רק טבעי שמי שהכריז לפני חודשיים, עם פרסום תוצאות המדגמים במוצאי יום הבחירות, על "ניצחון ענק" לא היסס להצהיר אתמול (21.5), שעות ספורות אחרי כניסת הפסקת האש לתוקף, על "הישג עצום למדינת ישראל ששום צבא בעולם לא השיג עד היום". רק טבעי שמי שהודיע, אחרי עדכון המדגמים בליל הבחירות שלימדו שאין לו רוב בכנסת, "הבאנו הישג אדיר, אביא לישראל ממשלה יציבה" – לא נרתע להכריז על הישגי מבצע "שומר החומות" במלים "לא הכל ידוע עדיין לציבור או לחמאס".
קהל היעד שאליו פנה בנימין נתניהו לאחר הבחירות, ב-24 במרץ, הוא קהל היעד שאליו מיען את דבריו גם ב-21 במאי. אזרחי המדינה שנוכחים במו עיניהם כיצד המציאות הפוליטית חובטת בפרצופו של ראש הממשלה מאז יום הבחירות נקראים עתה להאמין להבטחותיו בדבר הישגים צבאיים כבירים, טמירים ונעלמים לפי שעה, שיתגלו בעתיד.
מי ששטף את מוחו של הציבור הישראלי בתיאורים דמיוניים על הצלחותיה של המדינה בשנות כהונתו הארוכות הוא מי שמפציר עתה בתושביה להאמין שישראל זכתה בימי המבצע ל"תמיכה בינלאומית אדירה". ומי שאמר וחזר ואמר על חקירותיו הפליליות "לא יהיה כלום כי אין כלום", ומוצא את עצמו עתה על ספסל הנאשמים בגין עבירות שחיתות חמורות, הוא מי שמבטיח עתה ש"מה שהיה הוא לא מה שיהיה" בכל הנוגע להתמודדות המדינה עם החמאס.
בשעת האמת, עיתונאים תפקדו כשופרות מערכת הביטחון ורתמו את המוניטין המקצועי שלהם לצרכיה. לא היו להם מספיק מקורות מידע עצמאיים ולא היתה בהם מספיק יושרה כדי להצהיר על תלותם המוחלטת בגרסאות דובר צה"ל
יחסי הכוחות הממשיים בכנסת מפריכים את תחזיותיו הפוליטיות של נתניהו, וסיכומים מפוכחים שנעשו בצה"ל ביממה האחרונה מאשרים שגם מנקודת מבטו של הפיקוד העליון "התוצאה לא מספיק טובה" וכי הוא "נתקל בקושי מודיעיני לחשוף את מערך הרקטות". ואם לא די בכך, הרי שבתדרוכים לעיתונות הודו אתמול גורמים בכירים במטכ"ל שלאזרח הישראלי מגיעה תחושת ביטחון טובה יותר ושיש לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע להתנהלות המדינה מול החמאס.
הפערים בין הערכות המצב הצה"ליות לאחר סיום המבצע לבין הדיווחים האופטימיים שזרמו מכיוונה של ההנהגה הצבאית במהלכו מעמידים באור מביך את הכתבים והפרשנים הצבאיים. העיתונאים המצננים כעת את ההתלהבות מביצועי צה"ל הם אלה שבימי המערכה פארו ושיבחו את התנהלותו בעזה ויצרו ציפיות מרקיעות שחקים בקרב הציבור הישראלי.
לכאורה, יש משהו בוגר ואמין בניתוח המפוכח שבדיעבד, אבל החזות הכנה הזו מזויפת: בשעת האמת תפקדו העיתונאים האלה כשופרות של מערכת הביטחון ורתמו את המוניטין המקצועי שלהם לצרכיה. לא היו להם מספיק מקורות מידע עצמאיים ולא היתה בהם מספיק יושרה כדי להצהיר על תלותם המוחלטת בגרסאות דובר צה"ל.
החזיון הזה מציג באור משפיל לא רק את רוב הכתבים והפרשנים הצבאיים, אלא גם מקעקע את אמינותו של צה"ל כולו – והרי אמינות היא תנאי היסוד לתפקודו התקין של הצבא ולנכונתו של הציבור לסמוך עליו.
דובר צה"ל הדי זילברמן בראיון ל-ynet (צילום מסך)
כאשר הדיווחים הצבאיים מבשרים על השמדה רבתי של מערך המנהרות בעזה, צמצום ניכר ביכולת חמאס לשגר רקטות, מרדף אחר מוחמד דף ויחיא סינואר, ויוצרים ציפייה למפנה משמעותי בתמונת הקרב – וכל זה מתבדה, מאבד דובר צה"ל את יכולתו לשכנע את הציבור באמיתות תיאוריו.
כאשר תדרוכיו והודעותיו הפומביות מזיעים ממאמץ להרשים, ליצור תמונת מצב אופטימית, הוא נתפס כמי שיש לבדוק בשבע עיניים את נכונות המידע שהוא מציע. שהרי הגרסאות המטעות שהפיצו הכתבים והפרשנים הצבאיים על מהלך המבצע ועל תוצאותיו המוצלחות נשאבו מהממסד הבטחוני – אם ממערך הדוברות של הצבא, אם מפי דובר צה"ל עצמו ואם מפי קצינים בכירים בשירות פעיל ובדימוס שניזונו מפי הסוס.
וכאשר הרושם שתדרוכים מהונדסים אלה מותירים בתודעת הציבור מתנגש במציאות הכואבת (מטחי רקטות ללא הפסקה, יישובים ושכונות ללא מיגון, נטישה ניכרת של יישובי העוטף, נתונים מוגזמים על היקף האבדות בצד השני), אין מנוס ממסקנה שצה"ל ומערך הדוברות שלו מוליכים שולל או שוגים באשליות באופן שבו הם מתווכים לציבור את פני המערכה.
כאשר המערכה הניטשת אפופה ברשתות של הטעיות, כזבים, שיקולים זרים, או (במקרה הטוב) משאלות לב בלתי מציאותיות, נפרם כבל הזיקה הפטריוטי, הספונטני, המחבר אזרח למדינתו ולצבאו
לתוצאה העגומה הזו יש השלכה חמורה נוספת: היא מפתחת אצל חלק מהציבור ניכור כלפי ההתרחשות הקריטית המתחוללת מול עיניו ומעל ראשו. משהו נפגם ביכולתם של האזרחים להזדהות עם אלפי הלוחמים, הטייסים, השוטרים ושאר בעלי התפקידים המגויסים להגן על המדינה ולהבטיח את הסדר והביטחון, תוך כדי נכונות להקריב את חייהם. כאשר המערכה הניטשת אפופה ברשתות של הטעיות, כזבים, שיקולים זרים, או (במקרה הטוב) משאלות לב בלתי מציאותיות, נפרם כבל הזיקה הפטריוטי, הספונטני, המחבר אזרח למדינתו ולצבאו.
זו אכן השאלה העיקרית: האם מבצע "שומר החומות" מלמד שהתנהלותו המתעתעת והשקרית של ראש הממשלה, המוכרת מהאופן שבו הוא מנהל את שאר ענייני המדינה (ואת ההליכים הפליליים נגדו) חלחלה גם לצה"ל ולמערכת הביטחון?
האם כאשר דובר צה"ל יצר בימים הראשונים של המבצע את הרושם שישראל מביסה את חמאס וכאשר הוא, או שלוחיו, מציגים עתה מתאר פעולה נוקשה וחסר פשרות מול ארגון הטרור בעתיד, הוא מחקה את התנהלותו התקשורתית של ראש הממשלה, שביסודה אחיזת עיניים?
נתניהו נחשד על-ידי יריביו הפוליטיים, וגם על-ידי מספר קטן של עיתונאים, בייזום המערכה בעזה, או למצער בניצולה, לצרכיו הפוליטיים (חיסול אופציית ממשלת השינוי). בעלי גרסה זו לא הציגו לה ראיות משכנעות. מהכתבים והפרשנים הצבאיים (ברובם) נחלנו אכזבה; האם קומץ התחקירנים המעולים שעוד נותרו בעיתונות מסוגלים לספק תשובה אמינה לשאלה עד כמה לחשדות הללו נגד נתניהו יש בסיס עובדתי, או שמדובר בהשמצה מחושבת של מתנגדיו?