רשות השידור פורקה כבר לפני שש שנים, אבל זרועותיה עדיין נשלחות אל עבר הכיסים של אזרחי מדינת ישראל. רק לאחרונה הצליח אחד מהם להביא לסיומה של סאגה ביורוקרטית שהחלה לפני עשור, ואף לזכות בפיצויים. אך הדרך לשם עברה באינספור מכתבים פניות וטפסים, ביקור קצר באתר "העין השביעית", והגשת תביעה נגד המדינה.

בשנת 2010 התחתן בשעה טובה האזרח אשר פלאי. לאחר הרישום כדין במשרד הפנים קיבלו בני-הזוג הודעה ראשונה מרשות השידור כי עליהם להתחיל ולשלם את האגרה. כיוון שלא היתה ברשותם טלוויזיה, ולא היה להם מנוי לחברת הכבלים או הלוויין, התעלם האזרח פ' מהמכתב.

כשנתיים לאחר מכן הגיע לבניין בו התגוררה משפחת פלאי בודק מטעם אחד ממשרדי עורכי-הדין שניהלו את הליכי הגבייה מטעם הרשות. ככל הנראה הבודק הציץ מבעד לחלון הדירה והבחין במסך מחשב בדירה. משראה כי הבניין מחובר לתשתית של חברת HOT, הסיק כי יש מקום לחייב את האזרח פ' באגרה. אל דירתו נשלחה הפעם דרישה נמרצת לפיה לאור הביקור של הבודק הוא מחויב בתשלום האגרה. הפעם האזרח פ' השיב למכתב בהצהרה רשמית לפיה אין לו ולבת זוגו כל מקלט טלוויזיה, וממילא הבודק מעולם לא נכנס לתוך ביתו.

תשובה למכתב זה לא התקבלה, אך בשנים שלאחר מכן הגיעה אליו מדי חצי שנה דרישת תשלום טרייה לאגרה, עד שגם זו חדלה להישלח לאחר פירוק הרשות. החוב אליו טענה הרשות, כעת ז"ל, הצטבר לסך של מעט יותר מאלף שקלים. האזרח פ' מספר כי עם הסגירה הרשמית של הרשות ותחילת שידורי התאגיד חשב כי הסיפור מאחוריו, אולם לפני כשנתיים קיבל מכתב חדש, הפעם מרשות האכיפה והגבייה, ולפיו עליו לשלם את החוב לאלתר אחרת יוטלו עיקולים על חשבון הבנק והרכב שלו.

האזרח פ' פנה לרשות האכיפה והגבייה והסביר כי מעולם לא היה לו מקלט טלוויזיה, ואף צירף את המכתב ששיגר כבר בשנת 2012. בתשובה התבקש לצרף אישור מחברות הכבלים HOT ו-yes כי לא היה בעל מנוי בתקופת החיובים "או לחילופין אישור ממשרד התקשורת". בחברת yes לא ענו לפנייתו. בחברת HOT דווקא רצו לעזור אבל הסבירו כי הם יכולים רק לספק מכתב המאשר את תאריך ניתוק המנוי, אך מכיוון שמעולם לא היה מנוי בחברה גם את זה לא יוכלו לתת לו.

במשרד התקשורת הסבירו לאזרח פ' כי אין להם כל סמכות על ענייני רשות השידור והפנו אותו למר נפתלי מזוגי מרשות האכיפה. האזרח פ' ניסה ליצור קשר עם מזוגי, אך לא הצליח.

דדי מרקוביץ', נציב קבילות הציבור של רשות השידור, 2013 (צילום: "העין השביעית")

דדי מרקוביץ', נציב קבילות הציבור של רשות השידור, 2013 (צילום: "העין השביעית")

בוקר אחד, מספר האזרח פ', חיפש בגוגל את שמו של מזוגי והגיע לתמליל יום עיון ועדת אגרה של רשות השידור, אשר נערך בשנת 2013 והתפרסם באתר "העין השביעית". סקרן, החל האזרח פ' לקרוא את התמליל, ונתקל בתיאור מפי נציב פניות הציבור ברשות דאז, דדי מרקוביץ'. הנציב תיאר את התלונות שקיבל על הליכי אכיפה אגרסיביים של עורכי-הדין הפועלים במיקור חוץ מטעם רשות השידור.

"לדעתי הצרה הכי גדולה בעניין הזה היתה שנתנו או סמכנו יותר מדי על משרדי עורכי הדין שיהוו את הפנים שלנו כלפי האזרחים, כשבסך הכל יש להם אינטרס כלכלי אדיר, למשרדי עורכי-הדין, והם לא באמת מייצגים את רשות השידור", אמר מרקוביץ' בדיון.

בהמשך הוסיף: "התלונות שמגיעות הן על סגנון של שיטת מצליח של כל החבר'ה האלה, של עורכי הדין, שבאים ומנסים לגבות מרחובות שלמים אגרה. איך הם עושים את זה? הם יכולים להדביק על בניינים שלמים, גם על בניינים של אוכלוסיות דתיות, שלרובם אין טלוויזיה, מכתבי חיוב כאילו הם היו שם. הם מחליטים על דעת עצמם שלבן אדם יש טלוויזיה, בלי להיכנס לבית".

חמוש בעדות זו שיגר האזרח פ' בקשה רשמית לרשות האכיפה לסגור את התיק שלו, בתקווה שיובן כי נפל קורבן להליך גבייה אגרסיבי ונכלולי. אך במקום סגירת התיק הוטל עיקול על רכבו. בשלב זה החליט להשיב מלחמה ולפני כשנה הגיש תביעה בסך כ-34 אלף שקל נגד רשות האכיפה והגבייה. הוא מספר כי בפרקליטות מחוז חיפה הציעו לו בשלב מסוים לשלם חוב מופחת, אולם הוא סירב. בסופו של דבר החליטה רשות האכיפה לדון שוב במקרה שלו ופטרה אותו מהחוב, אך סירבה לפצותו.

במקביל פנה האזרח פ' לבאי-כוח מפרקת הרשות סיגל יעקבי בבקשה שתטפל בענייניו. לפני כמה שבועות קיבל את התשובה: "לאחר שבחנתי את מכלול הטענות אל מול הנתונים שבידי רשות השידור לרבות נתונים נוספים שסופקו על יד מר פלאי הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות המקרה דנן ונוכח פנייתו של מר פלאי לרשות השידור כבר בשנת 2012, בהודעה כי הוא אינו מחזיק במקלט, לא היה מקום לנקוט הליכי גבייה כלשהם נגד מר פלאי בגין החוב הנטען ובכלל זה שליחת מכתבי התראה", כתבה עו"ד רוני הירשנזון בשם המפרקת. מעבר לכך החליטה המפרקת להורות לרשות השידור לפצות את האזרח פ' ב-7,000 שקל.

שמח ומאושר פנה האזרח פ' לבית-המשפט לתביעות קטנות בבקשה לסגור את התביעה שהגיש נגד רשות האכיפה, זאת, לדבריו, לאחר שהמדינה "הכירה באחריותה המלאה לעוול ולאי-הצדק שנגרם לי (ולעוד רבים אחרים), ועשתה מאמץ כנה לתקן". הוא סיים את בקשתו לסגירת התיק "בתקווה שכל 'נפגעי רשות השידור' יזכו לצדק מעין זה. [...] האמת ניצחה - הצדק יצא לאור".