אלי קמיר, מקורבו של המיליארדר לן בלווטניק, ממלא תפקיד במשבר החריף שהתגלע בין עובדי חדשות 13 להנהלת הערוץ, שנשלט על-ידי בלווטניק. במקביל נשכר קמיר למטרה לא ידועה על-ידי הנהלת רשת 13. שמו של קמיר, יועץ תקשורת ומאכער, עלה לכותרות בשנים האחרונות כשנחקר כחשוד בשתי פרשות שחיתות, "תיק 4000" ו"תיק 1270", אולם בשתיהן לא הוגש נגדו כתב אישום.

שני נציגיו הבכירים של בלווטניק בהנהלת רשת 13, יו"ר הדירקטוריון נדב טופולסקי והמנכ"ל אבי בן-טל, מובילים בחודשים האחרונים תוכנית לביצוע קיצוצים מרחיקי לכת בחברת החדשות. על-פי התוכנית, החברה תפסיק להפיק את שידורי האקטואליה בערוץ, מלבד המהדורה המרכזית ומבזקי הבוקר; לאחרונה אף ניסתה ההנהלה להפקיע מהעיתונאים את סיקור משפט נתניהו. העובדים, שהכריזו על סכסוך עבודה, פתחו בהליכים משפטיים – ובמקביל ניסו לפנות ישירות לבעל הבית כדי לשכנע אותו לדחות את המהלך. בנקודה הזאת נכנס לתמונה קמיר.

שורה של גורמים בערוץ ששוחחו עם "העין השביעית" מעידים שקמיר ממלא תפקיד מסוים – טיבו המדויק שנוי במחלוקת – במגעים עם בלווטניק. באופן רשמי, מסוף 2019 מוגדר קמיר כיועץ לדירקטוריון רשת 13. בסביבתו של קמיר טוענים שעבודתו מסתכמת בייעוץ שגרתי – סיוע בדברור ובניהול המשבר התקשורתי. בקרב העובדים, לעומת זאת, מתארים אותו כמעין שליח אישי של בלווטניק.

אלי קמיר עובד עם בלווטניק כבר שנים ארוכות, עוד לפני שמשרדו נשכר לייעץ לדירקטוריון רשת 13. "הוא האיש של בלווטניק, לא רק ברשת אלא בכל העסקים שלו", אומר אחד מעובדי חברת החדשות

מעורבותו של קמיר צצה סביב ניסיון של העובדים לייסד ערוץ תקשורת ישיר עם בלווטניק. בסוף חודש אפריל שלחו העובדים לבלווטניק שני מכתבים. האחד מטעם הוועד, שמאוגד בארגון העיתונאים, והאחר בשם קבוצה גדולה של כתבים, עורכים ומגישים: אלון בן-דוד, אילה חסון, נדב איל, ברוך קרא, אביעד גליקמן, ספי עובדיה, תמר איש-שלום, מתן חודורוב, עקיבא נוביק, דורון הרמן, אודי סגל, הילה קורח, טלי מורנו, אור הלר, ברק רביד, אבישי בן-חיים ורבים אחרים.

המכתב ששלחה לבלווטניק קבוצת העיתונאים נוסח באופן מחמיא, שלא לומר מחניף. אף שבלווטניק הוא בעל הון בקנה מידה עולמי, המדורג במקום ה-51 בדירוג המיליארדרים של "פורבס", במכתב הביעו העיתונאים הבנה למצוקותיו. לנוכח המצב הקשה שאליו נקלע ענף התקשורת בשל מגפת הקורונה והצניחה בהכנסות מפרסום, הם הצהירו שהם מוכנים לשלם "מחירים כואבים". בהקשר זה ראוי לציין כי דו"ח מיוחד שחיבר פרופ' ירון זליכה בהזמנת ארגון העיתונאים ניתח את נתוניה הכספיים של רשת 13 וקבע כי המשבר שבו היא נתונה הרבה פחות חמור מהמצג שמציגה ההנהלה.

דמותו של מנכ"ל ערוץ 13, אבי בן-טל, על אחד שלט מחאה של עובדי חברת החדשות

בחלק אחר של המכתב מגדירים העיתונאים את בלווטניק כ"אוהב ישראל", ומודים לו על החופש המערכתי שניתן להם, שמאפשר להם לעשות עיתונות עצמאית, אמינה ומקצועית המאפשרת את קיומו של שיח דמוקרטי בישראל. לאורך כל המאבק שמנהלים העובדים בחודשים האחרונים הם נשמעים אחרת לגמרי, וטוענים כי תוכנית הקיצוצים של בלווטניק ונציגיו מאיימת להחליש את מערכת החדשות באופן שיפגע קשות בעצמאותה. לטענתם, משבר הקורונה הוא רק תירוץ לסירוס מתוכנן מראש של חברת החדשות.

לפחות באחד משני המכתבים, זה שנשלח בשם קבוצת העיתונאים, אלי קמיר מילא תפקיד בתיווך בין הצדדים. גורמים בחברת החדשות אומרים שמי שהציע לפנות לקמיר בנוגע למכתב היה רביב דרוקר (שבעצמו לא חתום על המכתב). לפי אותם גורמים, יו"ר הדירקטוריון נדב טופולסקי נחשב גורם עוין מבחינת העובדים, והמחשבה היתה שאצל קמיר יוכלו לא רק למצוא אוזן קשבת – אלא גם חיבור ישיר לבלווטניק.

בעל השליטה בערוץ 13, המיליארדר לן בלווטניק (צילום מסך)

קמיר עובד עם בלווטניק כבר שנים ארוכות, עוד לפני שמשרדו נשכר לייעץ לדירקטוריון רשת 13. "הוא האיש של בלווטניק, לא רק ברשת אלא בכל העסקים שלו", אומר אחד מעובדי חברת החדשות. לכן, אומר עובד אחר, הגיוני שהעובדים יסתייעו בו כדי להגיע לבלווטניק, שמתגורר בבריטניה ומנהל עסקים חובקי עולם.

בסביבתו של קמיר, לעומת זאת, מנסים לגמד את חלקו במהלך: גורם בסביבתו גורס שהעובדים העבירו את המכתב לטופולסקי, והוא זה שהראה לקמיר את הנוסח. קמיר עצמו מסרב לומר מה בדיוק היה תפקידו, אך לא מכחיש שראה טיוטה של המכתב לפני שנשלח לבלווטניק, וחיווה את דעתו על הסיכוי שבלווטניק יגיב לפנייה. גורם בחברת החדשות טוען שקמיר היה מעורב גם בטיפול במשבר האמון שנוצר אחרי הדחת מנכ"ל החברה גולן יוכפז ב-2019, מהלך שנתפס אז כפגיעה קשה בחופש העיתונאי של המערכת. קמיר מכחיש בתוקף.

קמיר, עיתונאי לשעבר, לא עובד רק עם בלווטניק. לאורך השנים עבד עם לקוחות גדולים מהמגזר הפרטי והציבורי, ביניהם בנק דיסקונט, נובל-אנרג'י, קק"ל, נתיבי-ישראל, מקורות וכלל-תעשיות של בלווטניק. בכתבת פרופיל מקיפה שפורסמה ב"דה-מרקר" הוא הוגדר כאיש צללים שעיקר עבודתו נעשית מאחורי הקלעים. שותפו למשרד הייעוץ הוא ישראל בכר, היועץ הפוליטי שבשנים האחרונות עבד עם בני גנץ ובמערכת הבחירות האחרונה נחשף כמי שמאמין שגנץ הוא מועמד בלתי כשיר שמנהל רומן מחוץ לנישואים.

עבודתו של קמיר עם קבוצת בזק, בסכום חריג של מיליון דולר לשנה, גרמה לו להישלף מהצללים ולעמוד מול העין הציבורית. ב-2017, במסגרת חקירת "תיק 4000", התברר כי אחד מתפקידיו של קמיר היה לתווך בין שאול אלוביץ' וסטלה הנדלר – בעל השליטה והמנכ"לית לשעבר בקבוצת בזק – ובין מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, איש אמונו של שר התקשורת דאז בנימין נתניהו ומי שהוציא לפועל את חלקו של נתניהו בעסקת השוחד, לפי כתב האישום.

ראש ממשלת ישראל ובכיר הנאשמים ב"תיק 4000", בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל)

פילבר הודה בעבירות שיוחסו לו והפך לעד מדינה בתמורה לחסינות מפני העמדה לדין. הוא הודה, בין היתר, שנתניהו השתמש בו כדי לקדם את האינטרסים של אלוביץ', ובראשם מיזוג החברות בזק ו-yes. ערכו של המיזוג עבור אלוביץ' נאמד בקרוב למיליארד שקל. נתניהו אישר אותו אף שנאסר עליו לעסוק בענייניו של אלוביץ' בגלל קשרי החברות ביניהם.

החקירה העלתה שפילבר העביר לקמיר בסתר מסמכים פנימיים של משרד התקשורת. קמיר, מצדו, מסר לפילבר הנחיות ותיקונים ששירתו את בזק. בעימות שנערך בין השניים, שתוכנו נחשף ב"כלכליסט", הגדיר פילבר את מערכת יחסיו עם קמיר כ"ברית של גנבים". במסגרת הברית עם פילבר, קמיר שימש כשושבין של "פגישת התאנים והיין": היוועדות סודית של פילבר עם אלוביץ', שנערכה בביתו של הטייקון. מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, האיש הבכיר ביותר במשרד אחרי השר נתניהו, טען שקמיר הפך אותו לבובה שמשרתת את האינטרסים של אלוביץ' ובזק.

קמיר צפוי להעיד במשפטם של נתניהו ואלוביץ', שנפתח היום – אבל הוא גם עלול להגיע לבית-המשפט כאחד הנאשמים. במסגרת חקירת "תיק 4000" קמיר נעצר ונחקר בחשד שהיה מעורב בתיווך לשוחד ובביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים. בסוף 2018 המליצו המשטרה ורשות ניירות ערך לסגור את התיק בגין מחסור בראיות, אך בפרקליטות טרם הכריעו בסוגיה; גם אם קמיר לא יועמד לדין בגין יחסיו עם פילבר, ייתכן שיועמד לדין בגין עבירות על חוק ניירות ערך.

בפרשה אחרת קמיר כבר נחלץ מהעמדה לדין: ב-2018 נחקר חשד שקמיר וניר חפץ, בעבר יועצו הקרוב של נתניהו וכיום עד מדינה, הציעו לשופטת בדימוס הילה גרסטל להתמנות לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה. החוקרים חשדו שבתמורה למינוי התבקשה גרסטל לסגור את תיק החקירה נגד שרה נתניהו בפרשת המעונות, שהסתיים כזכור בהרשעתה בפלילים. החקירה, שזכתה לכינוי "תיק 1270", נסגרה בסופו של דבר בלי כתבי אישום.

קמיר בחר שלא למסור תגובה לדברים.