היועץ המשפטי לממשלה מתנגד להצעת הפשרה החדשה בהליך הייצוגי נגד אתר ynet. עמדת היועץ, שנתמכת במחקר חדש ומקיף של הרשות להגנת הצרכן, קובעת שיש לסמן כתבות קנויות באמצעות המונח "פרסומת", ושכל פתרון אחר הוא בגדר הטעיית הציבור. על המחקר, שקבע כי רוב הציבור הישראלי לא מצליח לזהות פרסומות סמויות גם כשמצמידים להן כיתוב דוגמת "תוכן שיווקי", "תוכן ממומן" ו"תוכן מקודם", ניתן לקרוא בהרחבה כאן.

ההליך נגד ynet, שבמסגרתו הוצג מחקרה של הרשות להגנת הצרכן, נפתח ב-2015. במקור, יוזמי ההליך דרשו מאתר החדשות לפצות את ציבור הגולשים ב-10 מיליון שקל. מאז הגיעו הצדדים לפשרה, אך זו נענתה בהתנגדות נחרצת מטעם היועץ המשפטי לממשלה, שקבע כי מערכת ynet לא רק הטעתה את הגולשים אלא גם עברה על חוק הגנת הצרכן. במקביל הוגשו לבית-המשפט שורה של התנגדויות נוספות, אחת מהן מטעם מערכת "העין השביעית".

על רקע זה מינה השופט רחמים כהן מומחה שיבדוק את הפשרה ויציע תיקונים. אלא שגם הצעתו של הבודק, פרופ' עדי אייל, לא היתה מספקת ולא כללה סימון ברור ומובהק של התוכן הפרסומי. בהתאם לכך, גם הצעה זו נענתה בהתנגדות מטעם היועץ המשפטי לממשלה. עו"ד הילה פרנקו-זאבי מפרקליטות מחוז תל-אביב, שהגישה את עמדת היועץ, גורסת שנוסח הגילוי הנאות שמציע המומחה, "שיתוף שיווקי", "נועד להסוות כי מדובר בפרסומת של גורם מסחרי".

בהתנגדות, שהוגשה שלשום (7.12) לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, נטען כי ההסדר המוצע מנוגד לחוק הגנת הצרכן – ולא יביא לסימון ראוי של תוכן פרסומי. יתרה מכך, כבר היום מערכת ynet מסמנת לעתים כתבות פרסומיות במלה "פרסומת"; המתווה המוצע יאפשר למערכת להשמיט את הסימון המפורש הזה – שגם הוא, לפי מחקרה של הרשות להגנת הצרכן, אינו מספק כגילוי נאות לכתבות קנויות.

ההליך שנפתח נגד ynet הוא המתקדם ביותר בסדרה של הליכים ייצוגיים שמתנהלים בשנים האחרונות בבתי-המשפט. ההכרעה בו עשויה להשפיע על כל אלו שנפתחו אחריו. רשימת כלי התקשורת שמתמודדים בימים אלה עם בקשות לאישור תביעה ייצוגית בגין פרסום סמוי כוללת, בין היתר, את "וואלה", "ידיעות אחרונות", "הארץ" ו"דה-מרקר", "מעריב" ו"ג'רוזלם פוסט", "כלכליסט", ערוץ 12, ערוץ 13, mako, ערוץ הספורט, One, "טיים אאוט", "יתד נאמן" ו"כיכר השבת".

1715-02-15

* * *

לעיון בתגובת היועץ המשפטי לממשלה

להורדת הקובץ (PDF, 1.43MB)