הסיפור המקראי (שמות י"ב) משרטט באופן בהיר את אסטרטגיית היציאה של ישראל ממצרים: ביום הראשון לחודש ניסן על כל בית אב לשים למשמרת שה אחד, לשחוט אותו ב-14 בחודש, למרוח את דמו על מזוזות הבית והמשקוף בעזרת אגודת אזוב, ולאכול את בשרו כשהוא צלוי בליווי מצות ומרור. האב ובני ביתו נדרשים להיות לבושים וחגורים לקראת מסע רגלי ארוך, לשאול מהמצרים כלי כסף, כלי זהב ושמלות, ולחכות לפקודת היציאה.

כשההוראות כל-כך ברורות ומפורטות, אין פלא שבני ישראל "עשו כדבר משה" – ויהי בחצי הלילה, וייצאו למסע הארוך. צאצאיהם, לעומת זאת, אינם מצליחים ללכת בדרכם ולממש את אסטרטגיית היציאה ממכת הקורונה. וכיצד יצליחו כאשר מדי ערב הם מקבלים את המסרים הבאים (ואלו כמה טיפות מהים) על תהליך סיום המשבר ועיתויו?

"לפי גורמים בכירים במשרדי הממשלה, מבוגרים מעל גיל 65 שמתגוררים בבתיהם יישארו שם בבידוד ופיקוד העורף ורשויות הרווחה ברשויות המקומיות יספקו להם מזון וצרכים בסיסיים. בכל האמור לקשישים בדיור המוגן ובמוסדות השונים תהיה בקרת כניסה למוסדות באמצעות חיילי פיקוד העורף, תמשיך להיאסר כניסה לבני משפחה וזרים ותבוצע בדיקת חום וציוד לכל מי שנכנס למוסד.

"כן יבוצעו בדיקות תקופתיות של הצוותים המטפלים, ובכל המחלקות יכניסו פעולות רווחה וחוסן נפשי. בדיור מוגן ובמחלקות העצמאיות יחזירו באופן הדרגתי את פעילויות הפנאי. יינתנו תמריצים כלכליים לצוותים במוסדות שבהם יימצא חולה או שייכנסו חוסים לבידוד בשילוב סטודנטים לסיעוד. כן יקימו 'קפסולת עובדים' למצב חירום – 30 אנשי צוות מחברות כוח אדם שנכונים לקריאה ברגע שצוות הדיור המוגן או המוסד מושבת בעקבות הדבקה" (מיכל פעילן, חדשות 12, 11.4.2020).

"במועצה לביטחון לאומי כמעט סיימו לתכנן את תוכנית היציאה מהנחיות הקורונה, והם יציגו אותה לראש הממשלה נתניהו בתחילת השבוע הבא. בדיונים על התוכנית הוצגו מספר אפשרויות פעולה, כולן נשענות על עקרון ההדרגתיות והזהירות. בין היתר נבחנת העלאה של היקף העובדים בתעשייה ובמשק באופן מדורג, ונבחנים מודלים שונים של עבודה במשמרות ובימים שונים.

"לגבי מערכת החינוך, לפי שעה החינוך המיוחד צפוי לחזור מיד לאחר חופשת הפסח, ובהמשך יחזרו גני הילדים. לאחר מכן ובאופן הדרגתי יחזרו גם בתי-הספר היסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים. עוד מתכננים במועצה לביטחון לאומי להביא לשחרור אזרחים מההנחיות לפי חלוקה אזורית וקבוצות גיל בכפוף לבדיקות וסקרים, ובהמשך גם הקלה כללית על ההגבלות של מרחק היציאה מהבית.

"לגבי אירועי הספורט עוד לא התקבלה החלטה. לפי שעה קניונים ומקומות בילוי לא צפויים להיפתח, אך במשרד האוצר לוחצים שכבר בשלב זה, בתוך שבוע-שבועיים, יפתחו שוב את החנויות במרחבים הפתוחים, ולא בקניונים" (עמליה דואק חדשות 12, 9.4.2020).

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן-טוב, אומר לחדשות 13: "לא צפויה חזרה לשגרת לימודים מלאה בזמן הקרוב. ילדים יכולים להיות מחוללי הדבקה. גם מדינות שחוזרות לפעילות לא מחזירות את בתי-הספר לפעילות. עדיין מתכונת העבודה תהיה מצומצמת, נימנע מהתקהלויות וממפגשים משפחתיים. דבר ראשון, נחזיר יותר עבודה למשק, ונרצה לראות איך המגפה מתנהגת עם הכללים החדשים. אם תהיה התפרצות נהיה בבעיה.

"צריך לעשות את זה באופן מדוד ובזהירות. נעלה את המדרגה מ-15% ל-30% [מועסקים], נחזיר קצת תחבורה ציבורית, פעילות ספורט יחידנית. לאחר שבועיים שבהם נראה שהתחלואה בשליטה – נעלה עוד מדרגה בהיקף העובדים, נסתכל על תעשיות באופן דיפרנציאלי, נחזיר אולי פעילות מסחרית נוספת" (חדשות 13, 11.4.2020).

באותו משדר הביא מתן חודורוב את תוכנית האוצר ליציאה מהמשבר, הכוללת חזרה מיידית לפעילות כלכלית, חידוש התחבורה הציבורית, חידוש פעילותם של עסקים קטנים (עדיין לא קניונים) וחזרה ללימודים, שיימשכו גם בחודשי הקיץ. הכתב הדגיש כי זו תוכנית לעומתית לזו של משרד הבריאות, ושהיא אינה מאושרת לפי שעה. נתניהו יחליט.

אלון בן-דוד הציג את תוכנית המל"ל ליציאה מהמשבר: הגישה תהיה פרטנית וסלקטיבית. לא בבת אחת. צפויות גם נסיגות מיישום מרכיבים בתוכנית. נדב איל הביא מסמך של קבוצת מומחים רב-תחומית שהתכנסה וגיבשה המלצות לאסטרטגיית היציאה. עיקרן: לבטל כליל את הסגר; הוא לא יעיל בריאותית, ולא רק הרסני מבחינה כלכלית. הקבוצה מציעה להחזיר את המשק לפעילות על-פי חתך גילי ולבחון את יעילות המהלך ואת מידת הנזק הבריאותי שהוא גורם, אם הוא גורם, לא על סמך מספר ההדבקות אלא לפי עקומת מספר החולים הקשים.

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, קרא להאזין לאפידמיולוגים ולמערכת שירותי בריאות הציבור, ועל-פי ממצאיהם ותובנותיהם לקבוע את המדיניות ולעקוב אחר יישומה. כל זה באותו משדר.

מעט לאחר מכן, בראשית השבוע, העריכו גורמים שונים שלא ניתן יהיה לחזור לפעילות הדרגתית כבר אחרי פסח. שר בממשלה אמר לחדשות כאן 11: "לא תהיה חזרה לשגרה אחרי פסח. אנחנו עוד ארבעה ימים נהיה אחרי הנקודה שתמיד נשאו אליה עיניים, 'אחרי פסח' – וזה רחוק מלהיגמר. אין כרגע אסטרטגיית יציאה ברורה, אין מספיק בדיקות ואין כלים שמונחים על השולחן מלבד ההחלטות ששמות את המדינה בהסגר".

הכתבת גילי כהן הזכירה כי "ערב החג, בשיחה עם חיילים, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא מקווה שאחרי המימונה נתחיל בהדרגה להוציא את אזרחי ישראל החוצה. עם זאת, גם גורמים פוליטיים וגם גורמים מקצועיים מעריכים כי לא יהיה ניתן לחזור לשגרה לאחר פסח. כך, הדיון באסטרטגיית היציאה כלל לא נקבע בשלב זה – והתוכנית עוד לא הוצגה לנתניהו". בהמשך המשדר דיווח רועי ינובסקי שבמשרד האוצר מאשימים את משרד הבריאות בהאטה מכוונת של קצב הבדיקות כדי לעכב את מימוש אסטרטגיית היציאה.

באותה נשימה משתפת מהדורת החדשות של כאן 11 את הציבור במידע הבא: "במשרד החינוך מנסים להיערך לתרחישי יציאה שונים, ואולם אין לפי שעה הנחיות ברורות ממשרד הבריאות לאיזה תרחיש יש להיערך. ב'חדשות הערב' דווח כי אחת מהנחות העבודה כעת היא כי בגני הילדים, משרד הבריאות יתיר קבוצות של עד חמישה ילדים בלבד. הדבר מעלה אתגר כפול: אין מספיק גננות, ואין מספיק גנים בשביל לחנך קבוצות קטנות רבות כל-כך. בין הפתרונות שהועלו על השולחן: גיוס מורות חיילות ובנות שירות, ואולי גם של הורים שייקחו אחריות על קבוצות הורים פעם בשבוע. כמו כן נבחנת האפשרות להשתמש בבתים פרטיים בחלק מהמקומות" (שאול אמסטרדמסקי, ערוץ 11, 12.4.2020).

מתסכל להיווכח עד כמה קוצר ראות ודעה קדומה גרמו לתקשורת לא לייחס את המשקל הראוי לקביעתו הפסקנית של שר הבריאות יעקב ליצמן מלפני חודש, שלפיה המגפה תיעלם והחיים יחזרו לסדרם עם ביאת המשיח, שתתרחש עוד לפני חג הפסח.