באתר "דה מרקר" פורסמה השבוע ידיעה קצרה תחת הכותרת "מיהי העיתונאית העשירה בישראל". בכותרת המשנה לידיעה נכתב: "לא תקראו על זה ב'כלכליסט', אבל בן זוגה של עורכת העיתון גלית חמי הוא איש עסקים עשיר ובעל החזקות בחברות שגם מסוקרות מדי פעם על ידי העיתון". כעבור זמן קצר הוסרה הידיעה מאתר "דה מרקר" ומי שיגלוש כעת לעמוד שבו הופיעה ייתקל בהודעת שגיאה.
הידיעה, מאת נתי טוקר, פורסמה במקור בגיליון הדפוס של מגזין "דה מרקר", שהוקדש החודש לאנשים העשירים ביותר במדינת ישראל. שם, במסגרת פירוט "מועדון המיליונרים פלוס", אלה שברשותם בין 250 ל-499 מיליון דולר, הוקדשה ידיעה לחמי.
"מערכת היחסים בין העיתונות הכלכלית לבין העולם הכלכלי בדרך כלל נהירה וברורה: בצד אחד נמצאים אנשים שמחזיקים בהון, ואילו בצד השני יש אנשים שכותבים על אלה שמחזיקים בהון. בכל הקשור לעורכת העיתון 'כלכליסט', גלית חמי המודל הזה משתנה: חמי היא גם עיתונאית שכותבת על בעלי ההון, וגם נציגה ראויה של בעלי ההון בעצמה", כתב טוקר בידיעה.
טוקר הסביר כי חמי מועסקת ב"ידיעות אחרונות" כעובדת שכירה, אולם יחד עם בן זוגה אבי באום "היא עשויה להיות שווה הרבה יותר מהשווי של העיתון כולו". לדבריו, בעוד שווי קבוצת "ידיעות אחרונות" הוא מעט יותר מ-600 מיליון שקל, "בני הזוג באום וחמי שווים כיום כ-1.3 מיליארד שקל. יותר מפי שניים". מקור ההון בחברת חילן, כתב טוקר, שאת השליטה בה רכש באום בשנת 2011 וכיום היא שווה כ-3.14 מיליארד שקל.
הפניה מגוגל לידיעה על גלית חמי ב"דה מרקר" שנמחקה מהאתר
"בני הזוג חמי ובאום אינם נשואים, מנהלים אורח חיים עצמאי ומתגוררים בתל אביב בדירות נפרדות. ואולם הם נמצאים באופן רשמי במערכת זוגית ויש להם בת משותפת. לא ידוע אם לשניים יש הסכם ממון", נכתב בידיעה. "על פניו, ההתעשרות של שניהם – שנעשתה הודות לכישרון ניהולי ועסקי של באום – התרחשה בזמן שהיו במערכת זוגית, ולכאורה אמור להיות לשניים חלק שווה בהון המשפחתי אלא אם כן כאמור יש ביניהם הסדר אחר".
בהמשך עמד טוקר על ניגוד העניינים האפשרי מכך שעורכת ראשית של עיתון כלכלי היא בת זוגו של בעל הון עם שליטה בחברה עליה מדווח בעיתון מדי פעם וכן עם מניות בחברות אחרות, כגון ישראכרט.
בעבר מסרה חמי ל"העין השביעית", בתגובה לידיעה על סיקור ישרכארט ב"כלכליסט", כך: "צר לי להפריע עם העובדות אבל לעורכת העיתון אין קשר אישי לנושא כי בן זוגי אינו מספק לי דוח יומי לגבי הרכב תיק ההשקעה הפרטי שלו במניות, כך שאין לי שמץ מושג בכל נקודת זמן איזה אחזקות פרטיות במניות מחזיק בן זוגי, וזה נכון גם לגבי מניות ישראכרט. מעבר לכך, ב'כלכליסט' יש מדיניות סדורה ומגובשת, של טיפול בידיעות בהן יש חשש לניגוד עניינים של עיתונאים ועורכים, ככל שהוא ידוע באותו זמן, לפיו הטיפול בהן מועבר לממונים עליהם. מאז הקמת 'כלכליסט' אין לי כל מעורבות בהחלטות על דיווחים על עסקיו של בן זוגי. כל רמיזה אחרת פוגעת הן בו והן בי וב'כלכליסט'".
טוקר הוסיף במגזין "דה מרקר" כי "המצב החריג שבו עורכת עיתון כלכלי ובן זוגה ראויים גם לככב בין עמודי העיתון, מציף שאלות מהותיות לגבי תפישות העולם והערכים המנחים את העורכת העשירה בישראל - ובעיקר כיצד כל זה משפיע על הקו המערכתי של העיתון. האם, למשל, העובדה שחמי מחזיקה בהון כל כך גדול תשפיע על עמדתה בסוגיות כמו העלאת המס על בעלי ההון ומס ירושה? וכן, האם אופי המעגלים החברתיים שבהם חברים השניים עשוי להשפיע על עמדות בסוגיות שונות שעולות על הפרק?".
לפחות לגבי השאלה הראשונה של טוקר אפשר להשיב בשלילה. הבוקר (16.7), כמה ימים לאחר שהאייטם של טוקר ראה אור בדפוס, כתבה חמי טור קצר במוסף "כלכליסט" תחת הכותרת "למסות את העשירים". חמי טענה כי יש לנצל את שעת המשבר הנוכחית כדי "לגבות מעשירי העל מסים בהיקף הגיוני, שיצליחו להציל את שירותי הממשלה ואת הכלכלה המקומית".
גם אם הטור הקצר של חמי הוא תגובה לאייטם של "דה מרקר", לזכותה יש לזקוף כי כבר בקיץ האחרון יצאה עורכת "כלכליסט" נגד תוכנית למסות שכירים בעלי הכנסה של 44 אלף שקל ומעלה בטענה כי יש להגדיל את המס דווקא על ההון הגדול, ששוכן בירושות שמנות, נכסים מניבים וחשבונות בחו"ל. בכך פעלה לכאורה בניגוד לאינטרס האישי שלה, כבעלת הון לא מבוטל בכלל, או לפחות של בן זוגה, במקרה שיש ביניהם הסדר אחר.
כך או אחרת, הידיעה שראתה אור במגזין "דה מרקר" כבר אינה זמינה לגולשי האתר. מדוע הוסרה הידיעה במהירות? עורך "דה מרקר" אבי בר-אלי לא השיב ישירות לשאלה ותחת זאת מסר בתגובה: "מאות הפרטים והנתונים בפרויקט הגדוש של דירוג העשירים מפורסמים במגזין TheMarker שהפצתו החלה לפני כשבועיים".