התנועה לחופש המידע הגישה הבוקר (27.10) יחד עם "הארץ", "כלכליסט", תאגיד השידור הישראלי, "גלובס" וגורמים נוספים, עתירה "דחופה מאוד" לבית-המשפט המחוזי בירושלים כדי שיאלץ את משרד ראש הממשלה לחשוף לציבור את התמלילים המלאים של ישיבות הממשלה שעסקו במאבק במגפת הקורונה, ואת כל חומרי הרקע שעל בסיסם התקבלו ההחלטות בישיבות אלו.
במשרד ראש הממשלה סירבו עד כה לחשוף את תמלילי הישיבות בטענה כי מדובר בחומר "סודי ביותר" שאינו יכול להיחשף למשך 30 שנה לפחות. בנוסף, נטען, כי מדובר ב"דיונים פנימיים" שאין חובה למסור את תוכנם לפי חוק חופש המידע. ואולם, העותרים טוענים מנגד כי המידע המבוקש "מצוי בליבת המונח 'מידע ציבורי', ולא זו בלבד שהוא חיוני לציבור, אלא שהסתרתו מפניו מהווה פגיעה של ממש בבריאות הציבור, בכלכלה הישראלית ובמשטר הדמוקרטי".
לטענתם, "בהיעדר מידע ונתונים על החלטות הממשלה ואופן קבלתן – נפגע באופן משמעותי אמון הציבור במוסדות השלטון ובהחלטותיו; ובהיעדר אמון – נשמט הבסיס לקיומו של משטר דמוקרטי, ונשחק שיתוף הפעולה האזרחי שמהווה תנאי הכרחי להצלחת המאמץ הלאומי לבלימת המגפה".
מתוך העתירה: "אין כל הצדקה לאי-חשיפת תהליכי קבלת ההחלטות בנוגע למשבר הקורונה. להיפך: אם במלחמה חיוני לעתים להסתיר מידע כדי לנצח את האויב, הרי שבמאבק במחלה חיוני לחשוף מידע כדי לנצח את ה'אויב' – הנגיף"
כבר בחודש מרץ השנה, לאחר כינוס ועדת הקורונה בכנסת, פנתה עיתונאית "הארץ" נעה לנדאו למזכיר הממשלה יצחק ברוורמן בבקשה כי יאפשר לה לעיין בפרוטוקולים של ישיבות הממשלה, אך נענתה בשלילה מוחלטת. פנייה של עו"ד שחר בן-מאיר למזכיר הממשלה ברוורמן וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, לא זכתה כלל לתשובה; ואילו פנייה שלישית, של התנועה לחופש המידע, נענתה בהתעלמות כמעט גמורה.
בעקבות כך הוגשה עתירה לבג"ץ, שהסתיימה בהפניית העותרים לפעול לפי חוק חופש המידע. בקשות שהוגשו לפי חוק זה כבר לפני חודשים ארוכים לא נענו עד כה במידע המבוקש אלא ב"פרוטוקולי החלטות", שמוגדרים בעתירה כ"סיכום כה חסר ולקוני עד שאין הציבור למד ממנו כמעט דבר על הנאמר בדיון".
בנוסף הודיעה שקד פרידריך-לבטוב, הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה, כי נטלה לעצמו אורכה ועוד אורכה עד שתיקבע עמדת המשרד לגבי המידע המבוקש. לפיכך הוגשה העתירה הנוכחית.
לצד הגורמים הנמנים לעיל חברו לעתירה גם עיתונאי "כלכליסט" תומר גנון, עיתונאי תאגיד השידור שאול אמסטרדמסקי, עו"ד יצחק אבירם ועיתונאי "גלובס" חן מענית וטל שניידר. העותרים מיוצגים על ידי עורכות-הדין יערה וינקלר-שליט, איה מרקביץ', טל ליבליך, שחר בן-מאיר ואוריין אשכולי.
"שקיפות שלטונית ודיווחים מלאים ככל האפשר לציבור, הינם מיסודותיה המהותיים של דמוקרטיה, שעוגנו היטב בחקיקה ובפסיקה הענפה שהתגבשה בישראל. יישום מלא של עקרונות אלה יועיל לבריאות הציבור, ללכידותו, ולחוסנו בתקופה מאתגרת זו", נכתב בעתירה.
"עקרונות אלה נכונים על אחת כמה וכמה במסגרת התמודדות לאומית עם אתגר אפידמי עולמי, שהשלכותיו הן, כמעט באופן בלעדי, אזרחיות וכלכליות – ולא ביטחוניות או דיפלומטיות. אין כל הצדקה לאי-חשיפת תהליכי קבלת ההחלטות בנוגע למשבר הקורונה. להיפך: אם במלחמה חיוני לעתים להסתיר מידע כדי לנצח את האויב, הרי שבמאבק במחלה חיוני לחשוף מידע כדי לנצח את ה'אויב' – הנגיף. אשר על כן, אין מקום להסתיר באופן גורף את המידע הנצבר בממשלה בקשר למשבר זה, ובתוך כך ראוי ודרוש שהתמלילים וחומרי הרקע המבוקשים יפורסמו לציבור, ולאלתר".
העותרים מדגישים כי המשתתפים בדיוני הממשלה על המאבק בקורונה מדליפים לא אחת קטעים חלקיים ומגמתיים, אשר מתפרסמים בתקשורת. "פרסומים אלה מהווים, לשיטת העותרים, חיזוק לטענות כי קיימת חובת גילוי רחבה בתקופת המשבר, ולו מהטעם שהם שומטים את הקרקע תחת הטענה ששרי הממשלה ציפו לחיסיון המידע; ולו מהסיבה שאלו אינן ישיבות סודיות ורוב הדברים הנאמרים בהם ראוי שיגיעו אל הציבור ישירות ולא על ידי מתווכי תוכן", נכתב בעתירה.
בנוסף נטען בעתירה כי כלי התקשורת והעיתונאים "ראויים למעמד מיוחד בשל התפקיד הציבורי שהם ממלאים", ועל כן יש לתת משקל לעובדת היותם בין העותרים.
54264-10-20