חברת גוגל השיקה אתר שמרכז מידע מהימן ממקורות מוסמכים על מגפת הקורונה, כך פורסם לאחרונה. המקור ליוזמה, כמתבקש, הוא ההתפשטות המסיבית של מידע כוזב ("פייק ניוז") סביב המגפה – התפשטות שהוגדרה על-ידי ארגון הבריאות העולמי כמגפה בפני עצמה.
היוזמה של גוגל איננה תקדימית. בשנים האחרונות הוקמו ברחבי העולם מיזמים רבים שנועדו להילחם בהפצת חדשות כוזבות באמצעות בדיקת עובדות (Fact Checking) והצגת מידע אמין על בסיס מקורות מוסמכים. בישראל פועל מיזם "המשרוקית", תחת העיתון הכלכלי "גלובס".
הנחת המוצא מאחורי מיזמי בדיקת העובדות פשוטה: בני אדם ישנו את תפיסותיהם השגויות אם רק ייחשפו למידע מהימן שיפריך אותן. מחקרים שנעשו ברחבי העולם העלו שההנחה הזו בעייתית מאוד, וזאת מכמה סיבות. ראשית, בני אדם פשוט נוטים לא לגלוש לאתרי בדיקת עובדות.
הנחת המוצא שמאחורי מיזמי בדיקת העובדות פשוטה: בני אדם ישנו את תפיסותיהם השגויות אם רק ייחשפו למידע מהימן שיפריך אותן. מחקרים שנעשו ברחבי העולם העלו שההנחה הזו בעייתית מאוד
מחקר של מועצת המחקר האירופית (The European Research Council) העלה שבמהלך הבחירות לנשיאות ארצות-הברית ב-2016, רוב הגולשים שנחשפו למידע כוזב כלל לא ביקרו באתרי בדיקת עובדות כלשהם. בנוסף, גולשים שכבר נכנסים לאתרים כאלו עושים בהם לעתים שימוש מניפולטיבי: לפי מחקר אמריקאי, גולשים שנכנסים לאתרי בדיקת עובדות נוטים לשתף בעיקר מידע שמחזק את אמונותיהם המוקדמות.
באופן ספציפי, הצגת עובדות על התפשטות של מחלות לא מסייעת להפריך את האמונות הכוזבות הקשורות אליהן. בתחילת השנה, חוקרים במכללת דארטמות בניו-המפשייר ואוניברסיטת IE בספרד פרסמו מחקר שבדק האם חשיפה למידע מהימן מארגון הבריאות העולמי עוזרת להילחם במידע כוזב סביב מחלת הזיקה. הממצאים היו חד-משמעיים ומדאיגים: החשיפה למידע לא שינתה את התפיסות השגויות, ואף גרמה לנשאלים להאמין פחות למידע מהימן על המחלה.
למרות הממצאים שהוצגו, אין זה אומר שאתרי בדיקת עובדות אינם נחוצים. הם יכולים למלא תפקיד חשוב בהתמודדות עם הפצת מידע כוזב על הקורונה, אבל בתנאי שימלאו כמה עקרונות חשובים. ראשית, בני אדם נמשכים למידע פשוט (אמיתי או כוזב), שפותר להם את אי-הוודאות וחוסר האונים מפני המחלה הלא מוכרת. הספרות הקיימת מעלה כמה המלצות שבאמצעותן ניתן לפשט את המידע עבור הגולשים:
- במקום להתמקד בהסברים מדעיים מפורטים על מאפייני המחלה, חשוב ליצור מסרים פשוטים וברורים שיכללו מסקנות פרקטיות בנוגע למה שאסור ומותר לעשות.
- כשבוחנים את אמיתותו של סיפור שמסתובב ברשת, חשוב להשתמש בקריטריונים חד-משמעיים (כמו "סיפור אמיתי" ו"סיפור שקרי") ולא במדדי ביניים ("אמיתי ברובו", למשל), שלעתים אינם מספיק נהירים לגולשים.
- בהתאם לכך, הצגת העמדה לגבי אמיתות הסיפור צריכה להיות כוללנית. כלומר, יש להתייחס לאמיתות הסיפור כולו כמקשה אחת. במקום להצהיר, למשל, שעובדות א' וב' בהצהרה של מנהיג מסוים אינן נכונות, יש לקבוע שאופי ההצהרה כולה הוא כוזב.
לצד עקרון הפשטות, חשוב מאוד שהמידע המתוקן יוצג לגולשים על-ידי מקורות שנתפסים בעיניהם כאמינים. לפי מחקר שנערך בשנה שעברה בארצות-הברית על-ידי מכון Pew, הציבור האמריקאי נותן אמון גבוה באמצעי התקשורת המקומיים (בהשוואה לאמצעי התקשורת הכלל-ארציים). אחת הסיבות לכך היא שהאזרחים תופסים את הכתבים המקומיים כמחוברים לקהילות המקומיות, שמורכבות מאנשים שדומים להם, ולכן קל להם להזדהות איתם.
כשבוחנים סיפור שמסתובב ברשת, חשוב להשתמש בקריטריונים חד-משמעיים (כמו "סיפור אמיתי" ו"סיפור שקרי") ולא במדדי ביניים ("אמיתי ברובו", למשל), שלעתים אינם מספיק נהירים
לפיכך, אם חברת גוגל למשל מעוניינת להנגיש את המידע המהימן שהיא מפרסמת, כדאי לה לשקול שיתופי פעולה עם ארגוני תקשורת מקומיים ברחבי העולם שיעניקו למידע חותמת של אמינות. זאת, בניגוד לאתרי בדיקת עובדות שפועלים בחסות ממשלתית; אלו נתקלים ביחס חשדני, מאחר שהם נתפסים כאמצעי צנזורה.
עניין האמינות חשוב במיוחד בהתמודדות עם תפיסות שגויות בקרב גולשים מבוגרים (בני 65 ומעלה). מחקר מהשנה שעברה הצביע על כך שאלו נוטים לשתף מידע כוזב ברשתות החברתיות פי שבעה יותר מגולשים צעירים. אחת הסיבות לכך היא, ככל הנראה, שאותם גולשים חונכו בילדותם לא להטיל ספק במידע שמגיע אליהם ממקורות בעלי סמכות (הורים, מחנכים ועוד). כתוצאה מכך הם עלולים להימנע מבדיקת מידע כוזב שמגיע אליהם ממקורות שמתחזים לגופים רשמיים.
על צד החיוב, אתרי בדיקת עובדות שישתפו פעולה עם גופים שזוכים לרמה גבוהה של אמון יוכלו להנגיש בצורה טובה יותר את המידע שלהם לאוכלוסייה המבוגרת. ההתמקדות בגולשים אלו היא חשובה במיוחד בעידן הקורונה, מאחר שהם בעלי סיכון גבוה יותר לחלות בצורה קשה יותר.
אתרי בדיקת עובדות כמו האתר החדש של גוגל אינם צריכים להניח שהאמת תעשה את העבודה עבורם. עליהם לפעול באופן אקטיבי להנגשת המידע החשוב שהם מפרסמים – הן באמצעות שיתופי פעולה אסטרטגיים עם גופים נוספים, שנהנים מרמת אמון גבוהה בציבור, והן באמצעות הצגת המידע בדרכים אטרקטיביות, שימשכו את הקהל לקרוא את המידע המהימן, לשתף אותו ולפעול לפיו ביומיום.
אופיר בראל הוא חוקר בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל-אביב