דחיית משפטו של בנימין נתניהו, על רקע התפשטות מגפת הקורונה, עברה בשקט יחסי בתקשורת הישראלית. אך ישנם כמה אזרחים שעבורם היתה זו הכותרת הראשית של השנה. ארנון (נוני) מוזס, המו"ל והעורך הראשי של "ידיעות אחרונות" הוא אחד מהם.

עד לאחרונה נראה היה שנגזר על מוזס להיחקר בבית המשפט על יחסיו עם פוליטיקאים והאופן שבו רתם לשירות האינטרסים שלו ושלהם את קבוצת התקשורת שבשליטתו. אולם דחיית משפטו של נתניהו משמעה כי מוזס מרוויח זמן נוסף בראשות אחד מתאגידי התקשורת הגדולים והמשפיעים במדינה.

כיוון שמוזס מואשם בשוחד באמצעות רתימת כלי התקשורת שבשליטתו לקידום האינטרסים האישיים שלו, ולאור העובדה שהוא מסרב לוותר אפילו על התואר הסמלי "העורך האחראי", על אף שהוגש נגדו כתב אישום, מותר להניח שגם בימים אלה הוא משתמש ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet כדי להציל את עצמו, ככל הניתן, מהאפשרות כי ייאלץ לבלות בכלא.

אפשרות אחת היא שמוזס ינסה להגיע לעסקת טיעון, שתחלץ אותו בעונש קל יחסית. לא התפרסם אם מתקיימים שיחות בין פרקליטי מוזס לפרקליטות המדינה על עסקה שכזו, אולם רמז למגעים כאלה יכול להיות זרם של פרסומים בכלי התקשורת של מוזס המיטיבים עם הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה. דוגמה לפרסום כזה ראינו לפני כחודש, כש"ידיעות אחרונות" יצא להגנת היועמ"ש אביחי מנדלבליט במאמר בולט מאת שניים מבכירי כותביו.

האופי הכאוטי של האירועים בתקופת משבר היסטורי, בצירוף האופן האגרסיבי בו מתנהלת הממשלה הלא נבחרת תוך רמיסת הכנסת, מביא לשקילת אפשרויות נוספות, שבעבר אולי היו נראות לא מציאותיות. מה אם כן צריך לקרות במציאות כדי שמוזס ישלים את ההיחלצות מהמשפט ומאפשרות של מאסר?

להחליף את היועץ

בכל אפשרות אחרת מלבד זו של עסקת טיעון, מצטלבים האינטרסים האישיים של מוזס ישירות עם אלה של נתניהו.

ימים אחדים לפני הבחירות האחרונות דיווחה אילנה דיין בחדשות 12 כי מנדלבליט (רשמית הדיווח סיפר על "מקורביו") חושש כי נתניהו ידיח אותו אם יצליח להגיע ל-61 מנדטים. נתניהו, כידוע, לא הצליח במשימה, ככל שזו אכן היתה שאיפתו. אך הוא עדיין עשוי להתמנות לראש הממשלה, ומעמדה זו להוביל את ממשלתו החדשה להחלפת היועץ המשפטי לממשלה. כיוון שפיטורי יועץ משפטי לממשלה יובילו בוודאות לעתירה לבג"ץ, אפשר שנתניהו יעדיף למרר את חייו של מנדלבליט עד שיתפטר ואז למנות יועץ חדש.

יועץ משפטי חדש לא יוכל לבטל את המשפט של נתניהו, נגדו הוגש כתב אישום בשלוש עבירות פליליות, אך יוכל להגיש בקשה לעיכוב ההליך הפלילי בתירוץ של שינוי נסיבות (נתניהו נחוץ בראשות הממשלה ללא כל הסחת דעת כדי שיגן על המדינה מפני מגפת הקורונה, למשל). גם במקרה כזה צפוי להיות מוגש בג"ץ, אולם כיוון שפורמלית מדובר בעיכוב ההליך ולא בביטולו, אפשר שבג"ץ ישתכנע שמדובר בעניין זמני שאינו מצדיק התערבות.

ב"ידיעות אחרונות", נזכיר, כבר ידעו לנקוט בעבר בקו לעומתי ביותר נגד היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות, למשל כשאלה החליטו להעמיד לדין את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, אחד מיקירי העיתון. היפוך מגמה ביחס העיתון למנדלבליט יסמן, אם כן, כי גם מוזס שואף להחליפו ביועץ חדש.

מצב חירום

מסלול נפרד לדחיית המשפט מציעה המגפה העולמית שנקרתה בדרכם של הנאשמים. הנחיות משרד הבריאות שלא לכנס יותר מאנשים בודדים בחדר אחד מבטלת, דה פקטו, את פתיחת המשפט של נתניהו, מוזס ובני הזוג אלוביץ', בוודאי ככל שהנחיות אלו יהפכו להוראות שייאכפו ע"י המשטרה. מספר הנאשמים וכל הסנגורים של הצדדים גבוה מדי, וכולם מחויבים להגיע לדיון. המשפט נדחה מה-17 במרץ ל-24 במאי. אם ההנחיות יימשכו גם בחודש מאי, ומערכת המשפט לא תעבור לניהול דיונים באמצעות תוכנת וידיאו, די יהיה בכך כדי להביא לדחייה נוספת של המשפט, בוודאי אם יוטל סגר.

אולם ראש הממשלה לא חייב להיות תלוי בהנחיות שמקורן במשרד הבריאות דווקא. כיוון שישראל נמצאת באופן רשמי במצב חירום מאז הקמתה, ולפי חוק יסוד: הממשלה, לממשלה הסמכות להתקין תקנות אותן יש להביא לאישור הכנסת בהקדם האפשרי. בימים אלה אנו עדים לעיכוב מכוון של הקמת ועדות הכנסת בידי יו"ר הכנסת מטעם הליכוד, יולי אדלשטיין. בנוסף, ראינו כבר שימוש של הממשלה בתקנות לשעת חירום, תוך עקיפת הכנסת, באישור מעקבים אחרי חולים ומבודדים ע"י השב"כ והמשטרה.

עם זאת, תוקפן של התקנות שהותקנו בידי הממשלה מוגבל בזמן והכנסת ממילא רשאית לבטל בכל עת את ההכרזה על מצב חירום. במילים אחרות, אם הליכוד לא יצליח למנוע לעד את כינוס הכנסת, במוקדם או במאוחר יזדקקו נאשמי תיק 2000 לרוב בכנסת שיפעל לטובתם. במקרה זה, אם יו"ר כחול-לבן בני גנץ יצטרף עם חלק מהמפלגה לממשלה בראשות נתניהו, תובטח לנאשם כנסת שתתמוך בהארכת מצב החירום ככל שיחפוץ.

חנינה מהנשיא

הכנסת היא גם המפתח למסלול שלישי להיחלצות נתניהו ומוזס מדין, מסלול שעובר דרך בית הנשיא. לנשיא המדינה סמכות לחון עבריינים שהורשעו, אך בפרשת קו 300 כבר נקבע תקדים שבו הנשיא חיים הרצוג חן את ראש השב"כ, וסוכנים אחרים, אף שלא הואשמו ולא הורשעו.

ואכן, מאז שפרצה הפרשה המכונה "תיק 2000" שבה ועלתה ההצעה לחון את נתניהו, בעיקר מפי עיתונאים שעובדים ב"ידיעות אחרונות" או מפרסמים בו דרך קבע. עד כה לא שוכנע הנשיא ריבלין אולם כהונתו אמורה להסתיים ביולי 2021. אם מוזס עדיין ישמור על עמדת הכוח שלו בעוד שנה מהיום, יהיה בידיו היכולת לנסות ולהשפיע על זהות הנשיא שעשוי לחלץ אותו מדין.