משטרת ישראל מבקשת מבית-המשפט לדחות את ערעורו של העיתונאי העצמאי ליאור קופלוביץ', אשר דורש להשיב לו את הארכיון העיתונאי האישי שלו אשר הוחרם מביתו במהלך פשיטה משטרתית. לפי משטרת ישראל, קופלוביץ' מנצל לרעה את טענת החיסיון העיתונאי כדי לשבש את החקירה.

בשבוע שעבר פשטו שוטרי יחידת להב 433 על ביתו של העיתונאי קופלוביץ', המכנה עצמו "אישתון", עצרו אותו ואת בת זוגו וביצעו חיפוש בדירה. במהלך החיפוש החרימו השוטרים בין היתר, כך לפי קופלוביץ', שני מחשבים, 10 מכשירי טלפון נייד, עשרות התקני אחסון מדיה מגנטית מסוג דיסק-און-קי, כעשרה דיסקים קשיחים, מסמכים, מצלמות וכרטיסי זיכרון של מצלמות. בהמשך נלקח קופלוביץ' לחקירה שארכה לדבריו כ-14 שעות.

המשטרה עצרה את קופלוביץ' בחשד להטרדת החשבת הכללית במשרד האוצר לשעבר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו. עבאדי-בויאנג'ו העידה בעבר במשטרה בפרשת הצוללות. לטענתה קופלוביץ' התחזה לאיש מוסד, ביקר בביתה בשעת ערב, הציג לה כתבה מזויפת על מתווה הגז וראש המוסד יוסי כהן, בחתימת העיתונאים גידי וייץ וגור מגידו, ושאל אותה שאלות בנושא. לפי המשטרה, בעקבות תלונת עבאדי-בויאנג'ו נפתחה חקירה סמויה, שהובילה למעצרו של קופלוביץ'.

באמצעות עורך-הדין גונן בן-יצחק פנה קופלוביץ' ב"בקשה בהולה" להשיב לו את הציוד שנלקח ממנו, אך השופטת עינת רון, שהוציאה מלכתחילה את צו החיפוש, דחתה את בקשתו וקבעה כי הצו כפי שנוסח היה מידתי. לפי השופטת, טרם הוצאת הצו היתה מודעת לכך שקופלוביץ' הוא עיתונאי ועל כן לצו נלווה "מתווה מיוחד" אשר כולל "עקרונות ודרכים לשמור על עבודתו העיתונאית של המבקש".

החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי-בויאנג'ו (צילום: נעם ריבקין-פנטון)

על החלטה זו הגיש קופלוביץ' ערעור. להחלטה בעניינו, טען, תהיינה "השלכות מרחיקות לכת על חופש הפעולה של עיתונאים בכלל ובפרט עיתונאים עצמאיים שלא עומדת להם מערכת חזקה לצדם". ארגון העיתונאים הגיש בקשת הצטרפות להליך בטענה דומה להשלכות רוחב משמעותיות. עוד טען קופלוביץ' בערעורו כי עבאדי-בויאנג'ו ממילא אינה אחת מעדי התביעה בכתב האישום נגד נתניהו, כך שעצם חקירתו בחשד להטרדת עד נולדה בחטא.

במשטרת ישראל דוחים את טענות העיתונאי. החשבת לשעבר, מבהירים, מסרה עדות בפרשה המכונה "תיק 3000" ומשום כך ברור כי אינה נכללת ברשימת העדים בכתב האישום נגד נתניהו, שלא כולל את הפרשה הזו. פרשת הצוללות מצויה בהליכי שימוע, נכתב בתגובת המשטרה, ועל כן היעדר שמה מרשימת העדים בכתב האישום נגד נתניהו אינו מעיד על כך שאיננה עדה בפרשת הצוללות.

אשר לטענה האחרת של קופלוביץ', כי ביצע את שביצע במסגרת עבודתו העיתונאית, במשטרת ישראל טוענים באמצעות עו"ד אלעד פנחס כי העיתונאי חרג בפעולותיו מהחוק, כמו גם מהאתיקה העיתונאית. "הנימוק של 'עבודה עיתונאית' איננו יכול להצדיק כל עבירה (או עבירה בכלל)", מבהירה המשטרה.

לפי היחידה המרכזית לחקירות כלכליות, קופלוביץ' הגיע ב-29.2 לביתה של עבאדי באוינג'ו כאשר הוא נושא אקדח דמה והציג עצמו כ"שליח" שנשלח אליה מטעם "יוסי", רמיזה לכך שנשלח על ידי ראש המוסד יוסי כהן. קופלוביץ' פתח טאבלט והציג בפני החשבת מה שנחזתה להיות כתבה מ"הארץ- דה-מרקר", שלטענתו עמדה להתפרסם למחרת ועניינה "מסלול השוחד" בפרשת הצוללות. לפי הכתבה, החשבת לשעבר אישרה את מימון רכש ספינות המגן בתמורה לקבלת תפקיד בחברה ציבורית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והצוללת "אח"י תנין", 23.9.2014 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

באותה "כתבה" פורסמו תמונות של עבאדי-בויאנג'ו, ראש המוסד כהן, וראש הממשלה נתניהו. קופלוביץ' טען בפניה פעם נוספת כי נשלח להציג את הכתבה "על ידי יוסי" והוסיף כי בידי הכתבים וייץ ומגידו הקלטה לפיה נתניהו "סגר עם יוסי" את המינוי ליו"ר פסגות. לשאלתה כיצד הושגה הכתבה טען קופלוביץ' כי היא הוצאה, במשתמע על ידי המוסד, משרתי "הארץ". כשהתבקש על ידי החשבת לשעבר ובן-זוגה להזדהות השיב קופלוביץ': "אצלנו אין תעודות".

בנוסף, טוענת המשטרה, העיתונאי הצמיד לרכבה של עבאדי-בויאנג'ו מכשיר מעקב למשך מספר ימים, באופן שאפשר לו להתחקות אחר תנועותיה וכן "ביצע פעולה נוספת שתפורט בדו"ח הסודי".

במשטרת ישראל טוענים כי הנימוק לפיו קופלוביץ' ביצע את המעשים במסגרת עבודה עיתונאית אינו יכול להצדיק אותם. "גם אם לעתים נדרש עיתונאי 'להתחזות' לצורך תחקירים (דהיינו להימנע מלהציג עצמו כעיתונאי, ולהציג עצמו כאדם פרטי המחפש עבודה וכיו"ב), אין כל הצדקה חוקית מכל סוג שהוא להתחזות לעובד מוסד, שהוא עובד ציבור", טוענת המשטרה. התחזות לעובד ציבור מנוגדת לחוק העונשין כמו גם לאתיקה העיתונאית.

לחיזוק טענה זו מצטטים במשטרה מתוך ספרו של משה רונן "אתיקה עיתונאית": "עקרונית הייתי מבחין בין שני סוגים של התחזות", כותב רונן בספרו. "כאשר עיתונאי מתחזה לאיש מרות,, לאדם בעל סמכויות וזכויות, הדבר פסול. כך התחזות לעובדת סוציאלית ליד המכון לרפואה משפטית באבו-כביר, או התחזות לקצין משטרה כדי לעבור מחסומים משטרתיים בדרך לאירוע חדשותי. אך כאשר עיתונאי מתחזה ל'סתם אדם' נטול זכויות יתר, איו בכך פסול מבחינת האתיקה העיתונאית".

במקביל הגישה המשטרה תגובה לבקשת ארגון העיתונאים להצטרף להליך כידיד בית-המשפט, ובה היא מסבירה מדוע אין לקבל את הבקשה. במשטרה מציינים, בין היתר, כי ההליך אינו הליך הנוגע לזכויותיו של עיתונאי כעובד אל מול מעסיקו וכי הארגון ממילא אינו אמון על ניסוח כללי האתיקה העיתונאית בישראל (אלא מועצת העיתונות, שלא ביקשה להצטרף להליך).

11845-08-20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 851KB)