הראיון שקיים יגאל מוסקו עם יונה אברושמי במהדורת ליל שבת של ערוץ 12 הפיל בפח את עורך המהדורה רון ירון ואת המגיש דני קושמרו: השניים האלה, האחראים על האופן שבו הכתבה והראיון הכלול בה הוצגו לצופים, הם אלה שגם מיצבו אותה בתחילת המהדורה ובפתיח. וכך אמר קושמרו פעמיים: "האם הרצח הפוליטי הבא כבר בדרך? האם הוויכוח הפוליטי בישראל ייגמר בדם? האם מישהו יירצח?". וכך סיכם קושמרו את האייטם: "ככה זה קרה אז – ככה זה עלול לקרות היום".
אלו אמירות לא אחראיות. הן מתעלמות מהפוטנציאל הנפיץ שיש בהן, ובאופן אירוני הן סותרות מיניה וביה את המסר שביקש מוסקו להעביר: אדי הדלק שהזינו את סערת רוחו של אברושמי ב-1983 מציפים את האווירה האופפת את הפגנות המחאה של יולי-אוגוסט 2020. כמו שלפני 37 שנים נמצא מישהו בעל נפש מסוכסכת ורקע סוציו-אקונומי ירוד שתִרגם את ההסתה נגד שלום-עכשיו על מחאתה (הצודקת מאין כמותה) נגד התנהלות ממשלת בגין במלחמת לבנון הראשונה, כך חבויים גם כיום בציבור הישראלי מועמדים רלבנטיים לאחוז בנשק כדי לנסות ולהשתיק את המחאה (הראויה מאין כמותה) נגד התנהלותו האישית של בנימין נתניהו ותפקודה של ממשלתו.
הכתבה של מוסקו היתה ראויה בהחלט, וגם שילובו של הראיון עם אברושמי היה במקומו: הוא סיפק את ההמחשה החיה לפרופיל האנשים המועדים להילכד ברשת ההסתה וליישם באופן מעשי את מסריה. הוא הוכיח את תוקפה של האבחנה כי עם מחנה הימין הקיצוני, המתלהם, נמנים אנשים שמוכנים לקחת את החוק לידיהם, הפנויים לקלוט את הסיסמאות הרעילות שמפיצים נתניהו ועושי דברו. אברושמי הרי אמר כי יימצאו צעירים שיידעו מה לעשות למפגיני בלפור, ובכך יצר קשר מפורש לרצח אמיל גרינצוויג שהוא ביצע.
לכן, הטענות נגד הכתבה והראיון אינן משכנעות. מה גם שרצף הדיאלוג שניהל מוסקו עם אברושמי נשמע תקין וסביר בהחלט: זה לא נראה כמו מרדף אחר שורת מחץ ידועה מראש, אלא כסיומת ספונטנית שנגזרת מהעמדה שביטא המרואיין לאורך כל השיחה.
"בלפור, יש בחורים צעירים, הם ילכו לשם, והם יודעים מה לעשות", הרוצח יונה אברושמי בראיון עם יגאל מוסקו ב"אולפן שישי", 7.8.2020 (צילום מסך)
מי שלא עמדו בקני המידה המקצועיים הראויים הם קושמרו ועורכיו (את "אולפן שישי" עורך רון ירון, אבי וייס הוא העורך הראשי של חדשות 12): הרושם העולה מהמסמך המשודר שהוציאו מתחת ידיהם הוא שראשם היה נתון בעיקר לרייטינג. הם בחרו לשלוף מתוך הכתבה והראיון את האמירה המסעירה ולהציגה באופן פרובוקטיבי שאכן עורר מהומת אלוהים ברשתות החברתיות ובתקשורת המסורתית. ובעניין זה נכשלו, לטעמי, ראשי חדשות 12 כישלון אתי ומקצועי מדאיג.
כשהם מציבים לציבור תסריט כה ריאליסטי ("האם הרצח הפוליטי הבא כבר בדרך"?), כשהם משווים לאפשרות הזו מוחשיות כה מובהקת ("ככה זה קרה אז, ככה זה עלול לקרות היום"), הם אינם רק מתריעים בשער. הם מיניה וביה להקת מעודדים הפונה ליצרים האפלים של אנשי שוליים כדוגמת אברושמי, ומסמנת להם כביכול את הדרך ללכת בעקבותיו.
קושמרו ועמיתיו לא עשו זאת בכוונה; הם אינם מודעים מספיק לכוח ההיזק שבניסוחיהם ובאופן שבו הם ממצבים את מסרי המהדורה שהם עורכים. עליהם לזכור שלא תמיד המבחן העליון הוא שיעור הרייטינג; עיתונאות נמדדת גם באיכות, אמינות ורצינות. זו תקופה שבה על התקשורת לשאוף להיות המבוגר האחראי, משום שאין בסביבה מי שממלא את תפקיד הזה.