הדובר של אמנסטי ישראל פרסם לאחרונה בבמה זאת קריאה לעיתון "כלכליסט" להחרים את חברת NSO, לא לתת במה לדברים של עובדיה ומנהליה, גינה את העובדה שהעיתון שיתף את החברה בכנס שערך וקרא גם למשרד הביטחון להחרים את החברה, לשלול ממנה את רישיון היצוא ולקיים עליה "פיקוח אמיתי".
למעשה, עיתון "כלכליסט" הוא אחת הבמות שמבקרות באופן קבוע את פעולותיה של חברת NSO, והעובדה שהוא נתן במה בכנס בנושא טכנולוגיה גם לעובדיה ולמנהליה, יכולה רק להעיד על הפתיחות של כלי התקשורת, ועל המחויבות שלו לערכים של חופש הביטוי, גם כאשר הדעה הנשמעת, אינה תואמת את דעתו של דובר אמנסטי, או את עמדת המערכת והעיתון.
במקרה של משרד הביטחון, הדברים מופרכים עוד יותר, שהרי אמנסטי פנתה לבתי המשפט בישראל, בדרישה לבטל את רישיון היצוא של החברה. דרישתה נדחתה. ולא מטעמים טכניים או פרוצדוראליים. בית המשפט נכנס עמוק לגופם של דברים, בחן את הרישיונות ואת הפיקוח של משרד הביטחון ושל מדור אפ"י על החברה, והגיע למסקנה ברורה ומפורשת, לפיה מתקיים פיקוח הדוק על החברה. בדיווח ב"כלכליסט", שנתן במה להחלטה של בית המשפט, וכמובן מקריאת החלק הפומבי מפסק הדין שניתן בפרשה, ניתן למצוא את דברי בית המשפט לפיהם הוא שוכנע "כי הליך הפיתוח והטיפול בבקשות לרישיון שיווק ו/או ייצוא ביטחוני הינו תהליך רגיש וקפדני במסגרתו נבחנות בקשות הייצוא באופן מעמיק אל מול גורמי הביטחון השונים העוסקים בהיבטים הביטחוניים מדיניים וכן היבטים טכנולוגיים ואחרים. מתן רישיון נעשה לאחר תהליך קפדני ביותר וגם לאחר מתן הרישיון מבצעת הרשות פיקוח ומעקב צמוד. במידת הצורך וככל שנמצא שימוש בניגוד לתנאי הרישיון ובפרט כאשר קיימת פגיעה בזכויות אדם, ננקטים הליכי ביקורת או התליית רישיון הייצוא הביטחוני".
אבל מה לפסק דין של בית משפט, לעומת שמועות ודיווחים אנונימיים בתקשורת העולמית המשמיצים באופן קבוע את החברה, בין היתר על רקע היותה חברה ישראלית, שגאה ביכולות הטכנולוגיות שלה, ובתרומה של הכלים שהיא מפתחת למלחמה בטרור, בפשיעה מאורגנת, בפדופיליה, ובסחר בסמים.
הדברים הופכים אירוניים במיוחד כאשר הכותב מביא את התביעה של פייסבוק נגד NSO, כהוכחה לכך שהחברה פוגעת בזכויות אדם. פייסבוק אכן הגישה תביעה, הדורשת לחייב את NSO באחריות מלאה לפעולות שלפי הטענה בוצעו באמצעות הטכנולוגיה שלה, על ידי גורמים שלישיים וגרמו לחשיפת פרטים או חדירה לחשבונות ואטצאפ של משתמשים. כידוע לכל, פייסבוק עצמה נולדה ומתקיימת בעיקר בזכות ההגנה המשפטית שהיא זוכה לה בחוק הפדרלי בארה"ב (סעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת ה-CDA) לפיו היא אינה אחראית לתכנים כלומר לשימושים שעושים המשתמשים בטכנולוגיה שלה. כל מי שעוסק בקשר בין טכנולוגיה, משפט וזכויות אדם, יודע שהפגיעה של חברות כמו פייסבוק בזכויות אדם, לרבות הזכות לפרטיות ,חמורה הרבה יותר בכל קנה מידה. שם הרי מדובר במאות מיליונים של משתמשים וגם של נפגעים, וזאת לעומת שימוש יחידני זהיר, קפדני הנוגע לבודדים, או למאות מטרות לכל היותר, בכלים הרגישים אותם מפתחת NSO, המופעלים רק על ידי מדינות ורשויות חוק ובהתאם לחוק. יתרה מזו, אף מדברי פייסבוק עצמה עולה כי מעל 90% מהמטרות הם לכאורה מטרות לגיטימיות לחלוטין. פייסבוק אך הגדילה לעשות בכך שהודיעה למטרות טרור ופשיעה על היותם מטרות וכך סיכל בפועל פעילות מודיעין של גורמים אכיפת חוק לגיטימיים. כך שלהתנוסס בתביעת פייסבוק כהטפת מוסר ל-NSO הינו צעד ציני ביותר.
פייסבוק עצמה בצעד כוחני, פעלה ברוח הדברים של אמנסטי, ובנוסף להגשת התביעה סגרה באופן שרירותי את חשבונות הפייסבוק של חלק מעובדי החברה, שכל חטאם הוא מקום עבודתם. צעד זה נעצר על ידי בית משפט ואף פייסבוק בסופו של דבר פתחה חזרה את החשבונות. המסר המשפטי כאן הוא ברור, לא נכון להאשים באופן גורף או להחרים או להטיל אחריות על עובדי חברת NSO, גם אם נעשו בטכנולוגיה שהיא מפתחת שימושים אסורים, על ידי צד שלישי.
עם כל זאת חשוב לומר ולהבהיר, חברת NSO לא מתנערת מאחריותה, להפך, היא מובילה את הדרישה ואת הטיעון לפיו חברות הטכנולוגיה, וגם ענקיות האינטרנט, צריכות לגלות מקסימום אחריות, והן מחויבות לפעול ולנקוט את כל האמצעים שבידם כדי למנוע הפרות של זכויות אדם, ושימוש לא ראוי בפלטפורמה ובטכנולוגיה שהן מפתחות ומשווקות.
החברה מפעילה מערך מקצועי של בדיקה מוקדמת של כל לקוח, מחויבת באופן מלא לא רק לרגולציה ולחוק, אלא גם לעקרונות המנחים של הקהילה הבינ"ל ושל האו"ם בנושא עסקים וזכויות אדם. החברה מפעילה מנגנון של אכיפה וציות להנחיות אלה, שהוא תוצאה של החלטה אסטרטגית לא למכור את המוצרים לכל לקוח, אלא לאחר בדיקה קפדנית של נושא זכויות האדם ואופן השימוש המיועד במוצרי החברה. במקרה של הפרה, החברה גם שוללת ומפסיקה את ההתקשרות עם לקוח שהפר.
נכון, יכולות להיות טעויות, יתכן שימוש לרעה, כמו בכל טכנולוגיה בעלת עוצמה, אולם המחויבות הברורה של החברה היא להגנה על ערכים של בטחון, חירות וזכויות אדם, ושימוש בטכנולוגיה לתכלית ראויה, תוך כדי פגיעה מינימלית ומידתית, בפרטיות, כדי להציל חיים.
יש אולי כאלה, שמניחים שניתן לפעול נגד טרור, ארגוני פשיעה, סחר בסמים בנשים ובילדים, באמצעים אחרים. בחברת NSO מזמינים את כל ארגוני זכויות האדם, החרדים לערכים המשותפים לנו, לפעול ביחד איתה על מנת למצוא את האיזון המידתי הראוי, במטרה להגן על זכויות האדם.
טענות גורפות וכלליות שאינן מבוססות ואינן תואמות את התנהלות החברה, רק תורמות לשאיפה של גורמי טרור עוינים ופליליים לשפוך את התינוק עם מי האמבט. זה ודאי לא יקדם את הביטחון, החירות וזכויות האדם של כולנו.
עו"ד חיים גלפנד הוא סמנכ"ל ציות בחברת NSO