מיה זיו וולף היא לשעבר עיתונאית ב"רשת". מגישה ב"חדר החדשות", מהדורת החדשות המקומיות שהופקה על ידי חברת HOT, ולאחר מכן ומגישה ועורכת מבזקי חדשות בחדשות 10, מגישת תכנית הבוקר "אור ומיה" בערוץ 10 ובין מגישי התוכנית "העולם הבוקר" ב"רשת".

עכשיו כשאת כבר לא שם, אני מרשה לעצמי לשאול יותר בקלות: מה הסיפור הכי מצחיק שאת מכירה על תכניות בוקר והמנחים שלהן?

כלום לא עולה על תכנית הבוקר של עדן הראל וגיא לרר (אם אני לא טועה) עם הכלב שעשה את צרכיו על השולחן. שני דברים שאני זוכרת בשלוף: לאור הלר ולי היה ראיון עם הילה אלפרט שפשוט לא הצלחנו לדבר מרוב צחוק, או במקרה אחר הלכנו לעמדת המטבח ובדרך הרגשתי שעקב הנעל נשבר. מאותו רגע ועד סוף התכנית, עמדתי על קצות האצבעות בנעל הזו כדי לדמות עקב. אגב, לא רצו להחליף לי את הנעל בחנות! הבאתי את הוידיאו כהוכחה מצולמת לתקרית.

עוד הוכחה טובה למה כל תומכי מצלמות המעקב צודקים! יצא לך לראות הרבה תוכניות בוקר במהלך השבועות האחרונים? זיהית הבדלים משמעותיים משגרת הבוקר הרגילה של המוצר הטלוויזיוני הזה?

תכניות בוקר פחות, אבל כן רואה המון טלוויזיה בשעות אחרות ומעניין לראות את ההתאמות שעשו לימי הקורונה. כאן 23 מיד עלו עם שידורים חיים לילדים, קשת עם ישראל מבשלת יחד מהבתים של השפים וההופעות של הזאפה - פיצוח חכם ומותאם לתקופה. אגב, יצא לך לראות את התכניות האחרונות של snl?

עדיין לא - מה הפסדתי?

אחרי פגרה קצרה, עלו עם מערכונים שמצולמים כולם בבתים הפרטיים של השחקנים. זה עובד מעולה ופורץ דרך. הקורונה דרשה מאנשי הטלוויזיה לצאת מהקופסה ולדעתי זה הולך להשפיע על איך שיוצרים וצורכים טלוויזיה.

את חושבת שתם עידן ההשכמה המוקדמת של מנחי הבוקר? אפשר להישאר בבית ולשתות את הקפה הדלוח מעל הכיור של עצמך?

קודם כל, אף פעם לא שותה קפה דלוח :)

כן. ההערה התייחסה לנסיון שלי עם פינות קפה באולפנים של התכניות האלה.

יכול מאוד להיות. הרי גם ככה בהרבה תכניות נוצרת פמיליריות בין המגישים לצופים. אז למה לא לשדר מהסביבה הטבעית? אורלי וגיא למשל, מגישים עכשיו תכנית בוקר מהבית בפייסבוק. מאמינה שאופי השידור הזה יתפוס תאוצה.

אני מניח שזה קוסם גם למי שצריך לממן את השידורים האלה. הדחק הכלכלי מוביל אותנו בהכרח למשדרים זולים יותר וטובים פחות מהבחינה הטכנית/ויזואלית ואפילו תוכנית?

אם הפיצוח של התוכן נכון, זה לאו דווקא פוגע בו. ע"ע השפים של קשת. הצופה התרגל לשפה הוויזואלית של הסקייפ והזום אז זה פחות צורם בעין. כן, יש ויתורים ופשרות, אבל אפשר להתייחס לזה כהזדמנות

הזכרת ויתורים ופשרות - אלה קיימים כעניין של שגרה בטלוויזיה גם בכל הנוגע לתוכן עצמו. היו רגעים שנעת באי נוחות נוכח אייטמים מסוימים שעלו לשידור? יש איזה שיח פנימי שמשפיע על אייטמים כאלה או שהכל הולך?

כמובן שיש שיח בין המגישים והעורך שמשפיע על הליינאפ הסופי. משתדלת לא לפסול מרואיינים וזה קרה לעיתים רחוקות בלבד. לא הסכמתי לראיין מתנגדים לחיסונים, למשל. האם היו מקרים שנעתי באי נוחות? סביר להניח שכן. אבל אני לא נוצרת את לשוני.

אבל יש עוד סוג של אייטמים שזכו לביקורת לאורך השנים. חלקם נוגעים לקידומים מסוגים שונים והיו אפילו סיפורים על אנשים ששילמו כסף כדי להופיע בתכניות בוקר. מעבר לאלה, קיים גם העניין שהופך את התכנית לא פעם לחלון ראווה לקידום שאר התכנים המרכזיים של הערוץ ובשפה ברורה יותר: ריאליטי. זה לא מבאס לפעמים?

לפעמים. אבל כשתכנית פריים מצליחה היא יכולה למשוך צופים לרצועות במשך כל היום. הצלחתה, הצלחתנו. לא זכורה לי הפקעה של תכניות שלמות לצורך קידומים, אבל כן היו אייטמי קידום/ ליווי של תכניות ריאליטי. גם את זה אפשר להפוך לתוכן לגיטימי וראוי לשידור. אגב, כשזה במידה מה כל כך רע בזה?

אני יכול לחשוב על כמה מגרעות, אבל הפורמאלית מביניהן היא שלהבנתי זה מנוגד לכללי הרגולציה ורשיון השידורים. יש בזה גם ניחוח של רידוד האיכות של המוצר הטלוויזיוני לכדי מכשיר ברור לקידום אינטרסים (גם מסחריים) של הערוץ ובעליו. תכנית בוקר אקטואלית, יכולה להיות מוצר הגון ובעל משמעות, שייתן ערך משמעותי לצופים, גם בלי כבדות ראש כמו זו של מהדורות החדשות או תכניות האקטואליה המאוחרות יותר. אבל אני נסחפתי והחלפנו תפקידים. אם את כבר בעמדת המראיינת, מהן שלוש השאלות המעניינות ביותר שהיית שואלת מרואיינים בתקופה הזאת? את מוזמנת לבחור גם את המרואיין הרלוונטי.

קשה למצוא שאלות שלא נשאלו לאורך שעות השידור האינסופיות, אבל החשובות שבהן בעיני כרגע הן איך דואגים לעצמאים ולעסקים הקטנים. בלי סיסמאות, אלא תכלס. בכלל, מה תכנית העל לכל המובטלים במשק?

למה לא נלחמים על תיק החינוך? זה תיק משמעותי מאין כמוהו ולא רואה יותר מדי קופצים על התפקיד.

ובלי קשר לקורונה, למה חינוך לגילאי לידה עד שלוש לא עובר לאחריות משרד החינוך? שם מקומו הטבעי.

נשמע כמו חומר שלא מתמצה רק בשאלות למרואיין אלא מצדיק משהו רחב יריעה יותר, אפילו משדה הדוקו. אלו כיוונים רלוונטיים בעבורך?

בהחלט. גם אני חושבת בכיוון הזה.

יש משהו קונקרטי על השולחן?

אני כרגע בחופשת לידה - קצת לא סטנדרטית בעקבות המצב - אבל יש כבר מחשבות ודיבורים שבתקווה יבשילו לפרויקטים בהמשך.

עסקת בעבר גם בחדשות מקומיות בטלוויזיה וזה ז'אנר שנעלם. יש הצדקה להשיב אותו לחיים במיוחד בתקופות כאלה?

כן, אבל לא בטלוויזיה. יעבוד מעולה בפייסבוק. יש כלים לעשות טלוויזיה קהילתית מצוינת בזול ברשת.

הנה עוד סטרט-אפ לימי קורונה.

אתה נכנס איתי שותף?

קודם נסדיר את הסכמי הבעלות ואת התנאים המוקדמים שלי:  בלי פרסום וקידום סמוי ועם תחקירים על בעלי הערוץ.

אז לא :)

עכשיו סיקרנת. מעניין מה יכול להיחשף בתחקיר הגנוז שהיינו מכינים עלייך :)

בונוס: ארבע המלצות מדיה לתקופת הבידוד

1. תוכניות הבידוד של snl והלייט נייט האמריקני מהבתים.

2. הפודקאסט "שיר אחד" של כאן.

3. "ברוקלין 99" בנטפליקס.

4. בינג'ים נוסטלגיים של "בנות גילמור" ו"הבית הלבן".