אנחנו נמצאים ברגעים אלה בעיצומו של סיבוב פרסה תקשורתי: העיתונות הישראלית, שמכרה לנו סיפור אחד בפרשיית נעמה יששכר, מתכוננת לשינוי הנרטיב. בתחילת הדרך, כשהפרשייה רק הגיחה לחיינו, הדרך הכי טוב לגרום לנו לצפות ולקרוא עליה היתה להגביר את תחושת הכעס, האבסורד וההזדהות. לכן התקשורת התמקדה בחוסר ההיגיון שבבסיס הסיפור - כיצד טעות קטנה אחת יכולה להוביל לתוצאות כה הרות אסון, דמות האזרחית מול הרשויות הדרקוניות, הבדידות של העצורה הישראלית וכיוצא בזה.

כעת, כשנראה שהפרשייה קרובה לסיום בדמות שחרור מתוקשר של יששכר, הפוקוס הוא על תחושת ההקלה וההתרגשות מן הפתרון המיוחל שהגיע כנגד כל הסיכויים: תמונות של פוטין עם אימה של יששכר, ואחריהן, יש לשער, הצילומים המרגשים של יששכר עצמה עם נתניהו כשתנחת בשדה התעופה בן-גוריון.

אלא שכבר עכשיו ניתן להבחין בניצניו של הנרטיב הבא, שיחליף את זה הנוכחי עם הגיעו למיצוי: פרשיית יששכר תהפוך מסיפור של עלמה במצוקה לסיפור של חרפה לאומית. נקרא על הכניעה חסרת הפרופורציות של נתניהו ללחץ ציבורי, נשמע כיצד מדינה שלמה הוכנעה בגלל אסירה אחת, וכן הלאה. הדבר ילווה כמובן פה ושם בביקורת עצמית, כמיטב המסורת, מפי פרשנים שינזפו ב"תקשורת" מדוע הביקורת הזו לא הושמעה בצורה משמעותית בזמן אמת (יש לשער שאותם פרשנים יהיו חברי מערכת בכירים באותן מערכות חדשות שמתנהלות כעת באופן שיספוג את הביקורת בהמשך).

מדוע אני סבור שכך תתנהל התקשורת? פשוט מאוד, משום שכל זה כבר קרה. ראינו התנהלות כזו בדיוק בפרשת גלעד שליט. ביקורת על הממשלה וחיבוק תקשורתי למשפחת שליט, שאחריהן סיקור חיובי מאד של חזרתו של שליט לישראל, ובהמשך ביקורת על המחיר הכבד של השבתו - והכאה על חטא הסיקור החיובי והלא ביקורתי.

אין לי ביקורת על אף אחת מהעמדות עצמן: אני מבין את מי שחושבים שזו חובתה העליונה של ממשלת ישראל להשיב לישראל את נעמה יששכר, ואני מבין את מי שחושבים שישראל לא צריכה לשלם מחירים מדיניים על טעויות של אזרחית. אין מבחינתי דרך "נכונה" לסקר את הפרשה הזו - מלבד אחת: סיקור שיהיה עקבי ומעמיק, וישאל את השאלות הנכונות בזמן אמת ולא רק בדיעבד.

כך שלא משנה מה עמדתכם שלכם בפרשיית יששכר, מדובר בהדגמה נוספת לאופן בו התקשורת פועלת כדי למקסם את ההשפעה הרגשית של אירועים חדשותיים, לגרום לנו ללחוץ על השלט ולא להעביר גם בפרסומות - גם במחיר של סיקור לולייני, מניפולטיבי ונצלני.

חגי אלקיים שלם הוא פסיכולוג פוליטי ומנחה הפודקאסט "הספינר"