כיצד מתנהלים מנהיגים תקשורתית אל מול מגפת הקורונה? בדיקה השוואתית של אתר "העין השביעית" בין ישראל לבין מדינות ליברל-דמוקרטיות אחרות חשפה ממצאים מעניינים: בין ראשי המדינה בעולם המערבי יש כאלה שממעטים להופיע בתדרוכים ומסתפקים בנאומים אחת לכמה ימים, ואחרים שמקיימים בקביעות מסיבות עיתונאים ועונים בהן לשאלות. נתניהו בלט לרעה כמנהיג היחיד שבשבועיים שלפני הבדיקה השתלט על המסך כמעט מדי ערב, אך נמנע בסיום דבריו מלפתוח את הדיון לשאלות.
אולם "העין השביעית" והפורום לחשיבה אזורית סבורים שהשוואה מתבקשת לא פחות, ואולי יותר, היא בין ישראל לבין שכנותיה במזרח התיכון. מסיבה זו ביקשנו מעמיתות ועמיתי הפורום, כל אחד בתחום מומחיותו/ה, לבדוק כיצד נראית מנהיגות בזמן קורונה במדינות ערביות ומוסלמיות. העלינו בפניהם/ן שתי שאלות: עד כמה המנהיגים מובילים את הקשר עם הציבור באופן אישי או עושים זאת יחד עם הדרג המקצועי, ועד כמה הם מקיימים דיאלוג עם הציבור, בשונה ממונולוגים אל הציבור.
באופן מפתיע, או שמא דווקא לא כל כך מפתיע, מצאנו שמנהיגי מדינות האזור משתייכים לזן הנחבא אל הכלים: הם ממעטים להופיע בתדרוכים לציבור, וכאשר הם עושים זאת הם מנסחים את פניותיהם כ"דבר המנהיג לאומה". הם אינם מקיימים מסיבות עיתונאים ואינם עונים לשאלות הקהל. אף אחד מהם לא משתלט על זמן המסך, ואת התדרוכים המפורטים בסוגיות השונות הם מותירים לממשלה ולגורמי המקצוע.
מסתבר שישראל בהנהגת נתניהו יוצאת דופן גם בהשוואה אזורית. נותיר לקוראות ולקוראים להחליט האם המנהיגות והקשר עם הציבור במשבר הקורונה, בהשוואה מזרח-תיכונית, מחמיאה לישראל או דווקא להיפך -- מספקת לכולנו סיבות לענווה.
מצרים: פתוח לטוקבקים אבל רק חיוביים
הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי התייחס לראשונה לנושא הקורונה בהופעה ציבורית ב-22.3, בארמון הנשיאות, בעת פגישתו עם נשים מצריות לרגל ציון יום האם. הוא מנה בפניהן את הצעדים עליהם הוחלט כדי להתמודד עם המגיפה, ובראשם הקצאת 100 מיליארד לירות מצריות, בניסיון להתמודד עם הנזקים הכלכליים. לדבריו, מדובר במחויבות אנושית, מוסרית ודתית כדי שהעם המצרי לא יינזק. בתוך כך הבטיח סיסי שאין כל מחסור במוצרי יסוד, אולם המליץ שלא לקנות מצרכים בצורה מוגזמת. יצוין שעוד לפני הופעתו הציבורית הזאת, הוא קיבל באופן אישי החלטה לסגור את בתי הספר והאוניברסיטאות, בניסיון להיענות לדרישות הציבור המודאג.
נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי מתייחס לראשונה לנושא הקורונה בהופעה ציבורית; ארמון הנשיאות, 22.3 (צילום מסך)
מבחינה תקשורתית, הנשיא התחייב לשמור על שקיפות מלאה מול הציבור "ולא להחביא דבר". מעבר להופעתו הציבורית הנדונה, מקיים סיסי קשר עם הציבור באמצעות דף הפייסבוק שלו. דף זה פתוח לתגובות הציבור, אולם כל התגובות חולקות שבחים לנשיא. פרט לשרת הבריאות, שהיא רופאה במקצועה, מינה לאחרונה סיסי יועץ לנושאי בריאות – תפקיד שאויש לראשונה – מומחה רפואי שגם כיהן כשר הבריאות בעברו. במקביל א-סיסי ביקר במקומות בהם הצבא מסייע לסקטור האזרחי בפעולות ניקוי וטיהור. ניתן לעקוב אחר פעילות א-סיסי בדף הפייסבוק שלו.
הנשיא א-סיסי מבין היטב את ההשלכות של משבר הקורונה על כלכלתה המדשדשת של מצרים, ובייחוד על התיירות ועל ההכנסות מתעלת סואץ, ככל שתעבורת הסחורות הבין-לאומית דועכת בימים אלה. כך ניתן להסביר, אולי, את שתיקתו היחסית של הנשיא, ואת העובדה שהוא מאפשר לגורמים המקצועיים, לשרים האחראים (דוגמת שר החינוך) או לאנשי הדת, להכריז על סגירתה ההדרגתית של המדינה – א-סיסי שואף להיתפס בציבור כמי שניהל את המשבר בצורה הטובה ביותר.
וכך, למעט אותה התבטאות אחת ויחידה שלו עד עתה, הרי שקולו נדם. זאת, שעה שהשלטונות במצרים מנצלים את ההזדמנות שנקרתה בדרכם וממשיכים להפעיל צנזורה קשה על כל נימה של ביקורת כלפי השלטון, ובין היתר אוסרים אזרחים המערערים על אופן טיפול המדינה במשבר.
הרשות הפלסטינית: יו"ר בלי פייסבוק
יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס השכיל להכריז על מצב חירום ולנקוט צעדי מנע לבלימת התפשטות הקורונה כבר בשלבים מוקדמים של טרום התפרצות המחלה בשטחים. עבאס ניהל את המשבר בצורה אסרטיבית ונחרצת, קבע מדיניות והתווה אסטרטגיה ברורה ובלתי מתפשרת בכל הנוגע להתמודדות עם הקורונה. עם זאת, המנהיג הפלסטיני חובב הנאומים חרג הפעם ממנהגו ועד כה נספרה הופעה תקשורתית אחת בלבד שלו, שהסתכמה בהקראה בת חמש דקות של טקסט כתוב מראש ותו לא.
בניגוד למנהיגים אחרים בעולם, שמנצלים את הפלטפורמות הדיגיטליות ליצירת קשר כמעט אישי עם הציבור, עבאס אינו מחזיק חשבון פייסבוק, וגם לא טוויטר. מעבר לכך נראה כי עבאס בחר שלא להעמיד את עצמו בפרונט התקשורתי והאציל סמכויות בנושא זה לדרג המקצועי ולראש הממשלה הפלסטיני מוחמד שתיה. הקשר שלו עם הציבור הפלסטיני נעשה אפוא בעיקר באמצעות "מיופי כוח" וגורמים מתווכים המוציאים לפועל את מדיניותו.
דובר הממשלה הפלסטינית אבראהים מלחם, בהודעה לציבור על אודות משבר הקורונה (צילום מסך)
העיקרי שבהם הוא ראש הממשלה שתיה, הנוהג להופיע מעת לעת באולפני הטלוויזיה הפלסטינית ולהודיע לציבור על ההנחיות החדשות באמצעות מסרים מוקלטים. יותר מזה: באקט מרענן שכמעט שלא נתקלנו בו בעבר, דובר הממשלה הפלסטינית, אבראהים מלחם, עורך מסיבות עיתונאים קבועות פעמיים ביום, ב-11 בבוקר ובשש בערב, ובמהלכן הוא מוסר נתונים ומעדכן בהתפתחויות הקורונה.
בניסיון לשדר שקיפות מרבית, דובר הממשלה אף עונה בסבלנות ובהרחבה על שאלות הכתבים ומקיים קשר אינטראקטיבי עם הציבור. מבחינה זו הפך מלחם לפּנים של משבר הקורונה בגדה, ויש לציין שלא רק הוא רץ במהירות מאולפן אחד למשנהו; כך נוהגים גם שרת הבריאות הפלסטינית ומושלי המחוזות השונים ברחבי הגדה, כדי להרוות את צימאון הציבור הפלסטיני למידע.
סעודיה: קשר חד-כיווני
הציבור הסעודי מקבל את המידע על צעדי החירום בנוגע למשבר הקורונה באמצעות הנחיות מהמשטר. כך למשל, המלך סלמאן פירסם צו ב-23.3 המטיל עוצר כללי במדינה למשך 21 ימים, בין השעות שבע בערב ועד שש בבוקר. לצו לא נלוותה מסיבת עיתונאים עם שאלות ותשובות, שכן בממלכה הסעודית לא נהוג שהמלך משיב על שאלות עיתונאים, גם לא בעת משבר. באותו אופן מתקשרים גם שאר שרי הממשלה עם הציבור בכל הנוגע למגפת הקורונה.
את הדיווחים המקצועיים השוטפים מוסרים שר הבריאות ד"ר תאופיק ראביה ודובר משרד הבריאות ד"ר מחמד עבד אל-עלי. הם מכנסים מסיבות עיתונאים יומיות בהן הם מדווחים לאזרחים על האמצעים הננקטים לבלימת המגיפה, על מספר החולים ועל היערכות בתי החולים.
לעיתונאים לא ניתנת האפשרות לשאול שאלות, לדרוש הבהרות או כמובן למתוח ביקורת על צעדי הממשלה. משבר הקורונה לא שינה אפוא את אופי הקשר בין המשטר לציבור: הוא נותר חד-כיווני כשהיה.
טורקיה: שר הבריאות מוביל
הנשיא ארדואן הוא שליט סמכותני המנהל בימים כתיקונם כל היבט של הרשות המבצעת, אולם במשבר הקורונה העדיף להעביר את המערכה לניהול מקצועי. ב-18 במרץ קיים ארדואן מסיבת עיתונאים ראשונה (ועד לרגע זה גם אחרונה) הממוקדת בסוגיית הקורונה, ובה הכריז על שורת צעדי מנע, צמצום תנועה ובדיקות, והביע את ביטחונו במערכת הרפואה הציבורית וביכולתה של טורקיה להתגבר על המשבר.
נשיא טורקיה ארדואן מודיע על חולה הקורונה הראשון במדינה (צילום מסך)
לכל אורך המשבר, מתחילת מרץ, האיש המוביל את הטיפול בו הוא שר הבריאות פהרטין קוג'ה (Fahrettin Koca), רופא בהכשרתו. בימים האחרונים קיים מספר רב של פגישות ומסיבות עיתונאים, וביום שני האחרון (ה-23 במרץ) קיים מסיבת עיתונאים בת כ-40 דקות שבה תיאר את המצב בטורקיה וענה על שאלות העיתונאים. לדבריו הוא מרכז צוות גדול של אנשי רפואה ואקדמיה הקרוי "ועדת הקורונה המדעית" כדי לטפל במצב ולמצוא פתרון במהירות.
סוריה: קורונה מה?
הנשיא הסורי בשאר אל-אסד כלל לא הופיע בציבור מאז תחילת משבר הקורונה, אך זה אינו דפוס חריג בהקשר שלו. היחיד שמתראיין בנושא הוא שר הבריאות שניצל את ההזדמנות להצהיר ש"הצבא הסורי טיהר את סוריה מחיידקים רבים" בהתייחסו לאופוזיציה. לטענת המשטר, יש רק חולה בודדת בקורונה במדינה, שהגיעה מבריטניה – בת של בכיר עלום במשטר.
ההופעות של שר הבריאות הן קצרות. מתאפשרות שאלות מצד נציגי כלי תקשורת הנאמנים למשטר, אבל אלו לא מציגים אף פעם שאלות מאתגרות או עוסקים במה שמעניין את הציבור. סורים רבים מתלוננים בעמוד הפייסבוק של משרד הבריאות הסורי אך אינם מקבלים תשובה. רבות מהתלונות עוסקות בהפקעות מחירים של אלכוהול לחיטוי, חומרי ניקיון ומסיכות לפנים.
איראן: תיאוריית קונספירציה
המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, לא מעביר לציבור סקירות תקופתיות בנוגע למצב הקורונה. את נאומו האחרון הקדיש חמינאי להצעות אמריקאיוּת לסיוע, וציטט תיאוריית קונספירציה לפיה ייתכן שארה"ב היא האחראית ליצירת הווירוס ושהיא תנצל את ההזדמנות להרחיב את הפצתו באיראן. חמינאי אינו עונה לשאלות. הדוברים שכן מתבטאים (וגם אז, לא מדובר בהתנהלות קבועה ומסודרת) הם בדרג פוליטי נמוך יותר או בדרג מקצועי. גם הנשיא הנבחר של איראן, חסן רוחאני, איננו מוסר סקירות קבועות.
מרוקו: מונולוגים ממשרד הבריאות
הגורם המדיני שנמצא בחזית המאבק בנגיף הקורונה במרוקו ומנהל את הקשר עם הציבור הוא שר הבריאות. ראש הממשלה, סעד אדין אל-עות'מני, השתתף בפנייה הראשונה לציבור והודיע שהגורם שינהל את המאבק בנגיף יהיה משרד הבריאות. מאז, ראש הממשלה אינו מעורב באופן פעיל בקשר עם הציבור. ומה בנוגע למלך? ככלל, מוסד המלוכה במרוקו מופרד מענייני המדינה היומיומיים, נאומי המלך עומדים מעל לפוליטיקה והקשר בינו לבין השרים מתבצע באמצעות מספר יועצים מתווכים.
מדי יום בשעה 21:00 מתקיים משדר שאותו מוביל שר הבריאות ולעיתים מצטרף אליו שר הפנים. המשדרים מתקיימים במתכונת של מונולוגים ואין במהלכם אפשרות לשאלות ותשובות. עיתונאים ושדרנים מקיימים ראיונות עם מקבלי ההחלטות, כשלפניהם הם אוספים שאלות מהציבור באמצעות הרשתות החברתיות. כמו כן, במהלך היום מתבצעים תדיר עדכונים באמצעי התקשורת, ואף הוקמו לשם כך אתר אינטרנט מיוחד וקו טלפון הזמין לכל.
יחד עם זאת, לא כל תושבי מרוקו מחוברים לרשת האינטרנט או זמינים בכל רגע נתון ולכן התקשורת מתבצעת גם דרך מערך הקאדים המקומיים, שמנהלים סקטורים בתוך הערים, וה"מקאדמים" – אותם ותיקי השכונות שמכירים אישית את התושבים ויודעים לעבור מבית לבית כשצריך.
אינדונזיה: הנשיא מככב
לאחר ימים בהם היה מקום לתמוה כיצד הקורונה לא מצאה דרכה לארכיפלג האינדונזי הענק בן אלפי האיים שבו חיים מעל לרבע מיליארד איש – ובפרט לאור העובדה שמדובר ביעד תיירותי גלובלי פופולרי – היה זה הנשיא האינדונזי עצמו, ג'וקו וידודו (ג'וקואי), שהודיע ב-2.3 על שני מקרי ההידבקות הראשונים במדינה. הופעתו האישית לא מפתיעה; לנשיא בולטוּת תקשורתית משמעותית בארצו והוא נוהג להוביל קמפיינים מדינתיים למיניהם באופן אישי, מה גם שבשנה שעברה זכה לאמון מחודש כאשר נבחר לכהונת נשיאות נוספת.
נשיא אינדונזיה ג'וקו וידודו מודיע על חדירת נגיף הקורונה למדינה, 2.3.20 (צילום מסך)
ואכן, מאז הודעתו זו, נוכחותו התקשורתית לאורך המשבר ניכרת היטב, כשהוא מנצל את הופעותיו גם לשם שכנוע הציבור להקפיד על צעדי המנע שננקטו, חיזוק הסולידריות הפנימית וכנראה גם הדגשת התפקיד שממלא השלטון המרכזי במשבר, במדינת-ענק שבּה ישנם גם דרגים מקומיים שונים. יצוין שלאורך כל תקופת המשבר נשמעת ביקורת במדינה על היעדר שקיפות, תגובה איטית של השלטונות שצעדיהם מפגרים אחר קצב האירועים, ומחסור בציוד רפואי ובקצב ביצוע בדיקות האבחון.
עיראק: נשיא עם כפפות
נכון להיום, עיראק היא המדינה הערבית שנפגעה באופן הקשה ביותר מווירוס הקורונה: עד כה נמנו בה למעלה מ-300 מקרים מאומתים של חולים ו-27 חולים מתו בגלל סיבוכי המחלה. המגפה התפרצה במדינה לראשונה כבר בסוף פברואר, עם הגעתם לעיר הקדושה נג'ף של תלמידי-דת איראנים שהביאו עימם את המחלה ממדינתם.
המשבר תפס את עיראק באחת התקופות הבעייתיות והרגישות ביותר שלה מאז הפלת משטר הבעת' בשנת 2003. זה למעלה משנה וחצי, מאז הבחירות שנערכו במדינה במאי 2018, נמצאת עיראק במערבולת פוליטית, מדינית, צבאית ולא פחות מכך גם אזרחית וחברתית. בקצרה, בראשית דצמבר האחרון נכנסה לתוקף התפטרותו של ראש הממשלה עאדל עבד אל-מהדי, שפינה את מקומו בעקבות גלי הפגנות נחושים.
מאז, לא נמצא לו מחליף מוסכם, ובמדינה שולטת ממשלת מעבר עם ראש ממשלה נעדר לגיטימציה שנמנע כמעט לחלוטין מלהופיע בציבור. מסיבה זו, עם התפרצות המגפה במדינה לא היתה סמכות שתנהל את ההתמודדות עם המשבר באופן יעיל וממוקד, והטיפול נותר בידי הסמכויות המקצועיות במשרדים, ועל כן גם החל באיחור מסוים ונוהל, לפחות בתחילתו, בגמגום.
נשיא החבל הכורדי בעיראק, מסרור בארזאני, במסר לאומה על רקע משבר הקורונה (צילום מסך)
בהיעדרם של רשות מבצעת ושל ראש ממשלה מתפקד, המידע שקיבל הציבור בראשית ההתמודדות עם המגפה וההנחיות להתמודדות איתה ניתנו במשורה, וכמעט אך ורק באמצעות המשרדים המקצועיים. רק בשלב מאוחר, על רקע הבלבול וחוסר היעילות ביישום ההנחיות, נקרא לדגל נשיא עיראק, ברהם סאלח, הנושא בתפקיד סמלי ולא ביצועי, ולקח על עצמו את האחריות להעביר לציבור העיראקי את ההנחיות ולהסביר את חומרת המצב.
סאלח נושא את הצהרותיו לאומה בשידורים מחדר סגור במשרדו, כשהוא לובש כפפות. אין מדובר במסיבות עיתונאים אלא בהצהרות מוקלטות בהן לא ניתן מענה על שאלות. על פי רוב, את ההנחיות עצמן, הן בנושאי היגיינה והן בנושאי מניעת יציאה מן הבית והתכנסויות, מוסיפים להעביר לציבור העיראקי משרדי הממשלה.
בחבל הכורדי בצפון המדינה, המתנהל כחבל אוטונומי הכפוף לבגדאד, ובו ממשלה ופרלמנט עצמאיים, המצב טוב יותר: בעקבות הידיעות על התפרצות המגפה בחבל ועל מותם של שמונה אנשים בעקבותיה, הורה נשיא החבל, מסרור בארזאני, על הטלת עוצר מלא בערים. הוא החל כבר בליל שישי ה-13 במרץ. את ההכרזה על הטלת העוצר, הפנייה לציבור לגלות אחריות ומשמעת ואת העברת העצות לשמירה על היגיינה ומרחק, מסר הנשיא בארזאני בעצמו בהצהרה לתקשורת, אך גם במקרה זה מדובר היה בהצהרה שצולמה בלשכתו, בלא נוכחות עיתונאים וללא מענה על שאלות.
סודאן: חוששים מהצבא
אחרי 30 שנות הדיקטטורה של עומר אל-בשיר, ואחרי מחאה פוליטית-חברתית רחבה שסייעה להפלתו, שורר בסודאן מתח רב בין אנשי הצבא למנהיגים האזרחיים, ובציבור קיים חשש מתפיסתו הטוטלית של השלטון בידי הצבא. בשל כך, ועל אף שקיים תיאום מלא בין הצבא למנהיגות האזרחית בעניין משבר הקורונה, ניכר כי בכל מה שקשור להנגשת המידע מתקיימת "הפרדת רשויות" שנועדה לבסס ולחזק את תדמיתו של השלטון המשותף, האזרחי-צבאי.
עד כה, ראש הממשלה ד"ר עבדאללה חמדוכ ושר הבריאות שלו נשאו כל אחד בנפרד נאומים לאומה, כשהם לבדם ואינם מלווים בגורמים אחרים; הגנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן, יו"ר מועצת הריבונות – הגוף הממונה על הממשלה שלמעשה מחזיק את מושכות השלטון במדינה – נשא נאום כשהוא לבדו ואינו מלווה בגורם אזרחי. נוסף על כך, הוקמה לאחרונה "הוועדה הגבוהה למצבי חירום רפואיים", אשר מדווחת לשר הביטחון. אחד מחבריה (דרג מקצועי) נשא דברים לאומה כשלצדו עומד שר הבריאות האזרחי מצד אחד, ואיש צבא ממועצת הריבונות מצד שני.
במסיבות העיתונאים של שר הבריאות היתה תקשורת עם הציבור, שעה שהצהרות המנהיגים לא לוו בשאלות ותשובות.
ירדן: נאום המלך
בירדן הוכרז ב-17 במרץ סגר כמעט מוחלט, מתוקף חוק ההגנה, והוא נאכף בנוקשות על ידי הצבא ומנגנוני הביטחון. המלך עבדאללה פנה לציבור לראשונה ב-23 במרץ, במסר מצולם קצר: הוא הצדיק את צעדי החירום שנוקטת הממשלה והסביר כי מדובר במדיניות מנע מתחייבת. פנייתו נוסחה כדבר אב אל בניו ומוסגרה בשיח של הקרבה – ובאופן ספציפי, הקרבה צבאית – תוך התייחסות ליום השנה לקרב כראמה שצוין בירדן יומיים קודם לכן.
מלך ירדן עבדאללה במסר לאומה על רקע משבר הקורונה (צילום מסך)
המלך מעניק ראיונות ומסיבות עיתונאים לתקשורת הזרה בעת ביקוריו בחו"ל, ולעתים הם כוללים שאלות ותשובות. אירועים תקשורתיים דומים בירדן הם נדירים מלכתחילה, ואינם כוללים אף פעם מענה לשאלות. כאשר מתפרסמים "ראיונות" עם המלך בתקשורת המקומית הם נעשים תחת בקרה קפדנית, כשהתוצאה היא מין נאום במתכונת של שאלות ותשובות. גם כאשר המלך מדבר לציבור באופן ספונטני פחות או יותר, מובאים דבריו כנאומים קצרים. המלך לא חרג ממנהגו זה גם בעת משבר הקורונה, אולם התקשורת מסקרת מדי יום את האופן שבו הוא מפקח על ניהול המשבר יחד עם בנו חוסיין, יורש העצר.
את הקשר עם הציבור מנהלים בפועל ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים (פנים, חינוך, בריאות ועוד) בתדרוכים יומיים לעיתונות המתקיימים במרכז הלאומי לביטחון ולניהול משברים. גורמי מקצוע ממשרדי הממשלה השונים מתראיינים בקביעות לעיתונות. דובר הצבא משתתף בעדכון הציבור בהיבטים הנוגעים לאכיפת הסגר ואספקת מצרכי יסוד לאזרחים. כל המידע הזה מועבר לציבור באופן מפורט ומסודר באמצעי התקשורת השונים.
איחוד האמירויות הערביות: היועמ"ש מאיים
למן ה-15 במרץ, שייח' מוחמד בן זאיד, שליט אבו דאבי, מתקשר ישירות עם תושבי איחוד האמירויות בנוגע לתהליכי מניעת הקורונה, זאת לאחר שהוקמה ועדה מיוחדת לטיפול במשבר, ביחד עם שליט דובאי, מוחמד בן ראשד אל מכתום. למחרת, ב-16 במרץ, הרשות לעניינים אסלאמיים הודיעה שהיא סוגרת את כל המסגדים, וב-23 במרץ משרד הבריאות והמניעה והרשות הלאומית לניהול חירום ומשברים ואסונות פרסמו הצהרה על סגירת כל הקניונים. בד בבד, היועץ המשפטי לממשלה איים על "מפיצי שמועות" בעונש מאסר. בימים אלה, משרד הבריאות מפרסם תדרוכים יומיומיים על המצב, אך לא התקיימו מסיבות עיתונאים או הזדמנויות לקיים דו שיח עם מקבלי ההחלטות - כנהוג באיחוד האמירויות.
***
השתתפו בהכנת המאמר: אלה אפק ונועם זיצמן (מצרים); דנה בן שמעון (פלסטינים); ד"ר שאול ינאי (סעודיה); פרופ' דרור זאבי (טורקיה); אליזבט צורקוב (סוריה); עידן בריר (עיראק); ד"ר אורי גולדברג (איראן); ד"ר אסף דוד (ירדן); קייטי וקסברגר (איחוד האמירויות הערביות); ענבל בן יהודה (סודאן); עינת לוי (מרוקו); ד"ר גיורא אלירז (אינדונזיה)