"גלובס" איים על עיתונאית עצמאית בתביעת דיבה משום שטענה בתגובה בדף הפייסבוק הפרטי שלה שהוא פועל בשירות חברה מסחרית. לאחרונה אמרה מו"לית "גלובס" אלונה בר-און כי היא מוטרדת מאוד מכך שמותחים ביקורת פומבית עליה ועל עורכת "גלובס" נעמה סיקולר. שורת עיתונאים פרסמו תגובות ביקורתיות למהלך המאיים של העיתון הכלכלי: "בריונות", "כל ביקורת הופכת להתמוטטות עצבים". עורכת "גלובס" נעמה סיקולר אומרת בתגובה לביקורת: זכותנו להגן על שמנו הטוב.

לפני כשלושה שבועות ראו אור ב"גלובס" בתוך כמה שעות שתי כתבות מחמיאות על חברת השליחויות "וולט". הכתבה האחת, מאת ערן גפן, נשאה את הכותרת "מנכ"ל וולט בראיון אחרון בתפקיד: 'אם השליחים או המסעדות לא ירוויחו, הם לא יעבדו איתנו'; האחרת, מאת שירי דובר, נשאה את הכותרת "בת 34 עם MBA מהרווארד: הכירו את מנכ"לית וולט ישראל החדשה".

באותו היום פרסמה העיתונאית העצמאית ויקי אוסלנדר, שכתבה בעבר כפרילנסרית ב"גלובס" ובאחרונה מפרסמת כתבות ב"כלכליסט" המתחרה, פוסט בפייסבוק הפרטי שלה. אוסלנדר ציינה את צירוף המקרים ותהתה: "מה כ"כ דחוף לכם לדחוף לנו שורת כתבות מחבקות ויחצניות על חברה שעומדת בלב ליבה של מחאת עובדים נרחבת. נגמרו נושאי הסיקור?".

פוסט של ויקי אוסלנדר, שנמחק בעקבות איום "גלובס", 11.11.20

בחילופי תגובות שהופיעו תחת הפוסט כתבה אוסלנדר, בין היתר, כך: "יש החלטה מודעת לקדם את הנרטיב של החברה הזו בעיתון הספציפי הזה (כולל לשלוח הודעות פוש)". שורה זו, בדף פייסבוק פרטי, עוררה ככל הנראה חמת זעם בצמרת "גלובס". במקום להגיב לפוסט שפרסמה אוסלנדר, או לחילופין לשוחח איתה באמצעות שיחה קולית או תוכנת מסרים, בחרו קברניטות "גלובס" בתגובה אגרסיבית בדמות שיגור מכתב התראה ממשרד עורכי הדין י. מושקט, ודרישה למחוק את הפוסטים ולפרסם התנצלות.

"פרסום זה אינו אמת והוא מכפיש ופוגע בעיתון 'גלובס', כותביו ועורכיו", כתבה עו"ד אוריין אשכולי, באת כוח העיתון, בנוגע לקביעה כאילו בעיתון החליטו במודע להציג את "וולט" באור חיובי. "הצגת העיתון כמי שפועל ב'שירותה' של חברה מסחרית, מקים למרשנו עוולה בגין פרסום לשון הרע. [...] ניתן היה לצפות מעיתונאית בכלל, ובפרט מעיתונאית אשר כותבת כיום בעיתון מתחרה, 'כלכליסט', כי לכל הפחות תתני גילוי נאות לעובדה שעד סוף שנת 2019 סיפקה לגלובס שירותי כתיבה ככתבת 'גלובס' בעיר ניו יורק, וזאת עד להפסקת שירותייך על ידי 'גלובס'". יצוין כי אוסלנדר טוענת בשיחה עם "העין השביעית" כי היא זו שיזמה את הפסקת כתיבתה ב"גלובס".

"בגין הפרסום נשוא התביעה לא תעמוד לך כל הגנה בגין פרסומי לשון הרע, לרבות לא הגנת תום הלב", הזהירה באת-כוח "גלובס" את העיתונאית, "שכן מדובר בפרסום שביצעת ללא בדיקה מקדימה, ללא פניה מוקדמת לקבל תגובה ממרשנו, ומבלי לתת גילוי נאות".

"אל תתרגשי, הם בעיקר מביכים את עצמם בהתנהלות שלהם. ככה זה כשסובלים מתחושת נחיתות וחוסר ביטחון במה שאתה עושה, כל ביקורת הופכת להתמוטטות עצבים"

לאור זאת דרש העיתון מאוסלנדר למחוק את הפרסומים בפייסבוק ובטוויטר ולפרסם במקומם את השורות "בניגוד לפרסום קודם שביצעתי, אני מבקשת לתקן ולמסור כי לא היה נכון מצידי לכתוב שקיימת בגלובס החלטה או אג'נדה לקדם או לשווק את הנראטיב של חברת 'וולט' או כל חברה מסחרית אחרת. אני חוזרת בי מהדברים ומתנצלת בפני העיתון".

"גם אם ב'גלובס' הרגישו שמה שכתבתי היה לא בסדר", מסרה אוסלנדר בתגובה לפניית "העין השביעית", "הדרך הבריאה היתה צריכה להיות לדבר איתי ישירות. זו הדרך האנושית והנכונה, לא רק לי אלא גם עבור התקשורת ככלל. האוזניים שלי תמיד פתוחות".

ואולם, לאור המכתב התקיף של העיתון, חשה אוסלנדר כי לא נותרה לה ברירה של ממש והיא נענתה לדרישת העיתון. "בתאריך 11.11.20 התייחסתי כאן לכך שהתפרסמו באותו יום ב'גלובס', בהפרש של שעות ספורות, שתי כתבות אוהדות לחברת 'וולט' וששתיהן זכו להתראות פוש, שנמצאת בעיצומו של מאבק מול העובדים לגבי תנאי העסקתם", כתבה בפייסבוק. "באחת התגובות ציינתי כי פעילות זו מעידה על החלטה מודעת מצד העיתון לקדם את הנרטיב של החברה. בעקבות הפרסום הזה קיבלתי הבוקר מכתב התראה מעורכי הדין של גלובס, הטוען כי עברתי על חוק איסור לשון הרע תשכ"ה 1965.

"אני מבקשת לתקן ולמסור כי לא היה נכון מצידי לכתוב שקיימת בגלובס החלטה או אג'נדה לקדם את הנרטיב של חברת 'וולט' או כל חברה מסחרית אחרת. אני חוזרת בי מהדברים ומתנצלת בפני העיתון.

"במכתב נטען גם כי נכשלתי במתן גילוי נאות. לפיכך אני שבה ומדגישה את הידוע לקהל הקוראים שלי כי בשנים האחרונות עיקר עיסוקי הוא כתיבה לעיתונים כלכליים, במסגרתה כתבתי בעבר לעיתון גלובס (עבודתי שם לא הופסקה על ידי העיתון), וכיום בעיתון כלכליסט, וכי סיקרתי את התנהלות חברת וולט, לרבות מהלכים שביצעה בתקופת משבר הקורונה ושפגעו לטענתם של עובדים בחברה בתנאי העסקתם. מודל העסקה של חברת וולט מגדיר את השליחים כעובדים עצמאיים למרות שהיא שולטת בתעריף השעתי, במסלול ואופי השליחויות. השיטה מאפשרת לחברות להעביר את הסיכון ועלויות התפעול השוטף לעובדים. במסגרת מודל העסקה זה, שהוא אבן מחלוקת בעולם כולו מזה עשור, חברת וולט נמנעת מתשלום תנאים סוציאליים לעובדים. נגד חברת וולט ישראל אף הוגשה תביעה ייצוגית מטעם שליחים בחברה".

עיתונאים נגד התגובה האלימה של "גלובס"

בעקבות הפוסט החריג יצאו כמה עיתונאים להגנתה של אוסלנדר. כתבת "דה מרקר" רותי לוי הגיבה לפוסט וכתבה: "לא עשיתי אמנם לייק לפוסט הקודם כי לא ידעתי להחליט אם את צודקת (לגבי אג'נדה מכוונת), אבל זו היתה ביקורת תקשורת לגיטימית, ואלוהים אדירים - עיתון לא צריך לתבוע, אם העורכים שלו רוצים לערער ואת כל כך משפיעה ומפריעה להם אז שיגיבו לעניין לפוסט. זה גם חסר תקדים. לא מוצאת דוגמה לעיתון שתבע קורא תביעת לשון הרע".

עמיתה של אוסלנדר ל"כלכליסט", העיתונאי עמרי מילמן, הגיב אף הוא: "יש לנו מגרש משחקים כל כך גדול שזה מאכזב שבורחים לצד המשפטי". רועי ברגמן, שאף הוא כותב ל"כלכליסט", הוסיף: "אל תתרגשי, הם בעיקר מביכים את עצמם בהתנהלות שלהם. ככה זה כשסובלים מתחושת נחיתות וחוסר ביטחון במה שאתה עושה, כל ביקורת הופכת להתמוטטות עצבים".

עיתונאית mako מאיה לקר כתבה: "התנהגות דוחה וכוחנית מצד העיתון. זה מרתיח למרות שכבר קשה להיות מופתעים מהסוג של הזה של התנהלות בגלובס. גילוי נאות: גם אני עבדתי בגלובס ועבודתי לא הופסקה על ידי העיתון (אלא ברחתי משם בדיוק בגלל האווירה שמתבטאת גם במהלך הזה). מחזקת אותך ויקי, את עיתונאית מעולה ואני שמחה שאת כותבת על שיטת ההעסקה השנויה במחלוקת של וולט בזמן שמרבית העיתונאים הישראלים מסתנוורים מאייטמים יחצניים של החברה".

כתבת נוספת ב"כלכליסט", ענת רואה, הגיבה בקצרה: "איזו ביריונות. שיתביישו", ואילו כתב "כלכליסט" תומר גנון הגיב במילה אחת: "ביריונים". שאול אמסטרדמסקי, עיתונאי תאגיד החדשות הישראלי, שעבד בעבר ב"כלכליסט", שאל "וודפ?!". עיתונאית "המקום הכי חם בגיהינום" שרון שפורר, שהתמודדה בעצמה עם כמה וכמה תביעות נגדה בשנים האחרונות, הצטרפה גם היא לביקורת על "גלובס" בתגובות לפוסט של אוסלנדר. "טוב עלינו מדרגה זה כבר לא עיתונאים שמאיימים בתביעות זה עיתונים שמאיימים בתביעות. לא ייאמן", כתבה שפורר.

עורכת "גלובס" נעמה סיקולר מסרה בשם העיתון: "להיות עיתונאי אינו מקנה חסינות מאמירת אי אמת. זכותו של עיתון להגן על שמם הטוב של עיתונאיו שהוכפשו ללא כל בקשת תגובה. האווירה ב'גלובס' מצויינת, תודה על הדאגה. 'גלובס' ימשיך ליצור עיתונות הגונה, אתית ופורצת דרך כעיתון הכלכלי הוותיק והמוביל בישראל".