"קדימה לצרוך", נכתב באותיות שמנות בכותרת טורו הקבוע של סבר פלוצקר בגליון מוסף "ממון" שיצא ערב החג. "הפתרון למשבר הוא אחד: עידוד הצריכה הפרטית". הפרשן הכלכלי הבכיר של "ידיעות אחרונות" מצא את האשמים ביציאה המקרטעת שלנו מעצירת החירום של הקורונה: אנחנו, שלא צורכים מספיק. ברוב חוצפתנו התחלנו לחסוך במקום למלא את ייעודנו בעולם הזה, שהוא כמובן לצאת ולבזבז את כספנו על דברים שאנחנו לא באמת צריכים.

פלוצקר מזהיר אותנו ששום פעולה ממשלתית לא תעזור אם נחליט "לסגור את הכיסים ולחסוך הרבה יותר מבעבר". מי שקורא את המשפט הזה יכול לחשוב שפלוצקר נחת רק אתמול לראשונה בישראל. אם היה פותח את הדו"חות האחרונים של הלמ"ס, מהזמן שהקורונה היתה רק בירה פופולרית, התייר פלוצקר היה מגלה שכמעט חצי מדינה לא רק שלא חסכה "בעבר", אלא שהיא שקועה עמוק בתוך האובדראפט.

אם פלוצקר היה מעיין בטבלאות בנק ישראל הוא היה מגלה שחובות משקי הבית הכפילו עצמם בתוך עשור ובשנה שעברה חצו את רף ה-550 מיליארד שקל. רק לאחרונה הוקפאו רבע מהמשכנתאות משום שהלווים התקשו לשלם אותן. איכשהו, החוב האדיר הזה, ההצפה של הלוואות לכל מטרה, משכנתאות ועשרות אלפי המכוניות המשועבדות בכבישים - כל אלו נראים לפלוצקר כמציאות שאפשר להדביק עליה את התוווית "חיסכון", שאסור חס וחלילה להוסיף עוד ממנו.

כותרת המאמר של פלוצקר

כותרת המאמר של פלוצקר

"לא נצא מהמיתון אם לא נצא לקנות ולצרוך כאן ועכשיו", גוער פלוצקר בעם ישראל על כך שהפסיק לחיות כאילו אין מחר. "נדחה נא את השינויים באורחות החיים עד אשר מאות אלפי עובדים שכירים בחופשה ללא תשלום ומאות אלפי עצמאיים יחזרו להתפרנס בכבוד". מה שפלוצקר רוצה להגיד לנו שזה בכלל הטבע שהתבלבל כשהניף לכולנו כרטיס צהוב על ההתנהלות הבזבזנית שלנו, והכריח אותנו להתנהל לרגע בצורה כלכלית אחראית יותר מתוך דאגה לעתיד. פלוצקר הוא הרופא שממליץ לפציינט לפתור את בעיות ההשמנה שלו עם עוד לאפה שווארמה.

הדברים שכותב פלוצקר לא ממש הגיוניים, אבל לפחות עקביים: הוא התנגד לחוק הריכוזיות, תמך במתווה מונופול הגז שנוגס לכולנו בחסכונות, תמך בשלטון המונופולים ולעג למאבק ביוקר המחיה. אפשר לכן להבין מדוע כעת הוא לא מנצל את המשבר בשביל לקרוא לממשלה לחשב מסלול מחדש כך שתשנה את חוקי הכלכלה לטובת האזרח, לא קורא לייצר חשיבה מחודשת לגבי המערכת המוניטרית שגורמת לכולנו להיות תלויים באופן מוחלט בייצור החובות של הבנקים ובהכחדת מושג החיסכון.

מה פלוצקר כן עושה? הוא מעודד את המשך התלות החולנית והטרגית של הכלכלה הישראלית מאז 2008 בצריכה ובחובות של אזרחיה - מדיניות שממנה נהנו בעשור האחרון בעיקר בנקים, כרישי נדל"ן, יבואני הרכב הגדולים, הויזלים למיניהם, מונופולים דורסניים ויצרנים סיניים. את האחריות למצבם העגום של העצמאיים הוא מפיל כמובן על האזרחים. כי ככה זה בעולמו של פלוצקר: מדוע לא לנסות שוב פתרון שכבר הוכיח את עצמו - ככישלון חרוץ.