עד המדינה ניר חפץ תובע 427 אלף שקל מאזרח שהשמיץ אותו בפייסבוק. האזרח, שרברב מעפולה בשם יצחק מגן, נתבע בגין שלושה פוסטים שפרסם בנובמבר 2019, לאחר שבתקשורת דווח על תרגיל חקירה שאחריו הסכים חפץ להעיד ב"תיק 4000" נגד בנימין נתניהו. חפץ כיהן בעבר כראש מערך ההסברה במשרד ראש הממשלה ולאחר מכן שימש כיועץ התקשורת של נתניהו ושל משפחתו. מגן, הנתבע, הוא תומך מוצהר של נתניהו.
ניר חפץ מנהל במקביל עוד שלוש תביעות הקשורות לתרגיל החקירה: נגד השר אמיר אוחנה, נגד בנו של ראש הממשלה יאיר נתניהו ונגד יעקב ברדוגו, הפרשן הפוליטי של גלי-צה"ל. סכום הפיצויים המצטבר שהוא דורש מארבעת הנתבעים עומד על 1.93 מיליון שקל.
כתב התביעה הוגש לבית-המשפט בחודש יולי על-ידי עו"ד ליאור פרי ממשרד יאסו-פרי ושות', שבו מועסק חפץ בחודשים האחרונים בתפקיד מתמחה. חפץ מאשים את מגן בפרסום שקרים מתוך כוונה לפגוע בו, ומציין כי החליט לתבוע אותו במסגרת מאבקו בפרסומים של "גורמים שונים" שמנסים לקעקע את אמינותו ולהרתיע אותו מלמסור עדות נגד נתניהו.
כפי שמצוין בכתב התביעה, מגן מפעיל חשבון פייסבוק תחת השם "איציק מגן" ומרבה להתבטא בנושאים פוליטיים. הוא נוהג לפרסם גידופים והשמצות נגד יריבים פוליטיים של נתניהו, כמו גם עיתונאים ואישי ציבור שמזוהים עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית. חפץ מאשים אותו בניסיון להפיץ את דבריו ב"תפוצת ענק" של "עשרות אלפי אנשים במצטבר", ולעתים אף יותר מכך.
הפרסומים שבגינם הוגשה התביעה מובאים במלואם בכתב התביעה. בראשון מביניהם נכתב כך: "מסתמן. המשטרה סחטה את ניר חפץ עם קלטת סקס שלו עם... גבר. אמיתי לגמרי". חפץ מבהיר שמדובר בשקר חסר בסיס, וגם מגן – בכתב ההגנה שהגיש בשם עצמו, ללא עורך-דין – מאשר שאין לו שום הוכחות לכך. חפץ מדגיש כי הוא אמנם "רוחש כבוד והערכה לקהילה הגאה ולמאבקה הצודק לשוויון זכויות", אך הוא אינו הומוסקסואל, והוא נשוי לאשה מזה כשלושים שנה.
לדברי הנתבע, הפוסט שפרסם מבוסס על ראיון רדיופוני של אלדד יניב שבו הושמעה "ספקולציה" שלפיה "המשטרה סחטה את ניר חפץ באמצעות המאהב שלו". יצוין כי פרט זה אינו נכון. הראיון המדובר שודר בתוכניתה של אילה חסון ב-103FM. מהאזנה לשיחה עולה שיניב הבהיר שאינו מדבר על המקרה של חפץ, גם לא כספקולציה, ושתרחיש הסחיטה הועלה כאמירה כללית על שיטות חקירה שאין להן מקום במדינות דמוקרטיות.
בנימין נתניהו וניר חפץ במשרד ראש הממשלה, 2010 (צילום: אריאל ירוזולימסקי)
בפועל ביצעו החוקרים תרגיל חקירה אחר, שכלל זימון של אשה המקורבת לחפץ לתחנת המשטרה ויצירת מפגש ביניהם. לפי מסמכים שהגיש נתניהו במסגרת משפטו הפלילי, החוקרים רמזו לחפץ שיש ביכולתם לפרסם מידע שיפגע בתא המשפחתי שלו. צו איסור פרסום מונע דיווח על חלק מפרטי תרגיל החקירה.
שני הפוסטים האחרים שבגינם הוגשה התביעה עוסקים בעיקר בפרשה מעברו הרחוק של חפץ: ב-2018 שידרה אילה חסון בחדשות ערוץ 10 תחקיר שהעלה סימני שאלה על תקרית שאירעה ב-1984, בעת שחפץ היה בקורס קצינים בשירות סדיר. חפץ וצוער אחר, רונן ילין, נשלחו לניווט זוגי באזור ערד, ובמהלכו ילין נמצא מת על פסי רכבת. לפי התחקיר, חפץ אמנם נחקר בחשד למעורבות בגרימת מותו של החייל – אך בסופה של החקירה נקבע שהוא חף מפשע.
בפוסטים של מגן, סימני השאלה שמרחפים מעל התקרית מתפוגגים והופכים לסימני קריאה. "גם אני מרחם על ניר חפץ", כתב באחד מהם. "גם לי כמו לכולנו נשבר הלב על מה שעשו לו החלאות המנוולים. על כך שהרסו את חייו וחיי משפחתו. אבל אז אני נזכר בחייל רונן ילין ז"ל, שניר חפץ הרג אותו בשגגה או אפילו רצח אותו. ואז שם את גופתו על פסי רכבת. כדי להעלים ראיות. ורכבת המשא ריסקה את גופתו של החייל הצעיר לחתיכות. וככה היו צריכים לקבור אותו הוריו. אז אולי זאת הקארמה שלו".
בפוסט הבא, שכלל גם הוא התייחסות לתקרית מ-1984, כינה מגן את חפץ "עכבר ביבים בזוי" ש"הפך בן לילה ליקיר ערוצי המחבלים", וקבע שהוא "רוצח מטונף. שפל ומעורר גועל במיוחד". בסוף הפוסט, שפורסם זמן קצר אחרי שחפץ תבע את אוחנה וברדוגו, הוסיף מגן הערה שממוענת אליו: "אתה מוזמן לתבוע גם אותי, עכברוש מעורר קבס...!!!".
מתוך הכתבה של אילה חסון על ניר חפץ, מרץ 2018 (צילום מסך)
בכתב התביעה, עורך-דינו של חפץ מכחיש בשמו את הטענה שהוא רוצח, ומבהיר: "כמעט מיותר לציין שהתובע [חפץ] מעולם לא הואשם ברצח, וגם לא בהריגה, ולמעשה מעולם לא הוגש כתב אישום כלשהו נגד התובע, לא כל שכן בעבירת רצח, שהיא החמורה בעבירות ספר החוקים".
"בחירת הדימויים השקריים הספציפיים הנ"ל על-ידי הנתבע אינה מקרית", הוסיף עורך-הדין. "כולנו זוכרים כי מוטיבים של השוואת יהודים לעכברים ולעכברושים והצגתם כרוצחי ילדים נוצרים תמימים שימשו בתקופות אפלות בהיסטוריה לדמוניזציה של בני עמנו ולהצדקת פרעות, רצח, אונס, ביזה, שלילת זכויות ולבסוף גם רצח שישה מיליון יהודים בשואה. מנגנון ההסברה הנאצי השתמש גם בסוגיית משכב זכר כדי לשלול זכויות, לפרוע ולרצוח בני אדם בשל נטייתם המינית".
מגן, בכתב ההגנה שלו, מבקש מבית-המשפט לדחות את התביעה של חפץ ומנצל את ההזדמנות כדי להטיח בו עוד גידופים – בין היתר על רקע הסכמתו לשמש עד מדינה נגד נתניהו אחרי שנים שבהן עבד באופן צמוד איתו ועם בני משפחתו. לטענת הנתבע, בכוונתו לזמן לעדות את "כל הגורמים הרלבנטיים" לפרשת המוות בקורס הצוערים, כמו גם את בני משפחתו של חפץ.
אף שמגן מייצג את עצמו בהליך, ואף שהוא אינו טוען שיש לו הוכחות לדברים שפרסם, במישור הטכני נרשם לטובתו הישג ראשון. התביעה הוגשה במקור לבית-משפט השלום בחדרה. מגן דרש להעבירה לעיר מגוריו, עפולה, וחפץ התנגד. בית-המשפט קיבל את הבקשה באופן חלקי, וקבע כי הדיונים יתקיימו בנצרת. הנתבע ביקש גם לדחות את הדיונים עד לאחר סיום משפטו של נתניהו, שבו אמור חפץ להעיד מטעם המדינה, אך בית-המשפט טרם הכריע בעניין.
38086-07-20
* * *
לעיון בכתב התביעה של ניר חפץ
