הרשת החברתית פייסבוק הפכה לזירה מרכזית במערכות הבחירות בעולם וגם בישראל. מפלגות ופוליטיקאים משתמשים בפייסבוק ובכלים השונים שהיא מציעה כדי להפיץ תעמולה, לאסוף מידע ולהניע בוחרים. לעיתים בשיטות פסולות ואף כאלו שחוקיותן אינה תמיד ברורה. פייסבוק מנגד אמורה להתמודד עם התופעות הללו - מהפצת חדשות כזב ("פייק ניוז") פוליטיות ועד לעבירות על חוקי הבחירות - וגם לתת מענה לצרכים הפרסומיים של המפלגות בזמן קמפיין פוליטי.

מציאות זו עמדה ברקע פגישה סודית שנערכה בתחילת השבוע (26.1) בין נציגים בכירים של הרשת החברתית עם נציגי המפלגות, לקראת הבחירות הכלליות לכנסת ה-23 שיתרחשו ב-2 במרץ. נציגי המפלגות הביעו את תסכולם ממנגנון אישור המודעות המסורבל, האיטי והלא נגיש של פייסבוק. נציגי החברה, מנגד, הבהירו כי מציאות זו לא תשתנה, אולם מנגד אמרו גם כי פייסבוק לא תבדוק עובדתית פוסטים פוליטיים ממומנים וממילא לא תעצור הפצה של שקרים וחדשות-כזב ("פייק ניוז") וגם כי תדחה עד לאחר הבחירות את ההגבלות המתוכננות על שימוש ב"צ'אט-בוטים" דרך תוכנת המסנג'ר של פייסבוק.

הפגישה התקיימה במטה פייסבוק ישראל בתל-אביב, ובין נציגי פייסבוק שנכחו בה היו ג'ורדנה קוטלר, מנהלת המדיניות של פייסבוק ישראל ופוסקו ריאני, שאחראי על הנושא הפוליטי באזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. דמות מסקרנת נוספת, מוכרת פחות, היא זו של אלול ריפמן, שמונה לאחראי מטעם פייסבוק ישראל על הממשק בין פייסבוק למפלגות.

פגישה דומה בין נציגי פייסבוק לבין נציגי המערכת הפוליטית התקיימה גם לקראת בחירות ספטמבר 2019, וזאת לאחר שבמועד א' של הבחירות, באפריל 2019, שינתה פייסבוק את נהלי השקיפות שלה במהלך הקמפיין. במציאות בה פייסבוק היא ממילא גוף אטום ולא נגיש האוכף את תקנונו באופן שנראה לעיתים שרירותי וחסר היגיון, השינוי הפתאומי יצר תחושה של כאוס עצום ו"קטסטרופה", כפי שציין בפני "העין השביעית" אחד ממנהלי עמודי הפייסבוק של המפלגות.

המפלגות שנציגיהן נכחו בחדר הוציאו במהלך מערכות הבחירות הקודמות על קידומים ממומנים בפייסבוק סכומים שנעו בין כחצי מליון שקל בכל מערכת ועד מיליונים רבים מאוד. גם במועד ג' של הבחירות הן צפויות לשלם לפייסבוק סכומים דומים. במהלך הפגישה התמרמרו נציגי המפלגות על כך שלמרות סכומי העתק שהם מוציאים על פרסום ברשת החברתית, החשיפה לפוסטים הממומנים אינה בהתאם.

נציגת ימינה (איחוד המפלגות בימין הדתי), אף טענה כי פייסבוק פוגעת בתפוצה של פוסטים ימניים ומשתיק אותם. טענות דומות נשמעות בארה"ב מכיוונן של קבוצות אלט-רייט לאומניות ולא ידוע אם טענתה של נציגת ימינה נשענת על מידע קונקרטי או רק מהדהדת אותן.

על פי משתתפים בפגישה, מטרתה של פייסבוק היתה להרגיע את אנשי הקמפיינים. נציגי החברה הסבירו לנוכחים את תהליכי האימות החדשים יחסית של פייסבוק לגופים פוליטיים וכיצד ניתן לזרז את תהליכי האישור, ועודדו את הנוכחים לעשות שימוש בכלים האוטומטיים שמציע פייסבוק לקידום מודעות בתשלום ולטירגוט של משתמשים, אך נראה שבפייסבוק לא יכלו להבטיח שום דבר קונקרטי שיקל על המפרסמים או יענה לטרוניות שהעלו.

כך למשל הנוכחים בפגישה הטיחו בנציגי פייסבוק טענות על קצב העבודה האיטי של הרשת, שמתחייבת לאשר מודעות (פוסטים ממומנים) רק תוך 72 שעות - זמן נצח במונחים של קמפיינים פוליטיים. אנשי פייסבוק השיבו כי אינם יכולים להתחייב לאישור מהיר יותר של תכנים פוליטיים מאחר ואלו עוברים אימות כפול - אוטומטי ואנושי. לפי פייסבוק, מלבד בדיקה ממוחשבת של אלגוריתם, ישנו צוות אנושי דובר עברית העובר על פוסטים ממומנים. לא ידוע מהם הכללים על-פיהם עובד הצוות או היכן הוא ממוקם.

אנשי פייסבוק הבהירו כי כי לא יטפלו בתופעות של חדשות כזב ("פייק ניוז"), וכי פוסטים פוליטיים ממומנים לא יעברו תהליך של בדיקת עובדות וממילא גם לא תוגבל הפצה של שקרים ודיס-אינפורמציה. במקום זאת ביקשו נציגי פייסבוק מאנשי המדיה החברתית של המפלגות שימתנו בעצמם הפצה של מידע שקרי.

במפגש עם עיתונאים שהתקיים למחרת (27.1), חזרה ג'סיקה זאקר, מנהלת מדיניות מוצר בפייסבוק העולמית, על כך שפייסבוק לא תנקוט בצעדים כדי להגביל הפצה של שקרים של מועמדים, ונקטה אף היא בטקטיקה של העברת האחריות מפייסבוק והלאה. בתגובה לשאלה של עומר כביר, כתב "כלכליסט", אמרה זאקר: "אנחנו לא רוצים לצנזר שיח פוליטי, אם נעשה את זה נגביל את היכולת של אנשים להיחשף למה שפוליטיקאים אומרים. ואנחנו חושבים שהעברת התבטאויות של פוליטיקאים לתהליך של בדיקת עובדות היא למעשה צנזורה. [...] וגם גורמת לכך שהם יהיו פחות אחראים למילים שלהם".

טקטיקת העברת האחריות הופיעה גם בפגישה עם נציגי המפלגות. אנשי פייסבוק ביקשו להדגיש את המחויבות של הרשת החברתית קודם כל למשתמשים ורק אחר כך למפרסמים, ודיברו על סוגיית הפצת המידע השקרי בפייסבוק ועל הרגולציה הפנימית שהחילה על עצמה הרשת החברתית בהיעדר רגולציה חיצונית. באופן מעניין, נציגי פייסבוק מתחו ביקורת על כך שהמדינות אינן קובעות רגולציה שתחייב את כלל הרשתות החברתיות, והביעו תקווה כי לאחר קבלת הכרעה בבחירות בישראל תתייחס הכנסת לנושא ותקבע רגולציה כזאת. כדאי להזכיר כי פייסבוק מתמודדת בימים אלו מול תביעת ענק שהוגשה נגדה באיחוד האירופי בשל הפרה של תקנות אבטחת המידע.

*  *  *

לאחר פרסום הכתבה פנתה ל"העין השביעית" היחצנית אורית טייכר ממשרד היחצ שלום תל-אביב, המעניק שירותים לפייסבוק ישראל. בפייסבוק ביקשו להדגיש כי הפגישה עם נציגי המפלגות לא היתה סודית ומסרו את התגובה הבאה:

"שמחנו לקרוא באתרכם על פגישה סודית שקיימנו עם נציגי מפלגות, פגישה שדיווחנו עליה ל-21 עיתונאים שהתארחו אתמול במשרדינו כחלק מתדרוך שעסק בשלל נושאים הקשורים לאופן שבו פייסבוק מטפלת בבחירות בישראל לרבות האופן שבו אנו פועלים מול נציגי המפלגות. את המפגש שקיימנו עם הכתבים כמו גם עם נציגי המפלגות קיימנו גם בשתי מערכות הבחירות הקודמות במהלך השנה החולפת".

מאחר שלא מדובר בפגישות סודיות, הפנינו לפייסבוק את השאלה מי היו הנוכחים בפגישות. בפייסבוק טענו כי אין בידם נתון זה. עוד שאלנו את פייסבוק מתי אירעו הפגישות, ומה היו הנושאים שלובנו בהם. בפייסבוק בחרו שלא להשיב לשאלות הללו.