טענה נפוצה היא שמספר המתים בקורונה הוא טיפה בים. בכל יום נפטרים בישראל בערך 120 איש ממגוון סיבות: תאונות דרכים, מחלות, רצח, וכמובן – זִקנה. בסוף השבוע דיווח משרד הבריאות כי 1,077 איש נפטרו מנגיף הקורונה. אם כן, תמותה השווה לעשרה ימים "רגילים". רק שעל נפטרי הקורונה יש זרקור. הטענה הזו בעצם אומרת: אלה אנשים שהיו מתים "בכל מקרה", אולי למשל מ"שפעת".
אבל מספרים יכולים להיות מתעתעים. 1,077 איש זה יותר מסך ההרוגים בפיגועי טרור שביצעו פלסטינים בתקופת הפיגועים הקשים שבין 2001 ל-2005. לכן התחילו לדבר לא על תמותה אלא על "תמותה עודפת". כלומר, לנסות לחשב כמה אנשים "היו אמורים למות" אם לא היתה מכה בנו הקורונה, ולבדוק מה הפער בין התמותה בפועל ב-2020 לאותה תמותה צפויה.
אחת הצרות היא כי נתוני תמותה, בכל העולם, מגיעים באיחור מסוים. כל מי שאהוב שלו נפטר יודע שלוקח זמן להסדיר את רישום הפטירה. הגופים שאוספים את הנתונים הללו, משרדי הבריאות והלשכות הסטטיסטיות, מפרסמים אותם כל כמה זמן, כאשר הנושא זוכה בדרך כלל להתעלמות. האם ידעתם למשל שב-2015 נפטרו 2,089 איש יותר מאשר ב-2014?
בעקבות הנגיף, הגופים הללו העלו הילוך, והם משתדלים לפרסם את המידע כמה שיותר מהר ועם כמה שפחות טעויות. מידע אמין הוא קריטי למקבלי ההחלטות, לאנשי המקצוע ולציבור הרחב – ואנחנו יכולים וצריכים להיות אסירי תודה על כך שאנחנו חיים במדינה שבה הגופים הללו מפרסמים חלק עצום מהמידע הזה לציבור הרחב, כך שהוא יכול לשפוט אותו בעצמו וגופים שונים יכולים גם לבקר אחד את השני ולדאוג לאמינות הנתונים.
נתונים על תמותה בישראל, "אולפן שישי" של חדשות 12, 14.8.2020 (צילום מסך)
חדשות ערוץ 12 ביקשו לעשות עבודה עיתונאית, אך יצאו מקללים. ב"אולפן שישי" ניגשו בחודש לשעבר לסקר את הנושא, לכאורה, תוך גיבוי של נתונים, מספרים ועובדות, והגיעו למסקנה שלא רק שאין תמותה עודפת – אלא שיש אפילו "תת-תמותה". הקורונה היא לא רק טיפה בים, אלא טיפה בשלולית.
אלא שבחדשות 12 הסתמכו על נתונים חלקיים ולא גמורים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ללא גילוי נאות שיבהיר שהנתונים חלקיים ועתידים עוד להתעדכן. הדבר דומה למי שרוכש בסופרמרקט כל חודש ב-500 שקל, ובאמצע מעבר המוצרים בקופה אומר לעצמו "בינתיים רכשתי רק ב-300 שקל, זה אומר שיש לי עודף של 200 שקל!".
בינתיים, הנתונים מתעדכנים וגם ביוני, גם ביולי, וגם לפי נתונים חלקיים עד 17 באוגוסט (שכנראה יתעדכנו גם הם כלפי מעלה) נפטרו יותר אנשים בישראל מאשר בשנים קודמות. 1,383 איש יותר.
איך אנחנו בהשוואה לעולם? טוב בהרבה. הזינוק בתמותה השבועית במדינות אחרות מאוד מפחיד בהשוואה אלינו. עם זאת, ייתכן שבישראל אנחנו נמצאים רק ב"תחילת הזינוק", ובמדינות אחרות אנחנו, אולי, נמצאים בדעיכה, כפי שניתן לראות בתרשים המצורף.
מקרי מוות בישראל ובעולם
הביטו אל המדינות האחרות: הן יכולות לשמש תמרור אזהרה למה שיכול להיות כאן – 800–900 נפטרים בשבוע (בסך הכל, מכל הסיבות) יכולים לעלות גם ל-2,000 מתים בשבוע, כפי שזינקה התמותה באנגליה ובוויילס. אפשר גם לראות שבמדינות אחרות כבר היו ירידות בתמותה שלאחריהן הגיעה עלייה.
הנגיף מתעתע. הוא לא הורג אנשים מיד, ולכן אנחנו לא מקשרים מיידית בין סיבה לתוצאה. וכיוון שהוא מטלטל את מציאות חיינו, אנו רוצים להיאחז בכל הסבר אלטרנטיבי – הרשויות "מנפחות", "זו סתם שפעת" ועוד. ולא דיברנו בכלל על מי ש"רק" חלה בנגיף, כאשר מצטברות עדויות על נכויות ארוכות טווח, ומי יודע אם לא יגרמו למוות בטרם עת בעוד כמה חודשים או שנים. לשם השוואה, גם איידס לא הורג מיידית, אך הוא מחליש מאוד את הגוף ועד לפני עשור היה גזר דין מוות כמעט ודאי במרחק כמה שנים.
הסבר סביר בהרבה ל"תת-התמותה" הוא שהסגר המהיר והנחרץ שביצענו במרץ-אפריל הוריד באופן משמעותי את סך התמותה. במלים אחרות, זה שכרגע יכול להיות שהתמותה בישראל אינה פי כמה וכמה אלא "רק" כמה מאות יותר מהצפוי, מהווה ראיה לכך שלפחות בהתחלה פעלו כאן באופן נכון, ולא שכל הקורונה הזו היא שטויות. האם מישהו חושב שאם אף אחד לא פורץ לכספת הבנק, אפשר לוותר על כל האבטחה? בוודאי שלא.
בעולם הכאוטי הזה, התקשורת צריכה לדעת לסייג את עצמה, ולא להסיק מסקנות מרחיקות לכת מנתונים חלקיים שהרשויות עצמן מציינות כי יש להשתמש בהם בזהירות. כדאי לתקשורת גם לעשות משהו שהיא לא אוהבת לעשות: לתקן. לומר – טעינו, או הסקנו מסקנות פזיזות. לומר שעכשיו, כשחלק מהערפל התפזר, אפשר לראות טוב יותר, זה לא סימן לחולשה אלא לבגרות ורצינות. מי שמטיפים כי השד לא נורא כל-כך מסתכנים ומסכנים אותנו. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו גם הם יהיו חייבים להודות בטעות, כי התמותה בארץ תזנק פי כמה.
אריאל קרלינסקי הוא כלכלן בפורום קהלת לכלכלה וחבר עמותת מדעת למען בריאות הציבור