ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש מבית-המשפט לחשוף פרטים חסויים על חקירותיהם של עדי המדינה נגדו. נתניהו דורש לקבל מידע על תרגילי החקירה שבעקבותיהם הסכים יועץ התקשורת ניר חפץ לחתום על הסכם עד מדינה, ומבקש גם לחשוף פרטים על מגעיו של עד המדינה שלמה פילבר עם עיתונאים. אגב כך, עורכי-דינו מותחים ביקורת על יחס מועדף לכאורה שניתן לעד אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר, ומספקים קדימון אפשרי לחקירות שיעברו העדים באולם בית-המשפט.

במהלך שלב ההוכחות, שאמור להיפתח בחודש ינואר הקרוב, צפויים עורכי-דינו של נתניהו להעלות ספקות בנוגע לאמינותם של עדי המדינה שהפלילו אותו. לשם כך הם מבקשים כעת להורות לפרקליטות למסור להם פרטי מידע ומסמכים שנוגעים לחקירות הפליליות שעברו שלושת עדי המדינה לפני שהסכימו להעיד נגד ראש הממשלה. עדי המדינה הם שלמה (מומו) פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר; ניר חפץ, יועץ התקשורת של משפחת נתניהו לשעבר; וארי הרו, ראש הסגל במשרד ראש הממשלה לשעבר.

שתי בקשות שהוגשו השבוע מטעם נתניהו לבית-המשפט המחוזי בירושלים חושפות פרטים חדשים על חקירותיהם של חפץ ופילבר – שני עדי המדינה שלא יועמדו לדין הודות לעסקה שכרתו עם פרקליטות המדינה. לקראת תחילת המשפט, בפרקליטות העבירו לנאשמים את חומרי החקירה שעליהם מתבסס כתב האישום. ואולם, על חלק מחומרי החקירה הוטל חיסיון, ואחרים הוגדרו כ"לא רלבנטיים". כעת דורש נתניהו לחשוף בפניו חלק ניכר מהמידע, בהמשך לבקשות דומות שהגישו הנאשמים ארנון (נוני) מוזס ובני הזוג איריס ושאול אלוביץ'.

עד המדינה שלמה פילבר (צילום: יונתן זינדל)

עד המדינה שלמה פילבר (צילום: יונתן זינדל)

נתניהו דורש להסיר את החיסיון על חוות דעת בטחונית שאוסרת למסור לידיו חלק מהראיות (בקשה שעליה הורחב כאן), ומבקש לחשוף גם מידע שלטענתו יוכיח שחקירותיו בוצעו בניגוד לחוק. במקביל ביקש לקבל לידיו מידע שיסייע לעורכי-דינו לחקור את עדי המדינה כשהמשפט יגיע לשלב ההוכחות. לשם כך הגיש לבית-המשפט מסמכים שנמסרו לו מהפרקליטות – ובכך חשף אותם לעין הציבורית.

אחד המסמכים המעניינים שהוגשו מטעם נתניהו מתעד שיחות טלפון שקיים עד המדינה פילבר עם עיתונאים. השיחות הוקלטו על-ידי החוקרים במסגרת האזנות הסתר של "תיק 4000". לא ברור אם השיחות שהוקלטו בוצעו כשפילבר כיהן כמנכ"ל משרד התקשורת תחת נתניהו, או שמא לאחר שהורחק מהתפקיד בעקבות פתיחת החקירה הפלילית. עורכי-דינו של נתניהו טוענים שהמסמך מונה שיחות עם חמישה עיתונאים, ושיש לחשוף אותן. בנוסף מבקש נתניהו לחשוף את שמותיהם של "שוטרים שזהותם חסויה" שרשאים לקיים "מגעים בלתי מתועדים" עם פילבר ועם חפץ.

עד המדינה חפץ, בעבר עורך בכיר בקבוצת "ידיעות אחרונות" ואיש סוד של נוני מוזס, היה בעשור הקודם אחד האנשים הקרובים ביותר לנתניהו ובני משפחתו. ראש הממשלה מינה אותו לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי ב-2009, ולאחר מכן השתמש בו כדובר אישי ומשפחתי. תחקירים עיתונאיים העלו תהיות לגבי מודל ההעסקה של חפץ בשנים שבהן כיהן כדובר אישי של משפחת נתניהו – וגם על האופן שבו ניצל לכאורה את קרבתו לראש הממשלה לצורך עסקיו הפרטיים.

באחד ממסמכי החקירה שהוגשו לבית-המשפט נטען כי ניר חפץ קידם אינטרסים של לקוחות פרטיים "מול משרד ממשלתי", ושבמקרה אחד הוא "קיבל סכומי כסף גדולים מעמותה, אשר התגברו בסמוך לאישור תקציבים ממשלתיים לעמותה זו בגובה מיליוני שקלים"

לפני שחפץ חתם על הסכם עד מדינה, במשטרה חקרו אותו בחשד לעבירת שוחד. ממסמך שנתניהו הגיש לבית-המשפט עולה כי החוקרים עסקו גם במידע שפורסם על חפץ בעיתונות – אם כי מסיבה מסוימת החליטו להטיל חיסיון על הדברים, וסיפקו לסנגוריהם של הנאשמים רק תיאור כללי של הממצאים.

"ניר חפץ היה מועסק כדובר משפחת נתניהו בשנים 2010–2012", נכתב באחד המסמכים. "בשנת 2015 הועסק כיועץ של מפלגת הליכוד והרוויח שכר של כ-30 אלף שקל לחודש מהמפלגה, אך למעשה לא עשה דבר כיועץ הליכוד והמשיך להיות דובר של משפחת נתניהו. כאשר מבקר הליכוד [שי גלילי] הציף את הנושא הן באמצעי התקשורת והן בישיבות של סיעת הליכוד, ניר חפץ עזב את הליכוד". הפרשה נחשפה ב-2015 בגלי-צה"ל, בתחקיר שפרסם אבנר הופשטיין.

במקום אחר נכתב כך: "ניר חפץ מקורב מאוד למשפחת נתניהו (בעבר שימש כדובר המשפחה והיום מקורב לשרה נתניהו). כיום ניר משמש כאיש יחסי-ציבור עצמאי ומנצל את קשריו עם משפחת נתניהו לצורך חיבור עם לקוחות פוטנציאליים. שירותיו של חפץ נשכרו על-ידי חברה עסקית לצורך יח"צ, וכדי לסכל מהלכים עסקיים בחברות מתחרות".

לצד זה נטען כי חפץ מקדם אינטרסים של לקוחותיו הפרטיים "מול משרד ממשלתי", וכי במקרה אחד "חפץ קיבל סכומי כסף גדולים מעמותה, אשר התגברו בסמוך לאישור תקציבים ממשלתיים לעמותה זו בגובה מיליוני שקלים". שמותיהם של המשרד הממשלתי והעמותה לא נמסרו, אך לא מן הנמנע שחפץ יידרש להשיב על כך בבית-המשפט.

עד לשמירה, עד לשבירה

לעורכי-דינו של נתניהו – עמית חדד, בעז בן-צור, ישראל וולנרמן, דקלה סירקיס, כרמל בן-צור ואסנת גולדשמידט-שרייר – יש טענות קשות נגד ניהול החקירה. כדי להמחיש אותן, הם עורכים השוואה בין חקירתו של חפץ לעדות שמסר מנכ"ל "וואלה" אילן ישועה, שהחומרים שהעביר על ההתערבות של נתניהו ומקורביו באתר החדשות סיפקו חלק גדול מהבסיס ל"תיק 4000".

"בתיק זה בוצעו שורה של מהלכי חקירה נפסדים ופגומים מן היסוד, אשר יש בהם כדי לפגוע בטוהר ההליך וב'פירות החקירה'", טוענים עורכי-הדין. "בחינתם של חומרי החקירה, ובפרט בחינתם של תמלילי החקירות שנערכו לעדי תביעה מרכזיים, ובעיקר עדי המדינה, מעלה בבירור כי נעשה שימוש באמצעים פסולים, הפרה של זכויות יסוד של נחקרים, הפעלת לחצים אגרסיביים על מנת לקבל תשובות שהחוקרים מבקשים לקבל, איומים, הפחדות ועוד ועוד". לפיכך הם מבקשים לחשוף מידע נוסף על התנהלות החקירות.

לטענת עורכי-דינו של נתניהו, חפץ עבר "חקירה אלימה" שהפכה בשלב מסוים ל"התעללות ממש". חרף הקביעות הללו, ראוי להדגיש כי במציאות חפץ לא הוכה או עבר עינויים. לעומת זאת, ממשיכים עורכי-דינו של נתניהו, אילן ישועה לא נחקר באזהרה, לא הועמד לדין ולא הפך לעד מדינה. "חומר החקירה עמוס לעייפה בעדויות לכך שישועה צעד לחדר החקירות כשבאמתחתו הסכמה או הבנה, במפורש או בשתיקה, כי לא יאונה לו רע", טוענים עורכי-הדין.

ניר חפץ בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בדיון על הארכת מעצרו. 22.2.2018 (צילום: פלאש 90)

ניר חפץ בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בדיון על הארכת מעצרו. 22.2.2018 (צילום: פלאש 90)

לפי עורכי-דינו של נתניהו, ישועה עבד כ"סוכן" של החוקרים. הוא נדרש "לדווח לאחור" על פגישות עם נחקרים אחרים, התבקש לשלוח מסרון לאלוביץ' מתוך חדר החקירות ולהקליט שיחות שיקיים עם אלוביץ' וחפץ. "ישועה החזיק בשני מכשירי טלפון. כאשר טלפנו אליו היה בוחר ישועה, מטעמיו, באיזה מכשיר לענות לשיחה: במכשיר המקליט או במכשיר שאינו מקליט", טוענים עורכי-הדין. "כך הפך ישועה לאדון ההקלטות, והקליט שיחות על-פי צרכיו".

"על מעמדו של ישועה למדנו כמלקטי שיבולים, זעיר מפה וזעיר משם", גורסים עורכי-הדין של ראש הממשלה, ומגוללים את "המהלך הפתלתל שעברו חוקריו של ישועה עמו": "החל בעדות שבה לא הוזהר, המשך במסירת חומרים וכלה בהפיכתו לסוכן ממש". התהליך הזה, לטענתם, תועד באופן חלקי בלבד. "מסמכים שאמורים להעיד על מעמדו המשפטי ומופיעים בחומרי החקירה הוסתרו מההגנה, בטענה כי מדובר ב'חומר פנימי'; מסמכים אחרים לא נערכו או לא נמסרו בנימוקים תמוהים".

אילן ישועה (צילום: דוברות "וואלה")

אילן ישועה (צילום: דוברות "וואלה")

לטענת עורכי-הדין, "בעוד שחפץ הורעב ולא זכה לטיפול רפואי הולם [...] חוקריו של ישועה הזמינו עבורו ארוחות על-פי תפריט מרשים", שכלל בחירה בין פסטה (לינגוויני רוזה עם בזיליקום ושום) לסלט (קינואה וגבינת עזים). ניר חפץ, טענו עורכי-הדין, סבל מיחס הפוך: הוא הולן בתא שורץ פשפשים, וכשהתלונן על הגירודים נענה בעצה "לא לגרד". בשלב מסוים, חוקריו אף אמרו לו בצחוק שאם הם ייעקצו בגללו הדבר ייחשב ל"תקיפת שוטר".

עורכי-הדין טוענים גם שחפץ דרש שוב ושוב לקבל טיפול רפואי, אך לא נענה. לטענתם, בשל תנאי מעצרו חפץ לא הצליח לישון בתא, ונאלץ להיחקר בעמידה כדי לא להירדם. בנוסף סבל לטענתם מרעב, ובשלב מסוים אמר לחוקרים: "ב-36 השעות האחרונות אכלתי שני סנדביצ'ים". לפי פרקליטיו של ראש הממשלה, חפץ אף הוחזק בשלב מסוים בתא אחד עם אסירים בטחוניים העוינים את נתניהו, שזיהו אותו כמקורב אליו ומלמלו לעברו, כך לפי עדותו, "נתניהו, נתניהו".

"יש תכנים של צנעת הפרט שהם לא קשורים לשום חקירה עלי אדמות. פשוט צנעת הפרט", אמר חפץ לחוקריו. אחד החוקרים השיב: "צנעת הפרט שלך תרד בבית-שימוש של ההיסטוריה"

מעל לכל, מציינים עורכי-הדין של נתניהו, חפץ סבל מתרגילי חקירה משפילים ופוגעניים. כך, לדוגמה, החוקרים גרמו לאשתו להבין שהוא עתיד להשתחרר למרות שנקבע כי מעצרו יוארך, מעשה שגרם לו לפרוץ בבכי. התרגיל המרכזי, שהוביל לשבירתו הסופית, היה המפגש האקראי כביכול עם אשה צעירה המכונה א', שמוגדרת כ"מקורבת" לחפץ (צו איסור פרסום מונע פירוט נרחב יותר על מעמדה).

לפני המפגש עם א' הזהירו החוקרים את חפץ מפני "פצצה שתזעזע את עולמך" אם יתמיד בסירובו לשתף פעולה עם החקירה, ורמזו לחשיפת פרטים אישיים שביקש להצניע. "יש תכנים של צנעת הפרט שהם לא קשורים לשום חקירה עלי אדמות. פשוט צנעת הפרט", אמר להם חפץ. אחד החוקרים השיב: "צנעת הפרט שלך תרד בבית-שימוש של ההיסטוריה". בהמשך אמרו לו החוקרים: "התא המשפחתי שלך נמצא כרגע בסכנה בעקבות אותה פצצה שאמרתי לך שתגיע בזמן הקרוב ביותר".

משפט המו"לים: תיקי "2000" ו"4000"

במקביל פנו החוקרים לקבלת צו חיפוש בביתה של א' ובמחשבה, וזימנו אותה לחקירה. א' הופגשה "במקרה" עם חפץ, מהלך שלטענת עורכי-דינו של נתניהו גרם לו להסכים לבסוף להעיד נגד מעסיקו לשעבר. "מניעת השינה, הטיפול הרפואי הלקוי, ההרעבה, הסכנה לחייו שחש בתא המעצר, הפגיעה באשתו, איומי ה'פצצה שתיפול' (ונפלה) והרס התא המשפחתי – כל אלה הופכים את חפץ לאדם שבור", טוענים עורכי-הדין של נתניהו, ומציינים כי לאחר המפגש עם א' הסכים חפץ להפוך לעד מדינה.

ניר חפץ בשיחה עם מדובב: "שונאים אותי, אתה יודע... איך עיתון 'הארץ' שונא אותי, איך ערוץ 10 שונא אותי, ב'ידיעות אחרונות' לא מתים עלי, ולא על ביבי. 20 שנה הייתי ב'ידיעות אחרונות', הייתי עורך הספורט ומוסף '7 ימים'"

מהתיאורים הללו ניתן להסיק כי אחת הטענות שיעלה נתניהו בפני בית-המשפט היא שלא ניתן להאמין לעדותו של חפץ משום שהיא הושגה באמצעים פסולים שעלולים היו לגרום לו לספק עדות שקר.

עורכי-הדין של ראש הממשלה דורשים לקבל לידיהם מסמכים הנוגעים לצו החיפוש שהוצא נגד א'. "ישנו יותר מיסוד סביר לחשד כי החומר שהוצג לבית-המשפט שנתן צו החיפוש היה כוזב, וכי החיפוש והבאתה לחדר החקירות בוצעו בעורמה. לא כדי לחקור דבר מה בעניינה, אלא ככלי שרת להפעלת לחצים על חפץ", הם טוענים.

בבקשה מוזכרת גם חשיפה עיתונאית של עמית סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות 12. סגל דיווח בשבוע שעבר על גורם משטרתי שפנה לחוקרי המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש) בזמן אמת וסיפר להם על הלחצים שהופעלו על חפץ. לפי הדיווח, ראש מח"ש קרן בר-מנחם סירבה לקבל את התלונה, שכן המקור ביקש להטיל חיסיון על שמו. עורכי-הדין מבקשים לקבל לידיהם שלל מסמכים הקשורים לתת-הפרשה הזאת, שלשיטתם ממחישה את התנהלותה הפסולה של מערכת אכיפת החוק.

תמלילי ניר חפץ

עורכי-דינו של נתניהו הגישו לבית-המשפט גם תמלולים של שיחות שקיים חפץ בתחילת 2018 עם אחד מתוך כמה מדובבים שהוצמדו לו כשהיה במעצר. כמה מקטעים בתמלולים הושחרו לפני שנמסרו לסנגורים, וכעת נתניהו דורש לחשוף מה נכתב בהם – וגם את תוכנם של מסמכים המתעדים את מצבו הרפואי של חפץ באותה העת. אגב כך מתאפשרת הצצה להלך הרוח של חפץ בזמן שהיה עצור.

השיחות שתועדו במסמכים התקיימו לאחר שחפץ כבר יצא מבית-המעצר שקמה, שבו לטענתו נעקץ על-ידי פשפשים, והועבר למתקן אחר. בתמלולים מצטייר חפץ כעציר נינוח, ומדי פעם גם מחמיא לאוכל שסופק לו. לפי דברים שאמר חפץ למדובב שזוהה בשם "יוסי", הוא האמין שיצליח לצאת מהפרשה נקי וש"זה ייסגר טוב".

בחלק אחר של התמלול שוחח חפץ עם "יוסי" על האופן שבו הוא נתפס בתקשורת ועל השלכות המעצר על תדמיתו הציבורית: "אם יש משהו שאני מבין בו זה תקשורת, אבל כשאני פה אני לא יודע מה קורה – אם מדברים עלי. יכול להיות שנוצר עלי רושם מוטעה, אבל תקשורת זה דבר שניתן לשנות".

כשהמדובב שואל את חפץ מדוע לדעתו לא מחבבים אותו בתקשורת, עד המדינה משיב: "שונאים אותי, אתה יודע... איך עיתון 'הארץ' שונא אותי, איך ערוץ 10 שונא אותי, ב'ידיעות אחרונות' לא מתים עלי, ולא על ביבי. 20 שנה הייתי ב'ידיעות אחרונות', הייתי עורך הספורט ומוסף '7 ימים'".

בהמשך, כש"יוסי" שואל אם "שרה נתניהו באמת משוגעת או שסתם עושים אותה כזו", חפץ מתחמק מלהשיב ישירות: "שרה, אני התראיינתי בעבר ואמרתי שהיא אחלה", הוא אומר. לאחר מכן נשאל חפץ אם התדמית של שרה נתניהו היא כל כולה יציר כפיים של התקשורת. החוקר שתמלל את השיחה ציין שחפץ לא השיב לשאלה, והחליף נושא.

67104-01-20