המדינה דוחה את נוסח ההצעה של בג"ץ להחריג באופן מסוים את העיתונאים בישראל משיטת המעקב של שב"כ אחר חולי קורונה. המדינה מעלה הצעה משלה, שלטענתה תמנע פגיעה בחיסיון העיתונאי, אך מעוניינת עדיין בהפעלת חקירת השב"כ ויתכן שאף פוגעת עוד יותר בחיסיון.
בדיון שנערך בשבוע שעבר במקבץ עתירות שהוגשו נגד תקנות שעת החירום המאשרות לשב"כ לעשות שימוש בכליו לצורך מעקב אחר אזרחי מדינת ישראל, אימצו שופטי העליון אסתר חיות, חנן מלצר ונעם סולברג מתווה למניעת פגיעה בחיסיון העיתונאי שהוצע על ידי ארגון העיתונאים.
לפי המתווה שהוצע למדינה על ידי העליון, בארגון העיתונאים ידאגו להעביר למשרד הבריאות רשימה של כ-5,000 עיתונאים פעילים בישראל, כולל מספרי הטלפון שלהם, ואם וכאשר אחד מהם יתגלה כחולה קורונה המשרד יצור עמו קשר וישאל אותו אם הוא מסכים לשחזור מגעיו בשבועיים האחרונים. במקרה שיסרב, יוכל לפנות תוך 24 שעות לבית-משפט כדי לקבל צו מניעה, כאשר כל מקרה יידון לגופו על ידי שופט.
"עמדת המדינה היא כי אין מקום לאימוץ המתווה האמור", הודיעו אתמול (20.4) עורכי הדין שוש שמואלי וראובן אידלמן מפרקליטות המדינה. לפי המדינה, "האיזון הנדרש בענייננו בין חופש העיתונות וההגנה על המקורות [...] לבין הזכות לחיים ולבריאות הוא איזון מושגי-עקרוני, ולא איזון קונקרטי פרטני, כל מקרה לפי נסיבותיו. לפיכך, סבורים המשיבים כי האיזון מקומו להיקבע בהסדר הכולל ולא בהליך בחינה קונקרטי שנעשה בכל מקרה ומקרה עם נסיבות משתנות וממילא הכרעות משתנות".
המדינה דחתה גם הצעה נוספת לפיה עיתונאים יוכלו לבקש ממשרד הבריאות שלא להעביר את פרטיהם לשב"כ וכי תיערך להם חקירה אפידמיולוגית אנושית, בדומה לחקירות שנעשו טרם תוקנו תקנות שעת חירום שהתירו לשב"כ להשתמש ביכולותיו כדי לשחזר את זהות כל האנשים עימם נפגש חולה קורונה בשבועיים שלפני אבחנתו. המדינה הסבירה כי הסתמכות על חקירה אפידמיולוגית אנושית בלבד עלולה להביא "להשמטת חלק ממגעיו של העיתונאי החולה" וכך תיגרם סכנה בריאותית לציבור.
"המשיבים סבורים כי באיזון בין זכותם של המגעים [האנשים איתם בא החולה במגע] לחיים לבין הפגיעה בחופש העיתונות, גוברת הזכות לחיים", מסבירה המדינה, אך בד בבד מציעה מתווה משלה למניעת פגיעה בחיסיון העיתונאי.
לפי המדינה, איתור האנשים עמם בא במגע מי שחלה בקורונה ושליחת המסרונים כי עליהם להיות בבידוד מתבצע ע"י מנגנון אוטומטי, אשר מסד הנתונים שלו אינו נחשף אלא במקרה שמי שקיבל מסרון הגיש ערעור על הממצאים (או במקרה של בדיקה מדגמית). הסכנה לפגיעה בחיסיון העיתונאי, לפיכך, טמונה באפשרות שמקור של עיתונאי יקבל מסרון המודיע לו כי נפגש עם חולה קורונה, יערער על כך ואז ייחשפו הפרטים שלו ופרטי העיתונאי לאותם עשרות עובדים במשרד הבריאות ושב"כ אשר מורשים לעיין במידע.
לפי ההצעה של המדינה, "עיתונאי שאובחן כחולה במחלת הקורונה יוכל לפנות למשרד הבריאות ולבקש כי תיערך לו חקירה אפידמיולוגית אנושית בנוסף לבדיקתו במנגנון, וכי אף אדם לא ייחשף לתוצאות בדיקת מנגנון השירות, לכל צורך שהוא". במילים אחרות, מי שזוהה כעיתונאי ואובחן כחולה יוכל לבקש לשמור תחת חיסיון את ממצאי בדיקת "הכלי" של השב"כ. המדינה מבהירה כי במקרה שיהיו השגות מצד אנשים שקיבלו מסרון כתוצאה מכך שנפגשו עם העיתונאי, בדיקתן "תיערך אך ורק מול תוצאות החקירה האפידמיולוגית האנושית" ולא מול ממצאי בדיקת שב"כ.
המדינה מסבירה כי "עיתונאי אשר אובחן כחולה קורונה, יפנה למשרד הבריאות באמצעות מוקד קול הבריאות" בהקדם האפשרי, ואז "יוכל לבקש כי תיערך לגביו חקירה אפידמיולוגית אנושית, וכי קובץ התוצר שיופק מבדיקת מגעיו בשירות לא ייפתח על-ידי איש, גם לא לצורך בירור השגה". לשם כך יהיה חייב העיתונאי להציג תעודה מטעם לשכת העיתונות הממשלתית או ארגון עיתונאים מוכר.
במקרה כזה תיערך לו חקירה אפידמיולוגית אנושית בלבד, במסגרתה יחויב למסור את זהות האנשים עימם היה במגע קרוב במהלך 14 הימים שקדמו לאבחון. "היה והעיתונאי יבקש להימנע במהלך החקירה האפידמיולוגית ממסירת פרטיו של מקור שבא עמו במגע קרוב במהלך תקופה זו, יהא עליו למסור התחייבות בכתב כי יעדכן באופן אישי וללא דיחוי את המקור בדבר מחלתו, וכפועל יוצא בדבר חובתו של המקור להיכנס לבידוד בהקדם האפשרי, על פי הוראות צו בידוד בית", מציעה המדינה.
יחד עם זאת, המדינה כאמור לא מוותרת על הפעלת "הכלי" של השב"כ על עיתונאים שחלו בקורונה. המדינה מבהירה כי "בנוסף, יופעל מנגנון השירות בעניינו, לשם מניעת מצב אפשרי, מטבע הדברים, בו נשמטו מגעים במסגרת החקירה האנושית. אולם, השגות הנוגעות לרשימת מגעיו, ככל שיוגשו, ייבחנו לפי תוצאות החקירה האפידמיולוגית האנושית בלבד, וללא בדיקה בקובץ המגעים שהניבה בדיקת השירות".
הבהרה זו שומטת את הקרקע תחת ההתחייבות של המדינה שאיש לא ייחשף לתוצאות מעקב שב"כ אחר העיתונאים. למעשה, במקרה שעיתונאי בוחר להשמיט שמות מקורות במהלך החקירה האפידמיולוגית האנושית, מנגנון שב"כ יחשוף את אותם האנשים ואף ירמוז כי הסיכוי שהם מקורותיו של העיתונאי - גבוה.
העליון קבע כי על ארגון העיתונאים לתת את תגובתו להצעה זו עד הערב.
2109/20
2135/20
2141/20
2187/20