שני תותחי העל של חדשות 12, גיא פלג ועמית סגל, חברו אמש (14.10) לשילוח פגז סרק חלול אך רועם במיוחד: הקלטה של שיחה פרטית שניהל אביחי מנדלבליט עם עו"ד אפי נוה לפני כחמש שנים, ובה מכנה היועץ המשפטי לממשלה את פרקליט המדינה דאז שי ניצן "מניאק", ומתלונן על סירובו של ניצן לקבוע במפורש שתיק החקירה שנוהל בזמנו נגד מנדלבליט בפרשת הרפז נסגר מחוסר אשמה.
אכן סיפור מרעיש, מזעזע יסודות עולם ורלבנטי מאין כמוהו למצוקות העכשוויות של המדינה ולסוגיות המטרידות את אזרחיה. בשנת 2016, לאחר שמונה ליועץ המשפטי לממשלה באישור בג"ץ, שקבע שהתנהלותו בפרשת הרפז אינה צריכה למנוע ממנו להתמנות לתפקיד, קיטר מנדלבליט באוזני חברו הקרוב נוה על החלטתו של ניצן להימנע מלהגדיר את עילת סגירת תיק החקירה.
למנדלבליט היה חשוב שייקבע שהתיק נסגר בגין חוסר אשמה (ולא חוסר ראיות), כדי שהתנהלותו בפרשה ההיא תונצח כנקייה מכל כתם. במובן זה, הוא לא הסתפק בתעודת הכשרות שהעניק לו בג"ץ כשהתיר לו להתמנות ליועץ המשפטי לממשלה, תפקיד שאמור להיות מעל לכל חשד בתחום טוהר המידות, ושהנושאים בו באופן פוטנציאלי ראויים להימנות בבוא היום עם שופטי בית-המשפט העליון.
בחדשות 12 מִסגרו את האייטם כאילו מדובר בראיית הזהב להתנהלותו של מנדלבליט בתיקי נתניהו. חברת החדשות העניקה תהודה עצומה, חסרת הצדקה ולא הגונה לספין שקוף שנועד לסייע לראש הממשלה להתחמק מהמשפט התלוי ועומד נגדו
אז מה היה בהקלטה הזו? שני חברים משיחים איש עם רעהו (אחר מהם מקליט את שיחותיו כבדרך שגרה) ומרכלים על עמית למקצוע – שי ניצן. זו אכן הקלטה פיקנטית, ביסודה – צהובה, ומשיקה יותר לתחום הפולקלור וההווי מאשר לליבת הפעילות המשפטית.
היא הגיעה לידיהם של גיא פלג ועמית סגל – האחד זכה, ובצדק, למוניטין של סקופר בתחום הפלילי, והשני נהנה ממעמד של כוכב על בתחום הסיקור הפוליטי. ללמדנו שהמדליף ידע במי לבחור כדי להעניק תהודה עצומה למידע שביקש להפיץ, והצליח לשוות לסנסציה הריקה מתוכן הזו חזות של גילוי עיתונאי רציני, משמעותי, ענייני. שהרי פלג חבר כאן לסגל, שלזכותו אמנם רשומים הישגים מקצועיים מרשימים, אבל איכשהו הוא מוסיף להיחשב עיתונאי מוטה.
סגל ופלג מילאו את תפקידם והביאו את תוכן ההקלטה לידיעת הציבור. אבל הם עשו זאת, יחד עם עורכי המהדורה ומנהליה, באופן מקומם. הם מיצבו את המידע הזניח הזה – כינוי גנאי צמחוני של מנדלבליט כלפי ניצן, וקיטור בכייני על התנהלותו באחד מספיחי פרשת הרפז – כאילו גילו זה עתה שנתניהו התיר לגרמנים למכור צוללות משוכללות למצרים מאחורי גבה של מערכת הביטחון, או נתן אור ירוק לעסקת מטוסי החמקן של ארצות-הברית ואיחוד האמירויות.
שימו לב כיצד הוצגה הסנסציה הקרתנית הזו במהדורה. דני קושמרו מריע בפתיחת השידור: "הערב בחדשות. חשיפה. הקלטות מנדלבליט. היועץ המשפטי על שי ניצן: פועל נגדי ממניעים זרים". לאחר שידור הכותרות מודיע קושמרו כי מיד תעסוק המהדורה בישיבת קבינט הקורונה, "אבל קודם לכן" – ואז הוא שב ומבשר על ההקלטות ותוכנן. קושמרו מודיע לסגל ופלג, היושבים באולפן, שמיד יפנה אליהם. אך לפני כן הוא מבקש, בכל זאת, מקרן מרציאנו למסור עדכון קצר על דיוני קבינט הקורונה.
מתוך כתבתם של סגל ופלג (צילום מסך)
הדיווח של מרציאנו נמשך דקה אחת, ואז מגולל גיא פלג את סיפור ההקלטות במשך 12 דקות רצופות. משלולית המלל הזו, שגלעינה הוא קיטורים של מנדלבליט על ניצן בעניין עילת סגירת תיקו, אך חלק ניכר ממנה הוא שיחת חולין וגם קצת דברי רכילות על דמויות בפרקליטות ובקהילייה המשפטית, ניתן לשלות שתי התבטאויות בלבד מפי מנדלבליט שיש בהן מידע עיתונאי בעל ערך: "ניצן עושה לי את זה בכוונה", ו"יכול להיות שהוא מחזיק אותי בגרון".
כאשר זוהי ליבת הסקופ, אי-אפשר להשלים עם הרעש והצלצולים ששיוו לה הצמד פלג-סגל ועורכיהם. שהרי מה משמעות קובלנתו של מנדלבליט? על פניה, זו טרוניה שמדיפה ריח של עלבון אישי: הוא יצא ללא רבב מהחלטת בג"ץ בעניין כשירותו לשאת בתפקידים משפטיים רמי מעלה, אך במשרד המשפטים עדיין מרחף מעליו צל של חשד בגלל סירובו של ניצן להגדיר את עילת סגירת התיק.
ומי שמתעקש למצוא בהתבטאויות האמורות של מנדלבליט משמעות ציבורית רחבה, לאו דווקא אישית – דהיינו, תחושתו שעליו להיענות כביכול לציפיותיו של ניצן בבואו לקבל החלטות – צריך להעניק את הפרופורציה ההולמת לספקולציה ההיפותטית הזו.
אבי ניר, מנכ"ל קשת (משמאל); אבי וייס, מנכ"ל חדשות 12 (מימין). צילומים מקוריים: פלאש 90 (שדרני חדשות 12: צילומי מסך)
ערוץ 12 נהג באופן הפוך. הוא מִסגר את האייטם הזה כאילו נמצאת בידיו ראיית הזהב להתנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה בתיקי נתניהו. הוא העניק תהודה עצומה, חסרת הצדקה ולא הגונה לספין שקוף שנועד לסייע לבנימין נתניהו להתחמק מהמשפט התלוי ועומד נגדו. בשיפוט עיתונאי צונן, עלבונו של מנדלבליט מהתנהלותו של ניצן, ואפילו תחושתו שהוא "מחזיק אותו בגרון", אינם מובילים לתיקי נתניהו דווקא. והיכן בכלל המניע של שי ניצן לרדוף את ראש הממשלה?
גיא פלג היה מפוכח דיו כדי להצביע על מניע הספין שבחשיפת ההקלטות, והגון דיו כדי להזכיר שמנדלבליט קיבל את המלצות ניצן רק בחלקן (בכל הנוגע לסעיפי האישום נגד ראש הממשלה) – אבל גם לפלג היה חלק בניפוח הסיפור הזה. עמית סגל, שלא במפתיע, ראה בתמלילים חיזוק לטענות של נתניהו רדיפתו בידי הפרקליטות.
מה שמצער יותר הוא ההיסחפות של שאר כלי התקשורת אחר הספין המחושב הזה, שהוצג בכותרות בולטות ברוב העיתונים המודפסים, באתרי החדשות ובשידורים בתחנות הרדיו והטלוויזיה. בגלל מרדף אחר רייטינג, כניעה לפעלולי יחצנים והיענות לציפיות של בעלי עניין משרכת התקשורת את דרכיה ובוגדת בייעודה.