בית-המשפט המחוזי הפך פסק-דין שנתן השלום וחייב את שידורי קשת לפצות את בני קצובר בעשרות אלפי שקלים בשל צילום שלו שנכלל במערכון סאטירי בתוכנית "ארץ נהדרת". השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא בימ"ש המחוזי בתל-אביב יפו, קבעה כי "אין שום סיבה לפטור את המשיבה מאחריות לפרסום לשון הרע רק מאחר ומדובר בתוכנית סאטירה". בקשת הודיעו כי יערערו לעליון.
בשנת 2017 הופיע בתוכנית ההומור והסאטירה של קשת מערכון בשם "הנערים ממעלה טפיוקה" שהציג באור לעגני חבורה של בני "נוער הגבעות" המקימה מאחז בשם "מעלה טפיוקה ב'". במהלך המערכון, ששילב קטעים מבוימים עם קטעי ארכיון אמיתיים, הוצג על המסך קצובר, ראש המועצה האזורית שומרון לשעבר, בליווי הכתוביות "סבא פוגרום" ו"מזג"ן היישוב". בעקבות הופעתו במערכון, שארכה שתי שניות, הגיש קצובר תביעה בסך 300 אלף שקל נגד חברת שידורי קשת בע"מ.
קצובר טען, באמצעות עו"ד צוריאל חזי, כי הצגתו כ"סבא פוגרום" היא הוצאת דיבה חמורה שפגעה מאוד בו ובבני משפחתו. במערכון, מדגיש קצובר בתביעתו, מוזכרים מעשים פליליים כגון שריפת מסגד ואיומים ברצח. "התובע מעולם לא היה מעורב בשום פוגרום", הובהר בכתב התביעה, "וכן אינו קשור לשום פעילות פלילית המוזכרות ו/או מצולמת בתכנית".
בקשת טענו להגנתם, באמצעות עורכי-הדין מוטי ארד ונועה מונרוב, כי מדובר בתוכנית סאטירה. "חלילה לנו לחיות במדינה שבה אין הגנה לסאטירה מפני תביעות לשון הרע", נטען בכתב ההגנה. "אם יקבעו גדרות ואיסורים לסאטירה בשל הגנה על שם טוב של אדם, בכך יגזר דינה ולא ניתן יהיה לשדר סאטירה כלל. כל מהותה של הסאטירה בהיותה מוגזמת, עוקצנית ולא נעימה בעליל למושאה".
השופט יאיר דלוגין מבית-משפט השלום בתל-אביב–יפו קיבל את טיעוני ההגנה ודחה את התביעה. "הוכח קשר, ברמה הנדרשת, בין התובע ולבין סוג האירועים והרעיונות שהוצגו במערכון", כתב.
על פסק-דין זה ערער קצובר. "ככל והתוכנית הייתה כוללת קטעים מבוימים בלבד, הרי שהמערער כלל לא היה טורח להגיש תביעה זו, הרי הצופים יודעים שצופים בקטעים מבוימים יהיה אשר יהיה תוכנם", נכתב מטעמו בערעור, שהוגש אף הוא על-ידי עו"ד חזי. "אולם לנוכח הצמדת תמונת התובע למעשי אלימות קשים ואמיתיים תוך ציון תוארו 'סבא פוגרום' הרי שהצופה הסביר מבין שהתובע קשור למעשי האלימות הקשים שהוצמדו לתמונתו ולתוארו".
בקשת הגיבו לערעור, באמצעות עו"ד מוטי ארד ומיקה שלו, כי "כל צופה סביר שהספיק לקלוט את תמונתו של קצובר, במהלך השנייה שבה הוצגה ללא שמו, ולקרוא את הכיתוב 'סבא פוגרום' (עם התואר ההיתולי 'מזג"ן היישוב'), הבין בעליל כי מדובר בחלק מהמסרים הסאטיריים במערכון שהם בגדר דעתם הביקורתית של הכותבים ולא בגדר עובדה, שמיוחסת לקצובר כמי שהוא 'סבא' שדוגל או מבצע 'פוגרומים'. הרחקתם של הדברים המוצגים במערכון מגדר המציאות העובדתית הובלטה גם באמצעות סיפור המסגרת של המערכוןו, שהוא כביכול הקמת מאחז חדש בשם הדמיוני וההומוריסטי 'מעלה טפיוקה ב'".
השופטת כהן, כאמור, דחתה את טענות קשת וקיבלה את הערעור.
"כיוון שתמונתו של המערער הוצגה במערכון כפי שהיא ולא בדרך של איור, ציור או מוטיב פארודי אחר, אין צורך בכיתובית של שמו על מנת לקשר בינו ובין נושא המערכון", כתבה. "הוספת המילים 'סבא פוגרום' יוצרת קישור בין המערער ובין מעשי ונדליזם / פוגרום הן בענייני רכוש ובאלימות המוצגת בקטעי הארכיון ששולבו במערכון. המערכון סאטירי בעיקרו אך תמונת המערער אינה חלק מהסאטירה או מהקטע המבויים שהוצג במערכון, אין שום סיבה לפטור את המשיבה מאחריות לפרסום לשון הרע רק מאחר ומדובר בתוכנית סאטירה. הפרסום ביחס למערער אינו נכנס לגדר סאטירה".
שופטת המחוזי דחתה גם את קביעת השלום לגבי הוכחת הקשר בין קצובר לאירועים המכונים "תג מחיר". השופטת כהן כותבת כי "אינני מגיעה למסקנה העובדתית ולפיה קצובר הוא אביהם הרוחני של נוער הגבעות" והוסיפה כי "לא נסתרה טענת קצובר כי הוא פרש מתפקידו הציבורי כ-4 שנים לפני פרסום המערכון. הוא עצמו לא עמד בשום מוקד של סוגיה ציבורית בתקופה של פרסום המערכון, ולכן ככל שעסקינן ב'אמת בפרסום' לא עומדת טענת הגנה לקשת".
השופטת כהן דחתה את טענת קשת כי מדובר בתביעת השתקה, אך כתבה כי במקרה זה לא היתה כוונה לפגוע בפרסום. עוד ציינה כי סכום הפיצוי שדרש קצובר, 300 אלף שקלים, "חורג מתקרת הפיצוי הסטטוטורי ולא הובהר מדוע נתבע דווקא סכום זה".
תוך התחשבות בכלל נסיבות המקרה חייבה השופטת כהן את קשת לפצות את קצובר ב-50 אלף שקלים, ועוד 20 אלף שקלים בגין הוצאות ושכר טרחת עו"ד בשתי הערכאות. השופטת כהן סירבה לבקשה להוציא צו שיורה לקשת להתנצל. "איני מוצאת טעם בהתנצלות שאין מאחוריה כוונה ופסק הדין בתוכנו מתקן, לטעמי, את הטעון תיקון", כתבה בפסק-דינה.
56035-02-20