הערב פרסם העיתונאי רביב דרוקר חשיפה שאמורה להרעיד כאן את האדמה. מתברר שבמשך שנים השב"כ ביצע פיילוט על כל אזרחי מדינת ישראל ואסף מידע מהטלפונים הסלולריים שלנו בלי לבקש אישור פרלמנטרי או לגלות על כך לשופטים או לחברות הסלולר.

הפרסום הזה הגיע על רקע מאבק ציבורי חשוב ומוצדק שמתקיים בחודשים האחרונים נגד כוונת הממשלה להשתמש במעקב סלולרי כדי לאתר חולי קורונה, ואחרי שקיומו של "הכלי" של שב"כ נחשף על-ידי רונן ברגמן בעיצומו של משבר הקורונה. במדינה שבה איום בטחוני משמש כהצדקה למעקבים וחדירה לפרטיות כבר כמעט התרגלנו לדיווחים כאלה, אבל מה לגבי חדירה לפרטיות ופגיעה בזכויות שנעשית ביוזמתנו, האזרחים?

כבר ארבעה ימים ששרתי גרמין, אפליקציית הריצה הפופולרית בישראל ואחת מחברות ניטור, איכון ומעקב פעילות ספורט הגדולה בעולם, מושבתים לחלוטין עקב מתקפת סייבר זדונית. מיליוני ספורטאים, טייסים ושייטים חובבים ומקצוענים לא יכולים לעדכן את מאגר הנתונים של החברה או לצפות בנתונים האישיים ההיסטוריים שלהם. אפילו שירות הלקוחות לא פעיל, וגם מפעלי החברה באסיה. קריסה מוחלטת של תאגיד טכנולוגיה בינלאומי.

התגובה הראשונית של משתמשים לאירוע חריג כזה היא כמובן התבאסות אישית ופרטית לחלוטין רגע אחרי הריצה. אצלי זה קרה דווקא בסופ"ש יוצא דופן שבו יצאתי לריצת שטח בגולן במהלך טיול קמפינג. נתקלתי בדרך בעדר פרות, חזיר בר ושלל חיות אחרות, אבל עד עכשיו אני לא ממש יודע איפה בדיוק הייתי ומה היו נתוני הריצה שלי.

כל רץ או ספורטאי חובב-רציני יודע כמה זה מבאס שאי-אפשר לצפות בנתוני הפעילות שלך, אבל אלה כמובן בעיות עולם ראשון מפונקות למדי. רק במחשבה שנייה נופל האסימון, עד כמה זה רק קצה קצהו של קרחון עצום ממדים.

על-פי דיווחים שפורסמו באתרי טכנולוגיה בעולם, גרמין נפלה קורבן למתקפת כופר חמורה וחריגה בהיקפה. האקרים שהשתלטו על השרתים שלה דורשים 10 מיליון דולר כדי לשחרר אותם. כל שירותי החברה הושבתו לחלוטין. מה קורה עם המידע של המוני המשתמשים של החברה בינתיים? למי הוא חשוף? האם הוא מועתק או נמכר לצד שלישי? כל אלה הן שאלות שאין עליהן תשובה כרגע, אבל ברור שההשלכות של החדירה הזאת לפרטיות שלנו הן מרחיקות לכת הרבה יותר מהתבאסות של רץ ממוצע שלא יכול לצפות בביצועים שלו.

המידע שהאפליקציה מנטרת ואוספת עלינו כולל הרגלים ושגרת אימון או פעילות יומיומית. הוא מגלה איפה אנחנו רצים או רוכבים, באילו שעות ולכמה זמן, ולעתים גם עם מי. לפני כמה שנים, דליפה דומה באפליקצית סטרבה חשפה מיקומים של בסיסים ומתקנים סודיים ברחבי העולם, משום שעובדים במתקנים הללו השתמשו באפליקציה לתומם. מי יודע לאן יגיע המידע של גרמין כעת ומה יעשו בו?

מעבר לחדירה האישית לשגרת היום הספורטיבית שלנו, יש כאן זעזוע עמוק ומרחיק לכת יותר שצריך לגרום לנו לחשוב על החיים הדיגיטליים שלנו בכלל. רק לפני שבועיים התרחשה פריצה חסרת תקדים לרשת טוויטר שבמסגרתה גורמים עוינים השתלטו על חשבונות של כמה מהאנשים הכי חזקים בעולם וצייצו בשמם בקשות להעברת כספים במסגרת תרגיל עוקץ. לא מעט אנשים הספיקו ליפול בפח.

המקרים הללו צריכים לגרום לנו לחשוב שוב על האמון העיוור והבלתי נגמר שאנחנו נותנים בתאגידי טכנולוגיה ענקיים ושירותי הענן שלהם. התמונות שלנו, המידע האישי והמקצועי שלנו, היסטוריית הפעילות והעניין שלנו – הכל נמצא בידיים של מישהו אחר, ואנחנו בטוחים שיהיה בסדר. בעיקר משום שבדרך כלל אנחנו לא משלמים על השירות. גם אם התאגידים שאוספים את המידע לא ישתמשו בו לרעה, מי יודע איך ומתי מישהו אחר ישתמש בהם?