצורה מסודרת באמצעות צוותים של שני המנהיגים. אנשי ברק אף שיבחו את שיתוף הפעולה מצד אנשי נתניהו. בסרטון המתעד את טקס חילופי השלטון נראה משה ליאון, מזכיר הממשלה של נתניהו, משבח את נוהל העברת השלטון ומדגיש כי הוא מוכיח את היותה של ישראל מדינה דמוקרטית המתנהלת באופן תקין.
ואכן טקס העברת המקל הציג מראה מלבב: הזוג נתניהו והזוג ברק ניצבים זה ליד זה, מחליפים חיוכים ולחיצות ידיים. נתניהו מונה בקצרה את הישגי ממשלתו ומאחל לברק הצלחה כשהוא מביע תקווה כי הישגי ממשלתו ישמשו אדן לפעילותה של ממשלת ברק. ראש הממשלה הנכנס מזכיר את עברם המשותף של השניים בסיירת מטכ"ל ומרם כוסית לחיי ביבי ושרה.
גם אם אופיים של טקסים הוא חיצוני, ובדרך כלל מעושה, יש להם ערך בקביעת כללי התנהגות וביצירת מסורת נורמטיבית. חילופי השלטון שבוצעו בישראל עד כה היו לכאורה זרים למזג של הפוליטיקה הישראלית וליריבות הרגשית שהיא מחוללת בין אישים ומפלגות, אבל הם הלכו בעקבות כללי הטקס שיצק רבין, איש מחוספס בדרך כלל, שביקש לשוות למעברי השלטון בארץ משהו מההדר הנלווה למעמדים האלה במדינות המערב המפותחות.
רה"מ בנימין נתניהו מתקיף את ממשלת בנט-לפיד הצפויה בישיבת סיעת הליכוד: "נתנגד בתוקף נגד הקמת ממשלת ההונאה"; 6.6.21 (צילום: יונתן זינדל)
הדפוס הזה נשמר גם בשנים הבאות: ראשי הממשלה המנוצחים והמנצחים (אריק שרון שירש את ברק ב-2001 ונתניהו שבא במקומו של אהוד אולמרט באפריל 2009) שיחקו את המשחק ונפרדו בנימוס זה מזה. הנה כי כן, כל הנפשות הפועלות, ראשיהן של המפלגות מימין ומשמאל, הלכו בתלם הסגנוני שסימן רבין והחצינו באופן מודגש את ציותם לדין הבוחר.
זה הרקע העובדתי שעליו יש לבחון את התנהלותו הפראית, המסוכנת, המחפירה, של בנימין נתניהו בימים אלה שאחרי הבחירות האחרונות. כמו דונלד טראמפ שסירב לקבל את הכרעת הבוחרים, נמנע מלשאת "נאום ויתור" ובמקום זאת הסית את חסידיו להסתער על גבעת הקפיטול - כך נתניהו, שבעבר השכיל לכבד את כללי המשחק, כופר עתה בתוצאות הבחירות, מציג מצג שווא של ניצחון מדומה ומגיע עד לסף של הסלמה ביטחונית, פנימית וחיצונית, כדי לטרפד את הקמתה של ממשלה חילופית.
מי שבשנת 1995 מילא תפקיד מפתח ביצירת הנסיבות שהובילו לרצח רבין, מחולל עתה אווירה שמוליכה לחיסול מורשתו השלטונית.