אחרי חודש של אי-ודאות והמון ספקולציות, נמצא סוף-סוף פתרון למשבר בית"ר ירושלים, שאושר השבוע בהתאחדות לכדורגל ויאפשר לקבוצה לפתוח את העונה.
הנעלם הגדול בכל הסיפור היה ארקדי גאידמק, שמאז שיצא לרוסיה מאימת הנושים ניתק מגע באופן כמעט טוטאלי. אפילו יו"ר בית"ר יצחק קורנפיין לא ידע במשך שבועות רבים כיצד לנהוג ולאן הולכת הקבוצה. על גאידמק נכתבו כל מיני סיפורים. אומרים שהוא חולה ומאושפז בבית-חולים, מה שמעורר את התהייה איך זה שאף אחד לא שלח למוסקבה עיתונאי לאתר את מקום הימצאו של הגביר ולשוחח איתו פנים אל פנים. כבר ראינו במקומותינו עיתונאים מצליחים במשימות קשות מאלו.
גל הפרסומים בשבועות האחרונים על בית"ר היה מבלבל, מטעה ולא מדויק. אתר ONE, הנחשב מקורב לגאידמק, הרבה באייטמים של "פרסום ראשון", אבל חוץ מלעשות באז עם 238 תגובות, לא סיפק את הסחורה. התרומה הבולטת של האתר לכאוס התקשורתי שאפף את המתרחש בבית"ר היתה ב-13.7.09, כשאופירה אסייג פירסמה ציטוט דרמטי של גאידמק ממיטת חוליו: "תוך 48 שעות אני אעביר כסף, אין פירוק!". כל זה תחת הלוגו המבטיח "בלעדי". כעבור 48 שעות התבררה החדשה המסעירה הזו כאייטם בלעדי נוסף הסובל מאפס אמינות. שום כסף לא הגיע מגאידמק.
וכשגם האתר המדברר את גאידמק מאבד את הדרך, אין להלין על היתר. כולם ירו באפלה כמיטב יכולתם, בניסיון לפגוע מה שיותר באזור שבו נראו בעיקר מטרות דמה.
במבחן התוצאה, אפשר לסמן כרגע בזהירות את "מעריב" כמי שהיה הקרוב ביותר, או כזה שטעה הכי פחות. "מעריב" היה הראשון שדיווח לראשונה על מועמדותו של גומא אגייאר ללוקח החסות על בית"ר ירושלים (אלי ברדנשטיין, 4.5.09).
אגייאר, שגזר קופונים תקשורתיים נאים משידוכו האפשרי עם בית"ר, ירד מהכותרות לפני כחודש אחרי שהודיע כי לא ירכוש את הקבוצה. בנקודת הזמן ההיא, "מעריב" היה בעמדה של גנן מלפפונים. אלא שבתחילת השבוע – מהפך. אחרי אינספור התפתחויות והתפתלויות הפך אגייאר למושיע, תרם את הסכום שהיה נחוץ לבית"ר, הציל את המועדון מפירוק והפך לספונסור הראשי.
מתוך "מעריב"
"מעריב" היה הראשון שהחזיר לעניינים את אופציית אגייאר (ביום ראשון השבוע). "מעריב" היה גם זה שדיווח לפני חודש לראשונה על מועמדותו של יצחק שום למאמן הקבוצה (שני האייטמים האחרונים מאת יניב טוכמן), מה שהתאמת לבסוף.
חשוב להדגיש: "מעריב" לא ידע הרבה יותר מכל היתר, אבל הפגין בכל זאת עבודה טובה של הכתב המסקר (טוכמן), שכללה שיחות רבות עם מקורבים ויכולת לזהות תהליכים בלי להתלהם כנהוג בכלי תקשורת אחרים.
מימין: גומא אגייאר, ניר ברקת, איציק קורנפיין. שלשום בירושלים (צילום: אוליביה פיטוסי)
העבודה הזו, מה לעשות, היתה שזורה גם בפרגונים ובליקוקים ההכרחיים בעת הסיקור, כדי להגיע למעמד של שיחות רקע וסמול טוק עם האנשים בצמרת. זה קורה כמעט בכל עיתון ובכל אתר במינונים משתנים. וכשאנחנו עוסקים בצד המנצח, כדאי לקרוא את כותרת המשנה של שער ספורט "מעריב" ביום רביעי, כדי להבין מי האנשים שהביאו אותו עד הלום: "איציק קורנפיין עשה את הבלתי ייאמן והצליח להציל את בית"ר ירושלים מאימת הפירוק והורדת הנקודות. בלי ניר ברקת וגומא אגייאר זה לא היה קורה".
באותו עניין: בבוקר היום שבו כונסה מסיבת העיתונאים שבישרה על הפתרון לבית"ר, החליטו ב"ישראל היום" כי "היום יוחלט שאין מנוס מפירוק", וקבעו שהיו"ר קורנפיין גרם לה נזק כבד. נכון שהסאגה המתמשכת עלתה לכל עורכי הספורט על העצבים, אבל עוד גרם אחד של סבלנות היה מונע את הנפילה הזו.
שלוש קטנות
עליית המדד. עדכון בשיעורי הפגיעה של תקשורת הספורט בעונת המלפפונים. בשבוע שעבר דיווחתי על דיוק של 4% בדיווחים על שחקנים העומדים לחתום בפועל תל-אביב. שחקן נוסף שהצטרף העלה את שיעור הפגיעה ל-6% (ארבעה שמות מ-66). אוהד הפועל פתח-תקווה, שהתקנא באחוזים של הפועל תל-אביב, הפנה אותי לרישום אצלם: תשעה שחקנים מ-102 שהוזכרו – כמעט 9%. זו כבר הצלחה מרשימה יותר של כתבי הספורט.
המיתון כבר כאן. בחמש השנים האחרונות נהגו ב"ידיעות אחרונות" לשלוח בתקופה הזו כתב וצלם שחרשו את מערב אירופה בסיקור מחנות האימונים של הקבוצות הישראליות. "מעריב" הצטרף לשנה או שנתיים, ובמקביל עשו זאת גם אתר ערוץ הספורט ו-ONE.
והשנה? "מעריב" כבר שלוש שנים מחוץ לתמונה מטעמי חיסכון, וערוץ הספורט הצטרף אליו כעת. דוד בן-שימול מ"ידיעות", שהיה הכתב הקבוע לנסיעות הללו, נסע השנה לשלושה ימים בלבד והתלווה רק למכבי תל-אביב, כחלק מהיכרותו עימה (לא מזמן מונה לסקר אותה). ב"ידיעות" הסתפקו בצילומים ששלחו מחו"ל צלמי פרילנס מקומיים, והכתבים השלימו את הדיווחים מהמערכות בארץ עם טלפונים לגולה. אתר ONE היה היחיד שהשקיע – שלח שני כתבים עם מכבי חיפה והפועל תל-אביב. נכון לעכשיו, אף כתב מהעיתונים לא התלווה לקבוצות הישראליות במשחקיהן בשלבים המוקדמים במפעלים האירופיים.
משחקים בנדמה לי. שבוע אחרי ההישג המעולה של נבחרת הטניס, חשף "מעריב" מחלוקת קשה בין הטניסאים לראשי האיגוד על גובה המענקים. המשבר גרם לתקרית מביכה לאחר שהשחקנים ביטלו בעקבות כך קבלת פנים חגיגית שיזם ראש הממשלה. חיפשתי אישור לידיעה הזו אצל המתחרים מרחוב מוזס, ולא מצאתי. כנראה סתם המצאה של "מעריב". וברצינות: ספורט "ידיעות" נכשל בסיקור המפגש ישראל-רוסיה, לפני ההתמודדות ואחריה. אם אנשיו היו מביאים את הסיפור ראשונים, אפשר לדמיין את הלוגואים האדומים שהיו רצים אצלם. הגיע הזמן שיבינו: העובדה ש"מעריב" הקדים אותם לא אומרת שהסיפור לא קרה. יותר מכך: ההתעלמות שלהם היא בעצם ההודאה הכי ניצחת בתבוסתם.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il